ב"ה, אדר"ח מ"ח, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ו תשרי, בו כותב הנמוקים דהצד שכנגד להשיטה שלא לטמטם מוחות ילדים בענינים חיצונים, ובלשון חז"ל ורז"ל אדרבה להיוות ספי כתורי לימודי קדש, ולפלא הנמוקרים של הנ"ל שאין להם מקום בשכל (כ"א כנראה ברצון, אלא שהרצון משחד ומטעה את השכל ובפרט שכל האנושי של נה"ב). ומובן אשר צודק בהנהגתו, אלא שצריך להשתדל בכל עוז שלא יהיו הולכים פנוים מכל ענין, אלא יעסיקו אותם בלימודי קדש וחזרה על לימודיהם וכיו"ב, והשי"ת יזכהו ויצליחו דורכברעכען דעם אייז שכנראה ישבנו בענין זה במחנם הט', ויהפך הקור לחום ואור דקדושה לחום ואור חסידותי.
בברכה לבשו"ט בכל האמור.