ב"ה, ג' מ"ח[1], תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ[2] בעל מדות וכו'
מו"ה חיים אברהם שי'[3] הלוי[4]
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו, מבשר טוב מהטבת מצב בריאותו ואשר כבר נמצא בביתו, ויהי רצון שילך מצבו הלוך וטוב עוד יותר ויחזור לאיתנו[5] כפשוטו ולאיתנו כמשמעו, כמבואר בד"ה משכיל לאיתן[6] לרבנו הזקן, נדפס בקונטרס לימוד החסידות.
בעת רצון אזכיר את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע[7] כאו"א[8] להמצטרך להם מתאים לתוכן כתבו, ומיוסד על מרז"ל[9] שכל שמטיבין לו הוא לארך ימים ושנים טובות, הנה כיון שהתחיל בבשורה טובה מהצלחת הטפול הרפואי להטבת הבריאות, יהי רצון שגם בזה יקוים מאמר הנ"ל ויבשר טוב בשאר הענינים אשר במכתבו, וסימנא מילתא היא[10] אשר בשנה זו התחלת ימי השנה הם אחר ר"ה[11] הוא יום השבת, דאז לית שולטנה אחרא בכולהו עלמין, ואנפהא נהירין בנהירו עילאה[12], והרי באור פני מלך חיים[13] ממה"מ הקב"ה[14], וכמובא הדוגמא בזה ממלכותא דארעא, אשר אפילו הפושע היותר גדול, כשמוליכים אותו לגרדום ופוגע במלך נפטר מכל עונש ונפטר לביתו בשלום, ומכש"כ וק"ו[15] כשפוגעים בשבת מלכתא ושבת הסמוך ליומא אריכתא דימי ר"ה אשר גם בר"ה ה' מלך גאות לבש[16], שהוא בגלוי, וכמובא בפרקי דרבי אליעזר[17], שהרי זהו מאמר אדם הראשון, אשר אמר לכל בריות עולם אפילו לחיות ולבהמות, בואו נשתחוה ונכרעה[18], כי ה' מלך בגלוי, וגם לעיני בשר בהמה וחי'.
ויהי רצון שבעגלא דידן נזכה לקיום היעוד ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו[19] וכו', וכמבואר[20] על ידי אדמו"ר האמצעי בן רבנו הזקן בעל התניא, ושגם החיות והבהמות יכירו בזה, וע"ד הפרות שנשאו הארון בימי דוד*, אשר וישרנה וגו'[21].
בברכה לבשו"ט[22] בעל האמור.
*) כך הובא הל' בלקו"ת במדבר (י, ב)[23] וחייב (וזכאי) אדם לומר בלשון רבו[24]. ודייק שלא לומר מלכות דוד, כי הי' זה י"ג שנה[25] לפני זה ודוד אז בן יז"ש[26].
ומה שמפרט בימי דוד - יל"פ עפמש"כ[27] בזהר שצויין בלקו"ת שם.
הערות המו"ל
מו"ה חיים אברהם שי' הלוי: יונגרייז, ירושלים.
וכמבואר: ראה תו"ח תצוה תפב, א ואילך. שער האמונה פכ"ה: בראיה גשמית בעין הגשמי.
י"ג שנה לפני זה: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תסד.
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ – הרב הגאון, הוותיק וחסיד, איש ירא אלקים, נכבד ונעלה.
- 3 מו"ה – מורנו הרב; שי' – שיחי'.
- 4 יונגרייז, ירושלים.
- 5 ע"פ לשון הכתוב [שמות יד, כז]: "וישב הים לפנות בקר לאיתנו"; ופירש"י שם: "לאיתנו – לתקפו הראשון".
- 6 בד"ה – בדיבור המתחיל. ע"פ [תהלים פט, א]: "משכיל לאיתן האזרחי".
- 7 כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע – כבוד קדושת מורי וחמי אדוננו מורנו ורבנו, זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא, נשמתו בגנזי מרומים, זכותו יגן עלינו.
- 8 כאו"א – כל אחד ואחד.
- 9 מרז"ל – מאמר רבותינו זכרונם לברכה.
- 10 [הוריות יב, א]: "אמר אביי השתא דאמרת סימנא מילתא היא [לעולם] יהא רגיל למיחזי בריש שתא קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי".
- 11 ר"ה – ראש השנה.
- 12 זהר ח"ב קלה, ב; ונאמר בסידור בתפלת ערבית של ליל שבת (בקטע "כגונא").
- 13 [משלי טז, טו]: "באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש".
- 14 ממה"מ הקב"ה – מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
- 15 מכש"כ וק"ו – מכל שכן וקל וחומר.
- 16 [תהלים צג, א]: "ה' מלך גאות לבש".
- 17 פרקי דרבי אליעזר פרק יא.
- 18 [תהלים צה, ו]: "באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עשנו".
- 19 [ישעיהו מ, ה]: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר".
- 20 וכמבואר: ראה תו"ח תצוה תפב, א ואילך. שער האמונה פכ"ה: בראיה גשמית בעין הגשמי.
- 21 [שמואל א ו, יב]: "וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול".
- 22 לבשו"ט – לבשורות טובות.
- 23 הל' – הלשון; לקו"ת – לקוטי תורה. [לקוטי תורה במדבר, ד"ה וספרתם לכם]: "וכן בפרות שנשאו את הארון בימי דוד כתי': וישרנה הפרות כו' הלוך וגעו".
- 24 [ברכות מז, א]: "שחייב אדם לומר בלשון רבו".
- 25 י"ג שנה לפני זה: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תסד.
- 26 יז"ש – י"ז שנה.
- 27 יל"פ – יש לפרש; עפמש"כ – על פי מה שכתוב.
B"H, 3 MarCheshvan, 5718
Brooklyn.
To the rav and gaon, the chassid of long standing, a G‑d-fearing man, distinguished and exalted, a man of fine character, etc., our teacher Rabbi Chaim Avraham HaLevi, may he live
Greetings and blessing!
It was with pleasure that I received your letter bringing good news of the improvement in your health and that you are already at home. May it be G‑d's will that your condition keep on improving still more, and that you return לאיתנו "to your full strength" (after Shemos 14:27, where Rashi explains, "to its original strength") in its plain sense, and to "eisan" in its deeper meaning, as explained in the discourse beginning משכיל לאיתן "a maskil of Eisan" (Tehillim 89:1) by the Alter Rebbe, printed in Kuntres Limud HaChassidus.
At an auspicious time I will mention all those you write about at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe, of sainted memory, may his merit protect us, each one for what he needs, in keeping with what you wrote. And on the basis of the saying of our Sages that whoever is granted good, it is for length of days and good years: since you began with good news, of the success of the medical treatment in improving your health, may it be G‑d's will that this saying be fulfilled here too, and that you will report good news in the other matters in your letter. And סימנא מילתא היא "an omen is significant" (Horayos 12a): this year the beginning of the days of the year, after Rosh Hashanah, is the day of Shabbos, when לית שולטנא אחרא בכולהו עלמין ואנפהא נהירין בנהירו עילאה "no other dominion rules in all the worlds, and her face shines with the supernal light" (Zohar II 135b; recited in the Friday-night prayers, in "Kegavna"); and באור פני מלך חיים "in the light of the King's countenance is life" (Mishlei 16:15), the King of the kings of kings, the Holy One, blessed be He. The illustration of this is brought from an earthly kingdom: even the greatest criminal, when he is being led to the gallows and meets the king, is released from all punishment and sent home in peace. How much more so, and all the more, when one meets the Shabbos Queen, and a Shabbos adjoining the "one long day" of the days of Rosh Hashanah, when on Rosh Hashanah too ה' מלך גאות לבש "the L‑rd reigns; He is clothed in majesty" (Tehillim 93:1), that is, openly; as is brought in Pirkei DeRabbi Eliezer (ch. 11), for this was the saying of Adam, the first man, who said to all the creatures of the world, even to the beasts and the cattle, בואו נשתחוה ונכרעה "come, let us prostrate ourselves and bow down" (Tehillim 95:6), for the L‑rd reigns openly, even to the eyes of flesh, of cattle and beast.
May it be G‑d's will that speedily in our days we merit the fulfillment of the promise ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו "and the glory of the L‑rd shall be revealed, and all flesh together shall see" (Yeshayahu 40:5), etc., as explained by the Mitteler Rebbe, the son of the Alter Rebbe, author of the Tanya: that even the beasts and the cattle will recognize this, like the cows that carried the Ark in the days of David,* of which it is said וישרנה וגו' "and the cows went straight..." (Shmuel I 6:12).
With blessing for good news in all the above.
* This is how the wording is cited in Likkutei Torah, Bamidbar 10b, and a person is obligated (and privileged) to use his teacher's language, after שחייב אדם לומר בלשון רבו "for a person must use the language of his teacher" (Berachos 47a). He was careful not to say "in the reign of David," for this was thirteen years before then, and David was at that time seventeen years old.
As for why he specifies "in the days of David," this can be explained according to what is written in the Zohar cited in Likkutei Torah there.
Publisher's notes
Our teacher Rabbi Chaim Avraham HaLevi (מו"ה חיים אברהם שי' הלוי): Jungreis, Jerusalem.
As is explained (וכמבואר): See Torah Chaim, Tetzaveh, 482a ff.; Shaar HaEmunah, ch. 25: "in physical sight, with the physical eye."
Thirteen years before then (י"ג שנה לפני זה): See also above, vol. 15, letter 5464.
Summary
This letter blesses a rav recovering from illness to return to full strength, in body and in its inner sense, and, since good news brings more good, to report good news in his other concerns too. This year Rosh Hashanah was followed at once by Shabbos, when G‑d's kingship is open; and as a condemned man who meets the king goes free, meeting the King on that Shabbos is an omen of blessing, until the day when "all flesh together shall see."