מים רבים לא יוכלו לכבות

מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה וגו' עד בוז יבוזו לו.

"Many waters cannot extinguish the love…" until "they will surely plunder it."¹²

ובזוהר חלק ג' דף נ"ד ע"ב: "מים רבים - דא הוא נהר עלאה, דמניה נפקין נהרין לכל עיבר כו'".

And in the Zohar, part III, page 54b: "'Many waters': this is the supernal river, from which rivers go out to every side…"³

והנה, הנהרות נמשכים מן המעיינות. שהמעיינות נובעים מן התהום, ומהם נמשכים הנהרות. וכמו שכתוב: "השולח מעינים בנחלים". והמעיינות נובעים מתחת לארץ. אבל הנהרות נמשכים בגלוי, על פני כל הארץ.

Now the rivers derive from the springs: the springs flow from the deep, and from them derive the rivers; as it is written, "He sends forth springs into the streams."⁴ The springs flow beneath the earth, but the rivers run openly over the face of the earth.

לכך, התורה שנמשלה למים, כמו שכתוב: "הוי כל צמא לכו למים", יש בה בחינת "מעיין". והוא, כמאמר, "חכים ולא בחכמה ידיעא". שאינו מושג כלל. כמשל המעיין שנובע מתחת לארץ, ואינו ניכר ונגלה כל כך.

So the Torah, compared to water, as it is written, "Ho, all who thirst, go to the water,"⁵ has the level of a "spring." This is as the saying goes, "Wise, but not with known wisdom":⁶ wholly beyond grasp, like a spring flowing beneath the earth, not so visible and revealed.

ויש בה בחינת "נהרות". וכמו שכתוב: "ונהר יוצא מעדן, להשקות את הגן כו'". שזיו השכינה המתגלה בגן עדן, בהשגת רזין דאורייתא, נמשך מבחינת: "נהר היוצא מעדן כו'". ונמשך ומתחלק לכמה בחינות נהרות והמשכות פרטיים, לכל אחד כפי השגתו כו'.

And it has the level of "rivers," as it is written, "A river goes forth from Eden to water the garden…"⁷ The radiance of the Shechinah revealed in Gan Eden, in the grasp of the Torah's secrets, derives from the "river that goes forth from Eden," and it spreads and divides into many particular rivers and flows, to each according to his grasp.

ולכן נקרא נהר, לפי שבא ונמשך בגילוי, להיות מושג לצדיקים. ועל זה נאמר: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" של כנסת ישראל להקדוש ברוך הוא.

It is called a river because it comes openly, to be grasped by the tzaddikim. Of this it is said, "Many waters cannot extinguish the love" of the Congregation of Israel for the Holy One, blessed be He.

כי עם היות שזהו גילוי מדריגות עליונות מאד, עם כל זה לא ישקיטו את האהבה. שהנפש לא תתמלא ותתרוה צמאונה על ידי גילוי זה לבד.

For although this is a revelation of very lofty levels, even so they will not quiet the love: the soul will not be filled, nor its thirst quenched, by this revelation alone.

וכמו שכתוב: "מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ". כי שמים וארץ הם גן עדן העליון והתחתון, שבו מתענגים הנשמות על ידי נהר היוצא מעדן כו'. ועם כל זה: "מי לי בשמים כו'". כי גן עדן הוא רק לפי שעה.

As it is written, "Whom have I in heaven, and besides You I desire nothing on earth."⁸ Heaven and earth are the upper and lower Gan Eden, where the souls delight through the river that goes forth from Eden. Even so: "Whom have I in heaven…" For Gan Eden is only for a time.

אבל עיקר הגילוי יהיה לעתיד לבא בתחיית המתים. וכמו שכתוב: "ומעין יצא מבית ה'". שזהו למעלה מעלה מבחינת נהר כו'.

But the main revelation will be in the Time to Come, at the resurrection of the dead; as it is written, "and a spring will go forth from the House of G‑d,"⁹ which is far above the level of a river.

והיינו על ידי עסק התורה ומצות. שעל זה נאמר: "ותרד העינה ותמלא כדה". הם כ"ד ספרין דאורייתא. שהם נמשכים מבחינת המעיין, בחינת "חכים ולא בחכמה ידיעא". שעיקר גילוי זה יהיה לעתיד לבא:

This comes through occupation in Torah and mitzvos, of which it is said, "She went down to the spring and filled her pitcher":¹⁰ the twenty-four books of the Torah, which derive from the spring, the level of "Wise, but not with known wisdom." The main revelation of this will be in the Time to Come.^[a]

אך הנה כדי להיות המשכה וגילוי זה על ידי תורה ומצוות מעשיות. על זה נאמר, "ותרד העינה ותמלא כדה". שזהו על ידי רבקה אמנו. שהיא היא אשר ביכולתה להיות "ותמלא כדה כו'".

But for this drawing down and revelation to be through Torah and practical mitzvos, it is said, "She went down to the spring and filled her pitcher": this comes through Rivkah our mother, for she alone has the ability for "she filled her pitcher…"

ולהבין מהו בחינת רבקה? יש להקדים תחלה ענין בחינת יצחק.

To understand what the level of Rivkah is, we must first introduce the level of Yitzchak.^[b]

כי הנה יצחק הוא לשון צחוק ותענוג. והוא גילוי תענוג העליון לצדיקים לעתיד לבא. כמו שכתוב, "לויתן זה יצרת לשחק בו". ולכן יצחק הוא לשון עתיד.

For "Yitzchak" means laughter and delight: the revelation of the supernal delight to the tzaddikim in the Time to Come, as it is written, "this Leviathan You formed to sport with."¹¹ Therefore Yitzchak is in the future tense.

כי הנה בחינת "צחוק עשה לנו אלקים", שבחינת גילוי תענוג זה נמשך על ידי שם אלקים.

For the level of "Elokim has made laughter for us":¹² this revelation of delight is drawn through the Name Elokim.

והענין, "כי שמש ומגן הוי"ה אלקים". ששם אלקים הוא המגן ונרתק על שם הוי"ה, המהוה מאין ליש.

The explanation: "For a sun and a shield are Havayah Elokim."¹³ The Name Elokim is the shield and sheath over the Name Havayah, which brings being from nothing.

שהנרתק הוא כסוי והעלם, שלא יהיה גילוי שם הוי"ה רק על ידי לבוש והנרתק המסתיר עליו. וכמשל אור וזיו השמש המאיר דרך מסך ופרגוד. כמו שכתוב במקום אחר על פסוק "והבדילה הפרכת כו'".

The sheath is a covering and concealment, so that the Name Havayah be revealed only through the garment and sheath that hides it; like the light and radiance of the sun shining through a screen and curtain. As is written elsewhere on the verse "The curtain shall separate…"¹⁴

ומחמת נרתק ומגן זה נעשו הנבראים בחינת יש ודבר נפרד. ובהתרבות הלבושים על ידי ק"ך צירופי אלקים, נמשך למטה בעשייה, החשך וההסתר ביותר.

Through this sheath and shield the creations became something existing and separate. And as the garments multiply through the 120 combinations of Elokim,¹⁵ the darkness and concealment are drawn down most in Asiyah.

ועל כן ירדה הנשמה למטה, להיות "עובד אלקים". דהיינו לעבוד ולתקן את בחינת החשך וההסתר הנמשך משם אלקים, לאהפכא חשוכא לנהורא.

Therefore the soul descended below to be "one who serves Elokim":¹⁶ to work on and repair the darkness and concealment drawn from the Name Elokim, to turn darkness into light.

וזהו "אשר ברא אלקים לעשות". ופירוש במדרש, "לעשות, לתקן". (והיינו לתקן) ההסתר הנמשך משם אלקים.

This is "which Elokim created to do."¹⁷ The Midrash explains: "To do: to repair." (That is, to repair) the concealment drawn from the Name Elokim.

והוא על ידי בטול היש לאין, שעל ידי זה אתהפכא חשוכא לנהורא. והיינו על ידי מסירת נפש בתפלה ועל ידי תורה ומצוות.

It is through nullifying the something into nothing, by which darkness is turned to light: through self-sacrifice in prayer and through Torah and mitzvos.

וזהו "צחוק עשה לי אלהים". שעיקר הצחוק ותענוג העליון נמשך על ידי שם אלקים. כמשל הצחוק שעושים השרים, שהוא מדבר חדש. כמו מלחמת הארי עם חיה אחרת, שמההתחדשות נמשך הצחוק והתענוג.

This is "Elokim has made laughter for me": the main laughter and supernal delight are drawn through the Name Elokim. It is like the sport that nobles make, from something new, such as a battle of a lion with another beast: from the novelty come laughter and delight.

כך בחינת בטול היש לאין, זהו ההתחדשות, שהנברא שנעשה יש ודבר נפרד יוכל לבטל את עצמו.

So too the nullifying of the something into nothing is the novelty: that a creation which became something separate can nullify itself.

מה שאין כן אם לא היה שם אלקים מסתיר, לא היה נמשך בחינת צחוק ותענוג זה כלל.

Were the Name Elokim not concealing, this laughter and delight would not be drawn at all.

אם כן עיקר הצחוק והתענוג עשה לנו השם "אלקים" המסתיר ומעלים, שבסבתו נמשך התענוג. והיינו על ידי בטול היש לאין.

So the main laughter and delight was made for us by the Name Elokim, which conceals; because of it the delight is drawn, through nullifying the something into nothing.

והנה עיקר הצחוק והתענוג מתגלה, כשנשלם הבירור והתקון דשם אלקים. וכמו במעשה בראשית כתיב "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ויכולו השמים". שבגמר כל המלאכה נתגלה התענוג.

Now the main laughter and delight is revealed when the refinement and repair of the Name Elokim is complete. As in the Creation it is written, "Elokim saw all that He had made, and behold it was very good, and the heavens were finished":¹⁸ at the completion of all the work the delight was revealed.

מה שאין כן בעוד שלא נגמרה המלאכה - אין התענוג מתגלה, כי אם הוא עוסק לגמור המלאכה.

While the work is not finished the delight is not revealed; he is busy finishing the work.

כך על דרך זה עכשיו העסק הוא להיות עובד אלקים, לאהפכא חשוכא לנהורא. ובגמר ושלימות הבירורים, אזי כתיב "ותחדש פני אדמה ישמח ה' במעשיו". ויהיה גילוי הצחוק והתענוג.

So too now the occupation is to be one who serves Elokim, to turn darkness into light. At the completion of the refinements it is written, "You renew the face of the earth; G‑d will rejoice in His works,"¹⁹ and the laughter and delight will be revealed.

ולכן נקרא "יצחק" על שם העתיד, שלעתיד יהיה גילוי צחוק ותענוג זה:

Therefore he is called "Yitzchak," after the future, for in the Time to Come this laughter and delight will be revealed.^[c]

והנה ביצחק כתיב "והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו".

Now of Yitzchak it is written, "And behold, Yitzchak was sporting with Rivkah his wife."²⁰

פירוש' שכל הצחוק ותענוג עליון דיצחק הנזכר לעיל, הוא נמשך על ידי רבקה אשתו. כי הנה עיקר בחינת אתהפכא חשוכא לנהורא, הוא שייך בנפש הבהמית שבאדם, שהיא צריכה בירור ותקון, "לעשות, לתקן". מה שאין כן הנשמה עצמה, אינה צריכה תקון.

That is, all the supernal laughter and delight of Yitzchak mentioned above is drawn through Rivkah his wife. For the main turning of darkness to light pertains to the animal soul in man, which needs refinement and repair, "to do, to repair"; the soul itself needs no repair.

ונפש הבהמית שרשה מחיות המרכבה, "פני שור וכו'". וכמו שיש כח בהמרכבה להיות "והחיות נושאות את הכסא". כך יש כח בנפש הבהמית להיות בה ועל ידה עליות לנפש האלהית. והיינו אחר הבירור של נפש הבהמית. משום ששרשה גבוה מאד נעלה מ"לפני מלך כו'":

The animal soul is rooted in the chayos of the Chariot, "the face of an ox…"²¹ Just as the Chariot has the power that "the chayos carry the Throne," so the animal soul has the power that in it and through it the G‑dly soul ascends, after the refinement of the animal soul; for its root is very high, above "before a king…"

ובזה יובן ענין בחינת רבקה, שהוא מלשון רבקות של שלש שלש בקר או של ארבע ארבע. דהפירוש הוא, חבור וקשור של שלש או ארבע בהמות יחדיו נקרא רבקה.

With this will be understood the level of Rivkah, from the word for a team of three or four oxen. A tying and joining of three or four animals together is called rivkah.^[d]

וכך הוא בענין חיות המרכבה, כשהן כלולים ומתייחדים יחד להיות "והחיות נושאות", הן בחינת רבקה של שלש שלש בקר, שהוא התכללות חסד גבורה תפארת, פני אריה מבחינת חסד, ופני שור מבחינת גבורה כו'.

So too the chayos of the Chariot: when they are included and united together, so that "the chayos carry," they are a team of three oxen each, the inclusion of Chesed, Gevurah and Tiferes: the face of a lion from Chesed, the face of an ox from Gevurah, and so on.

ולפעמים הן של ארבע ארבע, שהוא בחינת פני אדם שבחיות המרכבה, שהן ד' בחינות חסד גבורה תפארת מלכות.

Sometimes they are of four each: the face of a man among the chayos: the four levels Chesed, Gevurah, Tiferes, Malchus.

ועל דרך זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה "האבות הן הן המרכבה", שהן ג' בחינות חסד גבורה תפארת, ודוד הוא רגלא רביעאה כו'.

Similarly our Sages said, "The Patriarchs are the Chariot":²² the three levels Chesed, Gevurah, Tiferes; and David is the fourth leg.

וזהו שנאמר במרכבת יחזקאל "חוברות אשה אל אחותה" שהן בבחינת חבור והתכללות, שעל ידי זה דוקא "והחיות נושאות כו'".

This is what is said of Yechezkel's Chariot, "joined one to the other":²³ in the mode of joining and inclusion; specifically through this "the chayos carry…"

משום שעל ידי ההתכללות וחבור המדות יחדיו, על ידי זה מתעלים וממשיכים מבחינה עליונה מאד. ששם כל המדות כלולים יחדיו.

For through the inclusion and joining of the attributes together, they ascend and draw from a very high level, where all attributes are included together.

(עיין מה שכתוב בפרשת נח בענין זה).

(See what is written in Parshas Noach on this matter.)

ועל דרך זה יובן בעבודת ה' באדם, כשיש בחינת התכללות המדות אהבה ויראה, והתעוררות רחמים על נפשו שירדה פלאים, זהו נקרא בחינת "רבקה של שלש שלש בקר". שמדות נפש הבהמית מתבררים מקליפת נוגה ועולים לה'.

Similarly it is understood in a person's service of G‑d: when there is an inclusion of the attributes of love and fear, and an arousal of mercy on his soul that has descended so wondrously, this is called "Rivkah, of three oxen." The attributes of the animal soul are refined from kelipas nogah and rise to G‑d.

וזהו "והנה רבקה יוצאת". שיוצאת מקליפת נוגה ואתהפכא חשוכא לנהורא.

This is "And behold, Rivkah came out":²⁴ she comes out from kelipas nogah, and darkness is turned to light.

ולפעמים היא של ארבע ארבע בהתכללות מדת מלכות, שהוא בחינת בטול וקבלת עול, ועבודת עבד. כי העבודה והיראה הן שני מצות כו'.

Sometimes she is of four each, with the inclusion of the attribute of Malchus, the level of bittul and accepting the yoke, the service of a servant; for service and fear are two mitzvos.

וזהו ש"יצחק מצחק את רבקה אשתו".

This is "Yitzchak was sporting with Rivkah his wife."

דהיינו שבחינת יצחק, שהוא התענוג שיתגלה לעתיד לבא, הרי הוא נמשך את רבקה אשתו.

That is, the level of Yitzchak, the delight to be revealed in the Time to Come, is drawn with Rivkah his wife.

(שהוא בחינת בירור דשם ב"ן, בגימטריה בהמה. דהיינו על ידי בירור נפש הבהמית כשעולה למעלה מעלה להיות בבחינת רבקה. כי למטה הוא ענפין מתפרדין, אבל על ידי הברור, אז נעשה התכללות כו')

(This is the refinement of the Name Ban,²⁵ numerically equal to behemah, animal: through refining the animal soul when it rises very high to be at the level of Rivkah. For below it is separate branches, but through refinement there comes inclusion.)

ולכן על ידי זה דוקא: "ותרד העינה ותמלא כדה".

Therefore specifically through this: "She went down to the spring and filled her pitcher."

דהיינו שעל ידי בחינת בירור ובטול נפש הבהמית דוקא, הנה על ידי העלאה זו נמשך להיות ירידה והמשכה בחינת, "ותמלא כדה" היינו כ"ד ספרין דאורייתא.

That is, specifically through refining and nullifying the animal soul, through this ascent there comes a descent and drawing down, "she filled her pitcher," the twenty-four books of the Torah.^[e]

כי הנה כל התורה נתלבשה בענינים גשמיים. כמו מצות תרומות ומעשרות בצמח וזרע הארץ, ומצות קרבנות בבעלי חיים, וכן בכל המצות.

For the whole Torah is clothed in physical matters: the mitzvos of terumos and tithes in produce and seed of the earth, the mitzvah of offerings in animals, and so in all the mitzvos.

שכל זה הוא נלקח מקליפת נוגה, ועל ידי המצות מתבררים, ונמשך על ידי זה גילוי אין סוף ברוך הוא "אשר אנכי מצוך".

All this is taken from kelipas nogah, and through the mitzvos it is refined, and through this there is drawn the revelation of Ein Sof, blessed be He, "which I (Anochi) command you."²⁶

וזהו: "הנה אנכי נצב על עין המים", דהיינו בבחינת: "ותרד העינה ותמלא כדה" נמשך ממש בחינת אנכי, שהוא סתימא דכל סתימאה, שממנו נמשך המעיין כו'.

This is "Behold, I (Anochi) stand by the spring of water":²⁷ at the level of "She went down to the spring and filled her pitcher" there is drawn the very level of Anochi, the most hidden of the hidden, from which the spring derives.

ולכן כדי שיהיה המשכה זו גילוי אור אין סוף ברוך הוא בדברים גשמיים שמקליפת נוגה, הוא דוקא על ידי בירור נפש הבהמית תחלה, שהיא גם כן מקליפת נוגה, שאז אחר בירור והעלאה זו, יוכל להיות המשכה וירידה זו.

Therefore for this drawing down of the light of Ein Sof, blessed be He, into physical things from kelipas nogah, there must first be the refinement of the animal soul, also from kelipas nogah; then, after this refinement and ascent, this drawing down and descent can be.

(ועיין מה שכתבתי כיוצא בזה על פסוק "וספרתם לכם כו'". ועל פסוק "זכור את יום השבת").

(See what I have written along these lines on the verses "You shall count for yourselves…" and "Remember the Shabbos day.")

ועל כן לא נתנה תורה למלאכים משום "כלום יצר הרע יש ביניהם". ואין שייך אצלם בירור קליפת נוגה, ואתהפכא חשוכא לנהורא. ולכן אי אפשר להיות גם כן אצלם המשכה זו מבחינת "אשר אנכי מצוך".

Therefore the Torah was not given to the angels, because "Is there an evil inclination among them?"²⁸ They have no refinement of kelipas nogah, no turning of darkness into light. So they cannot have this drawing down from "which I command you."

ואף על פי שבודאי נמשך גילוי אלקות למלאכים - הוא מבחינת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", דבזה כתיב: "היושבת בגנים חברים", שהם המלאכים: "מקשיבים לקולך". אבל גילוי בחינת: "ותרד העינה ותמלא כדה" לא נמשך להם כי אם למטה דוקא.

Although G‑dliness is surely revealed to the angels, it is from "A river goes forth from Eden to water the garden," of which it is written, "You who dwell in the gardens, the companions," the angels, "listen to your voice."²⁹ But the revelation of "She went down to the spring and filled her pitcher" is not drawn to them; only below.

ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה "עתידים צדיקים שיאמרו (המלאכים) לפניהם קדוש":

Therefore our Sages said, "In the future the tzaddikim will have 'Holy' said before them" (by the angels).³⁰

וזהו "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

This is "Many waters cannot extinguish the love."^[f]

פירוש: "מים רבים" הוא ההתבוננות שהאדם משיג ומתבונן בגדולת ה' ביחדא עילאה ויחודא תתאה בפסוק: "שמע ישראל", ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", שמזה נמשך "ואהבת בכל לבבך כו'".

"Many waters" is the contemplation³¹ by which a person grasps and contemplates G‑d's greatness, in the Higher Unity and the Lower Unity, in the verse "Hear O Israel,"³² and "Blessed be the Name of the glory of His kingdom forever," from which comes "You shall love with all your heart…"

ואהבה זו גדלה מאד, להיות נפשו צמאה לה' בבחינת: "בכל מאדך", בלי גבול. ולא יוכל להשקיט ולכבות צמאון האהבה זו על ידי המים רבים עצמן, שהיא ההתבוננות הנזכר לעיל, שמשיג ביחודא עילאה ויחודא תתאה.

This love grows very great, so that his soul thirsts for G‑d at the level of "with all your might," without limit. He cannot quiet and extinguish the thirst of this love by the many waters themselves, the contemplation mentioned, in which he grasps the Higher and Lower Unities.

כי, "אם רץ לבך, שוב לאחד", הוא דוקא על ידי עסק התורה ומצות מעשיות, שזהו בחינת "אשר אנכי" ממש "מצוך".

For "If your heart runs, return to the One"³³ comes specifically through occupation in Torah and practical mitzvos, the level of "which I myself command you."

מה שאין כן בידיעה והתבוננות לבד, הוא רק ידיעת מציאותו ולא בחינת "אשר אנכי" ממש "מצוך", שהוא כמו בחינת תפיסא במהותו ועצמותו כביכול, על ידי המצות מעשיות. דרמ"ח פקודין אינון רמ"ח אברים דמלכא.

But with knowledge and contemplation alone there is only knowledge of His existence, not the level of "which I myself command you," which is like grasping, as it were, His Being and Essence through the practical mitzvos. For the 248 commands are the 248 limbs of the King.³⁴

יתר על כן, אפילו ההשגות שבגן עדן שהיא השגת מהות זיו השכינה ממש ולא מציאותו לבד, עם כל זה, על זה נאמר: "מים רבים" הנמשכים מ"נהר היוצא מעדן כו'" "לא יוכלו לכבות את האהבה", דבחינת "רבקה", "בכל לבבך, ומאדך" הנזכר לעיל.

Moreover, even of the comprehensions in Gan Eden, which grasp the very nature of the radiance of the Shechinah and not only its existence, it is said: "Many waters" derived from "the river that goes forth from Eden…" "cannot extinguish the love" of the level of "Rivkah," "with all your heart, and your might," mentioned above.

וכמו שכתוב "מי לי בשמים וגו'".

As it is written, "Whom have I in heaven…"

כי הגלוי שבגן עדן נקרא רק זיו והארה בלבד, ונקרא "לקבל פרס", לשון פרוסה, כמו שכתוב במקום אחר.

For the revelation in Gan Eden is called only radiance and light, and it is called "receiving a reward" (peras), from perusah, a slice, as written elsewhere.

אבל האהבה הנזכר לעיל היא למהותו ועצמותו יתברך, וזה ש"לא ע"מ לקבל פרס כו'".

But the love mentioned is for His very Being and Essence, and this is "not in order to receive a reward…"³⁵

וזהו: "ונהרות לא ישטפוה". כי: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם".

This is "nor can rivers wash it away." For "Your fathers dwelt beyond the river."³⁶

שבחינת אהבה רבה הנזכר לעיל, היא מגעת למעלה אפילו מבחינת הנהר הנזכר לעיל שהוא מקור כל הנהרות כו', ואם כן ודאי: " ונהרות לא ישטפוה":

For this great love reaches above even the river mentioned, the source of all rivers; so surely "rivers cannot wash it away."

אך, "אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו".

However, "if a man gives all the wealth of his house for love, they will surely plunder it."^[g]

פירוש "אם" הוא לשון, "כאשר". שיש אם שאינו משמש בלשון ספק, אלא בלשון ודאי. כמו, "אם כסף תלוה". "ואם יהיה היובל". שאין זה לשון ספק, אלא שבודאי יהיה הדבר ויבא. ולשון "אם" כאן, אינו אלא לשון, "כאשר". פירוש, כאשר כסף תלוה את העני, "לא תהיה לו כנושה". וכן, "כאשר יהיה היובל".

Im means "when." For sometimes im expresses not doubt but certainty, as in "When you lend money"³⁷ and "When the Jubilee will be."³⁸ This is not doubt; the thing will surely happen. Im here is simply "when": when you lend money to the poor, "do not act toward him as a creditor." And likewise "when the Jubilee will be."

וכמו כן, "אם יתן איש". פירוש: "כאשר יתן איש", זה הקדוש ברוך הוא, שיתן בודאי, והיינו לעתיד. ש"יתן" הוא לשון עתיד, שלעתיד לבא יתן את כל הון ביתו. שבזמן הזה, אינו בא לידי גילוי כי אם לעתיד דוקא.

So too "If a man gives" means "When a man gives": this is the Holy One, blessed be He, Who will surely give, in the Time to Come. "Will give" is future: in the Time to Come He will give all the wealth of His house. At this time it comes to revelation only in the future.

אך הגם שאין זה בגלוי עכשיו, מכל מקום נמשך הוא ממש בחינה זו על ידי תורה, כ"ד ספרים דאורייתא, ומצות מעשיות.

But although it is not revealed now, nevertheless this very level is drawn through Torah, the twenty-four books, and practical mitzvos.

שהם בחינת: "והיו הדברים האלה אשר אנכי", מי שאנכי ממש, נמשך על ידי זה.

They are the level of "These words which I (Anochi)": He Who is truly Anochi is drawn through them.

וזהו: "מצוך", ל' צוותא וחבור.

This is metzavcha, "command you": from tzavsa, companionship and joining.

וזהו: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו".

This is "Blessed are You, G‑d our L‑rd, King of the universe, Who has sanctified us with His commandments."

"אתה", היינו מהות ועצמותו יתברך, "ברוך", ונמשך בבחינת שם "הוי'" המתלבש בעשר ספירות, יו"ד בחכמה כו', עד שנמשך להיות מלך העולם בבחינת מלכות, מקור דבריאה יצירה עשייה.

"You" is His very Being and Essence; "blessed": it is drawn into the Name Havayah, clothed in the ten sefiros, the yud in Chochmah and so on, until it becomes "King of the universe," the level of Malchus, source of Beriah, Yetzirah and Asiyah.

והוא: "אשר קדשנו", "אשר", לשון "ענג", כמו, "באשרי, כי אשרוני".

And it is "Who (asher) has sanctified us": asher means delight, as in "In my happiness, for they have called me happy."³⁹

והוא בחי' תענוג וצחוק העליון שיתגלה לעתיד לבא בפועל ממש כשיתן הון ביתו כו', הוא נמשך עכשיו ממש. כי "היום לעשותם, ולמחר לקבל שכרם".

This is the level of supernal delight and laughter to be actually revealed in the Time to Come, when He gives the wealth of His house; it is drawn now in actuality. For "today to do them, and tomorrow to receive their reward."⁴⁰

וענין פירוש ברכה זו, שצריך להיות הוא, על דרך משל אם רוצה אדם להאיר למרחוק, או במקום חשך ואפילה, צריך להדליק אבוקה גדולה, ולהוסיף על האור, בכדי שיגיע אורו גם למרחוק. וכך, כדי שיגיע האור והגילוי בעשייה הגשמית, צריך להוסיף אור האבוקה, וזהו הברכה כו'.

The meaning of this blessing: by analogy, if a person wants to give light far away or in a dark place, he must light a great torch and add to the light, so that it reaches far. So too, for the light and revelation to reach physical Asiyah, the light of the torch must be increased, and this is the blessing.

ולכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה, "חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום". וכמו שכתוב בזוהר ריש פרשת חיי שרה דף קכ"ג עמוד א', שהוא המשכה "מאתר עלאה, סתימא דכל סתימאה כו'".

Therefore our Sages said, "A person must say one hundred blessings every day."⁴¹ As written in the Zohar at the start of Parshas Chayei Sarah, page 123a, it is a drawing "from the supernal place, the most hidden of the hidden…"

והנה על זה אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא".

Of this our Sages said, "One hour of teshuvah and good deeds in this world is better than all the life of the World to Come."⁴²

כי גן עדן הוא רק זיו השכינה, ולכן לא יוכל לכבות את האהבה. אבל המשכה זו היא מבחינת מהותו ועצמותו, ולא זיו לבד, ולכן נקרא "הון ביתו".

For Gan Eden is only the radiance of the Shechinah, and so it cannot extinguish the love. But this drawing is from His very Being and Essence, not radiance alone; therefore it is called "the wealth of his house."^[h]

דהנה כתיב, "בחכמה יבנה בית". פירוש אותיות התורה נקראים בתים. כמו שכתוב בספר יצירה, "שני אבנים בונות שתי בתים". ולכך נקראים תלמידי חכמים "בנאים", שעוסקים בבנינו של עולם.

For it is written, "By wisdom a house is built."⁴³ The letters of the Torah are called houses, as written in Sefer Yetzirah, "Two stones build two houses."⁴⁴ Therefore Torah scholars are called "builders,"⁴⁵ for they occupy themselves in the building of the world.

והנה בחינת חכמה, הוא "חכים ולא בחכמה ידיעא", שהוא למעלה מבחינת "ונהר יוצא", כמו שנתבאר לעיל.

The level of Chochmah is "Wise, but not with known wisdom," above "A river goes forth," as explained above.

"ובתבונה יתכונן", הוא מה שכתוב, "ולתבונתו אין חקר".

"By understanding it is established": this is what is written, "and His understanding is unsearchable."⁴⁶

"ובדעת חדרים, ימלאון כל הון יקר ונעים", והוא בחינת תענוג עליון הגנוז ומלובש בהתורה, כמו שכתוב "אני תורתך שעשעתי".

"And by knowledge the rooms are filled with all precious and pleasant wealth":⁴⁷ the supernal delight hidden and clothed in the Torah, as it is written, "I delight in Your Torah."⁴⁸

וזהו בחינת "הון ביתו", שנמשך על ידי הדעת. כי דעת לשון חבור. כמו, "והאדם ידע". והיינו שמחבר וממשיך בחינת תענוג עליון ממקור התענוגים, בחכמה ובינה. דאורייתא מחכמה נפקת.

This is "the wealth of his house," drawn through Daas. For Daas means joining, as in "And Adam knew."⁴⁹ It joins and draws supernal delight from the source of delights into Chochmah and Binah; for the Torah came forth from Chochmah.⁵⁰

והוא על דרך מה שכתוב בספר הבהיר, "דוד המלך עליו השלום, היה מחבר תורה שלמעלה בהקדוש ברוך הוא".

It is along the lines of what is written in Sefer HaBahir: "King David, peace be upon him, would join the Torah above with the Holy One, blessed be He."

וגילוי זה יהיה בפועל ממש לעתיד לבא, שיתן איש את כל הון ביתו הון יקר ונעים.

This revelation will actually be in the Time to Come, when a man will give all the wealth of his house, precious and pleasant wealth.

וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה, "עתיד הקדוש ברוך הוא להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות". וזהו בחינת ההון יקר. כי יקר גם כן גימטריא "יש". ולכן נאמר, "אם יתן אי"ש", א' י"ש. שהמשכת ש"י עולמות, נמשכים מן אלופו של עולם. וכמו שכתוב "אאלפך חכמה אאלפך בינה". ונאמר, "קנה חכמה, קנה בינה". ב' פעמים "קנה", גימטריא י"ש. שכל זה נמשך מבחינת האלף, "אאלפך כו'":

As our Sages said, "In the future the Holy One, blessed be He, will give each tzaddik 310 worlds as an inheritance."⁵¹ This is the "precious wealth." For yakar too has the numerical value of yesh, 310. Therefore it is said, "If he gives ish," alef-yesh: the drawing of the 310 worlds comes from the Master (Aluf) of the world. As it is written, "I will teach you (a'alefcha) wisdom, I will teach you understanding."⁵² And it is said, "Acquire wisdom, acquire understanding":⁵³ "acquire" twice, numerically yesh. All this derives from the level of the alef, "I will teach you…"

והנה בחינת גילוי זה, הוא מרוה צמאון האהבה רבה הנזכר לעיל. וזהו, "בוז יבוזו לו", לשון "ביזה, ושלל".

This revelation quenches the thirst of the great love mentioned. This is "they will surely plunder it": bozo, plunder and spoil.

וכמו אדם הבוזז וחוטף דבר יקר הערך, כמו ביזת אוצרות יקרים, שבוזז וחוטף, משום שמא אין ראוי שיתנו לו דרך נתינה, על כן בוזז וחוטף לגודל תשוקתו לזה.

Like a person who plunders and snatches something precious, such as the plundering of precious treasures, snatching it lest it not be fit that they give it to him as a gift; so he plunders and snatches, from his great longing for it.

וכך הוא בהתגלות אוצרו הטוב, שהוא בחינת סתימא דכל סתימין, אשר: "עין לא ראתה אלקים זולתך".

So too with the revelation of His good treasure,⁵⁴ the most hidden of the hidden, of which "no eye has seen, O G‑d, except You."⁵⁵

ונקרא "הון ביתו", על כן כאשר יומשך ויתן גילוי אוצרות אלו, אזי בוז יבוזו על דרך משל.

It is called "the wealth of his house." Therefore when the revelation of these treasures is drawn and given, they will plunder, by way of analogy.

ובחינה זו עכשיו, היא שמחת הנפש בעסק התורה ומצות, אחר הצמאון ואהבה רבה בקריאת שמע. אשר יעורר האדם בנפשו, להיות "מי לי בשמים כו'". ו"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".

This level now is the soul's joy in occupation with Torah and mitzvos, after the thirst and great love in the Shema: a person should arouse in his soul "Whom have I in heaven…", and "Many waters cannot extinguish the love."

זאת ישים אל לבו, כי "הדברים האלה", הן דברי תורה ומצות, הם הם בחינת גילוי הון יקר הנזכר לעיל. וכמו שכתוב "יראת ה' היא אוצרו". ולזאת ישמח לבו בשמחה ובטוב לבב מרוב כל.

This he should take to heart: "these words," the words of Torah and mitzvos, are themselves the revelation of the precious wealth. As it is written, "The fear of G‑d is His treasure."⁵⁶ Therefore his heart should rejoice with joy and gladness of heart, more than from all abundance.⁵⁷

וזהו, "ותרד העינה, ותמלא כדה, ותעל". שעל ידי כ"ד ספרים דאורייתא, עם היות שזהו בחינת שוב וירידה, שנתלבשו בעשיה גשמית, הנה על ידי זה אדרבה, "ותעל", גם למעלה מאהבה רבה הנזכר לעיל., דבחינת רבקה כו'.

This is "She went down to the spring, filled her pitcher, and went up." Through the twenty-four books of the Torah, though this is the level of return and descent, clothed in physical Asiyah, through this on the contrary "she went up," even above the great love mentioned, of the level of Rivkah.

והגם, ש"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", היינו "מים רבים" דייקא, שנמשכו מבחינת הנהר. אבל כ"ד ספרים דאורייתא הם נמשכים מבחינת: "ותרד העינה" - שהמעיין נמשך מבחינת: סתימא דכל סתימין ממש. כמו שכתוב: "הנה אנכי נצב על עין המים". ולכן על ידי זה ירוו צמאון האהבה רבה.

And though "many waters cannot extinguish the love," that is specifically "many waters" drawn from the river. But the twenty-four books of the Torah derive from "She went down to the spring": the spring derives from the very most hidden of the hidden; as it is written, "Behold, I stand by the spring of water." Therefore through this the thirst of the great love will be quenched.

ולכן אדרבה המעיין הוא נראה קטן יותר מהנהר, היינו משום שהוא קרוב יותר לבחינת: "אנכי", סתימא דכל סתימין - על כן יש בו הבטול יותר. דכל הקרוב קרוב קמי' כו'. וכמאמר: "אין זולתך לחיי עולם הבא, אפס בלתך כו'".

Therefore, on the contrary, the spring seems smaller than the river, because it is closer to Anochi, the most hidden of the hidden; so it has more bittul. For all that is closer before Him… And as the saying goes: "There is none besides You for the life of the World to Come, nothing but You…"

אבל באמת בודאי הרי מקור מוצא המים הוא מהמעיין' וממנו נמשך להנהר. כמו שכתוב: "הַֽמֲשַׁלֵּ֣חַ מַ֭עְיָנִים בַּנְּחָלִ֑ים". וגם מי מעיין, נקראים: "מים חיים כו'".

But in truth surely the source of the water is the spring, and from it comes the river; as it is written, "He sends forth springs into the streams."⁵⁸ And spring water is called "living water."

ו"בוז יבוזו" - כמאמר: "שיננא, חטוף ואכול חטוף ובריך". דהיינו כמו שכתוב: "לכו לחמו בלחמי". וכמו שכתוב: "פי פערתי ואשאפה כו'". "עמא פזיזא כו'".

"They will surely plunder"⁵⁹: as the saying goes, "Scholar, snatch and eat, snatch and bless."⁶⁰ That is, as it is written, "Come, eat of my bread,"⁶¹ and "I opened my mouth and swallowed…"⁶² "A hasty people…"⁶³

ולכן נרמז גם כן נסוך המים בחג בלשון: "בוז יבוזו", כמו שכתוב בזוהר. דהיינו, כי בקרבנות דיום שני וששי ושביעי, נרמז נסוך המים. כמאמר רבותינו זכרונם לברכה: "נאמר בשני ונסכיהם כו'". ושני וששי ושביעי, הם אותיות "בוז". והיינו משום שזהו גם כן על דרך ביזה הנזכר לעיל, להשקיט רשפי אש האהבה שבמזבח, שהוא על ידי נסוך המים מהמעיין. כמו שכתוב: "ושאבתם מים בששון כו'".

Therefore the water libation on the festival is also alluded to in the words boz yavuzu, as written in the Zohar. In the offerings of the second, sixth and seventh days the libation is alluded to; as our Sages said, "It is said on the second day 'and their libations'…"⁶⁴ And second, sixth and seventh are the letters of boz. For this too is like the plunder mentioned, to quiet the flames of love on the altar, through the libation of water from the spring. As it is written, "You shall draw water with joy…"⁶⁵

ולכן נסוך זה דוקא אחר עשרת ימי תשובה, שהיא תגבורת האהבה בבחינת תשובה: "ועמך לא חפצתי כו'", על דרך: "והנה רבקה יוצאת" כנזכר לעיל. ועל ידי זה אחר כך דוקא, נמשך בחינת: "ותרד העינה ותמלא כדה", וכמו שנתבאר לעיל.

Therefore this libation comes specifically after the Ten Days of Teshuvah, the intensifying of love in the mode of teshuvah: "and besides You I desire nothing…",⁶⁶ along the lines of "And behold, Rivkah came out,"⁶⁷ as mentioned. Through this, specifically afterward, comes "She went down to the spring and filled her pitcher," as explained above.

ולכן היה בזה שמחה רבה ועצומה כו'. וגם כי זהו כמו בחינת: "הון ביתו" ממש' שהוא גנוז באותיות התורה. שהרי לא נתפרש בתורה בפירוש מצות ניסוך המים, רק שחכמינו זכרונם לברכה גילו לנו זה שהוא מרומז בתורה, המ"ם ביום שני. והיו"ד ביום ששי. והמ"ם בשביעי. וזהו, "הון ביתו", הגנוז ומוטמן כו':

Therefore there was great and intense joy at it. For it is also like the very "wealth of his house," hidden in the letters of the Torah. The mitzvah of the water libation is not explicit in the Torah; only our Sages revealed to us that it is alluded to in the Torah: the mem on the second day, the yud on the sixth, and the mem on the seventh. This is "the wealth of his house," hidden and concealed.

ועם כל זה יובן מה שכתוב "נשאו נהרות קולם, ישאו נהרות דכים". ופירש בזוהר פרשת וארא: (דף כ"ג עמוד א'): "אינון נהרות, כמה דאת אמר: ונהר יוצא מעדן וגו'". והיינו בחינת בינה שעל ידי ההתבוננות בגדולת אין סוף ברוך הוא נולדה רשפי אש האהבה לדבקה בה'.

With all this will be understood what is written, "The rivers have raised their voice, the rivers will raise their dochyam."⁶⁸ The Zohar on Parshas Va'era (page 23a) explains: "These are rivers, as you say: 'A river goes forth from Eden…'"⁶⁹ This is the level of Binah: through contemplating the greatness of Ein Sof, blessed be He, there are born flames of love to cleave to G‑d.^[i]

וזהו, "נשאו נהרות קולם". והוא ההעלאה מלמטה למעלה, וכן בתרגום: "קלהון בשירתא" - הרי קול זה הוא בחינת השיר, שהוא העלאה, כנודע מענין השיר שהלוים אומרים. ואחר כך נמשך על ידי זה המשכה מלמעלה למטה.

This is "The rivers have raised their voice": the ascent from below upward. So in the Targum: "their voice in song." This voice is the level of song, an ascent, as is known of the song the Levites say. Afterward through this comes a drawing from above downward.

וכמו שנתבאר לעיל שעל ידי: "והנה רבקה יצאת" - בבחינת העלאה, על ידי זה אחר כך: "ותרד העינה ותמלא כדה", כנזכר לעיל. וכמו שכתוב: "אם ישים אליו לבו, רוחו ונשמתו אליו יאסף".

As explained above: through "And behold, Rivkah came out," the ascent, afterward comes "She went down to the spring and filled her pitcher." As it is written, "If He sets His heart upon him, He gathers his spirit and his soul to Himself."⁷⁰

וזהו: "ישאו נהרות דכים" - ותרגומו: "יקבלון נהרותא אגר שבחיהון". שהשכר הוא ההמשכה מאור אין סוף המלובש בתורה: "חכים ולא בחכמה ידיעא", שהיא למעלה מבחינת הבינה וההשגה. והוא על דרך ה"שולח מעינים בנחלים".

This is "the rivers will raise their dochyam": the Targum renders, "the rivers will receive the reward of their praises." The reward is the drawing from the light of Ein Sof clothed in the Torah, "Wise, but not with known wisdom," above Binah and comprehension; along the lines of "He sends forth springs into the streams."

וכדפירש בזוהר פרשת חוקת (דף קפ"א עמוד א'): ונקרא "דכים" - לשון צלילות ובהירות, כמו: "מר דרור" ומתרגמינן: "מירא דכיא". וזה מורה על הלכות התורה, כמו שכתוב במקום אחר בענין: מרדכי.

And as explained in the Zohar on Parshas Chukas (page 181a): it is called dochim, meaning clarity and brightness, as in "pure myrrh"⁷¹ which is translated mira dachya. This indicates the halachos of the Torah, as written elsewhere on Mordechai.

וכן הוא לשון טהרה, כמו: "על איל קמצא - דכן". דהיינו המשכת חכמה עילאה בתורה, הוא לברר הטהור מן הטמא. ונקרא: דכיין ומסאבין.

It also means purity, as in "the ayil kamtza is dachan."⁷² That is, the drawing of supernal Chochmah into the Torah is to refine the pure from the impure; it is called dachyin umesavin,⁷³ pure and impure.

וגם: "דכים" - דך ים. היינו כד הנמשך מים החכמה, כמו שכתוב: "ותמלא כדה כו'".

Also, dochim is doch yam: the pitcher (kad) drawn from the sea of Chochmah, as it is written, "She filled her pitcher…"

וגם: "דכים" - לשון עומק ושפלות, כדפירש רש"י - שהוא בחינת השוב ובטול שאחר הרצוא. וכתיב: "ואת דכא ושפל רוח". וכמו שכתוב במקום אחר על פסוק: "ונשב בגיא כו'". וכמו שכתוב גם כן: "אי זה בית אשר תבנו לי כו' ואל זה אביט אל עני ונכה רוח כו'".

Also, dochim means depth and lowliness, as Rashi explains:⁷⁴ the level of return and bittul that follows ratzo. And it is written, "and with the crushed and lowly of spirit."⁷⁵ As is written elsewhere on the verse "We dwelt in the valley…",⁷⁶ and as it is also written, "What house will you build for Me… but to this one I will look, to the poor and crushed of spirit…"⁷⁷

והדר מפרש מהו מעלת השכר הזה: "מקולות מים רבים אדירים כו' אדיר במרום כו'". ופירושו, כמו שכתוב בפרי עץ חיים שער היום כיפור פרק ג', כי יש קולות עליונים שמהן ניזונים אב ואם כו', עיין שם. ועיין מה שכתוב על פסוק "וכל העם רואים את הקולות כו'".

Then the verse explains the superiority of this reward: "From the voices of many waters, mighty… mighty on high…"⁷⁸ Its meaning is as written in Pri Etz Chaim, Sha'ar Yom Kippur, chapter 3, that there are supernal voices from which Abba and Imma are nourished; see there. And see what is written on the verse "All the people saw the voices…"

וזהו: "עדותיך נאמנו מאד, לביתך נאוה קודש". - על דרך משל, "בחכמה יבנה בית", דקאי על תיבות ואותיות התורה, שנמשכו ונבנו על ידי חכמה עילאה. ו"עדותיך נאמנו" - עדות לשון "דעת" היא' כמו שכתוב: "ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר" הנקרא "הון ביתו". וזהו: "לביתך נאוה קדש" - שהוא המשכה מבחינת קדש העליון, אור אין סוף ברוך הוא.

This is "Your testimonies are very faithful; holiness befits Your house."⁷⁹ By analogy, "By wisdom a house is built" refers to the words and letters of the Torah, drawn and built through supernal Chochmah. "Your testimonies are faithful": edus means daas, as it is written, "And by knowledge the rooms are filled with all precious wealth," called "the wealth of his house." This is "holiness befits Your house": a drawing from the supernal holy level, the light of Ein Sof, blessed be He.

"ה' לאורך ימים" - הוא כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על אלף השביעי: יום שכולו ארוך. והענין הוא, כי פירוש: "כולו ארוך" - היינו שגם בתחלתו הוא ארוך. ולכאורה אין לשון אריכות נופל רק בסיום וסוף ולא בתחלה? ואיך "כולו ארוך" גם בתחלתו?

"G‑d, for length of days" is as our Sages said of the seventh millennium: a day that is entirely long.⁸⁰ The explanation: "entirely long" means that even at its beginning it is long. Seemingly length applies only at the conclusion and end, not at the beginning. How is it "entirely long," even at its beginning?

אך הכוונה, שיהיה גילוי אור אין סוף ברוך הוא המלובש בסתר עליון, שנקרא: "אריך אנפין", כמו שכתוב "ארך אפים כו'". ונקרא "אריך אנפין" - היינו שיכול לימשך גם למטה בעשייה. כי קמיה יתברך שוה ומשוה רוחניות וגשמיות, ולכן יהיה הגילוי למטה ביחודא תתאה כמו ביחודא עילאה.

The intent is that there will be a revelation of the light of Ein Sof, blessed be He, clothed in the supernal concealment called Arich Anpin, as it is written, "long-suffering (erech apayim)…" It is called Arich Anpin because it can be drawn even below into Asiyah. For before Him, blessed be He, spirituality and physicality are alike and equal; therefore the revelation below in the Lower Unity will be as in the Higher Unity.

(ועיין מה שכתוב, על פסוק: "ועתה יגדל נא כו' כאשר דברת לאמר ה' ארך אפים כו'")

(See what is written on the verse "And now, may the power be great… as You spoke, saying: G‑d is long-suffering…")⁸¹

ועל כן: "כולו ארוך", בתחלה כמו בסוף, שהוא גילוי בחינת שאין לו תחלה ואין לו תכלה.

Therefore it is "entirely long," at the beginning as at the end: the revelation of the level that has no beginning and no end.

ועל דרך זה הוא מאמר רבותינו זכרונם לברכה: "כסא דמלכא משיחא, מחזיק רכ"א לוגין", שאין לו פירוש על פי פשוטו כלל? מהו ענין רכ"א לוגין דוקא? אלא הכוונה, שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף ברוך הוא, ויהיה הגילוי בו מבחינת "ארך אפים" כו', כנזכר לעיל:

Similarly the saying of our Sages: "The cup of King Moshiach holds 221 log,"⁸² which has no literal explanation at all: why specifically 221 log? But the intent is that the cup is the vessel for the revelation of the light of Ein Sof, blessed be He, and the revelation in it will be from the level of "long-suffering," as mentioned above.

Flow of the maamar (where the Alter Rebbe is heading)

a. Here the foundation is laid: the river is the grasped revelation; the spring is higher. The whole maamar explains how a love that the river cannot satisfy is satisfied from the spring, Torah and mitzvos.

b. The question "What is Rivkah?" leads him first to explain Yitzchak: the laughter and delight to be revealed. Later he returns to "Yitzchak was sporting with Rivkah his wife."

c. So far Yitzchak: delight is drawn through refining the concealment of Elokim. He will at once connect this to Rivkah, who is the refinement itself.

d. Here the name Rivkah is explained: the joining of attributes like tied animals. In service this is the inclusion of the animal soul's attributes; hence "Rivkah came out."

e. The circle closes: specifically raising the animal soul ("Rivkah") draws "She went down to the spring," since the Torah itself is clothed in physical things from kelipas nogah.

f. He now returns to the opening verse and explains it by all the above: the "many waters" are contemplation and the revelations of Gan Eden, and they cannot extinguish this love.

g. The continuation of the verse: having said that the waters do not satisfy, "if a man gives" follows: only the revelation of "the wealth of his house" satisfies this love, and it is drawn already now in Torah and mitzvos.

h. From here he explains why it is called "the wealth of his house," from "By wisdom a house is built": Daas fills the rooms with supernal delight.

i. A further verse on the same matter: "The rivers have raised their voice" is the ascent, and "will raise their dochyam" is the reward, the drawing from the spring.

Notes

1. See the maamar Mayim Rabim in Torah Ohr, Parshas Noach; the maamar Mayim Rabim 5717; and the Rebbe's letter 3948.

2. Shir HaShirim 8:7: "Many waters cannot extinguish the love, nor can rivers wash it away; if a man gives all the wealth of his house for love, they will surely plunder it."

3. That is, "many waters" is the supernal river, from which rivers go out to every side.

4. Based on Tehillim 104:10.

5. Yeshayahu 55:1.

6. Based on Pesach Eliyahu (Tikkunei Zohar, Introduction, 17a).

7. Bereishis 2:10.

8. Tehillim 73:25.

9. Based on Yoel 4:18.

10. Bereishis 24:16. Kadah is read as kaf-dalet, twenty-four, and hei: the twenty-four books of Tanach.

11. Tehillim 104:26.

12. Based on Bereishis 21:6.

13. Tehillim 84:12. As a sheath hides the sun, so the Name Elokim hides the Name Havayah.

14. Shemos 26:33.

15. The 120 permutations of the letters of the Name Elokim.

16. Malachi 3:18.

17. Bereishis 2:3. See Bereishis Rabbah 11:6.

18. Bereishis 1:31; 2:1.

19. Tehillim 104:30, 31.

20. Bereishis 26:8.

21. Yechezkel 1:10.

22. Bereishis Rabbah 47:6.

23. Yechezkel 1:9.

24. Bereishis 24:15.

25. The Name Havayah spelled out with heis, numerically fifty-two, equal to behemah.

26. Devarim 6:6.

27. Bereishis 24:43.

28. Shabbos 89a: "Is there envy among you? Is there an evil inclination among you?"

29. Shir HaShirim 8:13.

30. Bava Basra 75b: "In the future the tzaddikim will have 'Holy' said before them, as it is said before the Holy One, blessed be He."

31. Igros Kodesh, 3948.

32. Devarim 6:4.

33. Sefer Yetzirah 1:8.

34. Based on Tikkunei Zohar, Tikkun 30. The 248 positive commandments are the King's limbs.

35. Based on Avos 1:3.

36. Yehoshua 24:2.

37. Shemos 22:24.

38. Bamidbar 36:4.

39. Bereishis 30:13.

40. Avodah Zarah 3a; Devarim 7:11.

41. Menachos 43b.

42. Avos 4:17.

43. Mishlei 24:3.

44. Sefer Yetzirah 4:12.

45. Shabbos 114a: "What are builders? Rabbi Yochanan said: These are Torah scholars, who occupy themselves in the building of the world."

46. Based on Yeshayahu 40:28.

47. Mishlei 24:4.

48. Tehillim 119:70.

49. Bereishis 4:1.

50. Zohar II, 62a; 85a.

51. Based on Uktzin 3:12.

52. Based on Iyov 33:33.

53. Mishlei 4:5.

54. Based on Devarim 28:12.

55. Yeshayahu 64:3.

56. Yeshayahu 33:6.

57. Devarim 28:47.

58. Tehillim 104:10 (cited above).

59. From the word for plunder.

60. Nazir 66b: "Snatch and bless"; Eruvin 54a: "Scholar, snatch and eat, snatch and drink."

61. Mishlei 9:5.

62. Tehillim 119:131. Rashi: "swallowed."

63. Shabbos 88a.

64. Taanis 2b; Bamidbar 29:18, 31, 33. The extra mem, yud and mem spell mayim, water, a hint of the libation in the Torah.

65. Yeshayahu 12:3.

66. Tehillim 73:25 (cited above).

67. Bereishis 24:15 (cited above).

68. Tehillim 93:3.

69. Bereishis 2:10 (cited above).

70. Iyov 34:14.

71. Shemos 30:23.

72. See Eduyos 4:8 and Bartenura there: ayil kamtza is a kind of locust; dachan, pure and permitted to eat.

73. Pure and impure.

74. See Rashi, Tehillim 93:3.

75. Yeshayahu 57:15.

76. Devarim 3:29.

77. Yeshayahu 66:2; before it, 66:1.

78. Tehillim 93:4.

79. Tehillim 93:5.

80. Kiddushin 39b.

81. Bamidbar 14:17, 18.

82. Yoma 76a: "David's cup in the World to Come holds 221 log, for it is said 'my cup is revayah,' and revayah has that numerical value." A log is a liquid measure.