014_מסכת כלים פרק יד

כלים פרק יד

(א) כלי מתכות

כלי מתכות - שנתרועעו ונשברו:

כמה הוא שיעורן

כמה הוא שיעורן - כמה יהיה שיעור השבר הנשאר מהן ויקרא עושה מעין מלאכתו ויהיו חשובים כלים ליטמא:

. הדלי כדי למלאות בו. קומקום כדי ליחם בו. מיחם

מיחם - שמחממין בו מים. והוא גדול מקומקום:

כדי לקבל סלעים

כדי לקבל סלעים - שכל סלע ארבעים דינרין:

. הלפס כדי לקבל קיתונות. קיתונות כדי לקבל פרוטות. מדות יין ביין. ומדות שמן בשמן. ר' אליעזר אומר כולן בפרוטות

הלבס - אית דגרסי הלפס. והוא כלי נחושת גדול שמרתיחים בתוכו מים ונותנים בו קיתונות קטנים להדיחן בתוכו:

כולן בפרוטות - כולן משערים אם יש בשבר שלהן כדי לקבל פרוטות. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

. ר' עקיבא אומר המחוסר חטיפה טמא. והמחוסר לטישה טהור:

המחוסר הגפה טמא - ר׳ עקיבא מיירי בתחלת עשייתן של כלים, וקאמר, דכלים המחוסרים הכיסוי שלהן, טמאין, דמקרו נגמרה מלאכתן. הגפה, מלשון יגיפו הדלתות (נחמיה ז׳, ג'). והרבה יש במשנה, כדי שיפתח ויגוף ותיגוב. אע״פ שגפן לא קנה דבמסכת מעשר שני [פרק ג׳ משנה י״ב] פירוש, שכיסה אותן במגופה:

ומחוסר לטישה טהור - שהוא חשוב גולמי כלי מתכות שאינן מקבלין טומאה. לטישה, לשון לוטש כל חורש נחושת וברזל (בראשית ד׳):

(ב) מקל שעשה בראשו מסמר כמין חזיינא טמא. סימרו טמא. ר' שמעון אומר עד שיעשה בו שלשה סדרים

חזינא - נוהגים לעשות בראש המקל כמין תפוח של ברזל והוא הנקרא חזינא. וכל עבדי מלך מצרים היום נושאים בידם מקלות הללו, וקורין להם אלדבו״ס. ופעמים שנועצים בהם מסמרים כדי שיכו בהם מכה רבה וקשה:

שלשה סדרים - של מסמרים, ואז חשוב כלי. ואין הלכה כר׳ שמעון:

. וכולן שעשאן לנוי

עשאן לנוי - כגון שעשאו במסמרים דקים מצויירים כדי ליפות את המקל:

. טהור

טהור - דהוי מתכת המשמש את העץ, דתנן לעיל שהוא טהור. אבל כשעשאו להכות ולחבוט, הרי עץ משמש את המתכת וטמא:

ין. עשה בראשו מניקת

מניקת - כמין שפופרת של מתכת, והכניס בה את המקל:

. וכן בדלת

וכן בדלת - תחת הדלת כדי שלא תאכלנה הארץ:

. טהורה. היתה כלי

היתה כלי - היתה שפופרת זו כלי בפני עצמה וחיברה למקל ואחר שחיברה ראוי להשתמש בה בכלי:

וחברה לו. טמאה

[טמאה - מקבלת טומאה, וטמאה כמו שהיתה]:

. מאימתי היא טהרתה

מאימתי היא טהרתה - מניקת שנטמאה מאימתי תטהר ותצא מידי טומאתה:

בית שמאי אומרים משיחבל

משיחבל - משישחיתנה ויפחות צורתה:

. בית הלל אומרים משיחבר:

משיחבר - משיחברנה בדלת או במקל ויקבענה במסמרים שלא תשמש עוד בכלי, כבר בטל שם כלי ממנה ויצאה מידי טומאתה:

(ג) הקנטר של בנאי

הקנטר של בנאי - פירשו בו שהוא שבט ומטה של ברזל שהבנאים חותכים בו את הכותל:

. והדקור

הדקור - יתד. כמו יחפור בדקר ויכסה דתנן בריש פרק קמא דביצה:

של חרש

חרש - נגר:

. הרי אלו טמאין. יתדות אהלים. ויתדות המשוחות

יתדות אוהלים - נועצים יתדות של ברזל בארץ ומותחים אוהלים וקושרים מיתרים ביתדות. ואין זה תשמישו, על ידי קרקע. שהרי לדבר המיטלטל הן משמשים:

ויתדות המשוחות - מודדי הקרקע לחלוקת אחים, נועצים יתדות בקרקע וקושרים בו חבל ומודדים:

. טמאות. שלשלת של משוחות

שלשלת של משוחות טמאה - לפי שבמדידת החבל יש עול. פעמים שמותח לזה יותר מזה, לפיכך רגילים לעשות שלשלת למדוד בה:

. טמאה. העשויה לעצים

עשויה לעצים - לקשור בה חבילה של עצים, או למדוד בה עצים, שיש מקומות שמוכרים עצים במדה מלוא חבל. והשלשלת המיוחדת לכך טהורה, דהויא כמתכת המשמשת את העץ:

. טהורה. שלשלת דלי גדול. ארבעה טפחים

ארבעה טפחים - ויותר מכן לא חשיב יד:

. ושל קטן. עשרה. חמור של

חמור של נפחים - העץ שהמפוח של נפחים רוכב עליו נקרא חמור. כך פירשוה לי רבותי. ובמקום אחר מצאתי שהוא כלי ברזל כצורת חמור, והאומן רוכב על הקצה האחד ומכה על הקצה השני, ועושים כך כשרוצים להכות על הכלים הגדולים ששפתן גבוהה וגדולה מאד:

נפחין. טמא. מגירה

מגירה - המסר שנוסרים בה הלוחות, שנטמאת, ועשה שיניה בתוך החור של דלת, לא יצאה מידי טומאה, והרי היא טמאה כמו שהיתה, עד שיקבענה בדלת במסמר. והכי מפורש בתוספתא:

שעשה שיניה בתוך החור. טמאה. עשאה מלמטן למעלן. טהורה

עשאה מלמטה למעלה - שהפכה ונתנה הפוכה בחור הדלת:

טהורה - אע״פ שלא קבעה במסמר:

. וכל הכסוין טהורים. חוץ משל מיחם:

כל הכיסויין טהורין - לפי שאין לכיסויין שם בפני עצמן:

חוץ משל מיחם - וכל כיוצא בו שיש לו שם בפני עצמו ומשתמשין בו בפני עצמו, כמו כיסוי טני של רופאים דתנן לעיל פרק טבעת אדם [משנה ג׳] דטמא לדברי הכל, לפי שמניחין בו סממנים:

(ד) הטמאין שבעגלה. העול של מתכת

העול של מתכת טמא - דפשוטי כלי מתכות מקבלין טומאה:

. והקטרב

קטרב - שני עצים יש, מצד זה מן העול ומצד זה מן העול, והן נקובים, ומכניסין בתוך אותו נקב עץ ושמו קטרב, וקושרים אותו שלא ישמטו הבקר. ורמב״ם פירש, שהקטרב הוא העץ שנמשך על שני צדדי הבהמות, והעול באמצעו:

. והכנפים המקבלות את הרצועות

והכנפיים - הם שני קצוות של קטרב. מלשון על כנפי בגדיהם. והם של ברזל:

המקבלות את הרצועות - כלומר, אם נעשו הקצוות של קטרב לקבל בהם את הרצועות, הן טמאים, שחשובין כלי. אבל אם נעשו לנוי, טהורים, לפי שהיא מתכת המשמשת את העץ:

. והברזל שתחת צוארי בהמה

והברזל שתחת צוארי בהמה - קושרים על צוארי בהמה ברזל כדי שלא תיחנק בחבל שקושרים בו הקטרב:

. הסומך

הסומך - יש באמצע העול כמין טבעת גדולה ובו נכנס ראש המחרישה וראש העגלה, ואותו טבעת קרוי סומך:

. והמחגר

מחגר - חבל שקושרים תחת צואר השור. ואית דגרסי והמסגר, והוא יתד [של ברזל] שנותנים בקצה העול שלא תתעוות העגלה מפני אורך העול:

. והתמחויות

תמחויות - כמין קערות קטנות של עול, וקרויין תמחויות:

. הענבל

ענבל - הוא הברזל המקשקש בתוך הזוג:

והצינורה. ומסמר המחבר את

צנורא - אונקלי שתוחבים במשאוי שבעגלה שלא יפול:

ומסמר המחבר את כולם - כלומר, כל מסמר שנעשה לחבר הפרקין של עגלה זו בזו. לאפוקי המסמרים שאינן עשויין לחבר, אלא לנוי. שאלו אין מטמאין:

כולן:

(ה) הטהורין שבעגלה. העול המצופה

העול המצופה - ברזל טהור לפי שהוא מתכת שמשמש את העץ:

. כנפים העשויות לנוי. ושפופרות

ושפופרות - כמין שפופרת של קנה חלול רגילין לעשות ממתכות להשמיע קול:

המשמיעות את הקול. והאבר

והאבר - עופרת שנותנין בצד צוארי בהמה לנוי:

שבצד צוארי בהמה. הסובב של גלגל הטסים והצפויים. ושאר כל המסמרות. טהורין. סנדלי בהמה של מתכות

והסובב של גלגל - גלגל עגלה של עץ עושים סביבותיה של ברזל שלא ישבר בטרשים ובסלעים:

טסין - לוחות דקות. פחי הזהב, מתרגמינן טסי דדהבא:

סנדלי בהמה של מתכות טמאין - לפי שעשויין לשתות בהן אנשי החיל במלחמה:

. טמאין. של שעם

שעם - מין גמי:

טהורין. הסייף מאימתי מקבל טומאה

הסייף מאימתי מקבל טומאה - בסייך שהעלה חלודה מיירי שהוא טהור. ומאימתי מקבל טומאה:

. משישופינו. והסכין משישחיזנה:

משישופנו - כלי יש לצורפין ולחרשי ברזל שקרוי הצורפים בלשון מקרא, ותרגומו שופינא, ובו שפין ומחליקין את הכלים שהעלו חלודה להסיר חלודתן:

משישחיזנו - במשחזת שלו להסיר חלודתו:

(ו) כסוי טני של מתכת. שעשה בו מראה. רבי יהודה מטהר. וחכמים מטמאין

כיסוי טני של מתכת - של בעלי בתים טהור, כדברי חכמים דפליגי עליה דרבן גמליאל לעיל בפרק י״ב [משנה ו׳]. ואם מירקו ולטשו ועשה ממנו מראה ר׳ יהודה מטהר. דסבירא ליה מראה לא משוי ליה מנא:

וחכמים מטמאין - דמראה משוי, ליה מנא. והלכה כחכמים:

. מראה שנשברה. אם אינה מראה את רוב הפנים טהורה:

(ז) כלי מתכות מיטמאין

כלי מתכות מיטמאין ומיטהרין שבורים - כלי מתכות שנטמאו במת ונשברו, וחזר ועשה מהן כלים בו ביום, שחזרו לטומאתן ישנה, כיון שהזה עליהן בעודן שלימים ונשברו, אין צריך להמתין להזאה שניה עד השביעי, אלא אפילו ביום אחד מזה שתי הזאות, אחת קודם שבירה ואחת לאחר שבירה, והן טהורין מיד. דר״א כרשב״ג סבירא ליה, דאמר לעיל בפרק י״א דלא אמרו חזרו לטומאתן ישנה אלא לכלים שנטמאו בטומאת נפש בלבד, וטעם גזירה זו משום גדר מי חטאת כדפרישנא לעיל, הלכך לא חשו אלא שיהא כאן שתי הזאות. ומיהו בעודן שבורים לא מהני הזאה, דלא שייכא הזאה בשברים. ובעי נמי שתהא שבירה מפסקת בין הזאה להזאה, לפי שיש הפסק ימים בין הזאת שלישי להזאת שביעי. ולא רצו להחמיר בחזרת טומאה ישנה, שהיא דרבנן, והקלו שתועיל בה הזאה אפילו שתיהן ההזאות ביום אחד:

. ומיטהרין שבורין. דברי ר' אליעזר. רבי יהושע אומר אינן מיטהרין אלא שלימין. כיצד הזה עליהן נשברו בו ביום. התיכן. וחזר והזה עליהן שנית בו ביום. הרי אלו טהורין דברי ר' אליעזר. ר' יהושע אומר. אין הזיה פחות משלישי ושביעי:

ר׳ יהושע אומר אין הזאה פחות משלישי ושביעי - דתקון כעין דאורייתא. והלכה כרבי יהושע:

(ח) מפתח של ארכובה

מפתח של ארכובה - שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נו״ן כפופה שלנו. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן:

שנשבר מתוך ארכובתו. טהור. רבי יהודה מטמא

רבי יהודה מטמא - ואין הלכה כר׳ יהודה:

. מפני שהוא פותח בו מבפנים. ושל גם

ושל גם - כמין ג״ם יוונית שהיא כמין נו״ן הפוכה:

. שנשבר מתוך גומו טהור. היו בו חפין

היו בו חפין - כשנשבר מתוך גומו, נשתיירו בו חפין או נקבין. חפין הם השינים. נקבין, שנכנסים בהן שיני המנעול, שפעמים יש במפתח שינים והן נכנסים בנקבי המנעול ופותחים, ופעמים יש נקבים במפתח ומכניס אותן נקבים בשיני המנעול ופותח:

ונקבין. טמא. נטלו חפין. טמא מפני נקבין. נסתתמו נקבין. טמא מפני חפין. נטלו חפין ונסתתמו נקבין. או שפרצו זה לתוך זה

או שפרצו זה לתוך זה - שלא ניטלו החפין ולא נסתמו הנקבין, אלא שפרצו, כגון שנעקמו החפין ונתרחבו הנקבין שנוגעים זה בזה:

. טהור. מסננת של חרדל

מסננת של חרדל - כמין נפה של מתכת שהחרדל נתון בה ומסתנן וקולטת את הפסולת:

. שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן

מלמטן - בשולי המסננת משנפרצו בה שלשה נקבין ונעשו שלשתן נקב אחד, תו לא חזיא לסנן בה:

. זה לתוך זה. טהורה. והאפרכס

אפרכס - כלי של ריחיים רחב מלמעלה ומיצר והולך מלמטה, ונותנים בו חטים והוא מוציא אותם קמעא קמעא בריחיים:

של מתכות. טמאה: