תהלים פרק ה
א לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
(א) אֶל הַנְּחִילוֹת - מְנַחֵם פָּתַר בְּכוּלָּן נְחִילוֹת וַעֲלָמוֹת גִּיתּוֹת יְדוּתוּן כֻּלָּם שְׁמוֹת כְּלֵי זֶמֶר הֵם וּנְעִימוֹת הַמִּזְמוֹר הָיְתָה לְפִי שִׁיר הָרָאוּי לְאוֹתוֹ כְּלִי וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ מְפָרְשִׁים נְחִילוֹת לְשׁוֹן נַחֲלָה וְאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת הַתֵּיבָה וְגַם עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּנַחֲלָה וְיִתָּכֵן לִפְתּוֹר נְחִילוֹת גייסות כְּמוֹ נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים וּכְמוֹ (תהילים י״ח:ה׳) וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל וְת"י סִיעַת חַיָּיבִין תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל גייסות אוֹיְבִים הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר מִזְמוֹר הַזֶּה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל:
ב אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃
(ב) אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' - כְּשֶׁיֵּשׁ בִּי כֹּחַ לִשְׁאוֹל צְרָכַי לְפָנֶיךָ וּכְשֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְהַדְּאָגָה עֲצוּרָה בְּלִבִּי בִּינָה הֲגִיגִי הָבֵן הֶגְיוֹן לִבִּי[1] כָּךְ מְפוֹרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ כָּל בִּינָה שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם תַּחַת הַנּוּן חוּץ מִזֶּה וַחֲבֵירוֹ (באיוב לה)[2] וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹאת שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הָבֵן כְּמוֹ (משלי כג, א) בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ לְפִיכָךְ הַטַּעַם תַּחַת הַבֵּי"ת:
ג הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃
ד יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃[3]א׳
(ד) בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי - בַּבּוֹקֶר אֲנִי קוֹרֵא לְךָ עֲלֵיהֶם שֶׁהוּא עֵת מִשְׁפָּט ברשעי' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ (לקמן קא, ח) הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים (ישעיהו ל״ג:ב׳) כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבוֹר (שם כח, יט): בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ - תְּפִלָּתִי עַל זֹאת, אֶעֱרוֹךְ ל' מַעֲרָכָה הוּא כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם: וַאֲצַפֶּה - שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶם מִשְׁפָּטִים:
ה כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃
(ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה - וְנָאֶה לְךָ לְאַבֵּד הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם: לֹא יְגוּרְךָ רָע - לֹא יָגוּר אֶצְלְךָ:
ו לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
(ו) הוֹלְלִים - מִשְׁתַּטִּים וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה מְעוֹרְבָּבִין:[4]
ז תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃
(ז) אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה - זֶה עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ:
ח וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃[5]ב׳
(ח) וַאֲנִי - אָבֹא בֵיתֶךָ לְהוֹדוֹת לְךָ בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁהִפְלֵאתָ עָלֵינוּ לְהַרְאוֹתֵינוּ נְקָמָה מֵהֶם:
ט יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑י הושר [הַיְשַׁ֖ר] לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃
(ט) שׁוֹרְרָי - עוֹיְנַי הַמְצַפִּים שֶׁאֶבְגּוֹד בְּךָ וְתַעַזְבֵנִי, שׁוֹרְרַי כְּמוֹ (במדבר כ״ד:י״ז) אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב:[6]
י כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃
(י) כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה - נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים וְהֵם אוֹיְבִים: קִרְבָּם הַוּוֹת - מַחְשְׁבוֹתָם מִרְמָה: קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם - לִבְלוֹעַ יְגִיעַ אֲחֵרִים כְּקֶבֶר הַבּוֹלֵעַ אֶת הַגּוּף: יַחֲלִיקוּן - דִּבְרֵי חלקלקו':
יא הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃
(יא) מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם - שֶׁהֵם יוֹעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ:
יב וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃
(יב) וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ - תְּגוֹנֵן וּתְסוֹכֵךְ עָלֵימוֹ: וְיַעְלְצוּ בְךָ - כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאַתָּה תְּבָרֵךְ רֵעֶיךָ וְאוֹהֲבֶיךָ:
יג כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃ג׳
(יג) כַּצִּנָּה - הַמַּקֶּפֶת שָׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שֶׁל אָדָם:[7] רָצוֹן - נַחַת רוּחַ אפימנ"ט בלעז: תַּעְטְרֶנּוּ - תְּסוֹבְבֶנּוּ כְּמוֹ (שמואל א כ״ג:כ״ו) וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו:
ביאורי רבותינו נשיאינו
א׳ (ה, ד) על הפסוק
לקוטי תורה, שיר השירים, ביאור ד״ה יונתי בחגוי הסלע: השאלה: מהו ״בקר״ ומהו ״ואצפה״ בפסוק ״בקר אערך לך ואצפה״? הביאור: על פי הזהר (בלק רד, ב): ״אתא דוד ואתקין האי בוצינא חופאה להאי בקר דיוסף לאתחפאה ביה, כד״א ויצפהו זהב טהור״ – ״ואצפה״ לשון ציפוי וכיסוי, ו״בקר״ הוא ״בקר דיוסף״. ״והיינו שדוד תיקן בחינת מלכות דאצילות לבוש וכיסוי להאי בקר דיוסף״. ההוראה: על ידי מעשה המצוות דוקא נעשה הלבוש למלכות – שעל ידי התורה לבדה יש לפעמים ״אלביש שמים קדרות״, ועל ידי המצוות נעשה ״יפתי לבוש מלכות״.
תורה אור, מקץ, ד״ה וילקט יוסף את כל הכסף: הביאור: ״ועיין מה שכתוב בזהר בלק (דף ר״ד) בענין בקר דיוסף, דלשם מבואר גם כן ד׳אור קדמאה׳ נמשך בבחינת יוסף, ודוד אתקין ליה חופאה, כמ״ש ׳בקר אערך לך ואצפה׳. והוא ענין ׳וילקט יוסף את הכסף ויבא ביתה פרעה׳״ – החסדים המכוסים והמגולים שבבחינת יוסף מתגלים על ידי בחינת דוד, מלכות.
ב׳ (ה, ח) על הפסוק
לקו״ש חל״ד, עקב ג: השאלה: בגמרא (ברכות ל, ב) רבי יוסי בר חנינא לומד ״אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש״ מ״ואני ברוב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך״, ודוחים: ״דילמא דוד שאני דהוה מצער נפשיה ברחמי טובא״. ולמה ריב״ל לא הסתפק בפסוק זה, ולמד מ״השתחוו לה׳ בהדרת קודש – אל תקרי בהדרת אלא בחרדת״? הביאור: בלשון ״ביראתך״ סתם נכללים כל אופני יראת ה׳, גם יראת עונש ויראת חטא; ואילו ב״חרדת קודש״ מודגש ביותר הביטול להשם – חרדה שאינה יראה סתם אלא ביטול שחודר בכל מציאותו, מתוך שמרגיש קדושת הקב״ה, יראת בושת. וריב״ל לשיטתו, שעיקר המעלה הוא הביטול והשפלות. ההוראה: להגיע ל״חרדת קודש״ – על ידי ההתבוננות ב״הדרת קודש״, גדלותו של הקב״ה, קודם התפלה.
ג׳ (ה, יג) על הפסוק
לקוטי תורה, שיר השירים, ד״ה שיניך כעדר הרחלים: השאלה: מה ההפרש בין ההמשכה הנמשכת על ידי התפלה לזו הנמשכת על ידי מעשה המצוות? הביאור: העלאת מ״ן דפנימיות – התפלה – ממשיכה מ״ד שמתלבש בכלי ומתגלה בו בגילוי, שתפול על האדם אהבה ויראה. ואילו העלאת מ״ן דחיצוניות – מעשה המצוות – ממשיכה ממקום גבוה יותר, מבחינת המקיפים, אך אינו מתגלה בכלי אלא בבחינת מקיף, ״שהוא כמ״ש כצנה רצון תעטרנו – כצנה זו שמגין על האדם כך הרצון עליון הנמשך על ידי מעשה המצות תעטרנו להאדם בבחינת אור מקיף״.
Dovid prays at daybreak on behalf of all Israel, against the armies of enemies who come upon them. Hashem does not desire wickedness, and the boastful and deceitful cannot stand before Him; but Dovid, through Hashem's great kindness, will come to His House and bow in awe. The chapter ends with the joy of all who trust in Hashem, whom He surrounds with favor like a shield.
Each pasuk is translated and explained, followed by each comment of Rashi, translated and explained. Numbered notes give sources, explain terms and show where Rashi says the same elsewhere in Tanach. A small brown letter after a pasuk or a Rashi points to the places where our Rebbeim explain it, gathered at the end of the chapter under "Our Rebbeim explain", in Likkutei Sichos, Maamarim Melukatim, Torah Ohr, Likkutei Torah and Igros Kodesh: the question, the answer and the lesson, with a link to the source.
א לַמְנַצֵּ֥חַ אֶֽל־הַנְּחִיל֗וֹת מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
1 For the Conductor, upon nechilos, a psalm by Dovid.
(א) אֶל הַנְּחִילוֹת - מְנַחֵם פָּתַר בְּכוּלָּן נְחִילוֹת וַעֲלָמוֹת גִּיתּוֹת יְדוּתוּן כֻּלָּם שְׁמוֹת כְּלֵי זֶמֶר הֵם וּנְעִימוֹת הַמִּזְמוֹר הָיְתָה לְפִי שִׁיר הָרָאוּי לְאוֹתוֹ כְּלִי וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ מְפָרְשִׁים נְחִילוֹת לְשׁוֹן נַחֲלָה וְאֵין זֶה מַשְׁמָעוּת הַתֵּיבָה וְגַם עִנְיַן הַמִּזְמוֹר אֵינוֹ מְדַבֵּר בְּנַחֲלָה וְיִתָּכֵן לִפְתּוֹר נְחִילוֹת גייסות כְּמוֹ נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים וּכְמוֹ (תהילים י״ח:ה׳) וְנַחֲלֵי בְלִיַּעַל וְת"י סִיעַת חַיָּיבִין תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל גייסות אוֹיְבִים הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר הַמְשׁוֹרֵר מִזְמוֹר הַזֶּה בִּשְׁבִיל כָּל יִשְׂרָאֵל:
"אֶל הַנְּחִילוֹת" ("Upon nechilos") — Menachem explained all of them, nechilos, alamos, gittis, Yedusun, as names of musical instruments, and the tune of the psalm followed the song suited to that instrument. And the Midrash Aggadah: some explain nechilos as an expression of inheritance (nachalah); but that is not the sense of the word, and the subject of the psalm does not speak of inheritance. It may be explained that nechilos are troops, like a swarm (nechil) of bees, and like (Tehillim 18:5) "the troops (nachalei) of the wicked", which Targum renders "bands of the guilty". It is a prayer about enemy troops coming upon Israel, and the psalmist says this psalm on behalf of all Israel.
Rashi brings three readings of the heading. He prefers the last: nechilos are swarms of enemies, and the psalm is a prayer for all Israel against them.
ב אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה ׀ יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי׃
2 Give ear to my words, Hashem; consider my thoughts.
(ב) אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' - כְּשֶׁיֵּשׁ בִּי כֹּחַ לִשְׁאוֹל צְרָכַי לְפָנֶיךָ וּכְשֶׁאֵין בִּי כֹּחַ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ וְהַדְּאָגָה עֲצוּרָה בְּלִבִּי בִּינָה הֲגִיגִי הָבֵן הֶגְיוֹן לִבִּי כָּךְ מְפוֹרָשׁ בַּמִּדְרָשׁ כָּל בִּינָה שֶׁבַּמִּקְרָא הַטַּעַם תַּחַת הַנּוּן חוּץ מִזֶּה וַחֲבֵירוֹ (באיוב לה) וְאִם בִּינָה שִׁמְעָה זֹאת שֶׁאֵינוֹ שֵׁם דָּבָר אֶלָּא לְשׁוֹן הָבֵן כְּמוֹ (משלי כג, א) בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ לְפִיכָךְ הַטַּעַם תַּחַת הַבֵּי"ת:
"אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה'" ("Give ear to my words, Hashem") — When I have the strength to ask for my needs before You. And when I have no strength to pray before You, and the worry is shut up in my heart, "binah hagigi": understand the meditation of my heart.[1] So it is explained in the Midrash. Every binah in Scripture has the accent on the nun, except this one and its fellow (Iyov 34:16 (?)),[2] "and if binah, hear this", where it is not a noun but means "understand", like (Mishlei 23:1) "understand well (bin tavin) what is before you"; therefore the accent is on the beis.
Dovid asks for two things: that Hashem hear his words when he can speak, and that He understand his unspoken thoughts when he cannot. Rashi proves from the accent that binah here is a command, "understand", not the noun "understanding".
ג הַקְשִׁ֤יבָה ׀ לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי־אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל׃
3 Listen to the voice of my cry, my King and my G-d, for to You I pray.
ד יְֽהוָ֗ה בֹּ֭קֶר תִּשְׁמַ֣ע קוֹלִ֑י בֹּ֥קֶר אֶֽעֱרָךְ־לְ֝ךָ֗ וַאֲצַפֶּֽה׃
4 Hashem, in the morning hear my voice; in the morning I set my prayer before You, and wait expectantly.[3]א׳
(ד) בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי - בַּבּוֹקֶר אֲנִי קוֹרֵא לְךָ עֲלֵיהֶם שֶׁהוּא עֵת מִשְׁפָּט ברשעי' כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ (לקמן קא, ח) הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים (ישעיהו ל״ג:ב׳) כִּי בַבֹּקֶר בַּבֹּקֶר יַעֲבוֹר (שם כח, יט):
בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ - תְּפִלָּתִי עַל זֹאת, אֶעֱרוֹךְ ל' מַעֲרָכָה הוּא כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם:
וַאֲצַפֶּה - שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶם מִשְׁפָּטִים:
"בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי" ("In the morning hear my voice") — In the morning I call to You about them, for it is the time of judgment upon the wicked, as it says, "every morning I will destroy all the wicked of the land" (below, 101:8), "be their arm every morning" (Yeshayahu 33:2), "for every morning it will pass" (28:19).
"בֹּקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ" ("In the morning I set before You") — My prayer about this. E'eroch is an expression of arranging (ma'arachah); so Menachem grouped it.
"וַאֲצַפֶּה" ("And wait expectantly") — That You carry out judgments upon them.
Morning is the time when Hashem judges the wicked, so Dovid sets his prayer in order then and waits for it to be answered.
ה כִּ֤י ׀ לֹ֤א אֵֽל־חָפֵ֘ץ רֶ֥שַׁע ׀ אָ֑תָּה לֹ֖א יְגֻרְךָ֣ רָֽע׃
5 For You are not a G-d Who desires wickedness; evil does not abide with You.
(ה) כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה - וְנָאֶה לְךָ לְאַבֵּד הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם:
לֹא יְגוּרְךָ רָע - לֹא יָגוּר אֶצְלְךָ:
"כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה" ("For You are not a G-d Who desires wickedness") — And it befits You to wipe wickedness from the world.
"לֹא יְגוּרְךָ רָע" ("Evil does not abide with You") — It will not dwell beside You.
ו לֹֽא־יִתְיַצְּב֣וּ הֽ֭וֹלְלִים לְנֶ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ שָׂ֝נֵ֗אתָ כָּל־פֹּ֥עֲלֵי אָֽוֶן׃
6 The boastful cannot stand before Your eyes; You hate all evildoers.
(ו) הוֹלְלִים - מִשְׁתַּטִּים וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה מְעוֹרְבָּבִין:
"הוֹלְלִים" ("The boastful") — Fools; and in the language of the Mishnah, "mixed up" (me'urbavin).[4]
The holelim are those whose ways are confused and disordered, who act like madmen.
ז תְּאַבֵּד֮ דֹּבְרֵ֪י כָ֫זָ֥ב אִישׁ־דָּמִ֥ים וּמִרְמָ֗ה יְתָ֘עֵ֥ב ׀ יְהוָֽה׃
7 You destroy those who speak lies; Hashem abhors the man of bloodshed and deceit.
(ז) אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה - זֶה עֲמָלֵק וְזַרְעוֹ:
"אִישׁ דָּמִים וּמִרְמָה" ("The man of bloodshed and deceit") — This is Amalek and his descendants.
ח וַאֲנִ֗י בְּרֹ֣ב חַ֭סְדְּךָ אָב֣וֹא בֵיתֶ֑ךָ אֶשְׁתַּחֲוֶ֥ה אֶל־הֵֽיכַל־קָ֝דְשְׁךָ֗ בְּיִרְאָתֶֽךָ׃
8 But I, through Your abundant kindness, will enter Your House; I will bow toward Your holy Sanctuary in awe of You.[5]ב׳
(ח) וַאֲנִי - אָבֹא בֵיתֶךָ לְהוֹדוֹת לְךָ בְּרֹב חַסְדְּךָ שֶׁהִפְלֵאתָ עָלֵינוּ לְהַרְאוֹתֵינוּ נְקָמָה מֵהֶם:
"וַאֲנִי" ("But I") — I will come to Your House to thank You, through Your abundant kindness that You did wonders for us, to show us vengeance upon them.
ט יְהוָ֤ה ׀ נְחֵ֬נִי בְצִדְקָתֶ֗ךָ לְמַ֥עַן שׁוֹרְרָ֑י הושר [הַיְשַׁ֖ר] לְפָנַ֣י דַּרְכֶּֽךָ׃
9 Hashem, lead me in Your righteousness because of my watchful enemies; make Your way straight before me.
(ט) שׁוֹרְרָי - עוֹיְנַי הַמְצַפִּים שֶׁאֶבְגּוֹד בְּךָ וְתַעַזְבֵנִי, שׁוֹרְרַי כְּמוֹ (במדבר כ״ד:י״ז) אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב:
"שׁוֹרְרָי" ("My watchful enemies") — My foes who watch and wait for me to betray You and for You to abandon me. Shorerai is like (Bamidbar 24:17) "I see it (ashurenu), but not near".[6]
The root is "to watch, to look out": enemies who keep watching for Dovid to stumble.
י כִּ֤י אֵ֪ין בְּפִ֡יהוּ נְכוֹנָה֮ קִרְבָּ֪ם הַ֫וּ֥וֹת קֶֽבֶר־פָּת֥וּחַ גְּרוֹנָ֑ם לְ֝שׁוֹנָ֗ם יַחֲלִֽיקוּן׃
10 For there is no sincerity in their mouth, their inner thoughts are malicious; their throat is an open grave, their tongue is smooth.
(י) כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה - נִרְאִים כְּאוֹהֲבִים וְהֵם אוֹיְבִים:
קִרְבָּם הַוּוֹת - מַחְשְׁבוֹתָם מִרְמָה:
קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם - לִבְלוֹעַ יְגִיעַ אֲחֵרִים כְּקֶבֶר הַבּוֹלֵעַ אֶת הַגּוּף:
יַחֲלִיקוּן - דִּבְרֵי חלקלקו':
"כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה" ("For there is no sincerity in their mouth") — They appear as friends but are enemies.
"קִרְבָּם הַוּוֹת" ("Their inner thoughts are malicious") — Their thoughts are deceit.
"קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם" ("Their throat is an open grave") — To swallow the toil of others, like a grave that swallows the body.
"יַחֲלִיקוּן" ("They make smooth") — Smooth words.
יא הַֽאֲשִׁימֵ֨ם ׀ אֱֽלֹהִ֗ים יִפְּלוּ֮ מִֽמֹּעֲצ֪וֹתֵ֫יהֶ֥ם בְּרֹ֣ב פִּ֭שְׁעֵיהֶם הַדִּיחֵ֑מוֹ כִּי־מָ֥רוּ בָֽךְ׃
11 Condemn them, O G-d, let them fall by their own counsels; cast them away for their many transgressions, for they have rebelled against You.
(יא) מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם - שֶׁהֵם יוֹעֲצִים עַל יִשְׂרָאֵל, וְאָז יִשְׂמְחוּ כָּל חוֹסֵי בָךְ:
"מִמּוֹעֲצוֹתֵיהֶם" ("By their own counsels") — For they take counsel against Israel. And then all who take refuge in You will rejoice.
Rashi joins this pasuk to the next: when the enemies fall through their own plots, those who trust in Hashem will rejoice.
יב וְיִשְׂמְח֨וּ כָל־ח֪וֹסֵי בָ֡ךְ לְעוֹלָ֣ם יְ֭רַנֵּנוּ וְתָסֵ֣ךְ עָלֵ֑ימוֹ וְֽיַעְלְצ֥וּ בְ֝ךָ֗ אֹהֲבֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃
12 But all who take refuge in You will rejoice, they will sing for joy forever; You will shelter them; and those who love Your Name will exult in You.
(יב) וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ - תְּגוֹנֵן וּתְסוֹכֵךְ עָלֵימוֹ:
וְיַעְלְצוּ בְךָ - כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁאַתָּה תְּבָרֵךְ רֵעֶיךָ וְאוֹהֲבֶיךָ:
"וְתָסֵךְ עָלֵימוֹ" ("You will shelter them") — You will shield and cover over them.
"וְיַעְלְצוּ בְךָ" ("Will exult in You") — When they see that You bless Your friends and those who love You.
יג כִּֽי־אַתָּה֮ תְּבָרֵ֪ךְ צַ֫דִּ֥יק יְהוָ֑ה כַּ֝צִּנָּ֗ה רָצ֥וֹן תַּעְטְרֶֽנּוּ׃
13 For You, Hashem, bless the righteous; You surround him with favor like a shield.ג׳
(יג) כַּצִּנָּה - הַמַּקֶּפֶת שָׁלֹשׁ רוּחוֹתָיו שֶׁל אָדָם:
רָצוֹן - נַחַת רוּחַ אפימנ"ט בלעז:
תַּעְטְרֶנּוּ - תְּסוֹבְבֶנּוּ כְּמוֹ (שמואל א כ״ג:כ״ו) וְשָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עוֹטְרִים אֶל דָּוִד וְאֶל אֲנָשָׁיו:
"כַּצִּנָּה" ("Like a shield") — Which surrounds a person on three sides.[7]
"רָצוֹן" ("Favor") — Satisfaction; in Old French, apaiement (contentment, appeasement (?)).
"תַּעְטְרֶנּוּ" ("You surround him") — You will surround him, as in (Shmuel I 23:26) "Shaul and his men were surrounding (otrim) Dovid and his men".
The tzinah was a large shield that covered a person on three sides. So Hashem's favor surrounds the righteous on every side.
Our Rebbeim explain
א׳ (5:4, on the pasuk)
Likkutei Torah, Shir HaShirim, explanation of "Yonasi bechagvei hasela": Question: What is the "morning" (boker), and what is "va'atzapeh" in "in the morning I set my prayer before You, va'atzapeh"? Answer: The Zohar (Balak 204b) says: "Dovid came and made a covering for this 'morning' of Yosef, to be covered in it, as it says 'and he overlaid it (vayetzapehu) with pure gold'". Va'atzapeh is from tzipui, overlaying and covering, and the "morning" is the "morning of Yosef". "That is, Dovid made the level of Malchus of Atzilus a garment and covering for this morning of Yosef." Lesson: It is specifically through doing the mitzvos that the garment is made: through Torah alone there can at times be "I clothe the heavens in darkness", while through the mitzvos there comes "the beautiful garment of Malchus".
Torah Ohr, Mikeitz, "Vayelaket Yosef es kol hakesef": Answer: The Zohar (Balak 204) on the "morning of Yosef" explains that the "first light" is drawn into the level of Yosef, "and Dovid made a canopy for it, as it says 'in the morning I set my prayer before You, va'atzapeh'"; and this is "Yosef gathered all the silver… and brought it to Pharaoh's house": the hidden and revealed kindnesses of Yosef are revealed through the level of Dovid, Malchus.
ב׳ (5:8, on the pasuk)
Likkutei Sichos vol. 34, Eikev 3: Question: In the Gemara (Berachos 30b) Rabbi Yosi bar Chanina learns that "one may stand to pray only with seriousness" from "But I, through Your abundant kindness, will enter Your House; I will bow toward Your holy Sanctuary in awe of You", and the Gemara rejects it: "perhaps Dovid was different, for he would afflict himself greatly in prayer". Why did Rabbi Yehoshua ben Levi not settle for this pasuk, but learned it from "bow to Hashem in the beauty (hadras) of holiness: do not read hadras but cherdas, trembling"? Answer: "In awe of You" in general includes every kind of fear of Hashem, even fear of punishment and fear of sin; "trembling of holiness" stresses bittul to Hashem: not plain fear but a bittul that runs through one's whole being, out of feeling the holiness of Hashem, the fear that comes from shame before Him. Rabbi Yehoshua ben Levi holds, consistently, that the main thing is bittul and lowliness. Lesson: One reaches "trembling of holiness" by contemplating "the beauty of holiness", the greatness of Hashem, before praying.
ג׳ (5:13, on the pasuk)
Likkutei Torah, Shir HaShirim, "Shinayich ke'eder harechelim": Question: How does what is drawn down through prayer differ from what is drawn down through doing the mitzvos? Answer: Prayer, the "raising of the inner waters", draws down a light that enters the vessel and is felt openly: love and fear of Hashem come upon the person. Doing the mitzvos draws from a higher place, the level of the encompassing lights, but it is not revealed within the vessel; it surrounds, "as it says, 'You surround him with favor (ratzon) like a shield': as the shield protects a person, so the supernal Will drawn down through doing the mitzvos surrounds the person as an encompassing light."
Notes
[1] Compare Rashi on Tehillim 1:2, "yehgeh": "every expression of hegeh is in the heart, as it says (19:15) 'the meditation (hegyon) of my heart'".
[2] The printed reference reads "Iyov 35"; the words "and if binah, hear this" are Iyov 34:16.
[3] Berachos 6b: "Rav Nachman bar Yitzchak said: also the morning prayer, as it says, 'Hashem, in the morning hear my voice; in the morning I set my prayer before You and wait expectantly'."
[4] Rashi explains the same on Tehillim 73:3, "ki kineisi baholelim": "those who confuse (me'arbevei) their ways"; and on 75:5, "laholelim": "to the wicked who confuse Israel". Compare Rashi on Koheles 2:2, "mehulal": "mixed with weeping and sighing".
[5] Shulchan Aruch HaRav, Orach Chaim 46:11: according to Kabbalah, one says the pasuk "But I, through Your abundant kindness" before coming into the synagogue.
[6] Rashi explains the same on Tehillim 54:7, "leshorerai": "to my foes, an expression of 'I see it, but not near'".
[7] Rashi explains the same on Melachim I 10:16, "tzinah": "it surrounds a person on three sides, and that is what it says in Tehillim (5:13), 'You surround him with favor like a shield'", and on Divrei HaYamim II 9:15.