006 —006 - ש"פ ויצא, ט' כסלו, ערב יו"ד כסלו, ה'תשמ"ב - אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ

אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ כו', ומבאר כ"ק אדמו"ר האמצעי בעל ההילולא דט' כסלו (ובעל הגאולה דיו"ד כסלו) במאמרו ד"ה זה [שכנראה הוא הדרוש אתה אחד שאמרו בש"ק האחרון בשבתו במאסר (ש"פ ויצא, ט' כסלו, תקפ"ז) קודם תפלת המנחה], שבכללות נוסח זה נתבארו ג' הקוין חג"ת ד' פעמים, בד' המדריגות הכוללים כל סדר ההשתלשלות, מתחיל מלפני הצמצום.

Atah echad¹ veshimcha echad umi ke'amcha keYisrael² goy echad ba'aretz… ("You are One and Your Name is One, and who is like Your people Israel, one nation on earth…"). His holiness the Mitteler Rebbe — the baal hahillula of 9 Kislev (the day of his passing), and the baal hageulah of 10 Kislev (the day of his liberation)³ — explains in his maamar that begins with these words⁴ [which is apparently the discourse Atah Echad that he delivered on the last Shabbos of his imprisonment (Shabbos Parshas Vayeitzei, 9 Kislev, 5587⁵) before the Minchah prayer⁶] that in this text as a whole the three lines (kavin) of Chesed, Gevurah and Tiferes (Kindness, Severity and Beauty — chagas) are explained four times, in the four levels that comprise the entire order of hishtalshelus (the chain of descent of the worlds), beginning from before the tzimtzum (the divine contraction).

אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ הם ג' הקוין חג"ת כמו שהם לפני הצמצום, דגם לפני הצמצום יש ההתחלקות דג' קוין, באופן ששייך ענין ההתחלקות לפני הצמצום.

Atah echad veshimcha echad umi ke'amcha keYisrael goy echad ba'aretz are the three lines of Chesed, Gevurah and Tiferes as they are before the tzimtzum; for even before the tzimtzum there is the division into three lines, in the manner in which division can apply before the tzimtzum.

תפארת גדולה ועטרת ישועה יום מנוחה וקדושה לעמך נתת הו"ע ג' הקוין כמו שהם לאחרי הצמצום, אבל בעולמות הא"ס שלמעלה מאצילות ואינם בבחינת הגבלה ממש (כבאצילות, שיש שם כלים המגבילים), ולכן אומר על זה לעמך נתת, דנתינה הוא שניתן מיד ליד בלי שינוי (בין קודם הצמצום ללאחר הצמצום).

Tiferes gedulah va'ateres yeshuah yom menuchah ukedushah le'amcha nasata ("A glory of greatness and a crown of salvation, a day of rest and holiness You have given to Your people") refers to the three lines as they are after the tzimtzum, but in the worlds of the Ein Sof (the Infinite) that are above Atzilus (the world of Emanation) and are not in a state of actual limitation (as in Atzilus, where there are kelim — vessels — that limit). This is why it says of this le'amcha nasata ("You have given to Your people"): nesinah (giving) means passing from hand to hand without change (between before the tzimtzum and after the tzimtzum).

ולאחרי זה (אברהם יגל כו' מנוחת אהבה ונדבה כו') מדבר בהג' קוין כמו שהם באצילות, דבאצילות הם בבחינת הגבלה, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר.

After this (Avraham yagel… menuchas ahavah unedavah… — "Avraham will rejoice… a rest of love and generosity…") it speaks of the three lines as they are in Atzilus, for in Atzilus they are in a state of limitation: "ten and not nine, ten and not eleven."⁷

ובזה גופא יש ב' מדריגות, אברהם יגל יצחק ירנן יעקב ובניו ינוחו בו קאי על חג"ת דאצילות, מנוחת אהבה ונדבה מנוחת אמת ואמונה מנוחת שלום השקט ובטח קאי על נה"י דאצילות.

Within this itself there are two levels: Avraham yagel Yitzchak yeranen Yaakov uvanav yanuchu vo ("Avraham will rejoice, Yitzchak will sing, Yaakov and his sons will rest on it") refers to Chesed, Gevurah and Tiferes of Atzilus; menuchas ahavah unedavah menuchas emes ve'emunah menuchas shalom hashket vavetach ("a rest of love and generosity, a rest of truth and faith, a rest of peace, tranquility and security") refers to Netzach, Hod and Yesod (Victory, Splendor and Foundation — nehi) of Atzilus.

וכמבואר בארוכה בדרוש הנ"ל.

This is explained at length in the aforementioned discourse.

ב) והנה ע"פ הידוע הדיוק בדרושי רבותינו נשיאינו, שכל הענינים שבהם, כולל גם זמן אמירתם, הם בדיוק, יש לקשר ד' מדריגות הנ"ל עם הפסוק (שבפרשת ויצא, דיש לומר שזהו מהטעמים על זה שמאמר זה נאמר בש"פ ויצא) והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, שקאי על הסולם דתפלה, סולם דא צלותא, שבהסולם דתפלה יש ד' שליבות.

2) Now, based on the well-known precision of the discourses of our Rebbeim — every detail in them, including the time they were said, is precise — these four levels can be connected with the verse (in Parshas Vayeitzei,⁸ and it may be said that this is one of the reasons this maamar was said on Shabbos Parshas Vayeitzei⁹) vehineh sulam mutzav artzah verosho magia hashamaymah ("and behold, a ladder was set on the ground, and its top reached heavenward"), which refers to the ladder of prayer — sulam da tzelosa ("the ladder — this is prayer")¹⁰ — for the ladder of prayer has four rungs.¹¹

דיש לומר, שד' השליבות דתפלה הרי נוסף על הביאור שהם כנגד ד' העולמות אבי"ע (כמבואר בכ"מ), הם בכללות כנגד ד' דרגות הנ"ל, כללות סדר ההשתלשלות, מתחיל מלפני הצמצום.

For it may be said that the four rungs of prayer — in addition to the explanation that they correspond to the four worlds Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah (as explained in many places¹¹) — correspond in general to the four levels mentioned above, the overall order of hishtalshelus, beginning from before the tzimtzum.¹²

ג) וממשיך בהמאמר, דמ"ש מנוחה שלימה שאתה רוצה בה (לאחרי שמפרט ג' הקוין חג"ת בכל ד' מדריגות הנ"ל) הוא בחי' שלימותא דכולא, אחדות הפשוטה, שלמעלה מג' הקוין, גם ממקור הג' קוין כמו שהם לפני הצמצום.

3) The maamar continues¹³ that the words menuchah sheleimah she'atah rotzeh bah ("a perfect rest in which You find favor") (after the text has set out the three lines of Chesed, Gevurah and Tiferes in all four levels mentioned above) refer to the level of shleimusa dechola (the perfection of all), simple oneness, which is above the three lines — even above the source of the three lines as they are before the tzimtzum.

ועל זה אומר יכירו בניך וידעו, דבניך (נשמות שבגופים דוקא) יכירו וידעו גם בחינה זו.

Of this it says yakiru vanecha veyedu ("Your children will recognize and know"): Your children (souls in bodies specifically) will recognize and know even this level.

והטעם לזה הוא, כי מאתך היא מנוחתם, שמנוחתם (דשבת) היא מאתך, מאתך ממש.

The reason for this is ki me'itcha hi menuchasam ("that their rest is from You"): their rest (of Shabbos) is from You — truly from You.

ויש לקשר זה עם הידוע בפירוש כי מאתך היא מנוחתם, (מאתך הוא אותיות) מאת ך' שהיא הכתר, משם מנוחתם.

This can be connected with the well-known¹⁴ explanation of ki me'itcha hi menuchasam: (me'itcha has the letters of) me'es chaf — "from the chaf," which is Kesser (the Crown); from there is their rest.

דכמו שבהשתלשלות ד' העולמות אבי"ע, התחלת ההשתלשלות היא מאצילות והכתר הוא למעלה מהשתלשלות, עד"ז הוא בההשתלשלות דד' מדריגות הנ"ל (שהם בדוגמת אבי"ע), שהתחלת ההשתלשלות היא מ(בחינת חג"ת ש)לפני הצמצום (בחינת אצילות דכללות), ובחינת הכתר (שם) היא בחינת הא"ס עצמו (שלמעלה גם מחג"ת שבא"ס), מאתך ממש.

For just as in the hishtalshelus of the four worlds Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah the hishtalshelus begins from Atzilus, and Kesser is above hishtalshelus, so it is in the hishtalshelus of the four levels mentioned above (which parallel Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah): the hishtalshelus begins from (the level of Chesed, Gevurah and Tiferes that is) before the tzimtzum (the Atzilus of the overall order), and the level of Kesser (there) is the Ein Sof itself (which is above even the Chesed, Gevurah and Tiferes within the Ein Sof) — truly from You.

ד) וביאור הענין (שהמנוחה דשבת היא מאתך ממש), הנה המנוחה דשבת היא מצד עצם הנפש, בחינת יחידה.

4) The explanation of this (that the rest of Shabbos is truly from You):¹⁵ the rest of Shabbos stems from the essence of the soul, the level of yechidah (the soul's innermost, singular core).

וכמו שמבאר בהמאמר, דזהו הטעם על זה שהמנוחה דשבת היא בכל ישראל בשוה, ואין בה חילוק בין גדולי עולם לקטני ההמון ממש (ודלא כהתפלה דשבת, וכן אכילת שבת, שבצדיקים גדולים הם באופן נעלה הרבה יותר מאשר באנשים פשוטים), כי בבחינת היחידה כל ישראל הם בשוה, והיא נמצאת בשלימותה בכל נפש מישראל אפילו בפחותים וקלים.

As the maamar explains,¹⁶ this is why the rest of Shabbos is equal in all Jews, with no difference at all between the great men of the world and the very least of the common people (unlike the prayer of Shabbos, and likewise the eating of Shabbos, which in great tzaddikim are on a far loftier level than in simple people) — for in the level of yechidah all Jews are equal, and it is present in its completeness in every Jewish soul, even in the lowliest and most frivolous.

וזהו מאתך היא מנוחתם, שהמנוחה דשבת היא מאתך ממש, כי הגילוי דבחינת שלימותא דכולא שלמעלה מקוין בכל ד' מדריגות הנ"ל (גם מהקוין כמו שהם לפני הצמצום, מאתך ממש), היא בבחינת יחידה דוקא.

This is me'itcha hi menuchasam — the rest of Shabbos is truly from You: for the revelation of the level of shleimusa dechola, which is above the lines in all four levels mentioned above (even above the lines as they are before the tzimtzum — truly from You), is specifically in the level of yechidah.

דהנה ד' הבחינות נרנ"ח הם בד' העולמות אבי"ע, ולמעלה יותר – בד' המדריגות דכללות ההשתלשלות (מתחיל מלפני הצמצום) – משא"כ בחינת יחידה היא למעלה מהשתלשלות (שבאדם), ועד שהיא למעלה גם מבחינת המקיף דבית [דבכ"מ מבואר שבחינת חי' היא דוגמת מקיף דלבוש ובחינת יחידה דוגמת מקיף דבית.

For the four levels nefesh, ruach, neshamah and chayah (naranach) are in the four worlds Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah — and higher still, in the four levels of the overall hishtalshelus (beginning from before the tzimtzum) — whereas the level of yechidah is above the hishtalshelus (within man), to the point that it is above even the level of the makif (encompassing light) of a house [for in many places¹⁷ it is explained that the level of chayah is like the makif of a garment and the level of yechidah is like the makif of a house.

אבל בד"ה אתה אחד הנ"ל (וכ"ה בכ"מ), שבחינת יחידה היא למעלה גם מהמקיף דבית. שלכן, גם בבית (שהוא מקיף יותר מהמקיף דלבושים) לא ישכון בו בחינת יחידה, כ"א בד' אמות הרחוקים בתכלית, יותר מהריחוק דבית, שם דוקא תשכון הארת בחינת יחידה].

But in the discourse Atah Echad mentioned above (and so too in many places), the level of yechidah is above even the makif of a house. Therefore, even in a house (which encompasses more than the makif of garments) the level of yechidah does not dwell; only in the four cubits that are utterly distant — more distant than a house — there specifically does the radiance of the level of yechidah dwell.¹⁸]

ולכן, בבחינת היחידה דוקא הוא גילוי בחינת הא"ס (שלמעלה גם מחג"ת שלפני הצמצום).

Therefore it is specifically in the level of yechidah that the Ein Sof (which is above even the Chesed, Gevurah and Tiferes that are before the tzimtzum) is revealed.

וזהו כי מאתך היא מנוחתם, דמכיון שמנוחתם (דשבת) היא מצד בחינת יחידה, לכן היא מאתך, מאתך ממש.

This is ki me'itcha hi menuchasam: since their rest (of Shabbos) stems from the level of yechidah, it is therefore from You — truly from You.

ה) ומבאר בהמאמר שם, דמה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה לומר אתה אחד כו', הוא, דכנסת הגדולה היא כנסת ישראל, וכללות כל ההשתלשלות (בד' מדריגות הנ"ל שנכללו בנוסח זה) נמסר לכנסת הגדולה (כנסת ישראל), ומכנסת הגדולה (כנס"י) נמסר זה לכללות נש"י, נשמות שבגופים, שגם הם יכולים לומר ולהמשיך כל בחינות אלו, מתחיל מבחינת אתה אחד שקאי (כנ"ל) על בחינת החסד שלפני הצמצום, בחינת טבע הטוב להטיב שמצד חפץ חסד.

5) The maamar explains there¹⁹ that the Men of the Great Assembly (Knesses HaGedolah) instituted the saying of Atah echad… because the Great Assembly is Knesses Yisrael (the Community of Israel, the collective source of the Jewish souls). The whole of hishtalshelus (in the four levels mentioned above, which are included in this text) was handed over to the Great Assembly (Knesses Yisrael), and from the Great Assembly (Knesses Yisrael) it was handed over to all Jewish souls, souls in bodies, so that they too can say and draw down all these levels — beginning from the level of Atah echad, which refers (as explained above) to the level of Chesed before the tzimtzum, the level of "it is the nature of the Good to do good," which stems from chafetz chesed ("He desires kindness").²⁰

וזהו ועשיתם אתם, א"ת אותם אלא אתם כאילו עשאוני בכפי' (כי פי' עשאוני בלה"ק הוא ענין כפי' כמו גט מעושה), היינו שאתם כופים אותי כביכול להקרא בשם חג"ת אף בבחינת א"ס שלפני הצמצום.

This is va'asisem osam ("and you shall do them"):²¹ "Do not read osam (them) but atem (you) — as though you had made Me"²² by compulsion (for asauni in the Holy Tongue denotes compulsion, as in get me'useh — a bill of divorce given under compulsion²³); that is, you compel Me, as it were, to be called by the name of Chesed, Gevurah and Tiferes even in the level of the Ein Sof before the tzimtzum.²⁴

והכח על זה בנש"י הוא לפי דשרש הנשמות הוא בא"ס עצמו (שלמעלה גם מחג"ת שבא"ס), וגם לאחרי שנתלבשו בגופים מאירה בהם בחינת זו בבחינת היחידה שבהם (כנ"ל), ולכן יש בכחם לעשות (ובאופן דכפי') כל ד' מדריגות הנ"ל.

The Jewish souls have the power for this because the root of the souls is in the Ein Sof itself (which is above even the Chesed, Gevurah and Tiferes within the Ein Sof),²⁴ and even after they have been enclothed in bodies this level shines in them, in the level of yechidah within them (as explained above). Therefore it is in their power to make (and by way of compulsion) all four levels mentioned above.

ו) וע"פ כל הנ"ל יובן מה שאמירת הדרוש ד"ה אתה אחד היתה בש"ק (פ' ויצא) קודם תפלת המנחה [אף שבדרך כלל, אמירת דא"ח בהזמן דרעוא דרעוין היא, כנראה ברבותינו נשיאינו, לאחרי תפלת המנחה], כי אמירת אתה אחד כו' הוא לפעול המשכת ד' מדריגות הנ"ל.

6) In light of all the above, we can understand why the discourse Atah Echad was said on Shabbos (Parshas Vayeitzei) before the Minchah prayer [although, generally, Chassidus is said at the time of ra'ava dera'avin ("the will of all wills," the time of Minchah on Shabbos) after the Minchah prayer, as seen with our Rebbeim²⁵]: saying Atah echad… is to bring about the drawing down of the four levels mentioned above.

ומכיון שכל הענינים נמשכים ע"י תורה, לכן, לפני אמירת אתה אחד בתפלת מנחה הייתה המשכת ענין זה בתורה.

And since all things are drawn down through Torah,²⁶ therefore, before Atah echad was said in the Minchah prayer, this was drawn down in Torah.

ומכיון שהמשכת ד' המדריגות שבנוסח אתה אחד הוא מצד שרש הנשמות בא"ס שמתגלה בבחינת יחידה כנ"ל, לכן, בתורה גופא, הייתה המשכת ענין זה כמו שהוא בפנימיות התורה, וכמו שפנימיות התורה היא באופן דיתפרנסון [חסידות חב"ד], בחינת יחידה דתורה.

And since the drawing down of the four levels in the text of Atah echad stems from the root of the souls in the Ein Sof, which is revealed in the level of yechidah, as explained above, therefore, within Torah itself, this was drawn down as it is in pnimiyus haTorah (the inner dimension of the Torah) — and as pnimiyus haTorah is in the manner of yisparnesun ("they will be nourished")²⁷ [Chabad Chassidus²⁸] — the yechidah of the Torah.²⁹

ז) ויש לומר דזהו גם הקשר דאמירת דרוש זה לש"ק האחרון של המאסר, ערב יום הגאולה, דהנה ידוע שע"י המאסר נעשה (איז אויפגעטאָן געוואָרן) עילוי גדול יותר כו'.

7) It may be said that this is also the connection between the saying of this discourse and the last Shabbos of the imprisonment, the eve of the day of liberation. For it is known that through the imprisonment a greater elevation was brought about (iz oifgeton gevoren — "was accomplished"), etc.

וע"ד מאמר רז"ל הזית כשכותשין אותו (דוקא) הוא נותן שמנו.

This is similar to the saying of our Sages:³⁰ "When the olive is crushed (specifically), it gives its oil."³¹

והגם שהענין דיפוצו מעינותיך חוצה הי' גם לפני המאסר (דאדמו"ר האמצעי), מ"מ, ע"י המאסר ניתוסף בזה, וי"ל שעד להוספה באין ערוך, וכדיוק לשון רז"ל שע"י הכתישה הוא נותן שמנו (נותן דוקא), דכל הנותן בעין יפה הוא נותן.

And although yafutzu mayanosecha chutzah ("your wellsprings shall spread outward") was there also before the imprisonment (of the Mitteler Rebbe), nevertheless, through the imprisonment something was added to it — and it may be said, an addition beyond all comparison. This follows the precise wording of our Sages, that through the crushing it gives its oil ("gives" specifically),³² for "whoever gives, gives generously."³³

וגודל העילוי שנתחדש ע"י המאסר דוקא מובן מהמבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (בנוגע להמאסר דאדמו"ר הזקן, דמזה מובן גם בנוגע להמאסר דאדמו"ר האמצעי), שהמאסר הי' בהסכמתו, כי כל צדיק וצדיק הוא מושל ושולט על כל הענינים הגשמיים שלו, וכל מאורע עמו הוא בהסכמתו.

How great is the elevation brought about specifically through the imprisonment is understood from what is explained in a sicha of my father-in-law, the Previous Rebbe³⁴ (regarding the imprisonment of the Alter Rebbe, from which the same is understood regarding the imprisonment of the Mitteler Rebbe): the imprisonment was with his consent, for every tzaddik rules and has dominion over all his physical affairs, and everything that happens to him is with his consent.

ומזה שהסכים על המאסר אף שזה הי' קשור עם יסורים וכו' ועם מניעת הפצת תורת החסידות (בעת שבתו במאסר), מובן מזה גודל העילוי דהפצת המעינות שנתחדש לאחרי גאולתו דוקא, עד שבשביל זה הי'כדאי כל המאסר.

From the fact that he consented to the imprisonment — although it involved suffering, etc., and the halting of the spreading of the teachings of Chassidus (while he was in prison) — one understands how great is the elevation in the spreading of the wellsprings that came about specifically after his liberation, to the point that for its sake the entire imprisonment was worthwhile.

וזהו הקשר דאמירת דרוש זה ל(ערב יום) הגאולה, כי אז נתחדש עילוי גדול יותר בגילוי פנימיות התורה [בחינת יחידה דתורה], גילוי בהבנה והשגה, ועד שהגילוי הוא לא רק בחו"ב אלא גם בבחינת הדעת, דשרש הדעת הוא בפנימיות הכתר [וכמבואר בארוכה בהמשך עת"ר מעלת ענין הדעת], בחינת יחידה.

This is the connection between the saying of this discourse and (the eve of the day of) the liberation:³⁵ for then a greater elevation came about in the revelation of pnimiyus haTorah [the yechidah of the Torah] — a revelation in understanding and comprehension, to the point that the revelation is not only in Chochmah and Binah (Wisdom and Understanding) but also in the level of Daas (Knowledge), for the root of Daas is in the inner dimension of Kesser [as the superiority of Daas is explained at length in the series of discourses (hemshech) of 5670³⁶] — the level of yechidah.

דזהו יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם, דגילוי בחינת יחידה (מאתך היא מנוחתם) הוא בענין הדעת דוקא, יכירו כו' וידעו.

This is yakiru vanecha veyedu ki me'itcha hi menuchasam: the revelation of the level of yechidah (me'itcha hi menuchasam) is specifically in Daas — yakiru… veyedu ("will recognize… and know").

ח) וזהו ג"כ מה שמשיח ילמד דעת לכל העם בהשגת פנימיות התורה, דעת דוקא, דעיקר הענין שיתחדש בימות המשיח הוא [כמ"ש הרמב"ם בסיום וחותם ספרו] כי מלאה הארץ דעה את הוי', דעה דוקא.

8) This is also why Moshiach will teach Daas (knowledge) to the entire people in the comprehension of pnimiyus haTorah³⁷ — Daas specifically; for the main innovation of the days of Moshiach is [as the Rambam writes at the close and seal of his work] ki male'ah ha'aretz de'ah es Havayah ("for the earth will be filled with the knowledge of G‑d")³⁸ — knowledge specifically.

וגילוי זה יהי' באופן דכמים לים מכסים, היינו שזה יהי' (נוסף על דעת והכרת השכל, גם) בראי' מוחשית, כמו מי הים שנראים בראי' מוחשית.

This revelation will be kamayim layam mechasim ("as the waters cover the sea"), meaning that it will be (in addition to knowledge and intellectual recognition, also) in tangible sight, like the waters of the sea, which are seen with tangible sight.

דהנה מבואר בכ"מ בענין הנבראים שבעלמא דאתכסיא שהם בדוגמת דגים שבים שהם בטלים להמים, עד שמציאותם של הדגים אינה נראית כלל ומה שנראה הם רק מי הים שמכסים עליהם.

For it is explained in many places³⁹ regarding the creations of alma de'iskasya (the concealed world) that they are like fish in the sea, which are batel (nullified) to the water, to the point that the existence of the fish is not seen at all, and all that is seen is the waters of the sea that cover them.⁴⁰

ומזה מובן שפירוש כמים לים מכסים הוא שהגילוי דאלקות יהי' אז בראי' מוחשית, כמו מי הים (שמכסים על הנבראים שבתוכם) שהם נראים בראי' מוחשית.

From this it is understood that the meaning of kamayim layam mechasim is that the revelation of G‑dliness will then be in tangible sight, like the waters of the sea (which cover the creations within them), which are seen with tangible sight.

ויהי רצון שמלימוד ענינים אלו בתורה יבואו בקרוב לקיום היעוד (דענינים אלה) בפועל, שמתוך מנוחה אמיתית ומתוך שמחה וטוב לבב נלך לקראת הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים.

May it be G‑d's will that through the study of these matters in Torah we will soon come to the actual fulfillment of the promise (of these matters), so that out of true rest, and out of joy and gladness of heart, we will go forth to greet the true and complete Redemption through Moshiach our righteous redeemer, when "the earth will be filled with the knowledge of G‑d as the waters cover the sea."