ב"ה, י"ב מ"ח[1], תשי"ז
ברוקלין.
ברכה ושלום!
לפלא שכל הזמן אין ממנה כל ידיעות בכלל ובפרט בניצול כשרונותי' בהחזקת היהדות והפצתה, שזהו תפקידו הנפשי של כל אחד ואחת מישראל בדורנו שנשארו כאודים מוצלים מאש[2], ומפליא עוד יותר שכנראה אשר בנה... שליט"א לא לבד שאינו מתקרב לאותם הענינים להם צריך להתקרב, אלא אדרבה, ותחת להשתמש בתוקף הדעת שחונן בו בירושה מאבות ואבות אבות כרצונם, משתמש בו להראות שאינו מושפע מכל הידידים האמתים ויכול ללכת דוקא בנתיבות אחרות ולו יהא עקלקלות[3], ולמרות שבמשך הזמן האחרון ראה כמה נסים מההשגחה העליונה בהנוגע אליו בעצמו, מתבייש לגלות התקשרותו באמת ובפנימיות לכל הקדוש לנו, וכנראה הסיבה "אפשר יאמר מי שהוא שזהו שנגרר אחרי צור מחצבתו[4]", והרי במצב כזה אם הי' שומע דבורים המתאימים ממנה ובתוקף המתאים ובנוסח המתאים, בודאי שהי' זה מעודדו להראות בגלוי מה שהוא בפנימיות - שקבל בירושה, וכנ"ל, הנקודה החסידותית המחדירה את כל כחות האדם, אלא שהיא בהעלם עד שהאדם עצמו יביאה מן ההעלם אל הגלוי.
איני יודע בפרטיות היחסים שביניהם והקישור, אבל לא עת היא עתה להתחשב בכל זה בענין הנוגע לנפש הבן ולאופן סידור חייו בעתיד.
בברכה לבשו"ט[5] בענין זה וגם בשאר הענינים המוזכרים במכתבי מפני ההזדמנות,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר[6]
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 ע"פ לשון הכתוב [זכריה ג, ב]: "הלא זה אוד מוצל מאש". כלומר: הדור שניצל מן השואה.
- 3 כלומר: ואפילו יהיו אלו דרכים עקומות.
- 4 ע"פ לשון הכתוב [ישעיהו נא, א]: "הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם". כלומר: המקור שממנו בא, בית אבותיו.
- 5 לבשו"ט – לבשורות טובות.
- 6 מכתב זה נכתב ונחתם ע"י המזכירות בשם רבנו. כ"ק אדמו"ר שליט"א – כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו, שיחיה לאורך ימים טובים אמן.
B"H, 12 Marcheshvan, 5717
Brooklyn.
Brachah v'Shalom!
It is surprising that all this time there has been no news at all from you, in general, and in particular about putting your talents to use in strengthening Judaism and spreading it, which is the spiritual task of every Jewish man and woman in our generation, who remained like brands saved from the fire[1]. It is even more surprising that, as it seems, your son ... shlita not only does not draw close to those matters to which he should draw close, but on the contrary: instead of using the firmness of mind with which he was graced, inherited from his fathers and forefathers, as they would wish, he uses it to show that he is not influenced by all his true friends, and that he can go precisely by other paths, even if they be crooked ways[2]. And although in recent times he has seen several miracles of Divine Providence concerning himself, he is ashamed to reveal his bond, truly and inwardly, with all that is holy to us. The reason, it seems, is: "someone might say that he is being drawn after the rock from which he was hewn"[3]. In such a situation, if he would hear fitting words from you, with fitting firmness and in a fitting style, this would surely encourage him to show openly what he is inwardly: that he received by inheritance, as above, the Chassidic point that permeates all the powers of a person, only that it is hidden until the person himself brings it out from concealment into revelation.
I do not know the details of the relationship between them, or of their bond; but now is not the time to take all this into account, in a matter that concerns the son's soul and the way his life will be arranged in the future.
With blessing for good news in this matter, and also in the other matters mentioned in my letters, on account of the opportunity,
On behalf of the Rebbe shlita
Secretary
Notes
[1] Like brands saved from the fire (כאודים מוצלים מאש): after the verse "Is this not a brand saved from the fire?" (Zechariah 3:2); i.e., the generation that survived the Holocaust.
[2] Even if they be crooked ways (ולו יהא עקלקלות): even if those paths are crooked.
[3] The rock from which he was hewn (צור מחצבתו): after the verse "Look to the rock from which you were hewn, and to the hole of the pit from which you were dug" (Yeshayahu 51:1); i.e., the source he comes from, his parents' home.