Sheini - Shemos/Exodus - Beshalach 14:9-14

ט וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כָּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָֽרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃

י וּפַרְעֹ֖ה הִקְרִ֑יב^[1] וַיִּשְׂאוּ֩ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֨ל אֶת־עֵֽינֵיהֶ֜ם וְהִנֵּ֥ה מִצְרַ֣יִם ׀ נֹסֵ֣עַ אַֽחֲרֵיהֶ֗ם וַיִּֽירְאוּ֙ מְאֹ֔ד וַיִּצְעֲק֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃

(י) וּפַרְעֹה הִקְרִיב – הָיָה לוֹ לִכְתֹּב "וּפַרְעֹה קָרַב"; מַהוּ "הִקְרִיב"? הִקְרִיב עַצְמוֹ וְנִתְאַמֵּץ לְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהִתְנָה עִמָּהֶם (ראו רש"י לעיל פס' ו).
נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם – בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד. דָּבָר אַחֵר: וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, רָאוּ שַׂר שֶׁל מִצְרַיִם נוֹסֵעַ מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲזֹר לַמִּצְרִים. תַּנְחוּמָא (ראו שמ"ר כא, ה).
וְיִצְעֲקוּ – תָּפְשׂוּ אֻמָּנוּת אֲבוֹתָם. בְּאַבְרָהָם הוּא אוֹמֵר: "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם" (בראשית יט, כז). בְּיִצְחָק, "לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה" (בראשית כד, סג). בְּיַעֲקֹב, "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם" (בראשית כח, יא) (ראו ברכות כ"ו ע"ב).

יא וַיֹּֽאמְרוּ֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ הֲֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר מַה־זֹּאת֙ עָשִׂ֣יתָ לָּ֔נוּ לְהֽוֹצִיאָ֖נוּ מִמִּצְרָֽיִם׃

(יא) הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים – וְכִי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן קְבָרִים, שֶׁאֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לִקָּבֵר שָׁם, לְקַחְתָּנוּ מִשָּׁם? ש"י פו"ר פיילנצ"א ד"י נו"ן פושי"ש^[2].

יב הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֨יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֨נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר׃

(יב) אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם – וְהֵיכָן דִּבְּרוּ? "יֵרֶא ה' עֲלֵיכֶם וְיִשְׁפֹּט" (שמות ה, כא).
מִמּוּתֵנוּ – מֵאֲשֶׁר נָמוּת. וְאִם הָיָה נָקוּד מְלָאפוּם, הָיָה נִבְאַר מִמִּיתָתֵנוּ; עַכְשָׁו שֶׁנָּקוּד בְּשׁוּרֻק, נִבְאַר מֵאֲשֶׁר נָמוּת. וְכֵן "מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ" (שמות טז, ג), שֶׁנָּמוּת, וְכֵן "מִי יִתֵּן מוּתִי" דְּאַבְשָׁלוֹם (שמ"ב יט, א), שֶׁאָמוּת. כְּמוֹ "לְיוֹם קוּמִי לָעַד" (צפניה ג, ח), "עַד שׁוּבִי בְּשָׁלוֹם" (דה"ב יח, כו), שֶׁאָקוּם, שֶׁאָשׁוּב.

יג וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־הָעָם֮ אַל־תִּירָאוּ֒ הִֽתְיַצְּב֗וּ וּרְאוּ֙ אֶת־יְשׁוּעַ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֥ה לָכֶ֖ם הַיּ֑וֹם כִּ֗י אֲשֶׁ֨ר רְאִיתֶ֤ם אֶת־מִצְרַ֨יִם֙ הַיּ֔וֹם לֹ֥א תֹסִ֛פוּ לִרְאֹתָ֥ם ע֖וֹד עַד־עוֹלָֽם׃

(יג) כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם וְגוֹמֵר – מַה שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם אֵינוֹ אֶלָּא הַיּוֹם; הַיּוֹם הוּא שֶׁרְאִיתֶם אוֹתָם, וְלֹא תוֹסִיפוּ עוֹד^[3].

יד יְהוָ֖ה יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם^[4] וְאַתֶּ֖ם תַּֽחֲרִשֽׁוּן׃  {פ}

(יד) ה' יִלָּחֵם לָכֶם – בִּשְׁבִילְכֶם. וְכֵן "כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם" (שמות יד, כה), וְכֵן "אִם לָאֵל תְּרִיבוּן" (איוב יג, ח), וְכֵן "וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי" (בראשית כד, ז ורש"י שם), וְכֵן "הָאַתֶּם תְּרִיבוּן לַבַּעַל" (שופטים ו, לא).