ב"ה, ט' שבט, תשי"ט
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ[1] וכו' מו"ה מנחם שי'[2]
שלום וברכה!
במענה למכתבו מג' שבט עם המצורף אליו, הצעת חוק בהנוגע ליחסים בין יצרנים וסוכניהם.
והנה בעניני חשן משפט[3] בכלל ובעניני כלכלה ומסחר בפרט, קובעים בזה, במדה הכי חשובה, הנוהג באותו זמן ובאותו מקום וארץ, וכמובא בכ"מ בש"ס ופוסקים[4], ובפרט שכפי השמועה הנוהג בענינים אלו באה"ק ת"ו[5] הוא כבר משך עשיריות בשנים, עד אשר למרות שחלו כמה שינוים בכמה שטחים, הרי בשטח האמור נמשך המצב כמעט כמאז ומקדם, והשינוים קלים הם בערך, ולכן בודאי שבא בדברים עם הבקיאים בהאמור, ויודעים בטח גם הנמוקים והטעמים של המנהגים השונים בזה, שבזה תלוים ג"כ השינוים שאפשר לעשותם, ובסגנון חז"ל בטל טעם בטלה הגזירה[6].
כיון שכותב שבעבוד הצעה האמורה התענין בספרי שו"ת[7] וכו' רצוני להסיק מזה, אשר יש לו קביעות עתים לעתים תכופות בלימוד תורתנו תורת חיים, ולא באתי אלא לעורר ע"ד ההכרח לקבוע עתים גם בלימוד תורת החסידות, אשר בתקופתנו זו בפרט ובאה"ק ת"ו ביחוד, הרי זה צו ודרישת השעה, ובודאי לדכוותי'[8] האריכות בזה למותר.
בכבוד וברכה לבשו"ט[9] בכל האמור.
מו"ה מנחם: פרנד, ירושלים.
- 1 הוו"ח – הוותיק וחסיד; אי"א – איש ירא אלקים; נו"נ – נעלה ונכבד.
- 2 פרנד, ירושלים. ר' מנחם פרנד מירושלים, ששלח לרבינו הצעת חוק בענין היחסים בין יצרנים וסוכניהם, שבעיבודה עיין בספרי שאלות ותשובות.
- 3 חשן משפט – החלק בשולחן ערוך העוסק בדיני ממונות.
- 4 כ"מ – כמה מקומות; ש"ס – ששה סדרי משנה, כלומר: התלמוד. לדוגמא: במשנה (בבא מציעא פג, א), בשוכר את הפועלים: "מקום שנהגו שלא להשכים ושלא להעריב אינו רשאי לכופן מקום שנהגו לזון יזון לספק במתיקה יספק הכל כמנהג המדינה"; ובעניני מסחר (בבא מציעא עד, א): "אמר רב פפי משמיה דרבא האי סיטומתא קניא... ובאתרא דנהיגו למקני ממש קנו", ופירש"י: "סיטומתא – חותם שרושמין החנונים על החביות של יין"; "שרגילין לרשום על מנת שבדבר זה תהא קנויה לו כאלו משך קני" – כלומר: במקום שנהגו הסוחרים לקנות בכך, מנהגם קובע את הקנין.
- 5 באה"ק ת"ו – בארץ הקודש תבנה ותכונן.
- 6 ג"כ – גם כן. "בסגנון חז"ל" – בדרך לשונם, ולא בלשונם ממש: דבר שנקבע מחמת טעם מסוים, כשבטל הטעם בטל גם הדבר. כלומר: מי שיודע את טעמי המנהגים הקיימים, יודע גם אילו מהם אפשר לשנות – אלו שבטל טעמם.
- 7 שו"ת – שאלות ותשובות.
- 8 לדכוותי' – לדכוותיה, כלומר: לאיש כמותו.
- 9 בשו"ט – בשורות טובות.
B"H, 9 Shevat, 5719
Brooklyn.
The veteran Chassid, a G‑d-fearing man, distinguished and honored[1], etc., Reb Menachem, may he live long[2]
Shalom u'Vrachah!
In reply to your letter of 3 Shevat with its enclosure, a draft law concerning the relations between manufacturers and their agents.
Now, in matters of Choshen Mishpat[3] in general, and in matters of economics and commerce in particular, what is decisive here, to a most important degree, is the practice at that time and in that place and country, as is brought in many places in the Talmud and the poskim[4]. This is all the more so since, according to what one hears, the practice in these matters in the Holy Land, may it be built and established[5], has already been in place for decades, so that although several changes have occurred in several areas, in the area in question the situation has continued almost as it was from of old, and the changes are relatively minor. Therefore you have surely consulted those expert in this, who surely also know the reasons and grounds for the various customs in it, on which the changes that can be made also depend; in the style of our Sages: when the reason ceases, the decree ceases[6].
Since you write that in working out this proposal you looked into books of responsa[7], etc., I would like to conclude from this that you have fixed times, at frequent intervals, for studying our Torah, the Torah of life. I come only to arouse you about the necessity of setting fixed times also for studying Chassidus, which in this era in particular, and in the Holy Land especially, is the command and the demand of the hour; and surely for one like you[8] it is superfluous to elaborate on this.
With respect and blessings for good news[9] in all the above.
Publisher's notes
Reb Menachem (מו"ה מנחם): Freund, Jerusalem.
Notes
1. The veteran Chassid, a G‑d-fearing man, distinguished and honored (הוו"ח אי"א נו"נ): הוו"ח = הוותיק וחסיד; אי"א = איש ירא אלקים; נו"נ = נעלה ונכבד.
2. Reb Menachem, may he live long (מו"ה מנחם שי'): Freund, Jerusalem. R. Menachem Freund of Jerusalem, who sent the Rebbe a draft law on the relations between manufacturers and their agents, which he had worked out after looking into books of responsa.
3. Choshen Mishpat (חשן משפט): The part of the Shulchan Aruch that deals with monetary law.
4. In many places in the Talmud and the poskim (בכ"מ בש"ס ופוסקים): כ"מ = כמה מקומות; ש"ס = ששה סדרים, the Talmud. For example, the Mishnah (Bava Metzia 83a), on hiring workers: "In a place where it is customary not to start early or stay late, he may not compel them; where it is customary to feed them, he must feed them; to provide sweets, he must provide them; everything follows the custom of the land"; and in commerce (Bava Metzia 74a): "Rav Pappi said in the name of Rava: a situmta effects acquisition… and in a place where it is customary to acquire with it fully, it acquires"; Rashi: "Situmta – a mark that shopkeepers make on the barrels of wine", "for they are accustomed to mark them on condition that by this it be acquired by him, as though he had pulled it". That is, where merchants are accustomed to acquire in this way, their custom determines the acquisition.
5. In the Holy Land, may it be built and established (באה"ק ת"ו): באה"ק ת"ו = בארץ הקודש תבנה ותכונן.
6. In the style of our Sages: when the reason ceases, the decree ceases (ובסגנון חז"ל בטל טעם בטלה הגזירה): ג"כ = גם כן. "In the style of our Sages": in their manner of speech, not their exact words: a thing instituted for a particular reason lapses when the reason lapses. That is, one who knows the reasons for the existing customs also knows which of them can be changed – those whose reason no longer applies.
7. Books of responsa (ספרי שו"ת): שו"ת = שאלות ותשובות.
8. For one like you (לדכוותי'): לדכוותי' = לדכוותיה, "for one like him".
9. Good news (בשו"ט): בשו"ט = בשורות טובות.
Summary
Answering a Jerusalem Chassid who sent him a draft law on manufacturers and their agents, the Rebbe explains that in commercial law the custom of the time and place is decisive, so any change must rest on knowing the reasons behind the existing customs; and he urges him to set fixed times for Chassidus as well, the demand of the hour, especially in the Holy Land.