ושבתי בשלום אל בית אבי

ושבתי בשלום אל בית אבי והיה הוי' לי לאלקים והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים כו'.

¹"And I return in peace to my father's house, and Havayah will be my Elokim; and this stone, which I have set up as a pillar, shall be a house of Elokim…"

וצריך להבין השייכות של האבן עם שם הוי' - שכשהוי' יהיה לאלקים, אז דוקא יהיה האבן בית אלקים כו'?

We need to understand the connection between the stone and the name Havayah (the four-letter name of G‑d): why is it that specifically when Havayah becomes "Elokim," the stone becomes a "house of Elokim"?²

גם צריך להבין, כי לשון: "האבן הזאת" - הוא לשון נקיבה, ומלת: "יהי'" הוא לשון זכר?

We also need to understand: the words "this stone" are in the feminine, while the word "yihyeh" ("shall be") is in the masculine.^3[a]

ולהבין את כל הנזכר לעיל, צריך להקדים ולבאר מה שכתוב לעיל מניה: "ויפגע במקום, ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו וגו' וישם אותה מצבה כו'".

To understand all of the above, we must first explain what is written just before this:⁴ "And he arrived at the place… and he took of the stones of the place and placed them at his head… and he set it up as a pillar…"⁵

וצריך להבין ענין האבנים מה הן?

We need to understand what these stones are.

וגם מה שהיו תחלה אבנים הרבה, כמו שכתוב: "ויקח מאבני המקום" וגו'. ויעקב עשה מהן אבן אחת כו'.

Also, at first there were many stones, as it is written,⁶ "And he took of the stones of the place," and Yaakov made of them one stone.⁷

אך הנה בריש הפרשה כתיב: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

Now, at the beginning of the parsha it is written:⁸ "And Yaakov went out from Be'er Sheva and went to Charan."^[b]

פירוש: יעקב - הוא בחינת: יו"ד עקב. שהוא בחינת המשכת חכמה עילאה, שהוא בחינת י' - למטה מטה גם בבחינת עקביים.

Explanation: Yaakov is yud akev, "yud–heel."⁹ That is, he draws supernal Wisdom (Chochmah Ila'ah), the level of the yud, down to the very lowest levels, even to the level of the "heels."

וזהו: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה". - שבחינת יעקב, הוא הממשיך מבחינת באר שבע, שהוא למעלה מעלה, איהו וחיוהי וגרמוהי חד - עד השתלשלות למטה מטה, למדרגה היותר תחתונה, שהוא בחינת חרן.

And this is "And Yaakov went out from Be'er Sheva and went to Charan": the level of Yaakov draws forth from the level of Be'er Sheva,¹⁰ which is most exalted, where "He, His life-force and His vessels are one,"¹¹ down through the chain of descent to the very lowest level, the level of Charan.¹²

וכאשר יבואר לקמן בעזרת השם.

As will be explained further on, with G‑d's help.

וכמו שכתוב: "צוה ישועות יעקב". - "ישועות", הם ש"ע נהורין עילאין. - ובחינת יעקב מחבר וממשיך אותן למטה, בבחינת עקביים גם כן.

As it is written,¹³ "Command the salvations (yeshuos) of Yaakov." "Yeshuos" are the 370 (sha"ah) supernal lights.¹⁴ And the level of Yaakov joins them and draws them down below, to the level of the "heels" as well.

וגם, "ישועות", הוא מלשון שעה - כמו שכתוב, "וישע ה' אל הבל וגו'". - שהוא בחינת ירידת והמשכת אורו יתברך למטה מטה כו'.

Also, "yeshuos" is from the term sha'ah, "turning," as it is written: "And G‑d turned (vayisha) to Hevel…"¹⁵ This is the descent and drawing down of His light, blessed be He, to the very lowest levels.

אך בהשתלשלות אור ה' כל כך בצמצומים רבים עד שבא גם למטה בבחינת חרן, נעשה עלמא דפרודא לגמרי.

But when the light of G‑d descends so far, through so many contractions (tzimtzumim), until it comes down to the level of Charan, there comes into being an entirely separate world, alma d'peruda.¹⁶

וכמו שכתוב: "ונהר יוצא מעדן", שהוא בחינת חכמה עילאה להשקות את הגן כו': "ומשם יפרד", שכשנמשך משם בהשתלשלות רבות וצמצומים רבים - נעשים בחינת נפרדים בתכלית.

As it is written: "And a river goes out of Eden," which is supernal Wisdom, "to water the garden… and from there it separates":¹⁷ when it is drawn from there through many stages of descent and many contractions, it becomes things utterly separate.

ויעקב אבינו עליו השלום רצה להעלותם למעלה מעלה - שיהיה גם למטה בחינת יחוד ובטול ממש כמו שהוא למעלה, חיוהי וגרמוהי חד כו'. ולזאת נאמר: "ויקח מאבני המקום כו"'.

Our father Yaakov, peace be upon him, wanted to raise them up very high, so that below too there would be true unity and nullification, just as it is above, where "His life-force and His vessels are one." That is why it says: "And he took of the stones of the place…"^18[c]

כי הנה נודע: שאבנים נקראו אותיות. וכמו שכתוב בספר יצירה: "שני אבנים בונות שתי בתים, שלש אבנים בונות ששה בתים כו'".

For it is known that stones are called letters, as it is written in Sefer Yetzirah: "Two stones build two houses; three stones build six houses…"¹⁹

- להיות, כמו שמאבנים הרבה נעשה בית אחד שיכולים לדור בתוכו. כמו כן מאותיות הרבה, נעשו תיבות שבהם התלבשות השכל.

Just as from many stones one house is made that people can live in, so from many letters words are made, in which the intellect is invested.

וגם, כמו שהאבנים הם בחינת דומם, שהוא מדרגה היותר תחתונה מכל הד' יסודות: דומם, צומח, חי, מדבר. כמו כן האותיות לגבי השכל המלובש בהם, הם בחינת דומם בתכלית, שאינם מערך השכל כלל.

Also: stones are inanimate, which is the lowest of the four levels: inanimate, vegetative, animal and speaking. Likewise, letters, relative to the intellect invested in them, are completely "inanimate"; they are not in the same category as the intellect at all.

נמצא מובן מכל הנזכר לעיל, שאבנים נקראו אותיות, וכמו כן הוא למעלה.

So it is understood from all the above that stones are called letters; and so it is above as well.

דהנה כתיב: "בדבר ה' שמים נעשו כו'". וכמו שכתוב: "מלכותך מלכות כל עולמים".

For it is written,²⁰ "By the word of G‑d the heavens were made…" And it is written, "Your kingship is a kingship over all worlds."²¹

- פירוש, שחיות כל העולמות - שהם עולמות עד אין קץ, וכמו שכתוב, "היש מספר לגדודיו?". - הנה עם כל זה, מקור ושרש חיותם, אינו אלא מבחינת מלכותו, שהוא בחינת: דבר ה' כו', המחיה ומהוה אותם מאין ליש תמיד.

This means: the life-force of all the worlds (and they are worlds without end, as it is written,²² "Is there a number to His troops?") nevertheless has its source and root only in His kingship (Malchus), the "word of G‑d," which constantly gives them life and brings them into being from nothing to something.

להיות שהם נבראים בעלי גבול - שיש גבול להשגתן. ומהארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה כו'. ואינם כלל בערך לגבי אור ה' שהוא בבחינת אין סוף המתגלה בעולמות עליונים.

For they are created beings with limits: there is a limit to what they can grasp, and "from the earth to the firmament is a journey of five hundred years."²³ They bear no comparison at all to the light of G‑d, which is infinite (Ein Sof) as it is revealed in the higher worlds.

ולזאת, אין יכולים לקבל חיותם רק מבחינת דבר ה', שהם אותיות שנבראו בהם שמים וארץ כו'. שהם בחינת דומם לגבי אור אין סוף ברוך הוא.

Therefore they can receive their life-force only from the "word of G‑d": the letters with which heaven and earth were created. These are "inanimate" relative to the light of the Infinite (Ohr Ein Sof), blessed be He.

וכמו שכתוב: "קדוש ה' צבאות". וכמאמר רבותינו שכרונם לברכה: "אות הוא בצבאות שלו".

As it is written,²⁴ "Holy is the L‑rd of Hosts (Tzevaos)," and as our Sages of blessed memory said: "He is a sign (os) in His host (tzava)."²⁵

ואף שהם אלף אלפין ? כמו שכתוב: "אלף אלפין ישמשונה, ורבו רבבן קדמוהי וגו'". וכמו שכתוב: "היש מספר לגדודיו?".

And although they are "a thousand thousands"²⁶… as it is written,²⁷ "A thousand thousands ministered to Him, and ten thousand times ten thousand stood before Him," and as it is written,²⁸ "Is there a number to His troops?"

- עם כל זה, מאחר שהם בעלי גבול, חיותם אינו אלא מבחינת אות אחת בלבד, שהוא בחינת דומם לגמרי, לגבי שם הוי' שהוא בבחינת אין סוף כו' כנזכר לעיל.

Nevertheless, since they are limited, their life-force comes from only a single letter, which is entirely "inanimate" relative to the name Havayah, which is infinite, as mentioned above.

והנה השתלשלות כל העולמות ברבוי רבבות מדרגות, תלוי הכל לפי אופן צירופי האותיות שבבחינת: דבר ה' - להתהוות נבראים פרטיים בעלי גבול ונפרדים כו'. ויעקב אבינו עליו השלום רצה להעלותם למעלה.

Now, the whole chain of descent of the worlds, through myriads upon myriads of levels, depends entirely on the way the letters of the "word of G‑d" are combined, to bring into being particular created beings, limited and separate. And our father Yaakov, peace be upon him, wanted to raise them up.

לזאת: "ויקח מאבני המקום" - שהם אותיות הרבה ועשה מהן אבן אחת- שהוא אות היו"ד. שזהו: "וישם מראשותיו" כו'.

Therefore: "And he took of the stones of the place": these are many letters, and he made of them one stone, which is the letter yud. This is "and he placed them at his head…"^29[d]

שכמו שלמטה באדם יש שכל ומדות, והאותיות הם המלבישים לבחינת שכל ומדות, שמתלבשים בהם - כמו כן למעלה, יש בחינת חכמה בינה דעת, וז' תחתונים.

For just as below, in man, there are intellect and emotions, and the letters clothe the intellect and emotions that are invested in them, so too above there are Chochmah, Binah and Daas, and the seven lower sefiros.³⁰

רק שם הוא: "חכים - ולא בחכמה ידיעא", "מבין - ולא בבינה ידיעא", "ולאו מכל מדות אלין" - ששם הוא בבחינת יחוד ובטול בתכלית. וכמו שכתוב: "לך ה' הגדולה" כו', וחיוהי וגרמוהי חד כו'.

Only, there it is: "Wise, but not with a known wisdom; understanding, but not with a known understanding," "and not of any of these attributes"³¹: for there everything is in a state of complete unity and nullification. As it is written,³² "Yours, O G‑d, is the greatness…," and "His life-force and His vessels are one."

ובחינת דבר ה', הם האותיות, שבהם מתלבשים חכמה בינה דעת ומדות, שהם עשר ספירות עליונות.

The "word of G‑d" is the letters, in which Chochmah, Binah, Daas and the middos, the ten supernal sefiros, are invested.

ובחינת אות היו"ד, שהיא נקודה קטנה, מרמז על היות שבו מתלבש בחינת חכמה, שהוא בחינת אין ובטול בתכלית. ואות הה"א שהיא בחינת התפשטות אורך ורוחב, מרמז על שהוא בחינת לבוש לבחינת בינה וכו'. וכמו כן שאר האותיות, שבהם מתלבשים בחינת מדות העליונות.

The letter yud, a small point, alludes to Chochmah being invested in it, which is "nothingness" and complete nullification. The letter hei, which spreads out in length and breadth, alludes to its being a garment for Binah, and so on. And likewise the other letters, in which the supernal middos are invested.

וזהו שיעקב עשה מכל האבנים אבן אחת - שהוא אות היו"ד, להעלותן לבחינת חכמה עילאה. ואזי אחר כך: "וישם אותה מצבה", הוא בחינת אות הוא"ו שעשה והמשיך מבחינת י' לבחינת ו' - להיות התלבשות בחינת חכמה עילאה למטה בבחינת תורה ומצות.

And this is why Yaakov made all the stones into one stone, the letter yud: to raise them up to the level of supernal Wisdom. And then afterwards:³³ "and he set it up as a pillar": this is the letter vav, for he drew down from the yud to the vav, so that supernal Wisdom would be invested below, in Torah and mitzvos.

וכנודע תמונת אות הוא"ו, שעל ראשו נקודת היו"ד ואחר כך הולך ומתמשך למטה. כמו כן, אורייתא מחכמה עילאה נפקת, ונמשך ומתפשט למטה בדברים גשמיים כו'.

As is known, the form of the letter vav has the point of the yud at its top,³⁴ and then it goes on and extends downward. So too, "the Torah came forth from supernal Wisdom,"³⁵ and it is drawn down and spreads out below into physical things.

וזהו: "ויצוק שמן על ראשה", פירוש שמן הוא בחינת חכמה עילאה,. וכמו שכתוב: "שמן משחת קדש"

And this is "and he poured oil on its top":³⁶ oil is supernal Wisdom, as it is written, "holy anointing oil."³⁷

- להיות גלוי בחינת חכמה עילאה ממש למטה בבחינת מצבה הנזכר לעיל - שהוא בחינת תורה ומצות שמלובשים למטה בדברים גשמיים: "המחליף פרה בחמור כו'", כשר פסול כו'. - עם כל זה יהיה בהם גילוי בחינת חכמה עילאה ממש כמו שהוא למעלה.

That is, supernal Wisdom itself is to be revealed below in the "pillar" mentioned above, which is Torah and mitzvos as they are invested below in physical things, such as "one who exchanges a cow for a donkey…,"³⁸ kosher and unfit. Even so, there will be revealed in them supernal Wisdom itself, just as it is above.

וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "מה להלן באימה וביראה, אף כאן באימה וביראה" - פירוש: "מה להלן" בשעת מתן תורה על הר סיני, שהיו "באימה וביראה" - שאז היה בחינת גילוי בתכלית, ששמעו מפי עצמות המאציל: "אנכי ה' אלקיך כו'".

As our Sages of blessed memory said:³⁹ "Just as there it was with awe and fear, so here too with awe and fear." That is: "just as there," at the Giving of the Torah on Mount Sinai, they were "in awe and fear," for there was then a complete revelation: they heard from the mouth of the Essence of the Emanator Himself, "I am G‑d, your G‑d…"⁴⁰

"אף כאן" - היינו אף כמו שהתורה מלובשת למטה בדברים גשמיים, יהיה על ידי גילוי חכמה עילאה ממש כמו שהיה אז. וכמו שכתוב: "ואשים דברי בפיך כו'".

"So here too": even as the Torah is invested below in physical things, it will be through the revelation of supernal Wisdom itself, just as it was then. As it is written,⁴¹ "And I have placed My words in your mouth…"

ולהיות גילוי כזה למטה, הוצרך יעקב מתחלה להעלותן למעלה מעלה לבחינת סובב כל עלמין.

In order for there to be such a revelation below, Yaakov first had to raise them up very high, to the level of sovev kol almin.⁴²

וכמו שכתוב: "וירימה מצבה" - להיות כי נעוץ סופן בתחלתן. ועל ידי זה, נעוץ תחלתן בסופן כו'. - שמדרגה היותר גבוה יותר יכולה לירד ולהתפשט מטה מטה כידוע:

As it is written,⁴³ "and he raised it up (vayerimeha) as a pillar": for "their end is wedged in their beginning," and through this "their beginning is wedged in their end."⁴⁴ The higher a level is, the further down it can descend and spread, as is known.

וזהו: "ושבתי בשלום אל בית אבי והיה הוי' לי לאלקים". - שכל זה יהיה על ידי העלאות והמשכות שממטה למעלה ומלמעלה למטה, שהוא בחינת: "וישם מראשתיו כו'", ואחר כך: "ויצק עליה שמן כו'", כנזכר לעיל.

And this is:⁴⁵ "And I return in peace to my father's house, and Havayah will be my Elokim." All this will come about through ascents and drawings-down, from below upward and from above downward: "and he placed them at his head…"⁴⁶ and afterwards⁴⁷ "and he poured oil upon it…,"⁴⁸ as mentioned above.^[e]

כי הנה "אבי" קאי על יצחק. וכמו שכתוב: "כי אתה אבינו" - שלעתיד לבא יאמרו על יצחק: כי אתה אבינו כו'.

For "my father" refers to Yitzchak, as it is written,⁴⁹ "For You are our father": in the time to come they will say to Yitzchak, "For you are our father."⁵⁰

והנה יצחק הוא מלשון צחוק ותענוג. - וכמו שכתוב: "צחק עשה לי כו'", "כל השמע יצחק לי". והוא לשון עתיד, שיתגלה בחינת התענוג העליון שלמעלה.

Now, Yitzchak is from the term tzechok, laughter and delight, as it is written,⁵¹ "G‑d has made laughter for me…," "whoever hears will laugh with me." And it is in the future tense:⁵² the supernal delight will be revealed.

והוא על ידי בחינת הבירורים שלמטה, בבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא, על ידי העלאות והמשכות כנזכר לעיל.

And this comes about through the refinements (beirurim) below, through iskafya and is'hapcha, turning darkness into light,⁵³ through ascents and drawings-down, as mentioned above.^[f]

וכמו התענוג והצחוק שלמטה, שאינו אלא מאיזו שינוי והתחדשות. כמו למשל צפור המדברת וכדומה, שאין דרכה וטבעה לדבר. מה שאין כן מאדם המדבר, אין מקבלים תענוג כלל. לפי שדרכו בתמידות לדבר.

Just as delight and laughter below come only from something unusual and new: for example, a bird that talks, and the like, which by its nature does not speak. A person who speaks, however, gives no delight at all, because he always speaks.

וכמו כן ממש למעלה. הנה בחינת: יעקב - הוא י' עקב, שהוא בחינת ירידת והשתלשלות אלקות עד למטה מטה גם בבחינת עקביים, שהם עולמות הנפרדים לגמרי ובעלי גבול כו'.

So too, exactly, above. The level of Yaakov is yud akev: the descent of G‑dliness down to the very lowest levels, even the "heels," which are the utterly separate and limited worlds.

וכמו שכתוב: "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".

As it is written, "And Yaakov went out from Be'er Sheva and went to Charan."⁵⁴

- שנמשך ונשתלשל בהשתלשלות וצמצומים כל כך, להתהוות יש מאין בעלי גבול ועלמין דפרודי, שהם בחינת נבראים נפרדים, שהם בחינת יש ונפרד בפני עצמן שנקרא: חר"ן. - והוא מלשון: "נחר גרוני כו'".

G‑dliness was drawn down through so many stages and contractions as to bring into being, from nothing, limited beings and worlds of separation (almin d'peruda): created beings that are separate, each a separate "something" in its own right. This is called Charan, from the term "my throat is parched (nichar)…"⁵⁵⁵⁶

והיינו שהחיות אלקות הנמשך ומתלבש בהם, שנקרא בחינת גרון , שהוא קול כנודע, מכוסה ומוסתר בהם לגמרי, עד שהם עלמין דפרודי וחשך לגמרי, כאלו הם יש ונפרד בפני עצמן, ואזי נקרא חרן - לשון נחר גרוני כו'. וכמו שכתוב: "נאלמתי דומיה כו'".

That is, the G‑dly life-force that is drawn into them and invested in them,⁵⁷ called "throat"⁵⁸ because it is "voice,"⁵⁹ as is known, is entirely covered and hidden in them, until they are worlds of separation and utter darkness, as if they were separate entities in their own right. Then it is called Charan, from "my throat is parched." As it is written,⁶⁰ "I became mute with silence…"

והנה, תכלית המכוון בירידת והשתלשלות אור ה' כל כך למקום חשך ועלמין דפרודי. היינו בכדי שיהיה אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא כו'.

Now, the purpose intended in the descent of G‑d's light so far down, to a place of darkness and worlds of separation, is so that there should be iskafya and is'hapcha, turning darkness into light.

להפוך את כל המדות רעות, שהם האהבה ורשפי אש של הבלי עולם או הכעס כו' - להפכם שיהיו רק לה' לבדו. ולהיות בבחינת בטול הרצון לה' לבד, ולא בבחינת יש ונפרד בפני עצמו כו'.

That is, to transform all the bad emotions, the love and "fiery flashes"⁶¹ for worldly vanities, or anger and the like, so that they are only for G‑d alone; to be in a state of self-nullification to G‑d alone, and not a separate "something" in its own right.

ונק' בחינת זאת בחינת: "תשובה", שהוא בחילא יתיר כו'. דהיינו המדות רעות שהם ברשפי אש להפכם ולהשיבם לה' לבד, כנזכר לעיל.

This is called "teshuvah," which comes "with greater strength":⁶² the bad emotions, burning like fiery flashes, are transformed and returned to G‑d alone, as mentioned above.

(וזהו: במקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד).

(And this is:⁶³ "In the place where baalei teshuvah stand, perfect tzaddikim cannot stand.")

ועל ידי זה נעשה תענוג גדול למעלה. והוא מבחינת אתכפיא ואתהפכא מחשוכא לנהורא שלמטה.

Through this great delight is brought about above, from the iskafya and is'hapcha, the turning of darkness into light, below.

וזהו: "יפה שעה אחת בתשובה כו'". להיות שעל ידי בחינת תשובה דוקא נעשה התענוג למעלה כל כך, שהוא ממש כמשל צפור המדברת כנזכר לעיל, ואזי נעשה מבחינת חר"ן רנ"ה.

And this is "One hour of teshuvah… is better…"⁶⁴: precisely through teshuvah such delight is brought about above, exactly like the parable of the talking bird mentioned above; and then Charan (חרן) becomes rinah (רנה).⁶⁵

וכנודע על ענין חמץ ומצה, שמאות החי"ת של חמ"ץ נעשה ה"א. כמו שכתוב בזהר פרשת פנחס על פסוק: גער חי"ת קנה כו'. ונעשה בחינת מצה.

As is known regarding chametz and matzah: the ches of chametz (חמץ) becomes a hei, as it is written in the Zohar, Parshas Pinchas, on the verse⁶⁶ "Rebuke the ches of the reed (ger chayas kaneh)…,"⁶⁷ and it becomes matzah.

כמו כן מחרן נעשה רנה. כמו שכתוב: "באבוד רשעים רנה". שהוא בחינת התענוג שנעשה למעלה מבחינת אתכפיא ואתהפכא, כנזכר לעיל.

So too, Charan becomes rinah, as it is written,⁶⁸ "When the wicked perish there is joyous song (rinah)." This is the delight brought about above through iskafya and is'hapcha, as mentioned above.

והנה בחינת התענוג הזה יתגלה לעתיד דוקא, שאז: "ואת רוח הטומאה אעביר כו'". - שלא יהיה עוד בחינת חשך ובירורים, כמו שהוא עתה בעליות וירידות, אלא כמו שכתוב: "בחריש ובקציר תשבות" כמבואר במקום אחר.

Now, this delight will be revealed specifically in the time to come, when⁶⁹ "I will remove the spirit of impurity…": there will no longer be darkness and refinements, as there are now, with ascents and descents, but as it is written,⁷⁰ "from plowing and from harvest you shall rest," as explained elsewhere.

ויהיה בחינת גילוי אור ה' למטה בבחינת יחוד וביטול בתכלית, כמו שהוא למעלה בעולמות עליונים, דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו'. שעתה הוא מאין ליש כו', מה שאין כן לעתיד יהיה מיש לאין - בבחינת ביטול ואתהפכא כו'.

And G‑d's light will be revealed below in complete unity and nullification, just as it is above in the higher worlds, where "He, His life-force and His vessels are one." Now it is "from nothing to something"; in the future, however, it will be "from something to nothing": in a state of nullification and transformation.

ואזי יתגלה בחינת ענג העליון, שהוא בבחינת אין סוף, והוא בחינת יום הז': יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים - שהוא בחינת גילוי ענג העליון כנודע, שנעשה מהבירורים שלמטה בשיתא אלפי שנין כו'.

Then the supernal delight (Oneg HaElyon), which is infinite, will be revealed. This is the seventh day:⁷¹ "the day that is entirely Shabbos and rest for life everlasting," which is the revelation of the supernal delight, as is known, brought about by the refinements below during the six thousand years.⁷²

וזהו: "ושבתי כו' אל בית אבי". שהוא בחינת חזרה והשבה של בחינת יעקב מבחינת חר"ן כנזכר לעיל, לבחינת רנה, שנק' "בית אבי" - שהוא בחינת יצחק, שהוא בחינת הצחוק והתענוג העליון, שיתגלה לעתיד, מבחינת אתכפיא ואתהפכא הנזכר לעיל:

And this is: "And I return… to my father's house": the return of the level of Yaakov from Charan, mentioned above, to rinah, which is called "my father's house": Yitzchak, the supernal laughter and delight that will be revealed in the future through the iskafya and is'hapcha mentioned above.^[g]

וזהו שיאמרו לעתיד על יצחק דוקא: כי אתה אבינו. להיות כי זהו תכלית המכוון בירידת והשתלשלות העולמות, כדי שעל ידי זה יהיה צחוק ותענוג למעלה, כנזכר לעיל.

And this is why in the time to come they will say specifically to Yitzchak, "For you are our father": because this is the ultimate purpose intended in the descent of the worlds, that through it there be laughter and delight above, as mentioned above.

וזהו "ושבתי בשלום כו'". כי בחינת ענג הנזכר לעיל שיתגלה לעתיד הוא דוקא על ידי בחינת העלאות והמשכות, שהם בחינת הבירורים למטה בבחינת אתכפייא ואתהפכא כנזכר לעיל, שנקרא בחינת שלום.

And this is "in peace…":⁷³ the delight mentioned above, which will be revealed in the future, comes specifically through ascents and drawings-down, the refinements below through iskafya and is'hapcha, as mentioned above, and this is called "peace."

להיות כי שלום הוא המחבר שני הפכים. וכמו שכתוב: "עושה שלום במרומיו" - שמיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש כו'.

For peace is what joins two opposites, as it is written,⁷⁴ "He makes peace in His high places": Michael, the angel of water, and Gavriel, the angel of fire…⁷⁵

והנה כתיב: "שלום שלום לרחוק ולקרוב". והיינו ב' בחינת שלום - שלום מלמטה למעלה, והיינו לרחוק שנעשה קרוב, שהוא בחינת העלאה ממטה למעלה. ושלום מלמעלה למטה, היינו בחינת ירידת והמשכת אלקות למטה בבחינת תורה ומצות, כמבואר לעיל במה שכתוב: ויצק שמן כו'.

Now, it is written,⁷⁶ "Peace, peace, to the far and to the near." These are two kinds of peace: peace from below upward, "to the far" who becomes near, the ascent from below upward; and peace from above downward, the descent and drawing down of G‑dliness below in Torah and mitzvos, as explained above on "and he poured oil…"

ועל ידי ב' בחינת שלום הנזכר לעיל, שהם בחינת אתהפכא מחשוכא לנהורא, שלא יהיו בבחינת עלמין דפרודי רק בבחינת יחוד וביטול, כמו שהוא למעלה בעולמות עליוני' ממש.

Through these two kinds of peace, which are the transformation of darkness into light, so that they are no longer worlds of separation but in a state of unity and nullification, just as it is in the higher worlds,

ואזי אשוב אל בית אבי - שיתגלה ממילא בחינת הענג העליון שהוא בבחינת אין סוף ממש, למעלה מעלה מהשתלשלות העולמות במדרגות רבות מעלה ומטה וחשך ואור.

then "I return to my father's house": the supernal delight, which is truly infinite, will be revealed of itself, far above the chain of descent of the worlds through many levels, above and below, darkness and light.

מה שאין כן לגבי עצמותו ומהותו יתברך קטן וגדול שוים ממש בלי שינוי: וכחשכה כאורה ממש. ואז: והיה הוי' לי לאלקים כו'.

Relative to His Essence and Being, blessed be He, however, small and great are truly equal, without any change:⁷⁷ "darkness is as light," exactly. And then: "and Havayah will be my Elokim…"

כי הנה כתיב: "כי שמש ומגן הוי' אלקים". - שכמו שהמגן הוא נרתק להשמש, ומכסה ומסתיר על אור השמש, כמו כן שם אלקים הוא בחינת נרתק לשם הוי', ומכסה ומסתיר עליו, להיות נבראים בעלי גבול ונפרדים בפני עצמן. מה שאין כן שם הוי' - הוא בחינת המשכת אור ה' למטה כו'.

For it is written,⁷⁸ "For a sun and a shield is Havayah Elokim." Just as a shield is a sheath (nartek)⁷⁹ for the sun, covering and concealing the sun's light, so the name Elokim is a sheath for the name Havayah, covering and concealing it, so that there can be limited created beings, separate in their own right. The name Havayah, however, is the drawing down of G‑d's light below.

והנה כל זה הוא בבחינת השתלשלות: מעלה ומטה, וחשך ואור. אבל לעתיד שיתגלה בחינת ענג העליון, שהוא למעלה מעלה מבחינת ההשתלשלות, והוא למעלה מעלה מבחינת שם הוי' ושם אלקים, ואזי מה שעתה הוא בחינת שם הוי', יהיה אז בחינת אלקים, לגבי בחינת ענג העליון הנזכר לעיל.

All this is within the chain of descent: above and below, darkness and light. But in the future, when the supernal delight is revealed, which is far above the chain of descent and far above both the name Havayah and the name Elokim, then what is now the level of the name Havayah will then be the level of Elokim, relative to the supernal delight mentioned above.

ואזי: והאבן הזאת אשר שמתי מצבה כנזכר לעיל, יהיה בית אלקים. שיהיה בית וכלי לבחינת אלקים דלעתיד שהוא בחינת הוי' עתה.

And then "this stone, which I have set up as a pillar," mentioned above, "shall be a house of Elokim": a house and vessel for the "Elokim" of the future, which is the level of Havayah now.^[h]

"וכל אשר תתן לי" - הוא לשון עתיד, היינו כל עליות שיהיו לעתיד - הכל: עשר אעשרנו לך בבחינת מעשר כנודע. וד"ל:

"And of all that You give me"⁸⁰ is in the future tense: all the ascents that will be in the future, all of it, "I will surely give a tenth to You," in the manner of a tithe, as is known. And this is enough for the understanding.

קיצור (א) הנה יעקב המשיך היו"ד, חכמה עילאה, לבחינת עקביי'.

Summary. (1) Yaakov drew the yud, supernal Wisdom, down to the level of the "heels."

וזהו ענין יציאת יעקב מבאר שבע, יסוד אי' לבחינת חרן, כדי להעלות בירורי נוגה.

This is Yaakov's going out from Be'er Sheva, Yesod of Imma,⁸¹ to the level of Charan, in order to raise up the refinements of nogah.⁸²

והיינו מה שלקח מאבני המקום, שהם בחינת אותיות דבר ה' המלובשים בדצ"ח ועשה מהם אבן אחת, הוא בחינת יו"ד. שזהו: וישם מראשותיו. (ע' זהר חלק א' דף ע"ב, ופרשת ויצא קנ"א, ופרשת ויחי רל"א, ובמה שכתוב על פסוק: אבן ישראל)

And this is his taking of the stones of the place, which are the letters of the "word of G‑d" invested in the inanimate, vegetative, animal and speaking, and making them one stone, the yud. This is "and he placed them at his head." (See Zohar I, 72; Parshas Vayeitzei, 151; Parshas Vayechi, 231; and on the verse "the Stone of Israel.")

ואחר כך: וישם אותה מצבה - המשכת בחינת ו', שנמשך מהיו"ד. והוא ענין אורייתא מחכמה נפקת. ויצק עליה שמן - להיות: מה להלן באימה ויראה אף כאן באימה ויראה:

And afterwards: "and he set it up as a pillar": the drawing down of the vav, which extends from the yud. This is "the Torah came forth from Wisdom." "And he poured oil upon it": that "just as there it was with awe and fear, so here too with awe and fear."

(ב) ועל ידי זה: ושבתי בשלום אל בית אבי - בחינת יצחק: כי אתה אבינו - והוא הצחוק והתענוג שיהיה לעתיד לבא מבירורים אלו. והיינו על ידי אתכפיא ואתהפכא נתברר מבחינת חר"ן ונהפך החי"ת לה"א, להיות רנ"ה בחינת תענוג.

(2) Through this: "And I return in peace to my father's house": Yitzchak, "For you are our father": the laughter and delight that will be in the time to come from these refinements. That is, through iskafya and is'hapcha, Charan is refined and the ches is turned into a hei, becoming rinah, delight.

(ועל דרך זה בענין יציאת מצרים - מיצר הגרון, על דרך בחינת חרן: נחר גרוני כו': וימררו חיי אבותינו. וכשנעשה יציאת מצרים הוא בחינת מצה, מה שאין כן חמץ. כענין ההפרש בין חרן לרנה):

(Similarly regarding the Exodus from Egypt: Mitzrayim, the narrow strait of the throat,⁸³ like Charan, "my throat is parched…," "and they embittered the lives of our forefathers."⁸⁴ When the Exodus from Egypt takes place, this is matzah, as opposed to chametz,⁸⁵ like the difference between Charan and rinah.)

(ג) וגילוי ענג זה על ידי ב' בחינת: שלום לרחוק ולקרוב, ואז שם הוי' יהיה רק בבחינת אלקי' לגבי גילוי ההוא. ולפיכך האבן הזאת שהיא בחינת המל' המקבלת משם הוי', יהיה בחינת: בית אלקים.

(3) This delight is revealed through the two kinds of "peace to the far and to the near," and then the name Havayah will be only "Elokim" relative to that revelation. Therefore "this stone," which is Malchus receiving from the name Havayah, will be "a house of Elokim."

(וגם יש לומר, כיון דלעתיד לבא יאמרו ליצחק: כי אתה אבינו - ע"כ שייך בחינת זו בשם אלקים. וז"ש: צחוק עשה לי אלקים):

(It can also be said: since in the time to come they will say to Yitzchak, "For you are our father," this level therefore belongs to the name Elokim. And this is what is written: "Elokim has made laughter for me."⁸⁶)

Flow of the maamar (where the Alter Rebbe is heading)

a. Two questions on the verse: (1) what is the connection between the stone and the name Havayah; (2) why is "this stone" feminine while "yihyeh" is masculine? The answer comes at the end of the maamar, after he explains the stones and Yaakov's going out to Charan.

b. Before explaining the stones, he first sets up "And Yaakov went out": the descent of Chochmah (the yud) down to the "heel," down to Charan. From this it will be understood why Yaakov needed to raise up the stones.

c. Here he reaches the reason for taking the stones: Yaakov wanted to raise up the world of separation. He now explains what the "stones" are: letters.

d. Here "he took of the stones of the place… and placed them at his head" is explained: from the many letters he made one letter, the yud, which is the "head": Chochmah. Next he explains what Chochmah is above, and then the pillar (the vav).

e. Here he returns to the verse with which he opened: "And I return in peace" comes through the ascents and drawings-down just explained ("he placed them at his head": ascent; "he poured oil": drawing down). Next he explains what "my father's house" is.

f. "My father's house" is Yitzchak: laughter and delight. From here on he explains that the supernal delight comes about precisely from the refinements below, through iskafya and is'hapcha; the parable is a bird that talks.

g. Here everything connects to the verse: "And I return… to my father's house" is Yaakov's return from Charan to rinah, to the supernal delight (Yitzchak). Next he explains "in peace," and then "and Havayah will be my Elokim."

h. Here the question from the beginning of the maamar is answered: when the supernal delight is revealed, the name Havayah will be only "Elokim" relative to it, and then the stone, Malchus, will be a "house" and vessel for this revelation.

Notes

1. Bereishis 28:21–22: "And I return in peace to my father's house, and G‑d will be my G‑d. And this stone, which I have set up as a pillar, shall be a house of G‑d, and of all that You give me I will surely give a tenth to You."

2. At the end of the maamar he explains: "Then what is now the level of the name Havayah will then be the level of Elokim, relative to the supernal delight mentioned above. And then 'this stone which I have set up as a pillar,' as mentioned above, 'shall be a house of Elokim': a house and vessel for the Elokim of the future, which is the level of Havayah now."

3. He explains that "this stone" is Malchus and "yihyeh" is Chochmah: that is, when Malchus is raised to the level of Chochmah.

4. Bereishis 28:11: "And he arrived at the place and lodged there, because the sun had set; and he took of the stones of the place and placed them at his head, and he lay down in that place."

5. Bereishis 28:18: "And Yaakov arose early in the morning, and he took the stone that he had placed at his head, and he set it up as a pillar, and he poured oil on its top."

6. Bereishis 28:11 (cited above).

7. Further on he explains: "Therefore, 'he took of the stones of the place': these are many letters, and he made of them one stone, the letter yud; and this is 'he placed them at his head.'" See also Rashi on Bereishis 28:11: "Immediately the Holy One, blessed be He, made them one stone."

8. Bereishis 28:10: "And Yaakov went out from Be'er Sheva and went to Charan."

9. That is, the name Yaakov divides into yud and akev ("heel"): the letter yud, which is Chochmah, drawn down to the "heel," the very lowest level.

10. The seven middos (emotive attributes) of Atzilus. In the summary further on: Yesod of Imma.

11. Based on the language of the Tikkunei Zohar (Introduction, 3b): "He and His life-force are one; He and His 'bones' are one." That is, the Emanator, His lights and His vessels are truly one.

12. "The wrath of G‑d." See Rashi on Bereishis 11:32: "In Charan: the nun is inverted, to tell you that until Avram there was charon af, the wrath of G‑d, in the world."

13. Tehillim 44:5: "You are my King, O G‑d; command the salvations of Yaakov."

14. Based on "And G‑d turned (vayisha) to Hevel," and in what follows he explains it as a term of "turning." In the maamar of 9 Kislev 5738, note 44: thus in Torah Ohr there (and these are called the 370 lights, as stated in the Zohar). In Torah Ohr there: "Yeshuos are the 370 supernal lights" (and see at length the glosses to Torah Ohr there, in Ohr HaTorah on this parsha, 192). In Igeres HaKodesh, letter 3: "Yeshuah is from the term vayisha… the 370 lights of the holy Zohar" (see Zohar I, 4b; III, 133b; Etz Chaim, Shaar 15, ch. 2 and on).

15. Bereishis 4:4: "And Hevel too brought of the firstborn of his flock and of their fat; and G‑d turned (vayisha) to Hevel and to his offering." That is, sha'ah means "turning": G‑d turns and draws His light down below.

16. Alma d'peruda, "the world of separation": a world in which created beings appear as separate, independent entities.

17. Bereishis 2:10: "And a river went out of Eden to water the garden, and from there it separated and became four heads."

18. Bereishis 28:11 (cited above).

19. Sefer Yetzirah 4:12 (in some editions 4:16): "Two stones build two houses; three stones build six houses." That is, the "stones" are the letters, and the "houses" are the words built from their combinations.

20. Tehillim 33:6: "By the word of G‑d the heavens were made, and by the breath of His mouth all their hosts."

21. Tehillim 145:13: "Your kingship is a kingship over all worlds, and Your dominion is throughout every generation."

22. Iyov 25:3: "Is there a number to His troops? And upon whom does His light not shine?"

23. Yerushalmi Berachos 63a. See also Chagigah 13a: "But from the earth to the firmament is a journey of five hundred years."

24. Yeshayahu 6:3: "And one called to the other and said: Holy, holy, holy is the L‑rd of Hosts; the whole earth is full of His glory."

25. See Chagigah 16a, on "The L‑rd of Hosts is His name": He is a sign (os) in His host (tzava). That is, Tzevaos is made of two words, tzava and os: G‑d is holy and exalted, and only one "letter" (os) of Him is found in the host.

26. That is, the hosts are without limit; so why are they limited to Malchus and letters?

27. Daniel 7:10: "A thousand thousands ministered to Him, and ten thousand times ten thousand stood before Him."

28. Iyov 25:3 (cited above).

29. Bereishis 28:11 (cited above), as he explains further on: it is the level of Chochmah, the "head" of the sefiros.

30. The seven middos: Chesed, Gevurah, Tiferes, Netzach, Hod, Yesod, Malchus.

31. Based on the Tikkunei Zohar, Introduction (Pasach Eliyahu): "You are wise, but not with a known wisdom; You understand, but not with a known understanding," and there: "and not of any of these attributes at all." That is, G‑d's wisdom and understanding are not like the wisdom and understanding we know, and He is above all the attributes.

32. Divrei HaYamim I 29:11: "Yours, O G‑d, is the greatness, and the might, and the glory, and the victory, and the majesty; for all that is in heaven and on earth; Yours, O G‑d, is the kingdom, and You are exalted as head above all."

33. Bereishis 28:18 (cited above).

34. Bereishis 28:18 (cited above).

35. Based on the language of the Zohar: "The Torah came forth from supernal Wisdom."

36. Bereishis 28:18 (cited above): "and he poured oil on its top."

37. Shemos 30:25: "And you shall make it into a holy anointing oil, a perfumed compound, the work of a perfumer; it shall be a holy anointing oil."

38. Mishnah, Bava Metzia 100a: "One who exchanges a cow for a donkey, and it gave birth…" That is, even the Torah's laws that deal with physical matters.

39. Berachos 22a: "Just as there it was with awe and fear, trembling and quaking, so here too with awe and fear, trembling and quaking."

40. Shemos 20:2: "I am G‑d, your G‑d, who took you out of the land of Egypt, out of the house of bondage." "The Essence of the Emanator": G‑d's very Essence, which is above all the sefiros.

41. Yeshayahu 51:16: "And I have placed My words in your mouth, and with the shadow of My hand I have covered you, to plant the heavens and to lay the foundations of the earth, and to say to Zion: You are My people."

42. Sovev kol almin, "encompassing all worlds": the G‑dly light that is above being invested in the worlds and is beyond their measure.

43. Bereishis 31:45: "And Yaakov took a stone and raised it up as a pillar." This is when he set up a pillar at the time he made peace with Lavan; at first glance it is not so connected with the pillar spoken of here.

44. Based on Sefer Yetzirah 1:7: "Their end is wedged in their beginning, and their beginning in their end." That is, by raising the very lowest (the "end") to its source, the very highest (the "beginning") is drawn all the way down.

45. Bereishis 28:21 (cited above).

46. From below upward.

47. From above downward.

48. Based on Bereishis 28:18 (cited above): "and he poured oil on its top." These exact words appear in Bereishis 35:14: "and he poured a libation upon it, and he poured oil upon it."

49. Yeshayahu 63:16: "For You are our father; for Avraham did not know us, and Yisrael did not recognize us. You, O G‑d, are our father; our Redeemer from of old is Your name."

50. See Shabbos 89b, and Rashi there: "'For You are our father': they said this to Yitzchak."

51. Bereishis 21:6: "And Sarah said: G‑d has made laughter for me; whoever hears will laugh with me."

52. Yitzchak is in the future tense ("he will laugh"): in the future the laughter and delight will be revealed.

53. Iskafya, "subjugation": the evil is subdued; is'hapcha, "transformation": the darkness itself is turned into light.

54. Bereishis 28:10 (cited above).

55. Tehillim 69:4: "I am weary with my crying; my throat is parched (nichar); my eyes fail while I wait for my G‑d."

56. "My throat is dry."

57. In the separate created beings.

58. The G‑dly life-force.

59. Voice is a drawing-forth.

60. Tehillim 39:3: "I became mute with silence; I was silent even from good, and my pain was stirred up."

61. Based on Shir HaShirim 8:6: "its flashes are flashes of fire, a flame of G‑d." That is, a fiery passion.

62. Bechila yatir: with greater strength.

63. Berachos 34b: "Rabbi Abahu said: In the place where baalei teshuvah stand, perfect tzaddikim cannot stand."

64. Avos 4:17: "One hour of teshuvah and good deeds in this world is better than all the life of the World to Come."

65. That is, the letters of Charan (חרן) become rinah, "joyous song" (רנה), when the ches is turned into a hei.

66. Tehillim 68:31: "Rebuke the beast of the reeds (chayas kaneh), the herd of mighty bulls among the calves of the peoples…"

67. That through rebuking the right-hand stroke ("reed") of the ches, a hei is made of it; and so chametz (חמץ) is turned into matzah (מצה)?

68. Mishlei 11:10: "When the righteous prosper, the city rejoices; and when the wicked perish, there is joyous song (rinah)."

69. Zechariah 13:2: "…and also the false prophets and the spirit of impurity I will remove from the land."

70. Shemos 34:21: "Six days you shall work, and on the seventh day you shall rest; from plowing and from harvest you shall rest." That is, in the future the work of refinement, which is like "plowing and harvest," will cease.

71. Mishnah Tamid 7:4: "On Shabbos they would say 'A psalm, a song for the Shabbos day' (Tehillim 92): a psalm, a song for the time to come, for the day that is entirely Shabbos and rest for life everlasting." It is also said in the Shabbos Grace after Meals: "May the Merciful One let us inherit the day that is entirely Shabbos and rest for life everlasting."

72. Based on the Gemara (Sanhedrin 97a): "The world exists for six thousand years." That is, the six millennia of the world, in which the refinements are carried out.

73. Why specifically "peace"?

74. In prayer. Iyov 25:2: "Dominion and fear are with Him; He makes peace in His high places."

75. See Yerushalmi Rosh Hashanah 2:5; Devarim Rabbah 5:12. That is, Michael (kindness, water) and Gavriel (severity, fire) are opposites, and G‑d makes peace between them.

76. Yeshayahu 57:19: "I create the speech of the lips: Peace, peace, to the far and to the near, says G‑d, and I will heal him."

77. Tehillim 139:12: "Even darkness does not darken for You, and night shines like day; darkness is as light."

78. Tehillim 84:12: "For a sun and a shield is Havayah Elokim; G‑d gives grace and glory; He does not withhold good from those who walk in innocence."

79. Nartek: a sheath or covering.

80. Bereishis 28:22: "…and of all that You give me I will surely give a tenth to You."

81. Yesod of Imma, Yesod of Binah. The sefirah of Yesod is number 6, together with Binah, 7; hence Be'er Sheva ("seven"). This needs further study.

82. Nogah: the "glowing" kelipah, in which good and evil are mixed, and which can be refined and raised to holiness.

83. That is, Mitzrayim (Egypt) is from meitzar, a narrow strait: the narrow throat, like "my throat is parched" above.

84. Based on Shemos 1:14: "And they embittered their lives with hard labor," and the Haggadah: "because the Egyptians embittered the lives of our forefathers in Egypt."

85. Chametz (חמץ) contains a ches, and in matzah (מצה) the ches is turned into a hei.

86. Bereishis 21:6 (cited above).