ב"ה, ג' מ"ח[1], תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ח תשרי, בו כותב ראשי פרקים מימי תשרי העבר, ולפלא שמקצר עוד יותר מקיצור נמרץ, ויהי רצון שעכ"פ[2] בהזדמנות הבאה ימלא, ומכאן ולהבא, ויבואו הענינים מפורטים כדי הצורך.
במ"ש שחסר לו חיות הן בנגלה והן בחסידות, שתי נקודות בדבר, א) ידוע המובא בשיחת שמח"ת[3] תר"ץ אות כ"א, וואס מאנסט דו בא מיר, מאן בא זיך, ומובן שהמענה לא בא בכדי לדחות בקש[4] ח"ו, ולא לאמר אני את נפשי הצלתי[5], כ"א[6] זהו נתינת כח, וכידוע גם המשל מהבעש"ט[7] מאנשי העיר שסמכו על הגיבור, שעי"ז[8] שהתבוננו אח"כ[9] שאין להשען על הגיבור נתעוררו בהם כחות עצומים ונפלאים, וה"ה[10] בנדון דידי', והרי מוכרח לומר כן מפני הנקודה השני' (הועתק בהיום יום כ"ג סיון[11]) שכל התבוננות המונעת פעולות טובות, לא ממקום טהור מקורה, שמזה מובן וגם פשוט, שענין המבטל התבוננות זו, הוא ע"ד מ"ש ולאום מלאום יאמץ[12], מהטוב באמת בא, וחבל על זמנו בהתבוננות האמורה נוסף להמניעה בהפצת המעינות, וכידוע פתגם נשיאנו אשר הנה זה עומד אחר כתלנו[13], ועוד רגע ויבואו ימים, ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר[14], אז מ'וועט זיך כאפען פארן קאפ, וואס מ'האט דורכגעלאזען אזא זמן יקר וואס מ'האט געקאנט אזויפיל אויפטאן וק"ל[15].
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 עכ"פ – על כל פנים.
- 3 שמח"ת – שמחת תורה.
- 4 לכאורה צ"ל בקשה
- 5 על פי [יחזקאל ג, יט]: "ואתה את נפשך הצלת".
- 6 כ"א – כי אם.
- 7 הבעש"ט – הבעל שם טוב.
- 8 עי"ז – על ידי זה.
- 9 אח"כ – אחר כך.
- 10 וה"ה – והוא הדין.
- 11 [היום יום, כג סיון]: "כל דבר המועיל או מביא לעבודה בפועל, הנה כל מניעה שתהיה לדבר זה - אפילו אם המניעה היא מדבר היותר נעלה - הוא רק מתחבולותיה של נה"ב".
- 12 מ"ש – מה שנאמר. [בראשית כה, כג]: "ולאם מלאם יאמץ".
- 13 [שיר השירים ב, ט]: "הנה זה עומד אחר כתלנו".
- 14 כ"ק מו"ח אדמו"ר – כבוד קדושת מורי וחמי אדוננו מורנו ורבנו (אדמו"ר הריי"צ).
- 15 וק"ל – וקל להבין.
- 16 לבשו"ט – לבשורות טובות.
- 17 פ"ש – פריסת שלום.
B"H, 3 MarCheshvan, 5718
Brooklyn.
Greetings and blessing!
I acknowledge receipt of your letter of 28 Tishrei, in which you write the headings of the events of the past days of Tishrei. It is surprising that you are even briefer than extremely brief. May it be G‑d's will that at least on the next occasion you will make up for this, and from then on, and that matters will come in as much detail as is needed.
As for what you write, that you lack vitality both in Nigleh and in Chassidus, there are two points in this matter. (a) What is cited in the sicha of Simchas Torah 5690, section 21, is well known: וואס מאנסט דו בא מיר, מאן בא זיך "What are you demanding of me? Demand of yourself!" It is understood that this answer was not given to put off a request, G‑d forbid, nor to say אני את נפשי הצלתי "I have saved my own soul" (after Yechezkel 3:19); rather, it is a granting of strength. And the parable of the Baal Shem Tov is also well known, about the people of a town who relied on the strongman: when they later reflected that one cannot lean on the strongman, tremendous and wondrous powers were aroused in them. The same applies in the case at hand. And one is compelled to say so because of the second point (copied in Hayom Yom, 23 Sivan): that any contemplation that prevents good deeds does not come from a pure source. From this it is understood, and it is also simple, that whatever does away with such contemplation is in the manner of what is said, ולאום מלאום יאמץ "and one nation shall be stronger than the other nation" (Bereishis 25:23): it comes from what is truly good. It is a pity to spend your time on such contemplation, in addition to the hindrance it causes to spreading the wellsprings. And the saying of the Previous Rebbe is well known, that הנה זה עומד אחר כתלנו "behold, he is standing behind our wall" (Shir HaShirim 2:9), and in another moment the days will come; and in the words of my revered father-in-law, the Rebbe: then people will clutch their heads that they let such a precious time slip by, in which they could have accomplished so much. And this is easy to understand.
With blessing for good news, and regards to all those you influence, may they live.
Note
A request (בקש): Apparently this should read בקשה, "a request."
Summary
This letter tells the recipient, who feels he lacks vitality in his learning, that the demand "ask it of yourself" is itself a granting of strength: when one stops leaning on others, powers awaken within. Any contemplation that holds back good deeds comes from the evil inclination, and time is too precious to lose, for "behold, he is standing behind our wall."