איוב פרק מ

איוב פרק מ

פירוש המיוחס לרש״י

א וַיַּ֖עַן יְהוָ֥ה אֶת־אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

ב הֲ֭רֹב עִם־שַׁדַּ֣י יִסּ֑וֹר מוֹכִ֖יחַ אֱל֣וֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃ (פ)

(ב) (מענה ה'): - הרוב עם שדי וסור. האם שדי אדם ישתרר:  מוכיח אלוה יעננה - הבא להתווכח יענה דבריו

ג וַיַּ֖עַן אִיּ֥וֹב אֶת־יְהוָ֗ה וַיֹּאמַֽר׃

ד הֵ֣ן קַ֭לֹּתִי מָ֣ה אֲשִׁיבֶ֑ךָּ יָ֝דִ֗י שַׂ֣מְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃

ה אַחַ֣ת דִּ֭בַּרְתִּי וְלֹ֣א אֶֽעֱנֶ֑ה וּ֝שְׁתַּ֗יִם וְלֹ֣א אוֹסִֽיף׃ (פ)

(ה) (מענה איוב): - אחת דברתי. כלומר מעט אמרתי ולא אוסיף עוד, ויש פותרים אחת דברתי, אשר אמרתי (לעיל ט) תם ורשע הוא מכלה לא אענה עוד:  ושתים - שאמרתי (לעיל יג) אל תעש עמדי לא אוסיף:

ו וַיַּֽעַן־יְהוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מנ סערה [מִ֥ן ׀] [סְעָרָ֗ה] וַיֹּאמַֽר׃

ז אֱזָר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ אֶ֝שְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃

ח הַ֭אַף תָּפֵ֣ר מִשְׁפָּטִ֑י תַּ֝רְשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן תִּצְדָּֽק׃

(ח) (מענה ה' מן הסערה): - האף תפר משפטי. האף תוכיח שדבריך להפר משפטי ולהראות שהוא מעוקל:

ט וְאִם־זְר֖וֹעַ כָּאֵ֥ל ׀ לָ֑ךְ וּ֝בְק֗וֹל כָּמֹ֥הוּ תַרְעֵֽם׃

י עֲדֵ֥ה נָ֣א גָֽא֣וֹן וָגֹ֑בַהּ וְה֖וֹד וְהָדָ֣ר תִּלְבָּֽשׁ׃

(י) עדה - לשון עדי ותכשיט:

יא הָ֭פֵץ עֶבְר֣וֹת אַפֶּ֑ךָ וּרְאֵ֥ה כָל־גֵּ֝אֶ֗ה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃

יב רְאֵ֣ה כָל־גֵּ֭אֶה הַכְנִיעֵ֑הוּ וַהֲדֹ֖ךְ רְשָׁעִ֣ים תַּחְתָּֽם׃

(יב) והדוך - ל' דכו במדוכה (במדבר טו):

יג טָמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃

יד וְגַם־אֲנִ֥י אוֹדֶ֑ךָּ כִּֽי־תוֹשִׁ֖עַ לְךָ֣ יְמִינֶֽךָ׃

טו הִנֵּה־נָ֣א בְ֭הֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתִי עִמָּ֑ךְ חָ֝צִ֗יר כַּבָּקָ֥ר יֹאכֵֽל׃

(טו) בהמות - מוכן לעתיד:

טז הִנֵּה־נָ֣א כֹח֣וֹ בְמָתְנָ֑יו וְ֝אֹנ֗וֹ בִּשְׁרִירֵ֥י בִטְנֽוֹ׃

(טז) כחו במתניו - ביציו מעוכים ונסתרים ולא נתקו לגמרי:  בשרירי - כמו שררך (שיר ז):

יז יַחְפֹּ֣ץ זְנָב֣וֹ כְמוֹ־אָ֑רֶז גִּידֵ֖י פחדו [פַחֲדָ֣יו] יְשֹׂרָֽגוּ׃

(יז) יחפוץ - כמו יחפוז מתקשה וכן בלשון חכמים דחפיזא כי אופתא (חולין מז) קשה כעץ:  פחדיו - ביציו:  ישורגו - גדילים כמו וישתרגו (איכה א) או שריגי מטה בל' משנה והוא ל' גדיל:

יח עֲ֭צָמָיו אֲפִיקֵ֣י נְחוּשָׁ֑ה גְּ֝רָמָ֗יו כִּמְטִ֥יל בַּרְזֶֽל׃

(יח) אפיקי - חוזק:  גרמיו - עצמיו:  כמטיל - כמשאוי של ברזל:

יט ה֭וּא רֵאשִׁ֣ית דַּרְכֵי־אֵ֑ל הָ֝עֹשׂוֹ יַגֵּ֥שׁ חַרְבּֽוֹ׃

(יט) ראשית דרכי אל - מבראשית נברא ראש לבהמות:  העושו - הקב"ה בעצמו ישחטנו:

כ כִּֽי־ב֭וּל הָרִ֣ים יִשְׂאוּ־ל֑וֹ וְֽכָל־חַיַּ֥ת הַ֝שָּׂדֶ֗ה יְשַֽׂחֲקוּ־שָֽׁם׃

(כ) כי בול הרים ישאו לו - ובספר תהלים כתוב בהמות בהררי אלף, אלף הרים נשאו לו יבול ובכל יום רועה את כולם, (ע"כ יסד רש"י מכאן ואילך אינו ל' רש"י):

כא תַּֽחַת־צֶאֱלִ֥ים יִשְׁכָּ֑ב בְּסֵ֖תֶר קָנֶ֣ה וּבִצָּֽה׃

(כא) צאלים - צל אילנות:

כב יְסֻכֻּ֣הוּ צֶאֱלִ֣ים צִֽלֲל֑וֹ יְ֝סֻבּ֗וּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃

(כב) יסוכהו צאלים צללו - אותו צל של סתר קנה וביצה מסובך ומסוכך באילנות (הרבה):

כג הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃

(כג) הן יעשוק נהר ולא יחפוז - פרת שמימיו פרים ורבים והוא נהר גדול עושקו וגוזלו מן הבריות בשתותו:  ולא יחפוז - לא מתקשה בטנו על שתייתו כמו יחפוז זנבו:  יבטח כי יגיח ירדן - בטוח הוא למשוך כל הירדן לפיהו אילו היה שותה שם כמו גוחי מבטן (תלים כב):

כד בְּעֵינָ֥יו יִקָּחֶ֑נּוּ בְּ֝מֽוֹקְשִׁ֗ים יִנְקָב־אָֽף׃

(כד) בעיניו יקחנו - המקום יקחנו בהביטו בו ונרעד מאימתו:  במוקשים - כלי אומנו' של ציידים ששולים בהם דגים:

כה תִּמְשֹׁ֣ךְ לִוְיָתָ֣ן בְּחַכָּ֑ה וּ֝בְחֶ֗בֶל תַּשְׁקִ֥יעַ לְשֹׁנֽוֹ׃

(כה) תמשך לויתן וגו' - כאשר תמשכנו בחכה ותשים אגמון באפו הידבר אליך תחנונים כלו' לא תוכל (להתקרב אליו) בכלי מצודה:  תשקיע לשונו - תשקיע חבל בלשונו להוציאו ממקומו:

כו הֲתָשִׂ֣ים אַגְמ֣וֹן בְּאַפּ֑וֹ וּ֝בְח֗וֹחַ תִּקּ֥וֹב לֶֽחֱיוֹ׃

(כו) אגמון - הוא כפוף כמו כיפה ואגמון (ישעיה ט') ועשוי של ברזל לצוד בו דגים:  התשים - אם תשים אגמון באפו להוציאו מן הים:  ובחוח - כלי של ציידי דגים:  תקוב - כמו תנקוב:

כז הֲיַרְבֶּ֣ה אֵ֭לֶיךָ תַּחֲנוּנִ֑ים אִם־יְדַבֵּ֖ר אֵלֶ֣יךָ רַכּֽוֹת׃

(כז) הירבה אליך תחנונים - אם ירבה לך תחנונים ויבקש על נפשו שתניחהו:  אם ידבר - כפל מלה:  רכות - דברים של תחנונים:

כח הֲיִכְרֹ֣ת בְּרִ֣ית עִמָּ֑ךְ תִּ֝קָּחֶ֗נּוּ לְעֶ֣בֶד עוֹלָֽם׃

(כח) היכרות ברית עמך - אם יכרות ברית לעבדך שתקחנו להיות לך עבד עולם:

כט הַֽתְשַׂחֶק־בּ֭וֹ כַּצִּפּ֑וֹר וְ֝תִקְשְׁרֶ֗נּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃

(כט) התשחק - אם תשחק ותטייל בו כאילו הוא צפור קטן:  ואם תקשרנו - לצוארי (ס"א לצורך) נעריך הקטנים שיטיילו בו כצפרים קטנים שנותנין לתינוקות לטייל ולפייסו:

ל יִכְר֣וּ עָ֭לָיו חַבָּרִ֑ים יֶ֝חֱצ֗וּהוּ בֵּ֣ין כְּֽנַעֲנִֽים׃

(ל) יכרו עליו חברים - אם יכרו ויחכמו עליו חברים ומכשפים לצוד אותו להוציאו מן הים ע"י מכשפות שיחצוהו ויחלקוהו בין תגרים כעניין שעושים ציידי הים שצדין דגים גדולים בחכמתם ובאים התגרים וקונים מהם:  יכרו - ל' כורה שוחה (ירמיה יח):  חברים - ל' וחובר חבר:  כנענים - תגרים:

לא הַֽתְמַלֵּ֣א בְשֻׂכּ֣וֹת עוֹר֑וֹ וּבְצִלְצַ֖ל דָּגִ֣ים רֹאשֽׁוֹ׃

(לא) התמלא - אם תמלא תאותך ותעשה סוכות מעורו:  ובצלצל דגים ראשו - ואם תעשה מראשו צלצל דגים כפל לשון:  צלצל - סוכת דגים ולסוכה עשויה מראשו קורא אותה צלצל דגים לפי שעשויה ממנו:  צלצל - אמבוריץ בלע"ז ל' צל הוא והוא מתיבות כפולות כמו ירקרק אדמדם (ויקרא יד) פתלתל (דברי' לב) קעקע (ויקרא יט):

לב שִׂים־עָלָ֥יו כַּפֶּ֑ךָ זְכֹ֥ר מִ֝לְחָמָ֗ה אַל־תּוֹסַֽף׃

(לב) שים עליו כפך - התגבר לערוך לפניו שתשים עליו כפיך להכותו:  זכור מלחמה אל תוסף - ואל תוסיף זכור גבורתך להלחם בו במלחמה:  אל תוסף - מן יסף כמו ולא יסף עוד לדעתה (בראשית ל״ח:כ״ו) ובלע"ז רקרייטר"ש, אל תוסף סמ"ך נפתחת מפני סוף פסוק כמו אל תותר (בראשית מט) ותותר (רות ב) וכן הרבה כמוהו: