ארדה נא וגו

ארדה נא וגו'.

"I will go down now and see whether they have done according to her outcry that has come to Me; [if so,] destruction! And if not, I will know."¹ The maamar explains G‑d's two kinds of knowledge and Providence, and why, before judging Sedom, He "went down" with kindness.

הנה: "הכצעקתה" הוא לשון נקבה. וכן: "הבאה". ו"עשו", לשון נקבה ולשון זכר? וגם להבין מהו: "ארדה נא ואראה" - הלא משמים הביט ה'?

Now, "hakeTza'akasah" ("according to her outcry") is in the feminine, and so is "haba'ah" ("that has come"). And "asu" ("they have done") — [why] feminine and masculine together?² We must also understand what "I will go down now and see" means — surely "G‑d looked down from heaven"?³

אך פי': "הכצעקתה", היינו הצעקה העולה מבחינת מדת הדין, שהיא בחינת מדת מלכות, שנק' "דין": "דינא דמלכותא דינא". רק שהוא דינא רפיא: "מלך במשפט יעמיד ארץ".

However, "her outcry" means the outcry that rises from the attribute of judgment (middas hadin), which is the attribute of Malchus (Kingship), called "law," as in "the law of the kingdom is law."⁴ Only, it is a soft judgment (dina rafya),⁵ as in "A king establishes the land through justice."⁶

וזהו שכתוב "הכצעקתה הבאה", וכמו שכתוב" "בערב היא באה": "ורחל באה".

This is the meaning of "her outcry that has come (haba'ah)," as in "In the evening she would come (ba'ah)"⁷ and "Rochel came (ba'ah)."⁸

וביאור הענין, הנה מתחלה יש להקדים לשון השגור בדברי חכמינו זכרונם לברכה: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם" - "גלוי וידוע" דייקא.

To explain the matter, we must first introduce an expression common in the words of our Sages, of blessed memory: "It is revealed and known before Him Who spoke and the world came into being" — "revealed and known," specifically.

כי הנה הפילוסופים נלאו להשיג ענין ההשגחה פרטית, כמו: "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה" - דקשה להם, כיון שהוא יתברך יחיד ומיוחד, אחד האמת, ואם כן איך יתכן ידיעת השם יתברך הפרטים, וההשגחה פרטית, לתת דעתו על ענינים רבים - שהרי זה בחינת רבוי?

The philosophers struggled to grasp individual Divine Providence (hashgachah pratis), as in the saying "A person does not bruise his finger below unless it is decreed upon him Above."⁹ Their difficulty: since G‑d is singular and unique, the true One, how can He know particulars and exercise individual Providence, turning His attention to many matters — is that not a form of plurality?

וחכמינו זכרונם לברכה, כיוונו לתרץ זה בדבור אחד, באמרם: "גלוי וידוע לפני כו'", שאין ידיעתו יתברך כדמיון ידיעת האדם איזו דבר - שדעתו השיג הדבר, ומתחלה לא ידעו, וכשיודע הדבר, הרי דעתו מלובשת בידיעה זו ומחשבה זו, שנותן דעתו להשיגה, וקודם ידיעתו היה דעתו פנוי, והרי זה בחינת שינוי והתפעלות.

Our Sages, of blessed memory, meant to answer this in a single phrase, saying "It is revealed and known before [Him] etc." G‑d's knowledge is not like a person's knowledge of something. A person's mind grasps a matter that at first he did not know; once he knows it, his mind is clothed in that knowledge and that thought to which he applied his mind, while before he knew it his mind was free. That is a form of change and of being affected.

מה שאין כן למעלה, ידיעתו יתברך שיודע כל העולמות ופרטיהן, אין הענין שדעתו מתלבשת ונתפסת בזה, אלא על דרך: "גלוי וידוע". שהכל גלוי וידוע לפניו יתברך ממילא, ואין צריך להיות נתפס ומתלבש בהדבר לידע.

Above, however, G‑d's knowledge of all the worlds and their details does not mean that His mind is clothed in them and held by them. Rather, it is in the manner of "revealed and known": everything is revealed and known before Him of itself, and He need not be held by and clothed in a thing in order to know it.

(במכל שכן ממה שמחיה ומהווה הדבר שלא על ידי התלבשות בהדבר כי אם על ידי היותו סובב כולא עלמין. וכל שכן וקל וחומר שידיעת הדבר ופרטיו אין צריך להיות על ידי התלבשות ותפיסה בהדבר כו')

(All the more so from the fact that He gives life and existence to a thing not by being clothed in it but by being sovev kol almin, "encompassing all worlds." All the more, then, and by kal vachomer, knowing a thing and its details need not come through being clothed in it and held by it.)

וכיון שהוא גלוי וידוע אין שייך כלל קושייתם, שהוא בחינת רבוי - כי זה אינו רק במין ידיעת האדם, שאי אפשר לו לידע דבר כי אם על ידי שדעתו ומחשבתו מתלבשים בידיעת הדבר. וזהו: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם כו'", כי הוא גלוי וידוע כו'.

Since it is "revealed and known," their question — that this would be a form of plurality — does not apply at all. That holds only for human knowledge, where a person can know something only by having his mind and thought clothed in knowing it. This is the meaning of "For My thoughts are not your thoughts etc."¹⁰ — for [with Him] it is "revealed and known" etc.

(והמשכיל יבין דקות הדברים, ולאו כל מוחא סביל דא).

(The discerning will understand the subtlety of these words; not every mind can bear this.)¹¹

והנה כתיב: "שבעה אלה עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ".

Now it is written:¹² "These seven are the eyes of G‑d, they roam (meshotetim) throughout the earth."

וכתיב: "כי ה' עיניו משוטטות בכל הארץ".

And it is written:¹³ "For G‑d — His eyes roam (meshotetos) throughout the earth."

ויש להבין, דענין משוטטים ומשוטטות משמע, שנמשך לראות ולעיין הדבר על ידי ראיה זו, והרי זה כמו בחינת התלבשות בהדבר הנראה וידוע, וזה לכאורה הפך ממה שכתבנו בפירוש גלוי וידוע?

This must be understood. "Roaming" implies going out to look at and examine a thing by means of this sight — which is like being clothed in the thing seen and known. This seems the opposite of what we wrote in explaining "revealed and known."

אך הענין, כי נודע שבעשר ספירות יש אורות וכלים. כי בחינת חסד וגבורה זהו בחינת כלי, אבל האור הוא הארה מאין סוף ברוך הוא: "דלאו מכל אינון מדות איהו כלל".

The explanation: it is known that the Ten Sefiros have lights (oros) and vessels (keilim). Chesed (kindness) and Gevurah (severity) are vessels, while the light is a radiance from Ein Sof, blessed be He, "Who is not any of these attributes at all."¹⁴

רק שהאור מתלבש בהכלי, שהוא חסד וגבורה ושאר המדות, שהן נקראים בחינת כלים, שהם מגבילים את האור, ובהן ועל ידם נמשך האור להיות מחיה נבראים בעלי גבול, להיות התהוות מיכאל וגבריאל - מחנה מיכאל מקבלים מבחינת חסד, וגבריאל מבחינת גבורה.

Only, the light is clothed in the vessel — Chesed, Gevurah and the other attributes, which are called vessels. They limit the light, and in them and through them the light is drawn forth to give life to finite created beings, to bring into being Michael and Gavriel: the camp of Michael receives from Chesed, and Gavriel from Gevurah.

שאי אפשר להיות המשכה זו מהאור עצמו כי אם על ידי הכלים. כמו שאי אפשר להיות השפעת כסף וזהב מהנשמה אלא אם כן מלובשת בגוף, ונותנת הנשמה צדקה לעני על ידי היד הגשמי.

This drawing-forth cannot come from the light itself, only through the vessels — just as the soul cannot give silver and gold unless it is clothed in a body; the soul gives charity to a poor man by means of the physical hand.

והנה כמו כן, על ידי הכלים דעשר ספירות הוא גם כן בחינת העלאת הזכות וחוב של כל נברא, כי על ידי שהאדם עובר עבירה, קונה לו קטיגור אחד, נעשה פגם וכתם באותו המלאך הממונה על זה. - כי יש מלאכים שמקבלים ממדה זו, ויש ממדה זו, כנזכר לעיל בענין מיכאל וגבריאל כו'.

Likewise, through the vessels of the Ten Sefiros the merit and guilt of every creature are raised up. When a person commits a sin, "he acquires for himself one accuser":¹⁵ a blemish and stain is made in the angel appointed over that matter. — For some angels receive from one attribute and some from another, as mentioned above regarding Michael and Gavriel etc.

ומלאך זה מעלה הדבר למלאך גבוה ממנו, עד שמתעלה בכלים דעשר ספירות דמלכות דאצילות המתלבשים בבריאה יצירה עשייה, ובתוך הכלי מלובש האור מאין סוף ברוך הוא.

That angel raises the matter to an angel higher than itself, until it rises into the vessels of the Ten Sefiros of Malchus of Atzilus that are clothed in Beriah, Yetzirah and Asiyah; and within the vessel is clothed the light of Ein Sof, blessed be He.

ונמצא על ידי הכלים מתעלה להאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהכלים דעשר ספירות. ולכן נאמר על זה "עיניו משוטטות" שהוא בחי' הכלים דעשר ספירות.

Thus, through the vessels it rises to the light of Ein Sof, blessed be He, that is clothed in the vessels of the Ten Sefiros. That is why it says of this "His eyes roam" — the vessels of the Ten Sefiros.

וגם המלאכים המקבלים מהם נקראים: "מארי דעיינין", ויש, "מארי דאודנין". והם משוטטים בכל הארץ, כמאמר: "דע מה למעלה ממך, עין רואה כו'".

The angels who receive from them¹⁶ are also called "masters of eyes," and there are "masters of ears."¹⁷ They roam throughout the earth, as the saying goes: "Know what is above you: an eye that sees etc."¹⁸

ובהכלים שייך לומר, "משוטטים" בבחינת התלבשות בהדבר. ובהם ועל ידים מתעלה הדבר בבחינת האור המלובש בתוכן מאין סוף ברוך הוא.

Regarding the vessels one can speak of "roaming," in the sense of being clothed in the thing. In them and through them the matter rises to the light of Ein Sof, blessed be He, that is clothed within them.

והוא על דרך גלוי וידוע, שידיעה זו שבכלים דעשר ספירות שעל ידי עיניו משוטטים היא בחינת גלוי וידוע לאור אין סוף ברוך הוא המלובש בהכלים. כיון שהאור באמת לאו מכל אינון מדות איהו כלל, אף על פי שמלובש בהכלי כו'.

This is in the manner of "revealed and known": the knowledge in the vessels of the Ten Sefiros, gained through "His eyes roaming," is "revealed and known" to the light of Ein Sof, blessed be He, clothed in the vessels — since the light, in truth, "is not any of these attributes at all," even though it is clothed in the vessel etc.

וזהו תירוץ לקושיית הפילוסופים, שאין ידיעה והשגחה זו גורם בחינת רבוי, כי ההשגחה על דרך עיניו משוטטות הוא על ידי הכלים כנכר לעיל, אבל הידיעה באין סוף ברוך הוא המלובש בהכלים, מה שיודע ורואה מה שעיניו משוטטות, הנה ידיעתו יתברך זו, היא בבחינת גלוי וידוע כו':

This answers the philosophers' question: this knowledge and Providence does not cause plurality. Providence by way of "His eyes roam" comes through the vessels, as mentioned above; but the knowledge in Ein Sof, blessed be He, clothed in the vessels — His knowing and seeing what "His eyes roam" over — this knowledge of His is in the manner of "revealed and known."

הגה"ה

Gloss (hagahah) — a note of the author within the maamar, ending below at "End of the gloss."

(ועיין בפרדס שער פ"ח, ושער ד' פ"ט מענין זה. ובזוהר פקודי רנ"ב ע"א: "ואלין עיני ה' כולהו נטלי אשגחותא כו'", עיי"ש, וברע"מ פרשת שופטים דף ער"ה סע"א.

(See Pardes, Shaar, chapter 8, and Shaar 4, chapter 9,¹⁹ on this subject. And in the Zohar, Pekudei 252a: "And these 'eyes of G‑d' all take [charge of] Providence etc.," see there;²⁰ and in Ra'aya Mehemna, Parshas Shoftim, 275, at the end of side a.

ויש להבין, כיון דפירש עיני ה' הם הכלים דעשר ספירות דאצילות בריאה יצירה עשייה, והמלאכים. א"כ איך שייך שהבורא יתברך יצטרך לידע את כל הנבראים על ידי אמצעות העשר ספירות, והרי: "היוצר עין הלא יביט" בעצמו?

This must be understood. Since "the eyes of G‑d" are explained as the vessels of the Ten Sefiros of Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah, and the angels — how can it be that the Creator would need to know all creatures by means of the Ten Sefiros? Surely "He Who forms the eye — shall He not see?"²¹ by Himself!

דבשלמא לענין ההשפעה והמשכת החיות בהנבראים, הוצרך להיות על ידי הכלים דעשר ספירות, שאם לא כן לא יוכלו הנבראים לקבל. מה שאין כן לענין ידיעת השם יתברך, שיודע את כל הנבראים, אין שייך לומר כן חס ושלום. ואם כן למה צריך להיות בחינת העינים, שהם הכלים משוטטים כו'? דהא בודאי הכל גלוי וידוע לפניו יתברך בעצמו ביתר שאת שלא על ידי אמצעות הכלים כלל?:

Granted, as regards influence and the drawing-forth of life into creatures, this had to be through the vessels of the Ten Sefiros, for otherwise the creatures could not receive it. But as regards G‑d's knowledge of all creatures, one cannot say so, G‑d forbid. Why, then, must there be "eyes" — the vessels — roaming etc.? Surely everything is revealed and known before Him, by Himself, far more, with no intermediary of vessels at all?

אך הענין כמו שכתוב: "כי אל דעות ה'" - שיש ב' בחינות בדעת: דעת עליון ודעת תחתון.

The explanation is as it is written: "For G‑d is a G‑d of knowledge (de'os, in the plural)"²² — there are two levels of Da'as (knowledge): higher Da'as (Da'as Elyon) and lower Da'as (Da'as Tachton).

דעת עליון הוא בחי' מקיף וסובב כל עלמין. היינו כי יש בחינת דעת שיודע ורואה הכל, רק שהדעת הוא בבחינת מקיף, דהיינו שאינו מתפשט בהמדות להיות התפעלות מהדבר שהוא יודע או רואה.

Higher Da'as is the level of makif, "encompassing" — sovev kol almin. That is, there is a level of knowledge that knows and sees everything, but the knowledge is in a mode of makif: it does not extend into the emotional attributes so as to be affected by what it knows or sees.

וכענין שנאמר: "לא הביט און ביעקב" - שאין הפירוש שלא הביט כלל, אלא כמו שכתוב: "וירא און ולא התבונן". וכמו שכתוב: "אם צדקת מה תתן לו".

As it says, "He has not beheld iniquity in Yaakov"²³ — which does not mean that He did not look at all, but as it is written, "He sees iniquity and does not consider it."²⁴ And as it is written, "If you are righteous, what do you give Him?"²⁵

ועל זה נאמר: "טהור עינים מראות ברע" - שאין ראיתו הרע עושה רושם והתפעלות כלל. כי: "שממית בידים תתפש". ומשם מקור הסליחה והרחמים - שאין מגיע שם שום פגם, והוא למעלה מהכלים דעשר ספירות.

Of this it says, "too pure of eyes to see evil"²⁶ — His seeing evil makes no impression or effect at all. For "the spider can be caught by hand."²⁷ From there is the source of forgiveness and mercy — no blemish reaches there; it is above the vessels of the Ten Sefiros.

רק הפגם והשכר והעונש הוא נמשך על ידי הדעת המתפשט ונמשך במדות, ונקרא דעת תחתון. והוא המתלבש בבחינת ממלא כל עלמין, היינו בכלים דעשר ספירות דאצילות בריאה יצירה עשייה.

Only the blemish, and reward and punishment, are drawn through the knowledge that extends and is drawn into the attributes, called lower Da'as. It is what is clothed in the level of memaleh kol almin, "filling all worlds" — in the vessels of the Ten Sefiros of Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah.

ולכן ידיעה זו היא על ידי בחינת: "עיני ה'", שהם הכלים והמדות, שעל ידי זה נמשך ההתפעלות שכר ועונש, שהפגם מגיע בהכלים דייקא.

Therefore this knowledge comes through "the eyes of G‑d," which are the vessels and the attributes; through them comes the effect of reward and punishment, for the blemish reaches the vessels specifically.

מה שאין כן על ידי הידיעה שבדעת העליון שלא על ידי הכלים דעשר ספירות, אף על פי שהכל גלוי וידוע, לא נמשך מזה התפעלות כו'.

Not so the knowledge in the higher Da'as, not through the vessels of the Ten Sefiros: although everything is revealed and known, no effect follows from it etc.

ותדע שכן הוא, מענין ידיעה ובחירה - שאין הידיעה שהשם יתברך יודע שזה יהיה צדיק או רשע, מכרחת את הבחירה כלל. ואיך הוא?

You may know that this is so from the question of knowledge and free choice: G‑d's knowing that this person will be righteous or wicked does not compel his choice at all. How so?

אלא לפי שידיעה זו שהשם יתברך יודע הכל מקודם אשר נעשה, זהו בבחינת דעת עליון שלא על ידי הכלים דעשר ספירות.

Rather, because this knowledge, whereby G‑d knows everything before it is done, is on the level of higher Da'as, not through the vessels of the Ten Sefiros.

דהא: "עיני ה'" משוטטים לראות המעשה שכבר נעשה, שזה נראה לבחינת המלאכים והכלים דבריאה יצירה עשייה, שנעשה על ידי זה פגם וכתם בהמלאך כו' וכנ"ל.

For "the eyes of G‑d" roam to see the deed already done; this is seen by the angels and the vessels of Beriah, Yetzirah and Asiyah, so that through it a blemish and stain is made in the angel etc., as mentioned above.

מה שאין כן הידיעה שהקדוש ברוך הוא יודע העתיד ומעשה האדם קודם שנעשה, אינו על ידם כלל - כי אם ידיעה זו היא במקום גבוה מאד בחינת דעת עליון. ולהיות דעת זה בחינת מקיף, אינו מכריח את הבחירה, שאין האדם מתפעל מזה. כמו שלא נמשך מדעת זה התפעלות אפילו בהמדות עליונים חסד וגבורה, להיות מזה שכר ועונש כנזכר לעיל.

But the knowledge whereby the Holy One, blessed be He, knows the future, and a person's deeds before they are done, does not come through them at all; this knowledge is in a very lofty place, the level of higher Da'as. And since this Da'as is makif, it does not compel free choice, for the person is not affected by it — just as from this Da'as no effect is drawn even into the supernal attributes of Chesed and Gevurah, to produce reward and punishment from it, as mentioned above.

ושיהיה שכר ועונש, זהו דוקא על ידי דעת תחתון שעל ידי הכלים והעינים.

That there be reward and punishment comes specifically through lower Da'as, which works through the vessels and the "eyes."

ועיין בפרדס שער ד' פרק ט', בענין ידיעה ובחירה, שכתב: כי יש חילוק בידיעה קודם שיחטא האדם אעפ"י שעתיד לחטוא, לאחר שחטא כו' ע"ש. ולפי מה שכתבתי יובן, כי הידיעה קודם שיחטא זהו בבחינת דעת עליון, וכנזכר לעיל.

See Pardes, Shaar 4, chapter 9, on knowledge and free choice, where he writes that there is a difference between [G‑d's] knowledge before a person sins, although he will sin, and after he has sinned etc.; see there. According to what I have written this will be understood: the knowledge before he sins is on the level of higher Da'as, as mentioned above.

וזהו שכתוב בפרשת שמות: "וירא אלקים את בני ישראל, וידע אלקים" - פירוש, לא שנתחדשה הידיעה, אלא שמקודם היה בדעת עליון, שלא נמשך מזה התפעלות להיות עונש לפרעה ושכר לישראל, ועל ידי: "וירא אלהים", על ידי בחינת "עיני ה'", לראות המעשה כשכבר נעשה בפועל, על ידי זה: "וידע אלקים". שנמשך בחינת הדעת תחתון, המתפשט במדות להיות שכר ועונש.

This is what is written in Parshas Shemos: "G‑d saw the children of Israel, and G‑d knew."²⁸ Meaning: not that the knowledge was new, but that before, it was in higher Da'as, from which no effect was drawn to bring punishment to Pharaoh and reward to Israel. Through "G‑d saw" — through "the eyes of G‑d," seeing the deed once actually done — through this "G‑d knew": lower Da'as was drawn forth, extending into the attributes to bring reward and punishment.

והנה השגחה זו מבחינת דעת עליון, על זה נאמר: "עין ה' אל יראיו", וכתיב: "עין בעין נראה". כדפי' באדרא רבא דף ק"ל ע"א. ועיין שם, דיוסף הצדיק זכה לזה. וזהו: "בן פורת עלי עין". וזכה לזה, על ידי: "ויכלכל יוסף". וזהו: "טוב עין הוא יבורך, כי נתן מלחמו לדל" ע"ש.

Of this Providence from higher Da'as it says, "The eye of G‑d is upon those who fear Him,"²⁹ and it is written, "eye to eye You are seen,"³⁰ as explained in the Idra Rabba, 130a. See there that Yosef the righteous merited this — "a fruitful son by the eye"³¹ — and he merited it through "Yosef sustained [his family]."³² This is "One who has a good eye will be blessed, for he gave of his bread to the poor";³³ see there.

ומזה יובן, דבעון סדום שפגמו בזה, על כן נמנע מהם גלוי בחינה עליונה זו, הממתיק כל הדינים בחינת ורב חסד כו'):

From this it will be understood that the sin of Sedom blemished this; therefore the revelation of this lofty level was withheld from them — the level that sweetens all judgments, "and abundant in kindness"³⁴ etc.)

(ע"כ הגה"ה):

(End of the gloss.)³⁵

והנה בזוהר בסבא דמשפטים דף ק"ז ע"א פירש, מה שכתוב "עיניו משוטטות", אלין נוקבין, ומה שכתוב "המה משוטטים", אלין דכורין. וכן הוא בזוהר ויחי דף רמ"א סוף עמוד א', דפירש משוטטים הם בתקוני שכינתא לתתא כו'.

In the Zohar, in the Sava deMishpatim, 107a, it explains that "His eyes roam (meshotetos)" refers to the feminine, and "they roam (meshotetim)" to the masculine. So too in the Zohar, Vayechi 241, at the end of side a, which explains that "meshotetim" refers to the rectifications of the Shechinah below etc.³⁶

היינו כי יש מלאכים שהם מז"א ויש מלאכים שהם ממלכות, כמו שכתב הרב חיים ויטאל על מה שכתוב בזוהר ריש פרשת שמות, דף ד' עמוד א', בענין "איש וביתו באו".

That is, some angels are from Z'eir Anpin and some from Malchus, as Rabbi Chaim Vital wrote on the Zohar at the beginning of Parshas Shemos, 4a, on "each man and his household came."³⁷

וזה לשונו: "נ"ב ת"ת ומלכות"- "ורצונו לומר, המלאכים שמן הז"א, והמלאכים שמן המלכות" עד כאן לשון המקדש מלך שם.

In his words: "[N"B]: Tiferes and Malchus"³⁸ — "meaning: the angels from Z'eir Anpin, and the angels from Malchus." Thus far the words of the Mikdash Melech there.

והמלאכים שהם בתקוני שכינתא, היא בחינת מלכות דאצילות - נקרא נוקבין. וכמו שכתוב שם בזוהר דף רמ"ז עמוד א', בפירוש: "בנות צעדה" למיהוי "עלי שור" - "'בנות צעדה' - 'צעדות' מיבעי ליה? אלא ההוא 'עין' דכתיב לעילא. ומאן איהו? 'עין משפט כו''. ואיהו עין צעדה ופסעת למיטל בנות לתקונהא". והיינו "בנות צעדה" ולא "בנים".

The angels in the rectifications of the Shechinah, the level of Malchus of Atzilus, are called "feminine." As it is written there in the Zohar, 247a, explaining "daughters stepped (banos tza'adah)… upon the wall": "'Banos tza'adah' — it should have said 'tza'adu'? Rather, it refers to that 'eye' written above. And what is it? 'Ein Mishpat' etc. And it is the eye that steps and strides to take daughters for her adornment."³⁹ That is why it says "daughters (banos) stepped," and not "sons (banim)."

פירוש שההשגחה הנמשכת על ידי העשר ספירות דמלכות דאצילות, שהיא בחינת "עין משפט", על שם "מלך במשפט יעמיד ארץ" הוא נמשך ומתלבש בהמלאכים הנקראים "בנות" שהם בחינת נוקבין.

Meaning: the Providence drawn through the Ten Sefiros of Malchus of Atzilus — which is "Ein Mishpat," after "A king establishes the land through justice (mishpat)" — is drawn and clothed in the angels called "daughters," the feminine level.

וזהו, "בנות צעדה", שהמלכות צועדת על הבנות, "עלי שור" לראות ולהשגיח מעשה התחתונים. ועל זה נאמר: "עיניו משוטטות" לשון נוקבא.

This is "banos tza'adah": Malchus strides over the "daughters," "upon the wall," to see and supervise the deeds of the lower beings. Of this it says "His eyes roam (meshotetos)," in the feminine.

וזהו ענין: "הכצעקתה הבאה אלי" - לשון נקבה, שהיא בחינת מלכות, שנקרא: "דינא דמלכותא" - והוא העלאת הפגם על ידי המלאכים שמבחינת מלכות, והכלים דעשר ספירות, דבחינת מלכות "הבאה אלי" - לאור אין סוף ברוך הוא המלובש בעשר ספירות דאצי'.

This is the meaning of "her outcry that has come to Me" — in the feminine, the level of Malchus, called "the law of the kingdom." It is the raising of the blemish through the angels from the level of Malchus, and the vessels of the Ten Sefiros of Malchus, "that has come to Me" — to the light of Ein Sof, blessed be He, clothed in the Ten Sefiros of Atzilus.

ועל זה נאמר: "ארדה נא ואראה" - ע"י מדת החסד, וכנודע: שז"א רובו חסדים, אנפוי דמלכא נהירין, שהוא מה שכתוב: "עיני ה' הם משוטטים" - לשון זכר, שהם בחינת דוכרין, שהוא בחינת חסד, "ואראה הכצעקתה כו'". שאולי על ידי מדת החסד ימצא להם זכות.

Of this it says, "I will go down now and see" — through the attribute of Chesed, as is known that Z'eir Anpin is mostly kindnesses (chassadim), "the face of the King shines";⁴⁰ that is what is written, "the eyes of G‑d, they roam (meshotetim)" — in the masculine, the masculine level, the level of Chesed — "and I will see whether according to her outcry etc.," for perhaps through the attribute of Chesed He will find merit for them.

וכמבואר באדרא זוטא דף רצ"ג עמוד ב': שבחינת ההשגחה על ידי בחינת: "עיניו משוטטות" - לשון נוקבא, הוא בחינת דין. וההשגחה שעל ידי בחינת: "עיני ה' המה משוטטים" - הוא בחינת רחמים כו' עיין שם.

As explained in the Idra Zuta, 293b: Providence through "His eyes roam (meshotetos)," in the feminine, is the level of judgment, and Providence through "the eyes of G‑d, they roam (meshotetim)" is the level of mercy etc.; see there.

והענין שהוא על דרך משל כמו שכתוב: "ושפטו העדה והצילו העדה" - עדה שופטת ועדה מצלת. לפי שבכל דבר יוכל ללמד זכות וחובה.

The matter is, by way of analogy, as it is written: "The congregation shall judge… and the congregation shall save" — "a congregation that judges and a congregation that saves."⁴¹ For in every matter one can argue for merit or for guilt.

ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה: "פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי, ואין אדם רואה חוב לעצמו". הרי אף על פי שהוא חייב באמת, אינו רואה עליו חובה - שמחמת קירוב הדעת והחביבות מוצא מקום ללמד זכות. מה שאין כן למי שאינו חביב עליו כל כך היה מלמד חובה.

Therefore our Sages, of blessed memory, said: "I disqualify a Torah scholar from judging me, for he is as dear to me as my own self, and a person does not see guilt in himself."⁴² Thus even if he is truly liable, he does not see guilt in him: because of closeness of mind and affection he finds room to argue for merit, whereas for one less dear to him he would argue for guilt.

וכמו שכתוב: "וכל יצר מחשבות לבו רק רע כו'", ועל ידי זה, נמשך: "ויאמר ה' אמחה את האדם כו'" - הרי מחמת זה שיצר מחשבות לבו רק רע, נמשך ללמד חובה. ואחר כך בפרשת נח כתיב: "ויאמר ה' אל לבו, לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעוריו" - הרי שמסברא זו עצמה, ש"יצר לב האדם רע", מצא ללמד זכות, שלא יוסיף לקלל את האדמה בעבור האדם.

As it is written, "and every inclination of the thoughts of his heart was only evil etc.,"⁴³ and as a result: "G‑d said, 'I will blot out man etc.'"⁴⁴ — because the inclination of the thoughts of his heart was only evil, it led to arguing for guilt. Later, in Parshas Noach, it is written: "G‑d said in His heart, 'I will no longer curse the ground because of man, for the inclination of man's heart is evil from his youth'"⁴⁵ — from this very reasoning, that "the inclination of man's heart is evil," He found merit, not to curse the ground again because of man.

והיינו, לפי שהיה התגלות מדת החסד על ידי: "וירח ה' את ריח הניחוח" - שבקרבן שהקריב נח המשיך גילוי מדת החסד ללמד זכות בזו הסברא עצמה שנמשך תחלה ללמד חובה על ידי מדת הדין.

This was because there was a revelation of the attribute of Chesed through "G‑d smelled the pleasing fragrance": through the offering Noach brought, he drew down a revelation of Chesed, to find merit through the very reasoning that at first, through the attribute of judgment, led to finding guilt.

וזהו ענין החילוק בין ב' בחינות השגחות הנזכרים לעיל.

This is the difference between the two kinds of Providence mentioned above.

(ועיין מה שכתוב במקום אחר על פסוק: "לעשות הישר בעיני ה' אלקיך").

(See what is written elsewhere on the verse "to do what is right in the eyes of G‑d your G‑d"⁴⁶.)

וזהו פירוש: "ארדה נא" - כי צעקתה היא הבאה מלמטה למעלה, שהוא בחינת גבורות ואור חוזר. ולזה נאמר: "ארדה נא" - לשון ירידה הוא, מלמעלה למטה, דהיינו בחינת אור ישר, שהוא בחינת חסד, להשגיח במדת החסד, ללמד זכות.

This is the meaning of "I will go down now": her outcry comes from below upward — the level of gevuros and or chozer, "returning light."⁴⁷ Therefore it says "I will go down now," a term of descent, from above downward — the level of or yashar, "direct light," which is Chesed — to supervise with the attribute of Chesed, to find merit.

"ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו" - דהיינו, אם עוונם גדול מנשוא כל כך עד שגם על פי החסד לא יוכל למצוא זכות - אז: "כלה". "ואם לא" - פירוש, אולי על ידי החסד יוכל ללמד זכות כו'.

"And I will see whether according to her outcry that has come to Me they have done" — that is, if their sin is so overwhelming that even by way of Chesed no merit can be found, then: "destruction." "And if not" — meaning, perhaps through Chesed merit can be found etc.

וזהו שכתוב במדרש: "ארדה נא" - ממדת הרחמים למדת הדין. ובזוהר דף ק"ה עמוד ב', "ארדה נא" - מדרגא דרחמי לדרגא דדינא. רצונו לומר, להמשיך רחמים ממדת הרחמים אל בחינת מדת הדין, "ואראה כו'".

This is what the Midrash says: "I will go down now" — from the attribute of mercy to the attribute of judgment. And in the Zohar, 105b: "I will go down now" — "from the level of mercy to the level of judgment."⁴⁸ Meaning: to draw mercy from the attribute of mercy into the attribute of judgment, "and I will see etc."

והנה רש"י פירש בחומש: "ארדה נא - למד לדיינים שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה".

Rashi explains in the Chumash: "'I will go down now' — this teaches judges not to rule in capital cases except by seeing [for themselves]."⁴⁹

והענין, דאיתא בתקוני זוהר: "ואלין עשר ספירן אינון אזלין כסדרן, חד אריך, וחד קציר, וחד בינוני".

The explanation: the Tikkunei Zohar states, "These Ten Sefiros proceed in their order: one long, one short, and one intermediate."⁵⁰

פירוש, כי עשר ספירות נחלקים לג' קוין.

Meaning: the Ten Sefiros divide into three lines.

קו הימין: חכמה, חסד, נצח - נקרא: "חד אריך". כי החסד נמשך ומתפשט יותר - ולכן גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים - הרי שהחסד מתפשט יותר מהרחמים, שעל העשיר אין שייך רחמנות, כי אם על העני.

The right line — Chochmah, Chesed, Netzach — is called "one long," for Chesed extends and spreads further. Thus acts of kindness are "for both the poor and the rich"⁵¹ — kindness spreads further than compassion, for compassion does not apply to the rich, only to the poor.

וקו השמאל: בינה, גבורה, הוד - נקרא: "חד קציר". שאינו נמשך כי אם למי שהגון ביותר.

The left line — Binah, Gevurah, Hod — is called "one short," for it extends only to one who is most deserving.

וקו האמצעי: נקרא: "בינוני" - שמרחם על מי שנופל רחמנות.

The middle line is called "intermediate": it has compassion on whoever is fit for compassion.

והנה יש ראיה ושמיעה: הראיה נמשך מבחינת חכמה, קו הימין, ושמיעה מבינה, קו השמאל. וכנודע מענין ראובן ושמעון. ולכן הראיה היא מלמעלה למטה, והשמיעה ממטה למעלה, שהאותיות מתעלים ונכנסים לאוזן השומע.

Now, there is sight and hearing. Sight derives from Chochmah, the right line, and hearing from Binah, the left line — as is known from [the names] Reuven and Shimon.⁵² Therefore sight is from above downward, and hearing from below upward, for the letters rise and enter the ear of the listener.

ולזה גם כן הראיה נשפלת למטה יותר מהשמיעה, שרואה דבר גשמי - מה שאין כן השמיעה היא רק קול ודבור. כי הראיה היא מבחי': חד אריך. וכנודע שיסוד אבא אריך כו'.

For this reason sight also reaches lower than hearing, for it sees a physical thing, whereas hearing is only voice and speech. For sight is from the level of "one long," as is known that the Yesod of Abba is long etc.⁵³

וזהו מה שכתוב: "ארדה נא ואראה". כי "הכצעקתה הבאה" - זהו כמו בחינת שמיעה שמבחינת בינה, ולכן היא הבאה מלמטה למעלה, והוא בחי' קו השמאל.

This is the meaning of "I will go down now and see": "her outcry that has come" is like hearing, from the level of Binah; therefore it comes from below upward, and it is the left line.

אבל: "ארדה נא ואראה", בבחינת ראייה, שהוא בחינת חסדים כו':

But "I will go down now and see" is in the mode of sight, which is the level of kindnesses (chassadim) etc.

Notes

1. Bereishis 18:21: "I will go down now and see whether they have done according to her outcry that has come to Me; [if so,] destruction! And if not, I will know."

2. Seemingly "asesah" (feminine) would fit better.

3. Based on Tehillim 33:13: "G‑d looked down from heaven; He saw all mankind."

4. A saying of the Sages, Nedarim 28a: "The law of the kingdom is law."

5. That is, a soft (mild) judgment, not a harsh one.

6. Mishlei 29:4: "A king establishes the land through justice, but a man of levies destroys it."

7. Esther 2:14: "In the evening she would come, and in the morning she would return to the second women's house…"

8. Bereishis 29:9: "While he was still speaking with them, Rochel came with her father's sheep, for she was a shepherdess." That is, "haba'ah" in our verse ("her outcry that has come to Me") is feminine, like "ba'ah" in these two verses.

9. A saying of the Sages, Chullin 7b: "A person does not bruise his finger below unless it is decreed upon him Above." That is, a person is not hurt even in his finger below unless it is so decreed for him Above.

10. Yeshayahu 55:8: "For My thoughts are not your thoughts, nor are your ways My ways, says G‑d."

11. That is, not every mind can bear (grasp) this.

12. Zechariah 4:10. (The printed text gives the reference in parentheses here: "Zechariah, chapter 4.")

13. Divrei HaYamim II 16:9. (The printed text gives the reference in parentheses here: "Divrei HaYamim II 16:9.")

14. Based on the Tikkunei Zohar (Introduction, "Pasach Eliyahu," 17a): "And He is not any of these attributes at all." That is, He (the light of Ein Sof) is not any of these attributes at all.

15. Based on the Mishnah, Avos 4:11: "One who does one mitzvah acquires for himself one advocate, and one who commits one sin acquires for himself one accuser."

16. From the vessels of the Ten Sefiros of Atzilus.

17. That is, "masters of eyes" and "masters of ears" — angels appointed over seeing and over hearing.

18. The Mishnah, Avos 2:1: "Know what is above you: an eye that sees, an ear that hears, and all your deeds are written in a book."

19. Apparently this is in Pardes, Shaar 4, chapters 8 and 9 (there is no Shaar 88 in Pardes Rimonim); and the Alter Rebbe cites, further on, Pardes, Shaar 4, chapter 8.

20. "And these 'eyes of G‑d' all take [charge of] Providence" — that is, these, "the eyes of G‑d," all receive [the task of] Providence.

21. Based on Tehillim 94:9: "He Who implants the ear — shall He not hear? He Who forms the eye — shall He not see?"

22. Shmuel I 2:3: "…for G‑d is a G‑d of knowledge, and by Him actions are weighed."

23. Bamidbar 23:21: "He has not beheld iniquity in Yaakov, nor seen perversity in Israel; G‑d his G‑d is with him."

24. Iyov 11:11: "For He knows deceitful men; He sees iniquity, and does He not consider it?"

25. Iyov 35:7: "If you are righteous, what do you give Him, or what does He receive from your hand?"

26. Based on Chavakuk 1:13: "[You are] too pure of eyes to see evil, and You cannot look upon wrongdoing."

27. Mishlei 30:28: "The spider can be caught by hand, yet it is in the king's palaces."

28. Shemos 2:25: "G‑d saw the children of Israel, and G‑d knew."

29. Based on Tehillim 33:18: "Behold, the eye of G‑d is upon those who fear Him, upon those who hope for His kindness."

30. Bamidbar 14:14: "…that You, G‑d, are seen eye to eye."

31. Bereishis 49:22: "Yosef is a fruitful son, a fruitful son by the eye; daughters stepped upon the wall."

32. Bereishis 47:12: "Yosef sustained his father, his brothers and all his father's household with bread, according to the children."

33. Mishlei 22:9: "One who has a good eye will be blessed, for he gave of his bread to the poor."

34. Based on Shemos 34:6: "G‑d passed before him and proclaimed: G‑d, G‑d, compassionate and gracious G‑d, slow to anger and abundant in kindness and truth." That is, from this level comes "abundant in kindness," which sweetens the judgments.

35. That is, here the gloss ends, and from here on he returns to explaining the subject.

36. That is: "His eyes roam (meshotetos)" (feminine) — "these are the feminine"; "they roam (meshotetim)" (masculine) — "these are the masculine"; "in the rectifications of the Shechinah below." In Hayom Yom (11 Cheshvan): "There, in the maamar 'Eirdah Na,' in the paragraph beginning 'V'hinei baZohar,' [read:] 'which explains meshotetos.'"

37. Shemos 1:1: "These are the names of the children of Israel who came to Egypt with Yaakov; each man and his household came."

38. This must be checked in the original, but from the plain wording it seems he first quotes R. Chaim Vital, and then the wording of the Mikdash Melech.

39. Based on Bereishis 49:22: "daughters stepped upon the wall," and Bereishis 14:7: "They turned back and came to Ein Mishpat, which is Kadesh." That is (the Zohar's words): "Banos tza'adah" — it should have said "tza'adu"? Rather, it refers to that "eye" mentioned above ("by the eye"). And what is it? "Ein Mishpat." And it is the eye that steps and strides to take daughters for her adornment.

40. That is, the face of the King shines.

41. Bamidbar 35:24–25: "The congregation shall judge between the slayer and the avenger of blood according to these laws. And the congregation shall save the slayer from the hand of the avenger of blood." And the Mishnah, Sanhedrin 2a: "'The congregation shall judge' and 'the congregation shall save' — a congregation that judges and a congregation that saves."

42. The Gemara, Shabbos 119a: "I disqualify a Torah scholar from judging [me]. Why? Because he is as dear to me as my own self, and a person does not see guilt in himself."

43. Bereishis 6:5: "G‑d saw that the wickedness of man on the earth was great, and every inclination of the thoughts of his heart was only evil all day."

44. Bereishis 6:7: "G‑d said, 'I will blot out man whom I created from upon the face of the earth.'"

45. Bereishis 8:21: "G‑d smelled the pleasing fragrance, and G‑d said in His heart, 'I will no longer curse the ground because of man, for the inclination of man's heart is evil from his youth; and I will no longer strike all living things as I have done.'"

46. Devarim 13:19: "When you listen to the voice of G‑d your G‑d, to keep all His commandments that I command you today, to do what is right in the eyes of G‑d your G‑d."

47. That is: "or chozer" (returning light) is light that rises from below upward; "or yashar" (direct light) is light that descends from above downward.

48. That is, from the level of mercy to the level of judgment.

49. Rashi on Bereishis 18:21: "'I will go down now and see' — this teaches judges not to rule in capital cases except by seeing [for themselves]."

50. Tikkunei Zohar, Introduction ("Pasach Eliyahu"), 17a. That is, these Ten Sefiros proceed in their order: one long, one short, and one intermediate.

51. Based on a saying of the Sages, Sukkah 49b: "Charity is for the poor; acts of kindness are for both the poor and the rich."

52. See Bereishis 29:32–33: "She named him Reuven, for she said, 'G‑d has seen my affliction'"… "She said, 'G‑d has heard that I am hated, and He gave me this one too,' and she named him Shimon." That is, Reuven is named for seeing, and Shimon for hearing.

53. That is, the Yesod of Abba is long and extends further down (than the Yesod of Imma).