איוב פרק כג

איוב פרק כג

פירוש המיוחס לרש״י

א וַיַּ֥עַן אִיּ֗וֹב וַיֹּאמַֽר׃

ב גַּם־הַ֭יּוֹם מְרִ֣י שִׂחִ֑י יָ֝דִ֗י כָּבְדָ֥ה עַל־אַנְחָתִֽי׃

(ב) (מענה איוב): - גם היום. אחר כל תנחומין הללו:  מרי שיחי - במקומו עומד כי אין תנחום בדבריכם:  ידי כבדה - מכת נגעי תקיפה יותר מאנחתי שאיני קובל וצועק לפי מכתי:

ג מִֽי־יִתֵּ֣ן יָ֭דַעְתִּי וְאֶמְצָאֵ֑הוּ אָ֝ב֗וֹא עַד־תְּכוּנָתֽוֹ׃

(ג) ואמצאהו - לשופטי:  תכונתו - מכון כסאו:

ד אֶעֶרְכָ֣ה לְפָנָ֣יו מִשְׁפָּ֑ט וּ֝פִ֗י אֲמַלֵּ֥א תוֹכָחֽוֹת׃

(ד) משפט - הוכחת דברים:

ה אֵ֭דְעָה מִלִּ֣ים יַעֲנֵ֑נִי וְ֝אָבִ֗ינָה מַה־יֹּ֥אמַר לִֽי׃

(ה) (אדעה מלים יענני - וגם אם יסתום אותי מלדבר לפניו שמא ידבר הוא עמי ואדעה מלים יענני רבי תנחומא):

ו הַבְּרָב־כֹּ֭חַ יָרִ֣יב עִמָּדִ֑י לֹ֥א אַךְ־ה֝֗וּא יָשִׂ֥ם בִּֽי׃

(ו) הברב כח - דברים ותוכחות של חטאיו יריב עמדי:  לא אך - מכה וכפיה לא ישים בי אכפו ואימתו (ועוד יפתר) לא אך הוא ישים בי כי לא ישים בי אך הריב של תוכחת פשעי ולא תשומות עלילות:

ז שָׁ֗ם יָ֭שָׁר נוֹכָ֣ח עִמּ֑וֹ וַאֲפַלְּטָ֥ה לָ֝נֶ֗צַח מִשֹּׁפְטִֽי׃

(ז) שם - במקום ריבנו:  ישר - כושר מפעלותי יהא נוכח ונגלה ונראה עמו לפניו:  נוכח - מוכח ושם אפלטה לנצח כי לא ימצא בי עון:

ח הֵ֤ן קֶ֣דֶם אֶהֱלֹ֣ךְ וְאֵינֶ֑נּוּ וְ֝אָח֗וֹר וְֽלֹא־אָבִ֥ין לֽוֹ׃

(ח) הן קדם - למעלה הוא חוזר למי יתן ידעתי וגו':  קדם - מזרח שנאמר קדמה מזרחה (שמות כא):  אחור - מערב הואיל והמזרח קדמת עולם נמצא המערב אחוריו של עולם:

ט שְׂמֹ֣אול בַּעֲשֹׂת֣וֹ וְלֹא־אָ֑חַז יַעְטֹ֥ף יָ֝מִ֗ין וְלֹ֣א אֶרְאֶֽה׃

(ט) שמאל - צפון:  בעשותו - כשבראו לא עשה מקום כסאו שם שאראנו שם:  אחז - תרגום של אראה ותדע שהטעם תחת האל"ף ואם לשון אחיזה הוא היה טעמו מלרע תחת החי"ת:  יעטוף ימין - כיסה פני הדרום בפניו למען לא אראנו:

י כִּֽי־יָ֭דַע דֶּ֣רֶךְ עִמָּדִ֑י בְּ֝חָנַ֗נִי כַּזָּהָ֥ב אֵצֵֽא׃

(י) כי ידע דרך וגו' - אשר עמדי מהו לפיכך אינו בא לריב עמדי:  בחנני וגו' - אשר כזהב אצא אם יריב עמדי:

יא בַּ֭אֲשֻׁרוֹ אָחֲזָ֣ה רַגְלִ֑י דַּרְכּ֖וֹ שָׁמַ֣רְתִּי וְלֹא־אָֽט׃

(יא) באשורו - במעגלו כמו אם תטה אשורי (לקמן לא) כונן אשוריו (תלים מ):  ולא אט - איני רגיל לנטות:

יב מִצְוַ֣ת שְׂ֭פָתָיו וְלֹ֣א אָמִ֑ישׁ מֵ֝חֻקִּ֗י צָפַ֥נְתִּי אִמְרֵי־פִֽיו׃

(יב) מחוקי צפנתי אמרי פיו - יותר מחוקי מזונותי הייתי זריז לצפון אמרי פיו כמו (משלי ל׳:ח׳) לחם חוקי מזונותי:

יג וְה֣וּא בְ֭אֶחָד וּמִ֣י יְשִׁיבֶ֑נּוּ וְנַפְשׁ֖וֹ אִוְּתָ֣ה וַיָּֽעַשׂ׃

(יג) והוא - לפי שהוא יחיד בעולם ויודע דעתן ומחשבתן של בריות ומה יש להם לדבר לפניו לפיכך תשובות מוכנות לפניו:  ומי ישיבנו - לפיכך נפשו אותה ויעש:

יד כִּ֭י יַשְׁלִ֣ים חֻקִּ֑י וְכָהֵ֖נָּה רַבּ֣וֹת עִמּֽוֹ׃

(יד) כי ישלים חקי - ידעתי כי לא ישיב ידו עד אשר ישלים חוק גזירותיו פורעניות אשר גזר עלי:  וכהנה רבות עמו - כי כהנה רבות עשה:

טו עַל־כֵּ֭ן מִפָּנָ֣יו אֶבָּהֵ֑ל אֶ֝תְבּוֹנֵ֗ן וְאֶפְחַ֥ד מִמֶּֽנּוּ׃

(טו) על כן - שאינו גומל לאדם כפי דרכיו:  מפניו אבהל - וכשאתבונן בדרכיו אפחד ממנו:

טז וְ֭אֵל הֵרַ֣ךְ לִבִּ֑י וְ֝שַׁדַּ֗י הִבְהִילָֽנִי׃

יז כִּֽי־לֹ֣א נִ֭צְמַתִּי מִפְּנֵי־חֹ֑שֶׁךְ וּ֝מִפָּנַ֗י כִּסָּה־אֹֽפֶל׃

(יז) כי לא נצמתי מפני חשך - בזאת אני נבהל כי לא נצמתי לחלוטין וצמיתות קבר מפני החשך הזה הבא עלי וכן לא כסה מפני את האופל הזה עד מותי:  ומפני כסה אופל - על כי לא שבראש הפסוק חוזר: