ב"ה, ט' מ"ח[1], תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מה' חשון עם המוסגר בו[2], לאחרי השתיקה וההפסק הכי ארוך, וכנראה גם ממכתבו זה הנה לבד ענין...[3] אינו מתעסק בעניני חב"ד, ומובן אשר הנהגה כזו - ואף שלצערי כמה מאנ"ש[4] באה"ק ת"ו[5] אוחזים בה - אין לה מקום כלל, לא רק בשכל דקדושה אלא גם בשכל הבריא האנושי, אף שמבין אני כל האמתלאות[6] שבדבר שאין פב"פ[7] משתף פעולה כו' וכו', וכמבואר בכמה שיחות שאמתלאות כעין אלו יש להם מקום בהנוגע לשכר ועונש[8], אבל פשוט שאין מוסיפין דבר בהנוגע להענינים להחזקתם ועאכו"כ[9] להתפתחותם, ופשיטא ג"כ[10] שאף שענין...[11] נעלה ביותר וביותר והעוסק במצוה פטור[12] וכו', אבל בלי ספק אשר כמה שעות ביום שפנוי מעסק מצוה זו ומחפשים ומתעסקים בכמה ענינים וכרמי שלי לא נטרתי[13];
ויה"ר[14] שלא יהיו דברי דברים בטלים וכקול קורא במדבר[15] וסו"ס[16] יפעלו פעולתם.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר[17]
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 המוסגר – המצורף למכתב.
- 3 ענין... – שם הענין הושמט בדפוס.
- 4 אנ"ש – אנשי שלומנו.
- 5 באה"ק ת"ו – בארץ הקודש תבנה ותכונן.
- 6 אמתלאות – תירוצים והצדקות.
- 7 פב"פ – פלוני בן פלוני.
- 8 כלומר: תירוצים כאלה (שהאחרים אינם משתפים פעולה) יש להם משקל כשבאים לדון אם האדם ראוי לשכר או לעונש, אבל אין הם מוסיפים מאומה לענינים עצמם: העבודה אינה נעשית, לא להחזקתם ובודאי לא להתפתחותם.
- 9 עאכו"כ – על אחת כמה וכמה.
- 10 ג"כ – גם כן.
- 11 גם כאן הושמט בדפוס שם הענין, ונראה מן ההמשך שהוא עסק המצוה העיקרי של הנמען.
- 12 ע"פ לשון חז"ל [סוכה כה, א]: "העוסק במצוה פטור מן המצוה". כלומר: אף שהעוסק במצוה אחת פטור ממצוה אחרת באותה שעה, הרי ישנן כמה שעות ביום שאינו עסוק במצוה זו.
- 13 ע"פ לשון הכתוב [שיר השירים א, ו]: "שמוני נוטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי". כלומר: בשעות הפנויות מחפשים ועוסקים בענינים אחרים, ומזניחים את "הכרם" המוטל עליו – עניני חב"ד.
- 14 ויה"ר – ויהי רצון.
- 15 ע"ד לשון הכתוב [ישעיהו מ, ג]: "קול קורא במדבר". כלומר: כקול שאין מי ששומע לו.
- 16 סו"ס – סוף סוף.
- 17 מכתב זה נכתב ונחתם ע"י המזכירות בשם רבנו. כ"ק אדמו"ר שליט"א – כבוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו, שיחיה לאורך ימים טובים אמן.
B"H, 9 Marcheshvan, 5717
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter of 5 Cheshvan with its enclosure, after the longest silence and interruption. And as it appears from this letter too, apart from the matter of ...[1] you are not involved in Chabad affairs. Understandably, such conduct (and to my sorrow several of Anash, our fellow Chassidim, in the Holy Land hold to it) has no place at all, not only according to holy reason but even according to healthy human reason. I understand all the excuses involved: that So-and-so does not cooperate, etc., etc. But as explained in several sichos, excuses of this kind have their place regarding reward and punishment[2]; it is obvious, however, that they add nothing to the matters themselves, to maintaining them, and all the more so to developing them. And it is also obvious that although the matter of ...[3] is exceedingly lofty, and "one who is engaged in a mitzvah is exempt"[4], etc., there are without doubt several hours a day that are free from this mitzvah, and one searches out and busies oneself with all sorts of matters, and "my own vineyard I have not kept"[5];
May it be G‑d's will that my words will not be idle words, "like a voice calling in the wilderness"[6], and that in the end they will have their effect.
With blessing,
On behalf of the Rebbe shlita,
Secretary
Notes
[1] The matter of ... (ענין...): the name of the matter is omitted in print.
[2] Regarding reward and punishment (בהנוגע לשכר ועונש): such excuses (that others do not cooperate) carry weight when judging whether a person deserves reward or punishment; but they do nothing for the work itself, which is simply not being done.
[3] The matter of ... (ענין...): here too the name is omitted in print; from the context it is the recipient's main mitzvah work.
[4] One who is engaged in a mitzvah is exempt (העוסק במצוה פטור): the words of our Sages (Sukkah 25a): "One who is engaged in a mitzvah is exempt from another mitzvah." Even so, there are hours in the day when he is not engaged in that mitzvah.
[5] My own vineyard I have not kept (כרמי שלי לא נטרתי): "They made me keeper of the vineyards; my own vineyard I have not kept" (Shir HaShirim 1:6). In the free hours one busies oneself with other things and neglects the "vineyard" entrusted to him: Chabad affairs.
[6] A voice calling in the wilderness (קול קורא במדבר): after Yeshayahu 40:3; that is, a voice that no one heeds.