לשון אדמו"ר[1] נ"ע[2] בעצמו[3]
[במ"מ וציונים[4]: "ראה לעיל בציונים לכ"ק[5] אדמו"ר זי"ע[6]. בלקו"ש[7] חכ"א[8] ע' 429 העיר בענין שינוי סגנון ותוכן כאן לסגנון התניא.
לקמן במפתח ענינים לכ"ק אדמו"ר זי"ע ערך "לבוש" - ע"י תומ"צ[9], תפלה, ענינם ע"פ קבלה". באג"ק[10] לכ"ק אדמו"ר זי"ע כרך ב' ע' קב מציין שמאמר זה תוכנו "קבלה".
להבין מה שנתבאר כאן - ראה מאמר כ"ק הצ"צ[11] נדפס לקמן קלט, ג."
והתעקתי מאמר הנ"ל לאחר כל קטע בכדי שיובן . וזה לשון תחלת המאמר שנדפס: (צבע הכחול הוא דברי אדמו"ר הצ"צ)
ביאור על פ' חיי שרה מכי"ק[12] אדמו"ר הזקן נ"ע בעצמו שבתו"א[13] מכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"]
[הפיענוח נעשה במהירות, בלי להבין טוב את הנאמר בה, ולהשתדל ללמוד ולהבין עכ"פ[14] מקצת מן המקצת]
עיין עץ חיים שער מ"ט פרק ה': "נמצא אלו לבושים הנזכרים פרשת ויחי[15], אין פירושו שנעשו מחדש על ידי תורה ומצות[16], אמנם מתבררים כו'"[17].[א]
[(ויש להעיר ממ"ש באגרת הקדש ע"פ אשת חיל עטרת בעלה[18]: שמבחי'[19] אור זה עצמו (דבחי' נועם ה'[20], וצחצחות[21], ובחי' שער רישי' כעמר נקא[22], שהם בחי' המשכות מעתיק יומין) נשתלשל ונמשך ממנו איזה הארה מועטת כו' שיברא ממנה לבוש א' כו' להלביש הנפש כו' - הרי שהלבושים נמשכים מהכתר, והיינו על ידי תורה ומצות. וזה לכאורה סותר למ"ש כאן: "אין פירושו שנעשו מחדש כו'". ועיין התירוץ לקמן סוף אות ג'[23]
והנה רבינו ז"ל קיצר בלשונו הזהב כמנהגו. וכדי שיובן קצת צריך להעתיק לשונות הזהר וע"ח[24], במ"ש בענין לבושים אלו.
ז"ל הזהר פ' ויחי דרכ"ד ע"א[25] - דתניא: אינון יומין דבר נש[26] כד אתברי[27] בההוא יומא דנפיק לעלמא[28] כולהו קיימין בקיומייהו כו'[29] נחתין ואזהרין לבר נש כל יומא ויומא בלחודוי כו'[30] תא חזי[31] כד קריבו אינון יומין קמי' מלכא קדישא[32] - אי הוא זכאה האי בר נש [33]דנפיק מעלמא[34] סליק ועאל באינון יומין, ואינון לבושי יקר דמלבשא בהו נשמתי' כו'[35].
וז"ל המקדש מלך[36] שם - ז"ל: הרב בסי'[37] ק"י: דע כי אדם הראשון היו לו נפש, רוח, נשמה דאצילות. ולבוש הנשמה - מחשמל[38] דבריאה, ולבוש הרוח - מחשמל דיצירה, ולבוש הנפש - מחשמל דעשי'[39].
(אמר המעתיק: כ"ז[40] מבואר בע"ח שמ"ט[41] פ"ד[42]. וצ"ע[43]. כיון שהנר"ן[44] של אדה"ר[45] היו דאצילות, איך הלבושים היו מבי"ע[46]? ואולי י"ל[47], דהיינו בי"ע דאצי'[48]. וע"ש הלשון: לבושי הנפש דאצי' כו'[49]. וכן משמע במבוא שערים שער הקליפות פ"ג[50] במ"ש: וכשמסתלקת אימא מעל בנין אז זה החשמל נסתלק ונשאר זו"ן[51] ערומים - אדם ואשתו כו'. וכ"ה[52] בז"ה[53] כאן: דהלבושים הן מנה"י[54] דאימא, וא"כ הם מחשמל דאצילות, חיצוני'[55] בינה. ולפי"ז[56] מ"ש בי"ע - צ"ל[57] בי"ע דאצי').
וכשחטא[58] נסתלקו ממנו נשמה ורוח שבהם[59] זיהרא עילאה[60] והלבושים לקחתם קליפת נוגה[61][62], ונשאר בו נפש.
ואעפ"י שגם לבושי הנפש דאצי' לקחו החיצונים[63] - חזר השי"ת[64] ועשה לו מלבוש מחשמל דעשי' כו'. ואח"כ עשה לו ג"כ מלבוש אחר מקליפת נוגה[65]. והם כתנות עור הראשון הוא כתנות אור כו'[66].
והנה זה בא באמיתות חטא אדה"ר בעץ הדעת טוב ורע, כי המלבושים שלו שהם מן החשמל לקחתם הקליפה בגלות, ע"י קליפת נוגה, ואז נתלבש בק"ן[67] שהוא טוב ורע משכא דחויא[68] כו'. נמצא א"כ כי אחר חטא אדה"ר נאבדו כל המלבושים שלו, שבו כלולים כל המלבושים של כל בני אדם דישראל ושבעולם כו', ואחר שהיו מבוררים חזרו להתערב טוב ברע כו'. נמצא שהמלבוש של כל האנשים הנקרא גופא דילהון, הוא טו"ר[69] עכ"ל[70] הע"ח שמ"ט פ"ד.
ושם פ"ה[71] - כ'[72]: והנה לא נתן הקב"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר הלבושים, לברר ולצרף ולהסיר הסיגים מהכסף, שהם לבושים של האדם והנשמה, וע"י כוונת האדם בתורה ומצות - נגמר לבוש נשמה כנזכר פ' ויחי רכ"ז.
(אמר המעתיק. נ"ל[73] שצ"ל[74] רכ"ו ב': לבוש יקר לעילא. ע'[75] מק"מ שם).
וע"י התורה מזדכך לבוש הרוח, ועל ידי המצות מעשיות לבוש הנפש. נמצא אלו לבושים הנזכרים פ' ויחי אין פי'[76] שנעשו מחדש ע"י תומ"צ אמנם מתבררים מהרע שנתערבו ע"י חטא אדה"ר ונעשים חדשים ממש. והבן עכ"ל הע"ח ומק"מ[77].
נמצא המתבאר מזה, שמתחלת בריאת נשמת אד"ר, שהי' לו נר"ן דאצילות - ניתן לבושי' לנר"ן שלו מחשמל, והוא מבחי' חיצונית בינה, לכן שרש הלבוש למעלה מהנר"ן שלו, שהוא דז"א[78]. כדלקמן. וע"י חטא אדה"ר נפלו החשמלים והלבושים הנ"ל בקליפת נוגה. וע"י תורה ומצות מתבררים הלבושים. וגם בכל אחד מישראל שנכלל בנשמת אדם הראשון)
ב ועיין שער כ"ו סוף פרק א': "רק להמשיך אור לתקנם כו' דוגמת גלות השכינה כו'"[79][80].
[(אמר המעתיק, בע"ח דפוס דובראוונע הוא שער כ"ה ספ"א[81]. ופרק ההוא מתחיל ביאור ענין הצלם באמיתות. ואומר: הנה באדם העליון יש בו ה' בחי' צורות, זו בתוך זו הם: נר"ן ח"י[82]. ויש להם חומר המלבישם, ונק'[83]: גוף (והיינו: צורות הם האורות, והגוף הם הכלים) ואמנם א"א[84] לצורה להלבש בתוך חומר אם לא ע"י אמצעי, הם בחי' הצלם, וגם הוא נחלק לה' בחי' כו'.
והנה עד"ז[85] הוא באדם התחתון כו', כי הצורה הוא יחנר"ן[86] והצלם גם הוא נחלק לה' בחי' כו', והוא לבוש הצורה כו'. והצלם הזה הוא יצ"ט[87] ויצה"ר[88] כו'.
ואמנם ידעת ג"כ, כי כל המצות אינם אלא לצרף ולברר הצלם והחומר, אך הצורה אינה צריכה תיקון כלל. ולא הוצרכה להתלבש בצלם וחומר רק להמשיך בהם אור לתקנם. והבן זה מאד, כי זה סוד ירידת הנשמה בעוה"ז[89] לתקן ולברר, דוגמת גלות השכינה לברר ניצוצים שנפלו כנודע עכ"ל הע"ח שם.
וע"ש ג"כ פ"ב[90]: צלם פנימי המפסיק בין הכלים להעצמות, והוא הנ"ל, וצלם מקיף בסוד חשמל כו'.
(אולי זהו[91] השייך לח"י שהם מקיפים. אך לא משמע כן בע"ח במ"ש: שחיצונית נה"י דתבונה לא נכנס בפני'[92] רק מקיף לזו"ן, והוא החשמל).
נמצא מבואר מזה, שהנשמה עצמה בחי' נר"ן אינה צריכה תיקון, ולא ירדה רק לברר הלבושים, וזה דוגמת ירידת שכינה לברר ניצוצים.
וע"ז[93] הקשה רבינו ז"ל לנפשי' באמרו
ומה שכתוב בשער ל"ט: "שנפש רוח נשמה, מתבררים על ידי התפלות?"[94][ב]
[(אמר המעתיק אצלינו שער ל"ח, ושם פ"א[95] נתבאר ענין המלכים שנפלו ונתבררו' רק מ"ן[96] דנוק'[97] לא נברר, וע"י תפלותינו אנו מבררים המ"ן הנ"ל, והוא בחי' הנשמות שנפלו כו'.
ונמצא קשה דהא הנשמות ג"כ צריכים בירור, וגם שהבירור הוא ע"י התפלה, וקשיא דלעיל אמר: שרק הלבושים צריכים בירור, והבירור הוא ע"י תורה ומצות ולא תפלה לבדה כו'.
וע"ז מתרץ)]
היינו בעלייתן מן הקליפות[98], להיות מים נוקבין[99], בנוקבא דזעיר אנפין.
אבל ירידתן[100] משם לעולם הזה בגוף החומרי, לקיים תורה ומצוות מעשיות, ולא תפלה לבדה דרבנן[101] - היא דוגמת גלות השכינה[102], ואינו אלא לברר ולתקן הלבושים שלהם בעצמם.[ג]
[(ופי' התירוץ, היינו אין הכי נמי שיש נשמות שצריכים בירור עדיין מחמת שנפלו ג"כ בקליפות ע"י חטא אדה"ר, אבל מ"מ הם מתבררים קודם בואם לעוה"ז. וזהו ע"י התפלה של התחתונים, באופן שכל נשמה הבאה לעוה"ז, כבר ניתקנה קודם בואה לעוה"ז. וירידתה עוה"ז הוא כמו גלות השכינה - לברר לבושים. ובירור הלבושים הוא דוקא ע"י תורה ומצות מעשיות, ולא ע"י תפלה דרבנן לבדה.
ונ"ל ליתן טוב טעם למה הלבושים בירורם דוקא ע"י תומ"צ מעשיות, והעלאת הנשמות מק"ן, דוקא ע"י התפלה?
והענין כי עצם הנשמה כלולה מע"ס[103], שהן שכל ומדות. ובחינה זו היא בתפלה, שעיקר שכל ואהוי"ר[104] בגדולת ה', ע"כ ע"י תפלה דוקא מתבררים עצם הנשמות. אמנם הלבושים שאינן כמו עצם כח השכל והמדות, רק לבושים להם, והוא כמו בחינת מחדו"מ[105] שהן לבושי השכל כו', כמו חשמל המלביש לזו"ן כו'. ולכן מתבררים דוקא ע"י תומ"צ, שהן בחי' מחדו"מ, עי'[106] לקוטי אמרים ח"א פי"ג-ד[107][108][109] והבן)]
ומשום הכי הוא חיוב יותר על הנפש רוח נשמה, לברר ולתקן לבושיהם - שאי אפשר על ידי אחרים[110].
(מה שאין כן להעלות הנפש רוח נשמה מהקליפות, למים נוקבין דזעיר אנפין, שנעשה על ידי אחרים)
כמו שכתוב בגלגולים פרק א' עיין שם: "וכפי גודל אותה המצוה או זריזות כו' ומעלה אותה עד הנקבה העליונה כו'".
וכן כתב בעץ חיים שער ל"ט[111] דרוש י"א סימן ז': "או המצוה כו'".
[(וז"ל שם: מ"ן הם מן המלכים דמיתו שבעשי', והם נתונים תוך הק"ן כו'. והנה יש שם ב"ן[112] הוא המברר בירורי המלכים דעשי'. וזהו ע"י שיתוף נפש מצדיק דעשי', ויורדים עד המלכים, ומוציאין אותו משם ומעלין אותן עד היצירה, ושם הרוח של הצדיקים יורד עד מלכי'[113] שיבצירה, ומוציאם משם ומברר משם מה שיכול, כפי גודל התפלה או המצוה ההיא עכ"ל לעיניננו)]
וכן כתב בפרי עץ חיים שער א' פרק ו': "כי על ידי המצות ותפלות כו'".
[(וז"ל שם פ"ז[114]: דע כי אין לך דבר שאין מבחינת אותן המלכים הז' שמתו כו' ונעשה מהם בחי' הקליפות, וע"כ צריך שיתקנו ויתבררו כו'. ועל ידי התפלה והמצות כולם של ב"א[115] התחתונים, נעשה הבירור הזה, וע"י סיוע הי"ס[116] עלינות דאצילות כו' עכ"ל)].
ומה שכתב שם: "ובפרט מן התפלות, כי הם עיקר ושרש כו'".
[(וז"ל שם: והענין כי ע"י מצות של אדם בעוה"ז ובפרט מן תפלות התחתונים בעוה"ז, שהם עיקר ושרש לכל זה, ואין לך דבר גדול יותר לענין זה כמו התפלות. ולכן קראו רז"ל אל התפלות: דברים העומדים ברומו של עולם[117], וע"י התפלות גורם אדם זיווג עליון, ואז מתבררים מלכים הנ"ל ועולים למעלה בבחי' מ"ן, ושם הם מתתקנים ומתבררים לגמרי. עכ"ל)]
והיינו כמו שכתוב בעץ חיים שער מ'[118] דרוש ג': "שהתפלה בפנימית והמצוה בחיצוניות, אע"פ שיש בהן בחי' מוחין כו'". ע"ש.
[(ר"ל, שם נת'[119] דבחיצוניות העולמות יש גם כן מוחין, ושמות הוי' - כמו בפנימיות. רק שהן בחי' חיצוניות. וע"י מצות מעשיות נעשה בחיצונית, וכל דיבור ותפלה הוא בבחי' פנימיות)]
והלכך זיוג ז"א ונוקבא, הנעשה על ידי מים נוקבין מהמצות, כמו שכתוב בטעמי המצות בסוף ההקדמה[120] - הוא בחיצוניות, במצות מעשיות.[ד]
[(ור"ל דלהכי כ' הפע"ח[121] ש"א[122] פ"ז: שהתפלות הן עיקר ושרש לבירור המלכים יותר מהמצות - לפי שע"י התפלות נעשה יחוד וזיווג בפנימיות, וא"כ מסתמא הבירור ג"כ מפנימיות, משא"כ מצות מעשיות שהוא בחיצוניות כו'. ומ"מ המצות הן חובה יותר מהתפלה, שהרי התפלה רק דרבנן ומצות דאורייתא, אף שע"י תפלה הבירור בפנימיות כו'- אלא משום דע"י רמ"ח מ"ע[123] הוא תיקון ובירור הלבושים השייכים לנשמה של זה האדם ממש המקיים המצוה. ותיקון זה מוטל עליו דוקא. משא"כ ע"י התפלה הוא בירור והעלאה כללות המלכים שנפלו כו', שבירור זה יכול להעשות ע"י אחרים)]
ומה שכתוב בעץ חיים שער ל"ט,[124] דרוש א' וב': "על ידי תפלה דוקא"?
[(היינו מש"ש[125] דרוש א': אנו מעלים על ידי תפילתנו - ניצוצים כו'. וע"ש בסוף דרוש הנ"ל דאחר כך הוצרך להיות י' הרוגי מלוכה[126], שהי' בלתי אפשר להעלות מ"ן דנוק' רק על ידי זה. ועכשיו מכח וכח[127] התפלות מבררין המ"ן כו'. ודרוש ב:' כ': כל תפילותינו כו' אמנם בכל תפלה ותפלה, כפי כוונת האומרה, וכפי זכות הזמן אשר אז נאמרה התפלה ההיא- כך מתבררין שיעור קצוב מהרפ"ח ניצוצין[128] עכ"ל. דמוכח מכאן דהבירור הוא על ידי התפלה דוקא. ולעיל נת' שגם בירור נר"נ[129] עצמן שנפלו בקליפות הוא גם כן על ידי מצות מעשיות ג"כ - רק שהוא בחיצוניות כו'. ולמה כאן משמע דהבירור רק על ידי תפלה. ועל זה מתרץ)]
היינו מים נוקבין עצמן, דנוקבא, שנפלו לקליפות בחטא אדם הראשון, ולא הנשמות שהיו כבר באדם הראשון, אלא אותן שלא נכללו בו. והן בחינת בריאה יצירה עשייה שלפני החטא, כמו שכתוב בגלגולים פ"ז.
אבל אותן שנכללו בו - מהם ממשיכים רוב בני אדם, כמעט כולם, כמו שכתוב פרק י"ד. והיינו על ידי הזיוג שהוא מצות פריה ורביה[130], כמו שכתב שם פרק ב'.[ה]
[(ופי' העולה מכל זה, שיש ג' בחי'. הא' - מ"ן עצמן דנוק', הן נשמות שלא נכללו באדה"ר ונפלו ג"כ לקליפות, בירור זה הוא דוקא על ידי התפלה. ולכן על ידי התפלה יכול להמשיך בחי' נשמה זו לבנו. ב' - בירור נר"ן שנכללו באדם הראשון ונפלו בקליפות, אלו מתבררים ע"י תפלות וגם ע"י שאר מצות, רק שתפלה הוא בפנימיות כו'. ג' - בחי' לבושים של נר"ן של כל אדם שנפלו בקליפות - אלו מתבררים דוקא ע"י תורה ומצות. ולכן התורה ומצות חובה יותר מהתפלה אף שע"י התפלה בירור בפנימי' כו', אלא משום שזה חובה ממש על נר"ן של כל אחד לתקן לבושיו. וזה הי' תכלית ירידתו. ובחסרון הלבוש א"א לו להתעלות כו'. ולכן צ"ל תיקון לבושיו דלא סגי בלא"ה[131]).]
ג ועיין שם אחר סוף פרק ל"ה, בקשר החברים: שכל נשמה בעלייתה מהקליפות, צריך להיות לפחות מ' יום במלכות. והיינו, שעולה שם למים נוקבין על ידי מצות הזיוג.
ואף מי שאינו מתכוין למצוה, יוכל להמשיך חיות מלמעלה, כמו שכתוב בלקוטי תורה על פסוק: "כי לא על הלחם לבדו יחיה כו'"[132]. כמו שהלחם מחיה גם כשאוכל בלא ברכה כו', עיין שם.
[(וז"ל פ' עקב: כשאוכל בלי ברכה שלא נתברר החיות שבו, וכן אכילת עכו"ם[133] שהיא בלי ברכה - גם היא תזון חלק הנפש שלו, אלא שלא יהי' התועלת שעשה אל הנפש בלא ברכה, כמו התועלת שיה' לו עם הברכה. וכן הענין במצוה עצמה כי אף שתהי' בלא כוונה תועיל לאדם לעולם הבא גם כן, אלא שאינו בהשוואה גמורה אל מי שיעשה בכוונה עכ"ל. המכוון מזה להביא ראי' דגם על ידי מצות יש בירור נר"נ גם כן, ואפילו במצוה שלא בכוונה כמו הזיווג שאינו מכוון לשם מצוה - דמ"מ מברר ומעלה מנר"ן. רק שעיקר ענין המצות הוא תקון לבושים לנר"נ שלו כנ"ל).]
והנה[134] תקון וברור - הוא על ידי מים דוכרין[135] דוקא. כי בהדכר לבדו יש בו כח לברר. כמו שכתוב בפרי עץ חיים שער א' פרק ו'.
[(והוא פ"ז. וז"ל: וזה הטעם שירדו זו"ן דאצילות ומתלבשת למטה בששת ימי המעשה ימי החול, כדי לברר בירורין הנ"ל, ע"י זיווגם, שהם מזדווגים שם בהיותם למטה במקומן. והנה אין כח בזה רק בז"א בלבד לפי שהוא הזכר ויש בו כח לברר הבירור הנ"ל על ידי זיווגם. ולכן הן וי"ו ימי החול בלבד, כי הו"ק[136] דז"א מתלבשים בהם, והם המבררים בלבד. עכ"ל. הרי שהבירור על ידי זיווג, ועיקר הבירור על ידי הזכר, אם כן הוא על ידי מ"ד[137], כדפי'[138] רבינו ז"ל. ומ"ש במ"א[139] שהמל'[140] יורדת לברר בסוד: ותתן טרף כו'[141] - צ"ל שזה בירור הוא בכח הז"א המתלבש בה. ועיין ע"פ ואשה כי תדור כו'[142]. וע"פ הזהר וישב קפ"ו: אך אל הפרוכת כו'[143]).]
וכן בירור הלבושים על ידי המצות - הוא במים דכורין דזעיר אנפין.
[(צ"ע אם כן איך הנשים מקיימים המצות, וי"ל היינו כמו שהמל': ותתן טרף כו'. אולי מה"ט[144] נשים פטורות ממ"ע שהז"ג[145] - כי הזמן הוא בחי' אחרונה. ועיקר הזמן למטה בעשי', וצריך בירור. והם אין בהם כח לברר. אך הרי כל המצות גם כן מבחי' יומין, שהלבושים נעשים מהמצוה בצירוף בירור היום. במקום אחר נת' הטעם בע"א[146]: דבחי' נוק' הוא זמן ומקום, והמצוה התלוי' בזמן היינו להמשיך מלמעלה דהזמן בזמן, ובבחי' נוק' אין כח זה כו' - כיון שעיקרה מבחי' זמן. וע'[147] בטעמי מצות התירוץ בע"א. ונת' זה בפ'[148] בא תקע"ב)]
והיינו המשכת האור דלעילא,
[(ר"ל מ"ש בע"ח שכ"ו[149] פ"א: להמשיך האור לתקנם. כמש"ל[150] אות ב')]
והן הם ה' חסדים דזעיר אנפין, שכל רמ"ח מצות עשה[151] תלויים בהם, כמו שכתוב בטעמי מצות שם.
[(עיין בזה באגה"ק ד"ה מ"ש בפע"ח[152][153]: דבזה"ז[154], דמקור הח"ח[155] הוא מבחי' לבנונית דא"א[156] כו'.
והנה בזה יש ליישב מה שהקשיתי לעיל אות א', בענין מש"ש: שהלבושים אין פי' שנעשו מחדש על ידי תורה ומצות רק מתבררים כו'. ובאגה"ק א"ח עטרת בעלה[157][158] משמע: דנבראים ע"י תורה ומצות - היינו שהמצוה ששרשה בכתר משם נמשך בחי' לברוא הלבוש כו'. וסתרי אהדדי?
ולפמ"ש[159] כאן אתי שפיר, דעם היות שהלבושים כבר ישנם רק שצריכים בירור מק"נ[160] - מ"מ בירור זה הוא ע"י אור הנמשך על ידי מצוה הנ"ל שנמשך מהכתר, ונמשך ממנו בחי' לברר הלבוש כו'. וזהו"ע[161] בריאת הלבוש כו'. ועיין מ"ש ע"פ הללו כו' ואמת ה' לעולם[162] - ליישב הא דבמ"א אמר: שהתורה ומצות הן המשכות מכתר וחכ'[163], ובמ"א אמר שהם לברר ק"נ? ומשם יתיישב גם כן התירוץ כנ"ל. ואפ"ל[164] גם כן דשרש הלבושים שנפלו, י"ל קודם נפילתן שרשם גם כן מחיצונית' הכתר, הגם דלקמן ית' ששרשם מחשמ"ל שהוא חיצוני' בינה - הרי ידוע דבינה נק' עתיק לפעמים[165].
העולה מזה שבמצות יש גם כן בירור נר"ן. רק עיקר ענין המצות הוא בירור הלבושים, ובירור זה על ידי ההמשכ'[166] מ"ד שנמשך מלמעלה על ידי קיום המצוה).]
ועיין עץ חיים שער כ"ו[167] פרק א' ופרק ג', "שלבושים אלו הם צלם דאימא פנימי, המלביש לנפש רוח נשמה"[168].[ו]
וגם המקיף הנקרא חשמל, נתברר ונתקן מקליפת נוגה להסמוכה לו.
וכמו שכתב שער מ"ט, סוף פרק ב': "הטוב שלו נזדכך כו' ונתחבר עם החשמל הפנימי כו'", ע"ש.
ועיין שם שער מ"ב, פרק ד', "וזאת הבחי' נקרא חשמל שהוא צלם הבל דגרמי שבעור כו'", ע"ש.
ומה שכתב בשער כ"ו, פ"א, "שצלם הפנימי הוא הבל דגרמי, והוא חותם ולבוש נצח הוד יסוד, דאב ואם, כמו שכתב בפרק ב' שם"? שניהם אור א' הם, זה פנימי וזה מקיף, כמו שכתב בפרק ב' שם.
ועיין שער ל"ט דרוש י"ב: "וזה לבוש הנק' כו' וכן כו' ולבוש זה כו' העלאת מים נוקבין כו' גדול כו'".
ועיין שער החשמל פרק א': "ונקרא קליפת נוגה, ונק' חשמל כו'".
ורצונו לומר כמו שכתב שם בסוף פרק כל החשמלים: "הוא בחי' טוב שבקליפת נוגה כו'"?
ועיין מקדש מלך בראשית (דף ק"ב סוף ע"ב[169]), "שג' חשמלים נפלו בנגה על ידי חטא אדם הראשון".
ועיין שער החשמל פרק א': "כפי כניסת הכלים דתבונה בפנים, כן בחינת האור שלה מלובש מבחוץ כו'".
עיין שם, שכל התקון הוא לדחות החיצונים על ידי אור הבינה מבפנים, ומבחוץ.
(וקרוב לומר, שמבפנים הוא על ידי מצות שבדבור, ומבחוץ על ידי מצות מעשיות.
שהחיצונית נקרא מקיף לגבי פנימית כמו שכתוב בעץ חיים סוף פרק ג' גבי חיי שרה).
והשתא אתי שפיר, הא דשכר המצות הוא לבוש לנשמה, מאחר שנמשך מאימא, שהוא עולם הבא[170]. וכמו הלחם שעליו יחיה האדם, אף שגם בו מלובש מוצא פי הוי'[171].
אלא שבלחם ושארי מזונות, נמשך מחיצוניות אימא שלמעלה מזעיר אנפין, הנקרא "אדם", כמו שכתוב בכוונות ערב יום הכפורים.
אך באמת הלבוש אינו העולם הבא, אלא שעל ידי זה יוכל לסבול וליהנות מאור אימא, שהוא עולם הבא, מאחר שמלובש בלבוש נצח הוד יסוד שלה
(פנימי ומקיף, אור פנימי למזון, ומקיף ללבוש)
דכמו שהעליונים כהמלאכים אינם יכולים לירד למטה לעולם הזה בלי לבוש תחתון, כך אין התחתונים יכולים לעלות למעלה בלי לבוש עליון, כמו שכתוב בזוהר פקודי (דף רכ"ט ע"א וע"ב).[ז]
וכן כתב בהדיא בויקהל (דף ר"י סוף ע"ב) "ואלמלי ההוא לבושא לא יכלי למסבל כו'".
ומשום הכי, מי שלבושיו חסרים, לפי שלא תקן כל הרע על ידי המצות, צריך להיות בגיהנם לתקן הרע תחלה, כמו שכתוב בזוהר ויחי (דף רכ"ד).
ובלאו הכי אי אפשר להיות כלל בעולם הבא בלבוש חסר, כמו שאי אפשר למלאך לירד לעולם הזה בלי לבוש שלם.
ומה שכתב הסבא[172] (דף צ"ח ע"ב) ענין התלבשות בנפש, וכן התלבשות הנשמה ברוח, (דף צ"ט ע"ב)?
היינו לירד למטה ממדריגותם, כמו שכתב בזוהר הרקיע[173] שם (דף פ"ג ע"א) בשם הרב חיים וויטאל זכרונו לברכה.
והנה גן עדן העליון הוא מבריאה.
ואתי שפיר הא דתנן, "יפה שעה א' כו'"[174], מפני שהזיוג זעיר אנפין ונוקבא הוא באצילות, והמצות ממשיכות מים דכורין דאצילות, ושרשן ממוחא סתימאה דאריך אנפין המאיר י"ג חיוורתא דגלגלתא[175], שרש תרי"ג מצות.[ח]
ואף מי שאין לו אלא נפש דעשיה, הרי זה מעלה מים נוקבין למלכות דיצירה במצותיו.
ושם הרוחות של הצדיקים, מעלים המים נוקבין שלו ושלהם, עד מלכות דבריאה.
ושם הנשמות של כל הצדיקים, מעלים כל המים נוקבין עד מלכות דאצילות.
כמו שכתוב בעץ חיים שער ל"ט דרוש י"א פרק ז'.
כי אין שום בירור אלא באצילות, כי היא בחינת חכמה דכללות, ו"בחכמה אתברירו"[176].
והבירור הוא על ידי זיווג, ואין זיווג להוליד נשמות בבריא יצירה עשייה, כמו שכתוב בשער מ"ד פרק ד' ופרק ה'.
ואף שממצות מעשיות לא נעשה לבוש אלא לנפש דעשיה?
מכל מקום הזיווג הוא באצילות, כי לכן יורדים בחול כלים דזעיר אנפין ונוקבא דאצילות, בזעיר אנפין ונוקבא דבריאה יצירה עשייה, כדי לברר בירורים למטה, כל ו' ימי המעשה.
(יורדת כלי זעיר אנפין ונוקבא דאצילות לעשייה, הוא ליתן כח לנפש דעשייה להעלות מהקליפות. כמו שכתוב "אשר שלט האדם באדם כו'"[177].
רק שבסיוע התחתונים במצות, שהיא אלקות שבנוגה.
וזה עולה שלא על ידי נפש רוח נשמה דאדם, אלא, על ידי בחינת אצילות ממש, שבבריאה יצירה עשייה, מעלים עד נוקבא דאצילות העליון.
ולכן ירדה אצילות בבריאה יצירה עשייה, בימי החול.
וגם ליתן כח לנפש רוח נשמה דאדם, להעלות מקליפות)
כמו שכתוב בעץ חיים שער א' פרק י', "ובשבת צ"ע בעליות העולמות
(ואפשר דרצונו לומר, בבריאה יורדין יעקב ורחל בחול)
ואפילו אור אין סוף ברוך הוא נמשך שם", כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ז פרק ג' עיין שם.
(ובגלגולים פ"ב, שבחינת נפש דאצילות שבעשייה, גדולה לאין קץ מנשמה דבריאה שבבריאה)
וכן מה שכתוב דציצית ביצירה ותפלין של יד בבריאה, היינו שהתקון נעשה לדחות החצונים מג' תחתונות דיצירה וג' תחתונות דבריאה על ידי המשכת האור דאצילות.
וכמו שבקריאת שמע נעשה זיוג אב ואם דאצילות ונמשך בבריאה, ולכך היא בישיבה, מה שאין כן בתפלת י"ח[178].
ותדע מנטילת ידים, שמתקנים ג' תחתונות דעשייה אף שהידים הם חסד גבורה תפארת.
וכן הציצית להתעטף הראש עד החזה.
ותפלין של יד היא בחינת מוחין מקיפים, וכולם מתקנים ג' תחתונות לבד, דבריאה יצירה עשייה.
ואף שהם מצות מעשיות?
מכל מקום ממשיכים מבחינת עשייה שבאצילות שהיא חיצוניות. כמו שכתוב בעץ חיים שער מ', דרוש ב'. וציצית קטן, הוא בחינת עבור של חיצוניות. והטלית יניקה. ותפילין של יד, מוחין דגדלות.
ועוד תדע[ט] מכוונות השמות בברכות המצות שהן בתפארת דאצילות ולא דבריאה יצירה עשייה.
וכן במקרא, שהוא בעשייה, והכוונה הוא בג' שמות תפארת דזעיר אנפין דאצילות.
ולתורה ולנביאים, בנצח הוד, דזעיר אנפין דאצילות.
ולכתובים, ליסוד דזעיר אנפין דאצילות.
ולמשנה, שהיא ביצירה.
והכונה, היא בשמות דכלים אמצעים דו' קצוות דנוקבא דזעיר אנפין דאצילות
ולתלמוד, הכונה בשמות דכלים חיצונים דו' קצוות דנוקבא דזעיר אנפין דאצילות, אף שהתלמוד בבריאה.
והטעם מובן מה שכתוב בפרי עץ חיים, דאיך אפשר דתורה שבכתב בעשיייה למטה משל בעל פה?[י]
אלא כולם הם באצילות, רק שהמקרא יורדת עד העשייה ומתלבשת שם.
והמשנה עד היצירה לבדה.
והתלמוד עד הבריאה לבדה.
והקבלה עד האצילות לבדה בלי לבוש.
דהיינו למי שיודע להפשיטה מלבושיה, עד בחינת אצילות.
אי נמי, היא בחינת אצילות ממש שבעשייה.
אך מאחר כי הכוונה בשם מ"ה[179], שהוא שם כלי פנימי דתפארת דזעיר אנפין דאצילות, והם אינם מלובשים בעשייה כלל, מכלל שהן באצילות העליון ממש, רק שהמקרא מלובשת בעשייה, וקבלה אינה מלובשת כלל.
וכן המשנה והתלמוד הם באצילות העליון, ומלובשים בבריאה ויצירה עליונה.
כי האדם כלול מכל העולמות.
ואף שהכוונה בעסק התורה היא בבריאה, והתורה עצמה ביצירה?
וכן המצוה בלי כוונה בעשייה?
מכל מקום התלמוד עצמו הוא ביצירה, שהוא בחינת רוח שבבריאה.
והמשנה עצמה בלי כוונה ביצירה שביצירה.
והכוונה נשמה לשתיהן.
כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ה'.
עיין שם היטב הדק, דמוכח התם גם כן כמו שכתבתי, שהתלמוד היא בבריאה עליונה.
אלא דהיינו דוקא כל מי שנשמתו בבריאה, אבל לנפש דעשייה, אפשר היא בריאה ממש שבעשייה.
וצריך עיון.
אך זה אינו, שאין לחלק בין נפש לנשמה, אלא בכוונה.
שהנשמה, כוונתה עולה למעלה יותר.
אבל לא בלימוד הפשוט עצמו, בפשט התלמוד לבד:
הערות על מהלך המאמר (לאן אדמו"ר הזקן מוביל)
א. הנחת היסוד מעץ חיים: הלבושים של הנשמה אינם בריאה חדשה על ידי תורה ומצוות. הם כבר ישנם, ונפלו ונתערבו ברע בחטא אדם הראשון, ותורה ומצוות רק מבררים אותם. על זה נבנה כל ההמשך.
ב. הקושיא: אם רק הלבושים צריכים בירור, למה כתוב בעץ חיים שער ל"ט שנפש רוח נשמה עצמם מתבררים, ועל ידי התפלות?
ג. התירוץ: שם מדובר בעלייתן מן הקליפות להיות מים נוקבין, קודם ירידתן. אבל ירידתן לגוף הוא כמו גלות השכינה, רק לברר את הלבושים שלהם בעצמם, על ידי תורה ומצוות מעשיות ולא תפלה לבדה שהיא דרבנן. ולכן חייב כל אחד לעשות זאת בעצמו, משא"כ העלאת נר"ן מהקליפות נעשית על ידי אחרים.
ד. עוד חילוק: התפלה פועלת בפנימיות והמצוה בחיצוניות. ולכן הזיווג של ז"א ונוקבא הנעשה על ידי המצות הוא בחיצוניות, ומזה מובן למה נקראות התפלות "עיקר ושרש" לבירור.
ה. אלו נשמות מתבררות על ידי התפלה דוקא? המים נוקבין של נוקבא שלא נכללו באדם הראשון. אבל אותן שנכללו בו, שמהן רוב בני אדם, נמשכות על ידי מצות פריה ורביה.
ו. כאן מבאר איך נעשה הבירור: רק על ידי מים דוכרין, ההמשכה הזכרית של ז"א מלמעלה. והלבושים עצמם הם צלם דאימא פנימי, והחשמל הוא המקיף שלהם.
ז. למה שכר המצות הוא לבוש: הלבוש נמשך מאימא, שהיא עולם הבא, ורק על ידו יכולה הנשמה לסבול את האור הזה. כמו שמלאך צריך לבוש תחתון כדי לירד, כך הנשמה צריכה לבוש עליון כדי לעלות. ומי שלבושיו חסרים צריך תחלה לתקן בגיהנם.
ח. בזה מתורצת שאלת פתיחת המאמר בחיי שרה: למה "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא". גן עדן העליון הוא רק מבריאה, אבל הזיווג הוא באצילות, והמצות ממשיכות משרש תרי"ג שבגלגלתא דאריך אנפין. וכל בירור הוא רק באצילות, אף למי שאין לו אלא נפש דעשיה.
ט. ראיה שההמשכה היא מאצילות: כוונות השמות בברכות המצות, ובלימוד מקרא משנה ותלמוד, כולן בז"א ונוקבא דאצילות, אף שאומרים שהם בעשיה יצירה ובריאה.
י. המסקנא: מקרא, משנה, תלמוד וקבלה כולם שרשם באצילות העליון, ורק "מתלבשים" למטה: המקרא בעשיה, המשנה ביצירה, התלמוד בבריאה, והקבלה בלי לבוש כלל. נמצא שהלימוד עצמו מגיע לאצילות, וההבדל בין נפש לנשמה הוא רק בכמה עולה הכוונה, ולא בלימוד הפשוט עצמו.
- 1 אדמו"ר — אדוננו מורנו ורבנו.
- 2 נ"ע — נשמתו עדן.
- 3 מאמר זה בא לבאר ע"פ קבלה ענין הלבושים שמדובר במאמר דלעיל מדברי הזהר. ועי' באגרות קודש מכתב 4925 להרב הוטנר
- 4 שבסוף ספר תורה אור דפוס שנת שבע מאות שבעים ותשע
- 5 כ"ק — כבוד קדושת.
- 6 זי"ע — זכותו יגן עלינו.
- 7 לקו"ש — לקוטי שיחות.
- 8 חכ"א — חלק כ"א.
- 9 תומ"צ — תורה ומצוות.
- 10 אג"ק — אגרות קודש.
- 11 הצ"צ — הצמח צדק.
- 12 כי"ק — כתב יד קדשו.
- 13 שבתו"א — שבתורה אור.
- 14 עכ"פ — על כל פנים.
- 15 דברי הזהר הנזכרים במאמר שלפני"ז הוא מהזהר פרשת ויחי כמאמר הזוהר, על פסוק: "ואברהם זקן בא בימים" - "באינון יומין עילאין כו', ווי ליה לההוא גברא דגרע יומין לעילא, דכד בעיין לאלבשא ליה באינון יומין - יומא דפגם, חסרא ליה מההוא לבושא
- 16 היינו שהלבושים אינם מתחדשים ע"י תורה ומצוות אלא שהלבושין מתבררין ע"י תורה ומצוות
- 17 סיכום מדברי הצ"צ קטע זה: "נמצא המתבאר מזה, שמתחלת בריאת נשמת אד"ר, שהי' לו נר"ן דאצילות - ניתן לבושי' לנר"ן שלו מחשמל, והוא מבחי' חיצונית בינה, לכן שרש הלבוש למעלה מהנר"ן שלו, שהוא דז"א. כדלקמן. וע"י חטא אדה"ר נפלו החשמלים והלבושים הנ"ל בקליפת נוגה. וע"י תורה ומצות מתבררים הלבושים. וגם בכל אחד מישראל שנכלל בנשמת אדם הראשון"
- 18 אגרת הקודש סימן כט [אגה"ק סי' כט], ד"ה אשת חיל עטרת בעלה.
- 19 בחי' — בחינת.
- 20 ע"פ לשון הכתוב [תהלים כז, ד]: "שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו".
- 21 כלומר: אורות עליונים בהירים, כמבואר שם באגרת הקודש.
- 22 לשון הכתוב [דניאל ז, ט]: "ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא".
- 23 כלומר: לקמן בדברי הצ"צ אחר הקטע השלישי, ד"ה "והנה בזה יש ליישב מה שהקשיתי לעיל אות א'".
- 24 וע"ח — ועץ חיים.
- 25 ז"ל הזהר פ' ויחי דרכ"ד ע"א — זה לשון הזהר פרשת ויחי, דף רכ"ד עמוד א (זח"א רכד, א).
- 26 =אותן יימים של בן אדם
- 27 כשנולד
- 28 באותו יצא שיצא לעולם
- 29 כולם (כל הימים) קיימין בקיומן
- 30 ויורדים ומאירים להבן אדם כל יום בפני עצמו
- 31 בא וראה
- 32 כשמתקרבין אותן יומין לפני המלך הקדוש
- 33 אם זוכה אדם זה
- 34 שיוצא מן העולם
- 35 והם הלבושים היקרים שמלבישים בהם נשמתו
- 36 מקדש מלך — פירוש על הזהר לרבי שלום בוזאגלו.
- 37 הרב — האריז"ל. סי' — סימן.
- 38 כלומר: החשמל הוא בחינה המקפת ושומרת מבחוץ, והיא חיצוניות הבינה, כמבואר לקמן.
- 39 כלומר: מחשמל דעולם העשיה.
- 40 כ"ז — כל זה.
- 41 בע"ח שמ"ט — בעץ חיים שער מ"ט.
- 42 פ"ד — פרק ד'.
- 43 וצ"ע — וצריך עיון.
- 44 הנר"ן — הנפש רוח נשמה.
- 45 אדה"ר — אדם הראשון.
- 46 מבי"ע — מבריאה יצירה עשיה.
- 47 י"ל — יש לומר.
- 48 כלומר: בריאה יצירה עשיה שבתוך עולם האצילות.
- 49 שמעתיקם בסמוך
- 50 ספר מבוא שערים לרבי חיים ויטאל, שער הקליפות פרק ג'.
- 51 זו"ן — זעיר אנפין ונוקבא.
- 52 וכ"ה — וכן הוא.
- 53 בזהר הרקיע
- 54 מנה"י — מנצח הוד יסוד.
- 55 חיצוני' — חיצוניות.
- 56 ולפי"ז — ולפי זה.
- 57 צ"ל — צריך לומר.
- 58 אדם הראשון
- 59 בנשמה ורוח
- 60 זוהר העליון
- 61 כלומר: קליפה שיש בה טוב ורע, ועל כן יכולה להתברר ולעלות לקדושה.
- 62 כיון שנסתלקו הנשמה ורוח מאדם הראשון מה קרא להלבושים, ע"ז אומר שלקחתם קליפת נוגה
- 63 כמו שלקחו הלבושים דנפש ורוח
- 64 השי"ת — השם יתברך.
- 65 היינו שהחזיר לו את הלבוש דעשי' ועוד נתן לו לבוש מקליפת נוגה
- 66 "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם" (בראשית ג,כא) 'בתורתו של ר"מ מצאו כתוב כתנות אור אלו בגדי אדה"ר שהם דומים לפנס רחבים מלמטה וצרים מלמעלה' (ב"ר סוף פרשה כ' אות כט) מבוא בפרקי דר"א (פרק כ') 'רבי אליעזר אומ' מן העור שהפשיט הנחש עשה הקב"ה כתונת כבוד לאדם ולעזרו שנאמר ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם'
- 67 בק"ן — בקליפת נוגה.
- 68 משכא דחויא — עורו של הנחש (ע"פ לשון הזהר).
- 69 טו"ר — טוב ורע.
- 70 עכ"ל — עד כאן לשונו.
- 71 פ"ה — פרק ה'.
- 72 כ' — כתב.
- 73 נ"ל — נראה לי.
- 74 שצ"ל — שצריך לומר.
- 75 ע' — עיין. מק"מ — מקדש מלך.
- 76 פי' — פירושו.
- 77 כלומר: עד כאן לשון העץ חיים והמקדש מלך.
- 78 דז"א — דזעיר אנפין.
- 79 הצ"צ מסכם קטע זה: "נמצא מבואר מזה, שהנשמה עצמה בחי' נר"ן אינה צריכה תיקון, ולא ירדה רק לברר הלבושים, וזה דוגמת ירידת שכינה לברר ניצוצים. וע"ז הקשה רבינו ז"ל לנפשי' באמרו "
- 80 נמצא מבואר גם שם שהוא רק מברר ומתקן הלבושים דוגמת גלות השכינה שירודת לגלות בכדי לתקן את הגלות וכפי שיתבאר בהמשך
- 81 ספ"א — סוף פרק א'. כלומר: בספר עץ חיים שנדפס בדובראוונא.
- 82 נפש, רוח, נשמה, חי' , יחידה
- 83 ונק' — ונקרא.
- 84 א"א — אי אפשר.
- 85 עד"ז — על דרך זה.
- 86 יחידה, חי' נשמה, רוח, נפש
- 87 יצ"ט — יצר טוב.
- 88 ויצה"ר — ויצר הרע.
- 89 בעוה"ז — בעולם הזה.
- 90 פ"ב — פרק ב'.
- 91 צלם מקיף בסוד חשמל
- 92 בפני' — בפנימיות.
- 93 וע"ז — ועל זה.
- 94 ע"י תפלה ולא ע"י תורה ומצוות כמבואר לעיל
- 95 פ"א — פרק א'.
- 96 מ"ן — מיין נוקבין: ההתעוררות שמלמטה.
- 97 דנוק' — דנוקבא.
- 98 היינו לאחר שעלו מן הקליפות
- 99 ואז נעשים מים נוקבין אתערותא דלתתא לבחי' מלכות דאצילות, היינו מלכות דז"א,, דזעיר אנפין
- 100 של הנשמות ממלכות דאצילות
- 101 כלומר: חיוב התפלה בנוסח ובזמנים הקבועים הוא מדרבנן, ואילו תורה ומצוות מעשיות הן מן התורה.
- 102 כלומר: כמו שהשכינה ירדה בגלות כדי לברר ניצוצי הקדושה שנפלו.
- 103 מע"ס — מעשר ספירות.
- 104 ואהוי"ר — ואהבה ויראה.
- 105 מחדו"מ — מחשבה דיבור ומעשה.
- 106 עי' — עיין.
- 107 ח"א — חלק א'.
- 108 פי"ג-ד — פרק י"ג-י"ד.
- 109 ובענין מחשבה דיבור ומעשה שהם לבושי הנפש, ראה תניא [לקוטי אמרים פרק ד].
- 110 כלומר: תיקון הלבושים מוטל על כל נשמה בעצמה, ואי אפשר שיעשה על ידי אחר.
- 111 אצלנו שער לח. — ספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל, שער ל"ט, דרוש י"א, סימן ז'.
- 112 ב"ן — שם ב"ן (שם הוי' במילוי ההי"ן, בגימטריא נ"ב), השייך למלכות.
- 113 מלכי' — מלכים.
- 114 פ"ז — פרק ז'.
- 115 ב"א — בני אדם.
- 116 הי"ס — העשר ספירות.
- 117 לשון חז"ל [ברכות ו, ב]: "אלו דברים שעומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהן".
- 118 שער ל"ט. — ספר עץ חיים, שער מ', דרוש ג'.
- 119 נת' — נתבאר.
- 120 ע"ש ד"ה סוד מציאות המצות כולם כו': כשהאדם מקיים מ"ע גורם זיווג דזו"נ. — ספר טעמי המצוות לרבי חיים ויטאל, סוף ההקדמה. מ"ע — מצוות עשה.
- 121 הפע"ח — הפרי עץ חיים.
- 122 ש"א — שער א'.
- 123 רמ"ח מ"ע — רמ"ח (מאתיים ארבעים ושמונה) מצוות עשה.
- 124 כבר אמרנו שבדפוס דובראוונע הוא שער ל"ח. — ספר עץ חיים, שער ל"ט, דרושים א' וב'.
- 125 מש"ש — מה שכתב שם.
- 126 כלומר: עשרה הרוגי מלכות, התנאים שנהרגו על קידוש השם.
- 127 לכאורה וכח מיותר ובהערה בהתו"א כ"ה בבוך בברויסק 17
- 128 כלומר: רפ"ח (מאתיים שמונים ושמונה) ניצוצי הקדושה שנפלו בשבירת הכלים.
- 129 נר"נ — נפש רוח נשמה.
- 130 ע"פ לשון הכתוב [בראשית א, כח]: "ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ".
- 131 כלומר: שאי אפשר בלא זה.
- 132 לשון הכתוב [דברים ח, ג]: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם". ובלקוטי תורה פרשת עקב, ד"ה כי לא על הלחם לבדו.
- 133 עכו"ם — עובדי כוכבים ומזלות.
- 134 כלומר: עכשיו מבאר שהבירור נעשה בכח הזכר, זעיר אנפין.
- 135 כלומר: מיין דכורין — ההשפעה שמלמעלה, מן הזכר, כנגד מיין נוקבין שהם ההתעוררות שמלמטה.
- 136 הו"ק — הו' קצוות.
- 137 מ"ד — מיין דכורין.
- 138 כדפי' — כדפירש.
- 139 במ"א — במקום אחר.
- 140 שהמל' — שהמלכות.
- 141 לשון הכתוב [משלי לא, טו]: "ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה".
- 142 לקוטי תורה פרשת מטות [ד"ה ואשה כי תדור נדר].
- 143 ע"פ לשון הזהר (זח"א קפו), על הכתוב (ויקרא כא, כג): "אך אל הפרכת לא יבא".
- 144 מה"ט — מהאי טעמא (מטעם זה).
- 145 שהז"ג — שהזמן גרמא.
- 146 בע"א — באופן אחר.
- 147 וע' — ועיין.
- 148 בפ' — בפרשת. תקע"ב — שנת תקע"ב.
- 149 שכ"ו — שער כ"ו.
- 150 כמש"ל — כמו שכתוב לעיל.
- 151 כלומר: רמ"ח — מאתיים ארבעים ושמונה.
- 152 אגרת הקודש [סימן ד]. ד"ה — דיבור המתחיל.
- 153 בפע"ח — בפרי עץ חיים.
- 154 דבזה"ז — דבזמן הזה.
- 155 ראה אגרת הקודש שם.
- 156 דא"א — דאריך אנפין.
- 157 אגרת הקודש סימן כט [אגה"ק סי' כט], ד"ה אשת חיל עטרת בעלה.
- 158 א"ח — אשת חיל.
- 159 ולפמ"ש — ולפי מה שכתב.
- 160 מק"נ — מקליפת נוגה.
- 161 וזהו"ע — וזהו ענין.
- 162 לשון הכתוב [תהלים קיז, א-ב]: "הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האמים. כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללו יה".
- 163 וחכ' — וחכמה.
- 164 ואפ"ל — ואפשר לומר.
- 165 כלומר: לפעמים נקראת הבינה בשם "עתיק".
- 166 כלומר: ההמשכה של מיין דכורין.
- 167 בעץ חיים דפוס שקלאוו, שער כ"ה. — ספר עץ חיים, שער כ"ו.
- 168 כלומר: הצלם שמבינה (אימא) המלביש את הנפש רוח נשמה.
- 169 מקדש מלך על הזהר, פרשת בראשית.
- 170 כלומר: אימא, היא הבינה, נקראת "עולם הבא".
- 171 ע"פ לשון הכתוב [דברים ח, ג]: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם".
- 172 כלומר: מאמר "סבא דמשפטים" שבזהר פרשת משפטים.
- 173 זהר הרקיע — פירוש על הזהר לרבי יעקב צמח.
- 174 לשון המשנה [אבות ד, יז]: "הוא היה אומר, יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא".
- 175 י"ג — שלש עשרה. חיוורתא דגלגלתא — הלובן שבגולגלתא (ע"פ לשון האדרא).
- 176 ע"פ לשון הזהר: "כולהו בחכמה אתברירו".
- 177 לשון הכתוב [קהלת ח, ט]: "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו".
- 178 י"ח — שמונה עשרה.
- 179 שם מ"ה — שם הוי' במילוי אלפין, שמספרו מ"ה.
לשון אדמו"ר נ"ע בעצמו
The Alter Rebbe's own words1
[במ"מ וציונים: "ראה לעיל בציונים לכ"ק אדמו"ר זי"ע. בלקו"ש חכ"א ע' 429 העיר בענין שינוי סגנון ותוכן כאן לסגנון התניא.
[Sources and References: "See above, in the references by the Rebbe. In Likkutei Sichos, vol. 21, p. 429, he remarks on the change of style and content here from the style of the Tanya.2
לקמן במפתח ענינים לכ"ק אדמו"ר זי"ע ערך "לבוש" - ע"י תומ"צ, תפלה, ענינם ע"פ קבלה". באג"ק לכ"ק אדמו"ר זי"ע כרך ב' ע' קב מציין שמאמר זה תוכנו "קבלה".
Below, in the Rebbe's Index of Subjects, under the entry "Garment": through Torah and mitzvos, prayer; their meaning according to Kabbalah." In the Rebbe's Igros Kodesh, vol. 2, p. 102, he notes that the content of this maamar is "Kabbalah."
להבין מה שנתבאר כאן - ראה מאמר כ"ק הצ"צ נדפס לקמן קלט, ג."
To understand what is explained here, see the maamar of the Tzemach Tzedek printed below, 139c."
והתעקתי מאמר הנ"ל לאחר כל קטע בכדי שיובן . וזה לשון תחלת המאמר שנדפס:
I have copied that maamar after each passage, so that it can be understood. This is the wording of the beginning of the maamar as printed:
(צבע הכחול הוא דברי אדמו"ר הצ"צ)
(The blue color marks the words of the Tzemach Tzedek.)
ביאור על פ' חיי שרה מכי"ק אדמו"ר הזקן נ"ע בעצמו שבתו"א מכ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק"]
An explanation on Parshas Chayei Sarah, from the holy handwriting of the Alter Rebbe himself, which is in Torah Ohr, by the Tzemach Tzedek
[הפיענוח נעשה במהירות, בלי להבין טוב את הנאמר בה, ולהשתדל ללמוד ולהבין עכ"פ מקצת מן המקצת]
[The deciphering was done quickly, without properly understanding what is said in it, while trying to learn and understand at least a small part of a small part.]
עיין עץ חיים שער מ"ט פרק ה': "נמצא אלו לבושים הנזכרים פרשת ויחי, אין פירושו שנעשו מחדש על ידי תורה ומצות, אמנם מתבררים כו'".
See Etz Chaim, Gate 49, chapter 5: "It follows that these garments (levushim) mentioned in Parshas Vayechi do not mean that they are made anew through Torah and mitzvos; rather, they are refined (misbarerim), etc." The garments of the soul are not a new creation; they already exist and only need to be sifted out from the evil mixed into them.345[a]
[(ויש להעיר ממ"ש באגרת הקדש ע"פ אשת חיל עטרת בעלה: שמבחי' אור זה עצמו (דבחי' נועם ה', וצחצחות, ובחי' שער רישי' כעמר נקא, שהם בחי' המשכות מעתיק יומין) נשתלשל ונמשך ממנו איזה הארה מועטת כו' שיברא ממנה לבוש א' כו' להלביש הנפש כו' - הרי שהלבושים נמשכים מהכתר, והיינו על ידי תורה ומצות.
[(It should be noted what is said in Iggeres HaKodesh, on "A woman of valor is the crown of her husband": that from this very light (of the level of "the pleasantness of G‑d," and the tzachtzachos (the supernal "radiances"), and the level of "the hair of His head like clean wool," which are drawings forth from Atik Yomin) there descends and is drawn forth a slight glimmer, etc., from which a garment is created, etc., to clothe the soul, etc. So the garments are drawn from Keser (the Crown), that is, through Torah and mitzvos.6789
וזה לכאורה סותר למ"ש כאן: "אין פירושו שנעשו מחדש כו'". ועיין התירוץ לקמן סוף אות ג'
This seems to contradict what is said here: "It does not mean that they are made anew, etc." See the resolution below, at the end of section 3.
והנה רבינו ז"ל קיצר בלשונו הזהב כמנהגו. וכדי שיובן קצת צריך להעתיק לשונות הזהר וע"ח, במ"ש בענין לבושים אלו.
Our master (the Alter Rebbe), of blessed memory, was brief in his golden words, as is his way. To make it somewhat understood, the passages of the Zohar and of Etz Chaim on the subject of these garments must be copied.
ז"ל הזהר פ' ויחי דרכ"ד ע"א - דתניא: אינון יומין דבר נש כד אתברי בההוא יומא דנפיק לעלמא כולהו קיימין בקיומייהו כו' נחתין ואזהרין לבר נש כל יומא ויומא בלחודוי כו'
The words of the Zohar, Parshas Vayechi, page 224a: "We have learned: the days of a man, when he is created, on the day he comes out into the world, all of them stand in their existence, etc. They descend and warn the person, each and every day by itself, etc.10
תא חזי כד קריבו אינון יומין קמי' מלכא קדישא - אי הוא זכאה האי בר נש דנפיק מעלמא סליק ועאל באינון יומין, ואינון לבושי יקר דמלבשא בהו נשמתי' כו'.
Come and see: when those days draw near before the Holy King, if the person who leaves the world is meritorious, he goes up and enters into those days, and they are the precious garments in which his soul is clothed, etc."
וז"ל המקדש מלך שם - ז"ל: הרב בסי' ק"י: דע כי אדם הראשון היו לו נפש, רוח, נשמה דאצילות.
And the words of the Mikdash Melech there: "The Rav (the Arizal), in section 110: Know that Adam had nefesh, ruach and neshamah (the three levels of the soul, together called NaRaN) of Atzilus.11
ולבוש הנשמה - מחשמל דבריאה, ולבוש הרוח - מחשמל דיצירה, ולבוש הנפש - מחשמל דעשי'.
The garment of the neshamah is from the chashmal (the protective outer garment of light, a term from Yechezkel's vision) of Beriah, the garment of the ruach from the chashmal of Yetzirah, and the garment of the nefesh from the chashmal of Asiyah.12
(אמר המעתיק: כ"ז מבואר בע"ח שמ"ט פ"ד. וצ"ע. כיון שהנר"ן של אדה"ר היו דאצילות, איך הלבושים היו מבי"ע?
(The copyist says: All this is explained in Etz Chaim, Gate 49, chapter 4. This needs examination: since Adam's NaRaN were of Atzilus, how could the garments have been from Beriah, Yetzirah and Asiyah?
ואולי י"ל, דהיינו בי"ע דאצי'. וע"ש הלשון: לבושי הנפש דאצי' כו'. וכן משמע במבוא שערים שער הקליפות פ"ג במ"ש: וכשמסתלקת אימא מעל בנין אז זה החשמל נסתלק ונשאר זו"ן ערומים - אדם ואשתו כו'.
Perhaps one may say that it means Beriah, Yetzirah and Asiyah within Atzilus. And see the wording there: "the garments of the nefesh of Atzilus, etc." This is also implied in Mavo She'arim, Gate of the Kelipos, chapter 3, where it says: "When Ima withdraws from over the children, this chashmal departs, and Zeir Anpin and Nukva remain naked: Adam and his wife, etc."13
וכ"ה בז"ה כאן: דהלבושים הן מנה"י דאימא, וא"כ הם מחשמל דאצילות, חיצוני' בינה. ולפי"ז מ"ש בי"ע - צ"ל בי"ע דאצי').
So too in the Zohar here: the garments are from the Netzach-Hod-Yesod of Ima (the "Mother," Binah); if so, they are from the chashmal of Atzilus, the outer aspect of Binah. Accordingly, where it says Beriah, Yetzirah and Asiyah, it must mean Beriah, Yetzirah and Asiyah of Atzilus.)
וכשחטא נסתלקו ממנו נשמה ורוח שבהם זיהרא עילאה והלבושים לקחתם קליפת נוגה, ונשאר בו נפש.
When he sinned, the neshamah and ruach, in which was the supernal radiance, departed from him; kelipas nogah (the "translucent shell," in which good and evil are mixed) took the garments, and the nefesh remained in him.14
ואעפ"י שגם לבושי הנפש דאצי' לקחו החיצונים - חזר השי"ת ועשה לו מלבוש מחשמל דעשי' כו'. ואח"כ עשה לו ג"כ מלבוש אחר מקליפת נוגה. והם כתנות עור הראשון הוא כתנות אור כו'.
And although the external forces also took the garments of the nefesh of Atzilus, G‑d, blessed be He, again made him a garment from the chashmal of Asiyah, etc. Afterwards He also made him another garment from kelipas nogah. These are the "garments of skin"; the first was "garments of light," etc.15
והנה זה בא באמיתות חטא אדה"ר בעץ הדעת טוב ורע, כי המלבושים שלו שהם מן החשמל לקחתם הקליפה בגלות, ע"י קליפת נוגה, ואז נתלבש בק"ן שהוא טוב ורע משכא דחויא כו'.
This came about, in truth, through Adam's sin with the Tree of Knowledge of good and evil: his garments, which are from the chashmal, were taken into exile by the kelipah, through kelipas nogah, and then he was clothed in kelipas nogah, which is good and evil, "the skin of the serpent," etc.16
נמצא א"כ כי אחר חטא אדה"ר נאבדו כל המלבושים שלו, שבו כלולים כל המלבושים של כל בני אדם דישראל ושבעולם כו', ואחר שהיו מבוררים חזרו להתערב טוב ברע כו'.
It follows, then, that after Adam's sin all his garments were lost (and in him were included all the garments of all people, of Israel and of the world, etc.), and after they had been refined, they again became mixed, good with evil, etc.
נמצא שהמלבוש של כל האנשים הנקרא גופא דילהון, הוא טו"ר עכ"ל הע"ח שמ"ט פ"ד.
So the garment of all people, called "their body," is good and evil." Thus far the words of Etz Chaim, Gate 49, chapter 4.
ושם פ"ה - כ': והנה לא נתן הקב"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר הלבושים, לברר ולצרף ולהסיר הסיגים מהכסף, שהם לבושים של האדם והנשמה, וע"י כוונת האדם בתורה ומצות - נגמר לבוש נשמה כנזכר פ' ויחי רכ"ז.
And there, in chapter 5, it says: "The Holy One, blessed be He, gave Torah and mitzvos to Israel only to refine the garments: to refine and purify and remove the dross from the silver, which are the garments of the person and the soul. Through a person's intention in Torah and mitzvos the garment of the neshamah is completed, as mentioned in Parshas Vayechi, page 227.
(אמר המעתיק. נ"ל שצ"ל רכ"ו ב': לבוש יקר לעילא. ע' מק"מ שם).
(The copyist says: it seems to me that it should read 226b: "a precious garment above." See Mikdash Melech there.)
וע"י התורה מזדכך לבוש הרוח, ועל ידי המצות מעשיות לבוש הנפש.
Through the Torah the garment of the ruach is purified, and through the practical mitzvos the garment of the nefesh.
נמצא אלו לבושים הנזכרים פ' ויחי אין פי' שנעשו מחדש ע"י תומ"צ אמנם מתבררים מהרע שנתערבו ע"י חטא אדה"ר ונעשים חדשים ממש. והבן עכ"ל הע"ח ומק"מ.
It follows that these garments mentioned in Parshas Vayechi do not mean that they are made anew through Torah and mitzvos; rather, they are refined from the evil with which they were mixed through Adam's sin, and they become truly new. Understand this." Thus far the words of Etz Chaim and the Mikdash Melech.
נמצא המתבאר מזה, שמתחלת בריאת נשמת אד"ר, שהי' לו נר"ן דאצילות - ניתן לבושי' לנר"ן שלו מחשמל, והוא מבחי' חיצונית בינה, לכן שרש הלבוש למעלה מהנר"ן שלו, שהוא דז"א.
What emerges from this: from the very creation of Adam's soul, when he had NaRaN of Atzilus, garments were given to his NaRaN from the chashmal, which is of the outer aspect of Binah. Therefore the root of the garment is higher than his NaRaN, which are of Zeir Anpin (the divine "Small Face," the emotive attributes).
כדלקמן. וע"י חטא אדה"ר נפלו החשמלים והלבושים הנ"ל בקליפת נוגה. וע"י תורה ומצות מתבררים הלבושים. וגם בכל אחד מישראל שנכלל בנשמת אדם הראשון)
As explained below. Through Adam's sin the chashmalim and those garments fell into kelipas nogah, and through Torah and mitzvos the garments are refined. And so too in every Jew, who was included in the soul of Adam.)
ב ועיין שער כ"ו סוף פרק א': "רק להמשיך אור לתקנם כו' דוגמת גלות השכינה כו'".
And see Gate 26, end of chapter 1: "only to draw down light to rectify them, etc., like the exile of the Shechinah, etc."
[(אמר המעתיק, בע"ח דפוס דובראוונע הוא שער כ"ה ספ"א. ופרק ההוא מתחיל ביאור ענין הצלם באמיתות.
[(The copyist says: in the Dubrovna edition of Etz Chaim this is Gate 25, end of chapter 1. That chapter begins the explanation of the true nature of the tzelem (the "image," the intermediary garment between the soul and the body).
ואומר: הנה באדם העליון יש בו ה' בחי' צורות, זו בתוך זו הם: נר"ן ח"י.
It says: "In the supernal Man there are five levels of forms, one within the other: nefesh, ruach, neshamah, chayah and yechidah (the two highest, encompassing levels of the soul).
ויש להם חומר המלבישם, ונק': גוף (והיינו: צורות הם האורות, והגוף הם הכלים) ואמנם א"א לצורה להלבש בתוך חומר אם לא ע"י אמצעי, הם בחי' הצלם, וגם הוא נחלק לה' בחי' כו'.
They have matter that clothes them, called "body" (that is, the forms are the lights, and the body is the vessels). But a form cannot be clothed in matter except through an intermediary, the level of the tzelem, and it too is divided into five levels, etc.
והנה עד"ז הוא באדם התחתון כו', כי הצורה הוא יחנר"ן והצלם גם הוא נחלק לה' בחי' כו', והוא לבוש הצורה כו'. והצלם הזה הוא יצ"ט ויצה"ר כו'.
So too in the lower man, etc.: the form is yechidah, chayah, nefesh, ruach and neshamah, and the tzelem too is divided into five levels, etc., and it is the garment of the form, etc. This tzelem is the good inclination and the evil inclination, etc.
ואמנם ידעת ג"כ, כי כל המצות אינם אלא לצרף ולברר הצלם והחומר, אך הצורה אינה צריכה תיקון כלל.
You also know that all the mitzvos serve only to purify and refine the tzelem and the matter; the form needs no rectification at all.
ולא הוצרכה להתלבש בצלם וחומר רק להמשיך בהם אור לתקנם. והבן זה מאד, כי זה סוד ירידת הנשמה בעוה"ז לתקן ולברר, דוגמת גלות השכינה לברר ניצוצים שנפלו כנודע עכ"ל הע"ח שם.
It needed to be clothed in tzelem and matter only to draw light into them to rectify them. Understand this well, for this is the secret of the soul's descent into this world: to rectify and refine, like the exile of the Shechinah, to refine the sparks that fell, as is known." Thus far the words of Etz Chaim there.
וע"ש ג"כ פ"ב: צלם פנימי המפסיק בין הכלים להעצמות, והוא הנ"ל, וצלם מקיף בסוד חשמל כו'.
See there also, chapter 2: an inner tzelem, which separates the vessels from the essences (this is the one mentioned above), and a surrounding tzelem, in the mystery of chashmal, etc.
(אולי זהו השייך לח"י שהם מקיפים. אך לא משמע כן בע"ח במ"ש: שחיצונית נה"י דתבונה לא נכנס בפני' רק מקיף לזו"ן, והוא החשמל).
(Perhaps this is what pertains to chayah and yechidah, which are makifim (encompassing levels). But Etz Chaim does not seem to imply this, where it says that the outer aspect of the Netzach-Hod-Yesod of Tevunah (the lower aspect of Binah) does not enter within, but only surrounds Zeir Anpin and Nukva, and that is the chashmal.)
נמצא מבואר מזה, שהנשמה עצמה בחי' נר"ן אינה צריכה תיקון, ולא ירדה רק לברר הלבושים, וזה דוגמת ירידת שכינה לברר ניצוצים.
What emerges from this: the soul itself, the level of NaRaN, needs no rectification, and it descended only to refine the garments; this is like the descent of the Shechinah to refine sparks.
וע"ז הקשה רבינו ז"ל לנפשי' באמרו
On this our master, of blessed memory, raised a question himself, saying:
ומה שכתוב בשער ל"ט: "שנפש רוח נשמה, מתבררים על ידי התפלות?"
And what is written in Gate 39, "that nefesh, ruach and neshamah are refined through the prayers"? If the soul itself needs no refinement, how can Etz Chaim speak of the souls being refined by prayer?[b]
[(אמר המעתיק אצלינו שער ל"ח, ושם פ"א נתבאר ענין המלכים שנפלו ונתבררו' רק מ"ן דנוק' לא נברר, וע"י תפלותינו אנו מבררים המ"ן הנ"ל, והוא בחי' הנשמות שנפלו כו'.
[(The copyist says: in our edition it is Gate 38. There, in chapter 1, it explains that the kings who fell were refined, except the mayin nukvin (the "feminine waters," the arousal from below) of Nukva (the "Female," Malchus), which were not refined; and through our prayers we refine these mayin nukvin, which are the souls that fell, etc.
ונמצא קשה דהא הנשמות ג"כ צריכים בירור, וגם שהבירור הוא ע"י התפלה, וקשיא דלעיל אמר: שרק הלבושים צריכים בירור, והבירור הוא ע"י תורה ומצות ולא תפלה לבדה כו'.
So there is a difficulty: the souls too need refinement, and the refinement is through prayer. Yet above he said that only the garments need refinement, and that the refinement is through Torah and mitzvos and not through prayer alone, etc.
וע"ז מתרץ)]
And to this he answers.)]
היינו בעלייתן מן הקליפות, להיות מים נוקבין, בנוקבא דזעיר אנפין.
That refers to their ascent from the kelipos, to become mayin nukvin in the Nukva of Zeir Anpin.
אבל ירידתן משם לעולם הזה בגוף החומרי, לקיים תורה ומצוות מעשיות, ולא תפלה לבדה דרבנן - היא דוגמת גלות השכינה, ואינו אלא לברר ולתקן הלבושים שלהם בעצמם.
But their descent from there into this world, into a physical body, to fulfill Torah and practical mitzvos, and not prayer alone, which is Rabbinic, is like the exile of the Shechinah, and is only to refine and rectify their own garments.1718[c]
[(ופי' התירוץ, היינו אין הכי נמי שיש נשמות שצריכים בירור עדיין מחמת שנפלו ג"כ בקליפות ע"י חטא אדה"ר, אבל מ"מ הם מתבררים קודם בואם לעוה"ז.
[(The meaning of the answer: indeed there are souls that still need refinement, because they too fell into the kelipos through Adam's sin; nevertheless they are refined before they come into this world.
וזהו ע"י התפלה של התחתונים, באופן שכל נשמה הבאה לעוה"ז, כבר ניתקנה קודם בואה לעוה"ז.
This is through the prayer of those below, so that every soul that comes into this world has already been rectified before it comes into this world.
וירידתה עוה"ז הוא כמו גלות השכינה - לברר לבושים. ובירור הלבושים הוא דוקא ע"י תורה ומצות מעשיות, ולא ע"י תפלה דרבנן לבדה.
Its descent into this world is like the exile of the Shechinah: to refine garments. And the refinement of the garments is specifically through Torah and practical mitzvos, and not through prayer alone, which is Rabbinic.
ונ"ל ליתן טוב טעם למה הלבושים בירורם דוקא ע"י תומ"צ מעשיות, והעלאת הנשמות מק"ן, דוקא ע"י התפלה?
It seems to me that one can give a good reason why the garments are refined specifically through Torah and practical mitzvos, while the raising of the souls from kelipas nogah is specifically through prayer.
והענין כי עצם הנשמה כלולה מע"ס, שהן שכל ומדות. ובחינה זו היא בתפלה, שעיקר שכל ואהוי"ר בגדולת ה', ע"כ ע"י תפלה דוקא מתבררים עצם הנשמות.
The point is that the essence of the soul is made up of ten sefiros, which are intellect and emotions. This level is engaged in prayer, whose main part is intellect, and love and fear arising from the greatness of G‑d; therefore the essence of the souls is refined specifically through prayer.
אמנם הלבושים שאינן כמו עצם כח השכל והמדות, רק לבושים להם, והוא כמו בחינת מחדו"מ שהן לבושי השכל כו', כמו חשמל המלביש לזו"ן כו'.
But the garments are not like the essential power of intellect and emotions; they are only garments for them, like thought, speech and action, which are garments of the intellect, etc., like the chashmal that clothes Zeir Anpin and Nukva, etc.
ולכן מתבררים דוקא ע"י תומ"צ, שהן בחי' מחדו"מ, עי' לקוטי אמרים ח"א פי"ג-ד והבן)]
Therefore they are refined specifically through Torah and mitzvos, which are thought, speech and action. See Likkutei Amarim, Part One, chapters 13–14, and understand.)]19
ומשום הכי הוא חיוב יותר על הנפש רוח נשמה, לברר ולתקן לבושיהם - שאי אפשר על ידי אחרים.
Therefore the obligation upon the nefesh, ruach and neshamah to refine and rectify their garments is greater, for this cannot be done by others.20
(מה שאין כן להעלות הנפש רוח נשמה מהקליפות, למים נוקבין דזעיר אנפין, שנעשה על ידי אחרים)
(Unlike raising the nefesh, ruach and neshamah from the kelipos to become mayin nukvin of Zeir Anpin, which is done by others.)
כמו שכתוב בגלגולים פרק א' עיין שם: "וכפי גודל אותה המצוה או זריזות כו' ומעלה אותה עד הנקבה העליונה כו'".
As written in Gilgulim, chapter 1 (see there): "And according to the greatness of that mitzvah, or the alacrity, etc., and he raises it up to the supernal Female, etc."
וכן כתב בעץ חיים שער ל"ט דרוש י"א סימן ז': "או המצוה כו'".
And so Etz Chaim writes in Gate 39, Derush 11, section 7: "or the mitzvah, etc."21
[(וז"ל שם: מ"ן הם מן המלכים דמיתו שבעשי', והם נתונים תוך הק"ן כו'. והנה יש שם ב"ן הוא המברר בירורי המלכים דעשי'.
[(Its words there: "The mayin nukvin are from the kings that died, in Asiyah, and they are placed within kelipas nogah, etc. There is the Name BaN, which refines the refinements of the kings of Asiyah.
וזהו ע"י שיתוף נפש מצדיק דעשי', ויורדים עד המלכים, ומוציאין אותו משם ומעלין אותן עד היצירה, ושם הרוח של הצדיקים יורד עד מלכי' שיבצירה, ומוציאם משם ומברר משם מה שיכול, כפי גודל התפלה או המצוה ההיא עכ"ל לעיניננו)]
This is through the participation of the nefesh of a tzaddik of Asiyah: they descend down to the kings, bring it out of there, and raise them up to Yetzirah. There the ruach of the tzaddikim descends to the kings in Yetzirah, brings them out of there, and refines from there what it can, according to the greatness of that prayer or mitzvah." Thus far its words, as far as they concern our subject.)]
וכן כתב בפרי עץ חיים שער א' פרק ו': "כי על ידי המצות ותפלות כו'".
And so Pri Etz Chaim writes, Gate 1, chapter 6: "for through the mitzvos and prayers, etc."
[(וז"ל שם פ"ז: דע כי אין לך דבר שאין מבחינת אותן המלכים הז' שמתו כו' ונעשה מהם בחי' הקליפות, וע"כ צריך שיתקנו ויתבררו כו'.
[(Its words there, chapter 7: "Know that there is nothing that is not from the aspect of those seven kings that died, etc., and from them the kelipos were made; therefore they need to be rectified and refined, etc.
ועל ידי התפלה והמצות כולם של ב"א התחתונים, נעשה הבירור הזה, וע"י סיוע הי"ס עלינות דאצילות כו' עכ"ל)].
Through the prayer and all the mitzvos of the people below this refinement is accomplished, with the help of the ten supernal sefiros of Atzilus, etc." Thus far its words.)]
ומה שכתב שם: "ובפרט מן התפלות, כי הם עיקר ושרש כו'".
And what it says there: "and especially from the prayers, for they are the main thing and the root, etc."
[(וז"ל שם: והענין כי ע"י מצות של אדם בעוה"ז ובפרט מן תפלות התחתונים בעוה"ז, שהם עיקר ושרש לכל זה, ואין לך דבר גדול יותר לענין זה כמו התפלות.
[(Its words there: "The point is that through a person's mitzvos in this world, and especially through the prayers of those below in this world, which are the main thing and the root of all this (and there is nothing greater for this purpose than the prayers),
ולכן קראו רז"ל אל התפלות: דברים העומדים ברומו של עולם, וע"י התפלות גורם אדם זיווג עליון, ואז מתבררים מלכים הנ"ל ועולים למעלה בבחי' מ"ן, ושם הם מתתקנים ומתבררים לגמרי. עכ"ל)]
that is why our Sages called the prayers "things that stand at the height of the world." Through the prayers a person brings about the supernal union, and then those kings are refined and rise up as mayin nukvin, and there they are fully rectified and refined." Thus far its words.)]22
והיינו כמו שכתוב בעץ חיים שער מ' דרוש ג': "שהתפלה בפנימית והמצוה בחיצוניות, אע"פ שיש בהן בחי' מוחין כו'". ע"ש.
This is as written in Etz Chaim, Gate 40, Derush 3: "that prayer is in the inner dimension and the mitzvah in the outer dimension, even though there are mochin (intellect) in them, etc." See there.23
[(ר"ל, שם נת' דבחיצוניות העולמות יש גם כן מוחין, ושמות הוי' - כמו בפנימיות. רק שהן בחי' חיצוניות. וע"י מצות מעשיות נעשה בחיצונית, וכל דיבור ותפלה הוא בבחי' פנימיות)]
[(That is, it explains there that in the outer dimension of the worlds there are also mochin and Names of Havayah, as in the inner dimension, only they are of the outer level. Through practical mitzvos the effect is in the outer dimension, and all speech and prayer is in the inner dimension.)]
והלכך זיוג ז"א ונוקבא, הנעשה על ידי מים נוקבין מהמצות, כמו שכתוב בטעמי המצות בסוף ההקדמה - הוא בחיצוניות, במצות מעשיות.
Therefore the union of Zeir Anpin and Nukva brought about by the mayin nukvin of the mitzvos, as written in Ta'amei HaMitzvos at the end of the introduction, is in the outer dimension, through the practical mitzvos.24[d]
[(ור"ל דלהכי כ' הפע"ח ש"א פ"ז: שהתפלות הן עיקר ושרש לבירור המלכים יותר מהמצות - לפי שע"י התפלות נעשה יחוד וזיווג בפנימיות, וא"כ מסתמא הבירור ג"כ מפנימיות, משא"כ מצות מעשיות שהוא בחיצוניות כו'.
[(He means: this is why Pri Etz Chaim, Gate 1, chapter 7, writes that the prayers are the main thing and the root of refining the kings, more than the mitzvos. Through the prayers a unification and union is made in the inner dimension, and so presumably the refinement too is from the inner dimension, unlike practical mitzvos, which are in the outer dimension, etc.
ומ"מ המצות הן חובה יותר מהתפלה, שהרי התפלה רק דרבנן ומצות דאורייתא, אף שע"י תפלה הבירור בפנימיות כו'- אלא משום דע"י רמ"ח מ"ע הוא תיקון ובירור הלבושים השייכים לנשמה של זה האדם ממש המקיים המצוה.
Nevertheless the mitzvos are more obligatory than prayer, since prayer is only Rabbinic while the mitzvos are from the Torah, even though through prayer the refinement is in the inner dimension, etc. This is because through the 248 positive commandments comes the rectification and refinement of the garments belonging to the soul of the very person who performs the mitzvah.
ותיקון זה מוטל עליו דוקא. משא"כ ע"י התפלה הוא בירור והעלאה כללות המלכים שנפלו כו', שבירור זה יכול להעשות ע"י אחרים)]
And this rectification is placed upon him specifically. Through prayer, however, comes the refinement and raising of the fallen kings as a whole, etc., and this refinement can be done by others.)]
ומה שכתוב בעץ חיים שער ל"ט, דרוש א' וב': "על ידי תפלה דוקא"?
And what is written in Etz Chaim, Gate 39, Derushim 1 and 2: "specifically through prayer"?25
[(היינו מש"ש דרוש א': אנו מעלים על ידי תפילתנו - ניצוצים כו'.
[(That is, what it says there in Derush 1: "We raise sparks through our prayer, etc."
וע"ש בסוף דרוש הנ"ל דאחר כך הוצרך להיות י' הרוגי מלוכה, שהי' בלתי אפשר להעלות מ"ן דנוק' רק על ידי זה. ועכשיו מכח וכח התפלות מבררין המ"ן כו'.
See there at the end of that derush that afterwards there had to be the Ten Martyrs, for it was impossible to raise the mayin nukvin of Nukva except through this. And now, through the power of the prayers, the mayin nukvin are refined, etc.26
ודרוש ב:' כ': כל תפילותינו כו' אמנם בכל תפלה ותפלה, כפי כוונת האומרה, וכפי זכות הזמן אשר אז נאמרה התפלה ההיא- כך מתבררין שיעור קצוב מהרפ"ח ניצוצין עכ"ל. דמוכח מכאן דהבירור הוא על ידי התפלה דוקא.
And Derush 2 says: "All our prayers, etc. However, in each prayer, according to the intention of the one who says it and according to the merit of the time when that prayer is said, so a fixed measure of the 288 sparks is refined." Thus far its words. This shows that the refinement is specifically through prayer.27
ולעיל נת' שגם בירור נר"נ עצמן שנפלו בקליפות הוא גם כן על ידי מצות מעשיות ג"כ - רק שהוא בחיצוניות כו'. ולמה כאן משמע דהבירור רק על ידי תפלה. ועל זה מתרץ)]
Yet above it was explained that the refinement of the NaRaN themselves that fell into the kelipos is also through practical mitzvos, only in the outer dimension, etc. So why does it seem here that the refinement is only through prayer? To this he answers.)]
היינו מים נוקבין עצמן, דנוקבא, שנפלו לקליפות בחטא אדם הראשון, ולא הנשמות שהיו כבר באדם הראשון, אלא אותן שלא נכללו בו.
That refers to the mayin nukvin themselves, of Nukva, which fell into the kelipos through Adam's sin; not the souls that were already in Adam, but those that were not included in him.
והן בחינת בריאה יצירה עשייה שלפני החטא, כמו שכתוב בגלגולים פ"ז.
They are the level of Beriah, Yetzirah and Asiyah from before the sin, as written in Gilgulim, chapter 7.
אבל אותן שנכללו בו - מהם ממשיכים רוב בני אדם, כמעט כולם, כמו שכתוב פרק י"ד. והיינו על ידי הזיוג שהוא מצות פריה ורביה, כמו שכתב שם פרק ב'.
But from those that were included in him most people are drawn, almost all of them, as written in chapter 14. That is through the union, which is the mitzvah of "be fruitful and multiply," as written there in chapter 2.28[e]
[(ופי' העולה מכל זה, שיש ג' בחי'. הא' - מ"ן עצמן דנוק', הן נשמות שלא נכללו באדה"ר ונפלו ג"כ לקליפות, בירור זה הוא דוקא על ידי התפלה. ולכן על ידי התפלה יכול להמשיך בחי' נשמה זו לבנו.
[(The meaning that emerges from all this is that there are three levels. First: the mayin nukvin of Nukva themselves, which are souls not included in Adam and which also fell into the kelipos; their refinement is specifically through prayer. Therefore through prayer one can draw this level of soul down to one's son.
ב' - בירור נר"ן שנכללו באדם הראשון ונפלו בקליפות, אלו מתבררים ע"י תפלות וגם ע"י שאר מצות, רק שתפלה הוא בפנימיות כו'.
Second: the refinement of the NaRaN that were included in Adam and fell into the kelipos; these are refined through prayers and also through the other mitzvos, only prayer is in the inner dimension, etc.
ג' - בחי' לבושים של נר"ן של כל אדם שנפלו בקליפות - אלו מתבררים דוקא ע"י תורה ומצות.
Third: the level of the garments of every person's NaRaN that fell into the kelipos; these are refined specifically through Torah and mitzvos.
ולכן התורה ומצות חובה יותר מהתפלה אף שע"י התפלה בירור בפנימי' כו', אלא משום שזה חובה ממש על נר"ן של כל אחד לתקן לבושיו. וזה הי' תכלית ירידתו. ובחסרון הלבוש א"א לו להתעלות כו'. ולכן צ"ל תיקון לבושיו דלא סגי בלא"ה).]
Therefore Torah and mitzvos are more obligatory than prayer, even though through prayer the refinement is in the inner dimension, etc., because this is a real obligation upon each person's NaRaN: to rectify his garments. That was the purpose of his descent. Without the garment he cannot ascend, etc. Therefore he must rectify his garments; there is no way without it.)]
ג ועיין שם אחר סוף פרק ל"ה, בקשר החברים: שכל נשמה בעלייתה מהקליפות, צריך להיות לפחות מ' יום במלכות.
And see there, after the end of chapter 35, in "Kesher HaChaverim": that every soul, in its ascent from the kelipos, must be at least forty days in Malchus.
והיינו, שעולה שם למים נוקבין על ידי מצות הזיוג.
That is, it rises there as mayin nukvin through the mitzvah of marital union.
ואף מי שאינו מתכוין למצוה, יוכל להמשיך חיות מלמעלה, כמו שכתוב בלקוטי תורה על פסוק: "כי לא על הלחם לבדו יחיה כו'". כמו שהלחם מחיה גם כשאוכל בלא ברכה כו', עיין שם.
Even one who does not intend the mitzvah can draw down life from Above, as written in Likkutei Torah on the verse "For not by bread alone does man live, etc.": just as bread gives life even when one eats it without a blessing, etc. See there.29
[(וז"ל פ' עקב: כשאוכל בלי ברכה שלא נתברר החיות שבו, וכן אכילת עכו"ם שהיא בלי ברכה - גם היא תזון חלק הנפש שלו, אלא שלא יהי' התועלת שעשה אל הנפש בלא ברכה, כמו התועלת שיה' לו עם הברכה.
[(Its words, Parshas Eikev: "When one eats without a blessing, so that the life-force in it has not been refined, and likewise the eating of idolaters, which is without a blessing, it too will nourish the part of his soul; only the benefit it brings to the soul without a blessing will not be like the benefit it would have had with the blessing.
וכן הענין במצוה עצמה כי אף שתהי' בלא כוונה תועיל לאדם לעולם הבא גם כן, אלא שאינו בהשוואה גמורה אל מי שיעשה בכוונה עכ"ל.
So too with the mitzvah itself: even if it is done without intention, it also benefits a person for the World to Come, only it is not fully equal to one who does it with intention." Thus far its words.
המכוון מזה להביא ראי' דגם על ידי מצות יש בירור נר"נ גם כן, ואפילו במצוה שלא בכוונה כמו הזיווג שאינו מכוון לשם מצוה - דמ"מ מברר ומעלה מנר"ן. רק שעיקר ענין המצות הוא תקון לבושים לנר"נ שלו כנ"ל).]
The point of this is to prove that through mitzvos too there is a refinement of NaRaN, even through a mitzvah done without intention, such as a union not intended for the sake of the mitzvah: nevertheless it refines and raises some NaRaN. But the main point of the mitzvos is the rectification of the garments of his own NaRaN, as above.)]
והנה תקון וברור - הוא על ידי מים דוכרין דוקא. כי בהדכר לבדו יש בו כח לברר. כמו שכתוב בפרי עץ חיים שער א' פרק ו'.
Now, rectification and refinement are specifically through mayin duchrin (the "masculine waters," the flow from Above), for only the male has the power to refine, as written in Pri Etz Chaim, Gate 1, chapter 6.30
[(והוא פ"ז. וז"ל: וזה הטעם שירדו זו"ן דאצילות ומתלבשת למטה בששת ימי המעשה ימי החול, כדי לברר בירורין הנ"ל, ע"י זיווגם, שהם מזדווגים שם בהיותם למטה במקומן.
[(It is chapter 7. Its words: "This is the reason that Zeir Anpin and Nukva of Atzilus descend and are clothed below in the six workdays, the weekdays: to refine those refinements through their union, for they unite there while they are below in their place.
והנה אין כח בזה רק בז"א בלבד לפי שהוא הזכר ויש בו כח לברר הבירור הנ"ל על ידי זיווגם. ולכן הן וי"ו ימי החול בלבד, כי הו"ק דז"א מתלבשים בהם, והם המבררים בלבד. עכ"ל.
Only Zeir Anpin has the power for this, since he is the male and has the power to refine that refinement through their union. That is why there are only six weekdays, for the six extremities of Zeir Anpin are clothed in them, and they alone are the ones who refine." Thus far its words.
הרי שהבירור על ידי זיווג, ועיקר הבירור על ידי הזכר, אם כן הוא על ידי מ"ד, כדפי' רבינו ז"ל.
So the refinement is through union, and the main refinement is through the male; if so, it is through mayin duchrin, as our master, of blessed memory, explained.
ומ"ש במ"א שהמל' יורדת לברר בסוד: ותתן טרף כו' - צ"ל שזה בירור הוא בכח הז"א המתלבש בה. ועיין ע"פ ואשה כי תדור כו'. וע"פ הזהר וישב קפ"ו: אך אל הפרוכת כו').]
And what is said elsewhere, that Malchus descends to refine, in the mystery of "She gives food, etc.": it must be that this refinement is by the power of Zeir Anpin clothed in her. And see the explanation of the verse "And a woman, when she vows, etc.," and of the Zohar, Vayeshev 186: "But to the curtain, etc.")]313233
וכן בירור הלבושים על ידי המצות - הוא במים דכורין דזעיר אנפין.
So too the refinement of the garments through the mitzvos is through the mayin duchrin of Zeir Anpin.
[(צ"ע אם כן איך הנשים מקיימים המצות, וי"ל היינו כמו שהמל': ותתן טרף כו'.
[(This needs examination: if so, how do women fulfill the mitzvos? One may say that it is like Malchus: "She gives food, etc."
אולי מה"ט נשים פטורות ממ"ע שהז"ג - כי הזמן הוא בחי' אחרונה. ועיקר הזמן למטה בעשי', וצריך בירור. והם אין בהם כח לברר.
Perhaps for this reason women are exempt from time-bound positive commandments, for time is the last level. The main aspect of time is below, in Asiyah, and it needs refinement, and they do not have the power to refine.
אך הרי כל המצות גם כן מבחי' יומין, שהלבושים נעשים מהמצוה בצירוף בירור היום.
But all the mitzvos too are from the level of "days," since the garments are made from the mitzvah together with the refinement of the day.
במקום אחר נת' הטעם בע"א: דבחי' נוק' הוא זמן ומקום, והמצוה התלוי' בזמן היינו להמשיך מלמעלה דהזמן בזמן, ובבחי' נוק' אין כח זה כו' - כיון שעיקרה מבחי' זמן. וע' בטעמי מצות התירוץ בע"א. ונת' זה בפ' בא תקע"ב)]
Elsewhere the reason is explained differently: the level of Nukva is time and space, and a mitzvah dependent on time serves to draw down from above time into time, and the level of Nukva lacks this power, etc., since its essence is of the level of time. And see Ta'amei HaMitzvos for a different answer. This is explained in Parshas Bo, 572.)]
והיינו המשכת האור דלעילא,
That is, the drawing down of the light from Above,
[(ר"ל מ"ש בע"ח שכ"ו פ"א: להמשיך האור לתקנם. כמש"ל אות ב')]
[(That is, what is said in Etz Chaim, Gate 26, chapter 1: "to draw down the light to rectify them," as mentioned above, section 2.)]
והן הם ה' חסדים דזעיר אנפין, שכל רמ"ח מצות עשה תלויים בהם, כמו שכתוב בטעמי מצות שם.
and these are the five chassadim ("kindnesses") of Zeir Anpin, on which all 248 positive commandments depend, as written in Ta'amei HaMitzvos there.
[(עיין בזה באגה"ק ד"ה מ"ש בפע"ח: דבזה"ז, דמקור הח"ח הוא מבחי' לבנונית דא"א כו'.
[(See on this in Iggeres HaKodesh, the letter beginning "What is written in Pri Etz Chaim": that in this time the source of the five chassadim is from the level of the whiteness of Arich Anpin (the "Long Face," the inner level of Keser), etc.
והנה בזה יש ליישב מה שהקשיתי לעיל אות א', בענין מש"ש: שהלבושים אין פי' שנעשו מחדש על ידי תורה ומצות רק מתבררים כו'.
With this one can resolve the difficulty I raised above, in section 1, concerning what is said there: that the garments do not mean they are made anew through Torah and mitzvos, but that they are refined, etc.
ובאגה"ק א"ח עטרת בעלה משמע: דנבראים ע"י תורה ומצות - היינו שהמצוה ששרשה בכתר משם נמשך בחי' לברוא הלבוש כו'. וסתרי אהדדי?
Whereas from Iggeres HaKodesh, on "A woman of valor is the crown of her husband," it seems that they are created through Torah and mitzvos: that from the mitzvah, whose root is in Keser, there is drawn the power to create the garment, etc. So they contradict each other?34
ולפמ"ש כאן אתי שפיר, דעם היות שהלבושים כבר ישנם רק שצריכים בירור מק"נ - מ"מ בירור זה הוא ע"י אור הנמשך על ידי מצוה הנ"ל שנמשך מהכתר, ונמשך ממנו בחי' לברר הלבוש כו'.
According to what is said here it is well: though the garments already exist and only need refinement from kelipas nogah, nevertheless this refinement is through the light drawn down by the mitzvah, which is drawn from Keser, and from it is drawn the power to refine the garment, etc.
וזהו"ע בריאת הלבוש כו'. ועיין מ"ש ע"פ הללו כו' ואמת ה' לעולם - ליישב הא דבמ"א אמר: שהתורה ומצות הן המשכות מכתר וחכ', ובמ"א אמר שהם לברר ק"נ?
And this is the "creation" of the garment, etc. And see what is explained on the verse "Praise, etc. ... and the truth of G‑d endures forever," which reconciles what is said in one place, that Torah and mitzvos are drawings forth from Keser and Chochmah, with what is said in another place, that they serve to refine kelipas nogah.35
ומשם יתיישב גם כן התירוץ כנ"ל. ואפ"ל גם כן דשרש הלבושים שנפלו, י"ל קודם נפילתן שרשם גם כן מחיצונית' הכתר, הגם דלקמן ית' ששרשם מחשמ"ל שהוא חיצוני' בינה - הרי ידוע דבינה נק' עתיק לפעמים.
From there the answer above is also settled. One may also say that the root of the garments that fell was, before their fall, also from the outer aspect of Keser. Even though below it will be explained that their root is from chashmal, which is the outer aspect of Binah, it is known that Binah is sometimes called Atik.36
העולה מזה שבמצות יש גם כן בירור נר"ן. רק עיקר ענין המצות הוא בירור הלבושים, ובירור זה על ידי ההמשכ' מ"ד שנמשך מלמעלה על ידי קיום המצוה).]
What emerges from this: through mitzvos there is also a refinement of NaRaN. But the main point of mitzvos is the refinement of the garments, and this refinement is through the drawing down of mayin duchrin, which is drawn from Above through fulfilling the mitzvah.)]
ועיין עץ חיים שער כ"ו פרק א' ופרק ג', "שלבושים אלו הם צלם דאימא פנימי, המלביש לנפש רוח נשמה".
And see Etz Chaim, Gate 26, chapters 1 and 3, "that these garments are the inner tzelem of Ima, which clothes the nefesh, ruach and neshamah."3738[f]
וגם המקיף הנקרא חשמל, נתברר ונתקן מקליפת נוגה להסמוכה לו.
And the makif (surrounding garment) too, called chashmal, is refined and rectified from the kelipas nogah adjacent to it.
וכמו שכתב שער מ"ט, סוף פרק ב': "הטוב שלו נזדכך כו' ונתחבר עם החשמל הפנימי כו'", ע"ש.
As written in Gate 49, end of chapter 2: "Its good was purified, etc., and joined with the inner chashmal, etc." See there.
ועיין שם שער מ"ב, פרק ד', "וזאת הבחי' נקרא חשמל שהוא צלם הבל דגרמי שבעור כו'", ע"ש.
And see there, Gate 42, chapter 4: "This level is called chashmal, which is the tzelem, the havla d'garmei (the 'breath of the bones') that is in the skin, etc." See there.
ומה שכתב בשער כ"ו, פ"א, "שצלם הפנימי הוא הבל דגרמי, והוא חותם ולבוש נצח הוד יסוד, דאב ואם, כמו שכתב בפרק ב' שם"?
And what is written in Gate 26, chapter 1, "that the inner tzelem is the havla d'garmei, and it is a seal and garment of the Netzach-Hod-Yesod of Abba and Ima, as written in chapter 2 there"?
שניהם אור א' הם, זה פנימי וזה מקיף, כמו שכתב בפרק ב' שם.
Both are one light, this one inner and that one surrounding, as written in chapter 2 there.
ועיין שער ל"ט דרוש י"ב: "וזה לבוש הנק' כו' וכן כו' ולבוש זה כו' העלאת מים נוקבין כו' גדול כו'".
And see Gate 39, Derush 12: "And this garment is called, etc., and so, etc., and this garment, etc., the raising of mayin nukvin, etc., great, etc."
ועיין שער החשמל פרק א': "ונקרא קליפת נוגה, ונק' חשמל כו'".
And see Shaar HaChashmal, chapter 1: "And it is called kelipas nogah, and it is called chashmal, etc."
ורצונו לומר כמו שכתב שם בסוף פרק כל החשמלים: "הוא בחי' טוב שבקליפת נוגה כו'"?
Does he mean what is written there at the end of the chapter "All the chashmalim": "it is the level of the good within kelipas nogah, etc."?
ועיין מקדש מלך בראשית (דף ק"ב סוף ע"ב), "שג' חשמלים נפלו בנגה על ידי חטא אדם הראשון".
And see Mikdash Melech, Bereishis (page 102, end of side b), "that three chashmalim fell into nogah through Adam's sin."
ועיין שער החשמל פרק א': "כפי כניסת הכלים דתבונה בפנים, כן בחינת האור שלה מלובש מבחוץ כו'".
And see Shaar HaChashmal, chapter 1: "According to the entry of the vessels of Tevunah within, so is the level of its light clothed from outside, etc."
עיין שם, שכל התקון הוא לדחות החיצונים על ידי אור הבינה מבפנים, ומבחוץ.
See there, that the whole rectification is to push away the external forces through the light of Binah, from within and from without.
(וקרוב לומר, שמבפנים הוא על ידי מצות שבדבור, ומבחוץ על ידי מצות מעשיות.
(It is reasonable to say that "from within" is through the mitzvos of speech, and "from without" through the practical mitzvos.
שהחיצונית נקרא מקיף לגבי פנימית כמו שכתוב בעץ חיים סוף פרק ג' גבי חיי שרה).
For the outer is called makif relative to the inner, as written in Etz Chaim, end of chapter 3, regarding Chayei Sarah.)
והשתא אתי שפיר, הא דשכר המצות הוא לבוש לנשמה, מאחר שנמשך מאימא, שהוא עולם הבא.
Now it is well understood why the reward of the mitzvos is a garment for the soul: since it is drawn from Ima, which is the World to Come.39
וכמו הלחם שעליו יחיה האדם, אף שגם בו מלובש מוצא פי הוי'.
It is like bread, by which man lives, even though in it too is clothed "what comes out of the mouth of G‑d."
אלא שבלחם ושארי מזונות, נמשך מחיצוניות אימא שלמעלה מזעיר אנפין, הנקרא "אדם", כמו שכתוב בכוונות ערב יום הכפורים.
Only that in bread and other foods it is drawn from the outer aspect of Ima, which is above Zeir Anpin, called "Adam," as written in the kavanos of Erev Yom Kippur.
אך באמת הלבוש אינו העולם הבא, אלא שעל ידי זה יוכל לסבול וליהנות מאור אימא, שהוא עולם הבא, מאחר שמלובש בלבוש נצח הוד יסוד שלה
But in truth the garment is not the World to Come; rather, through it the soul can bear and enjoy the light of Ima, which is the World to Come, since it is clothed in the garment of her Netzach-Hod-Yesod
(פנימי ומקיף, אור פנימי למזון, ומקיף ללבוש)
(inner and surrounding: inner light for food, and surrounding light for a garment).
דכמו שהעליונים כהמלאכים אינם יכולים לירד למטה לעולם הזה בלי לבוש תחתון, כך אין התחתונים יכולים לעלות למעלה בלי לבוש עליון, כמו שכתוב בזוהר פקודי (דף רכ"ט ע"א וע"ב).
For just as the higher beings, such as the angels, cannot descend below into this world without a lower garment, so the lower beings cannot ascend above without a higher garment, as written in the Zohar, Pekudei (page 229a and b).[g]
וכן כתב בהדיא בויקהל (דף ר"י סוף ע"ב) "ואלמלי ההוא לבושא לא יכלי למסבל כו'".
And so it says explicitly in Vayakhel (page 210, end of side b): "Were it not for that garment, they could not bear, etc."
ומשום הכי, מי שלבושיו חסרים, לפי שלא תקן כל הרע על ידי המצות, צריך להיות בגיהנם לתקן הרע תחלה, כמו שכתוב בזוהר ויחי (דף רכ"ד).
Therefore one whose garments are lacking, because he did not rectify all the evil through the mitzvos, must be in Gehinnom to rectify the evil first, as written in the Zohar, Vayechi (page 224).
ובלאו הכי אי אפשר להיות כלל בעולם הבא בלבוש חסר, כמו שאי אפשר למלאך לירד לעולם הזה בלי לבוש שלם.
Without this it is impossible to be in the World to Come at all with a lacking garment, just as it is impossible for an angel to descend to this world without a complete garment.
ומה שכתב הסבא (דף צ"ח ע"ב) ענין התלבשות בנפש, וכן התלבשות הנשמה ברוח, (דף צ"ט ע"ב)?
And what the Sabba (the "Elder" passage of the Zohar) writes (page 98b) on being clothed in the nefesh, and likewise on the neshamah being clothed in the ruach (page 99b)?40
היינו לירד למטה ממדריגותם, כמו שכתב בזוהר הרקיע שם (דף פ"ג ע"א) בשם הרב חיים וויטאל זכרונו לברכה.
That is for descending below their levels, as written in Zohar HaRakia there (page 83a), in the name of Rabbi Chaim Vital, of blessed memory.41
והנה גן עדן העליון הוא מבריאה.
Now, the higher Gan Eden is from Beriah.
ואתי שפיר הא דתנן, "יפה שעה א' כו'", מפני שהזיוג זעיר אנפין ונוקבא הוא באצילות, והמצות ממשיכות מים דכורין דאצילות, ושרשן ממוחא סתימאה דאריך אנפין המאיר י"ג חיוורתא דגלגלתא, שרש תרי"ג מצות.
And so what we learned in the Mishnah, "Better is one hour, etc.," is well understood: the union of Zeir Anpin and Nukva is in Atzilus, and the mitzvos draw down mayin duchrin of Atzilus, whose root is from the hidden brain (Mocha Setima'ah) of Arich Anpin, which illuminates the thirteen "whitenesses" of the skull, the root of the 613 mitzvos. That is why one hour of mitzvos in this world reaches higher than the higher Gan Eden, which is only from Beriah.4243[h]
ואף מי שאין לו אלא נפש דעשיה, הרי זה מעלה מים נוקבין למלכות דיצירה במצותיו.
Even one who has only a nefesh of Asiyah raises mayin nukvin to the Malchus of Yetzirah through his mitzvos.
ושם הרוחות של הצדיקים, מעלים המים נוקבין שלו ושלהם, עד מלכות דבריאה.
There the ruchos of the tzaddikim raise his mayin nukvin and theirs up to the Malchus of Beriah.
ושם הנשמות של כל הצדיקים, מעלים כל המים נוקבין עד מלכות דאצילות.
There the neshamos of all the tzaddikim raise all the mayin nukvin up to the Malchus of Atzilus.
כמו שכתוב בעץ חיים שער ל"ט דרוש י"א פרק ז'.
As written in Etz Chaim, Gate 39, Derush 11, chapter 7.
כי אין שום בירור אלא באצילות, כי היא בחינת חכמה דכללות, ו"בחכמה אתברירו".
For there is no refinement except in Atzilus, since it is the level of Chochmah of the whole order, and "by Chochmah they were refined."44
והבירור הוא על ידי זיווג, ואין זיווג להוליד נשמות בבריא יצירה עשייה, כמו שכתוב בשער מ"ד פרק ד' ופרק ה'.
And the refinement is through union, and there is no union to bring forth souls in Beriah, Yetzirah and Asiyah, as written in Gate 44, chapters 4 and 5.
ואף שממצות מעשיות לא נעשה לבוש אלא לנפש דעשיה?
And though from practical mitzvos a garment is made only for the nefesh of Asiyah?
מכל מקום הזיווג הוא באצילות, כי לכן יורדים בחול כלים דזעיר אנפין ונוקבא דאצילות, בזעיר אנפין ונוקבא דבריאה יצירה עשייה, כדי לברר בירורים למטה, כל ו' ימי המעשה.
Nevertheless the union is in Atzilus. That is why, on weekdays, the vessels of Zeir Anpin and Nukva of Atzilus descend into the Zeir Anpin and Nukva of Beriah, Yetzirah and Asiyah, to refine the refinements below, all six workdays.
(יורדת כלי זעיר אנפין ונוקבא דאצילות לעשייה, הוא ליתן כח לנפש דעשייה להעלות מהקליפות. כמו שכתוב "אשר שלט האדם באדם כו'".
(The vessels of Zeir Anpin and Nukva of Atzilus descend into Asiyah to give the nefesh of Asiyah the power to rise up from the kelipos, as it says, "when man ruled over man, etc."45
רק שבסיוע התחתונים במצות, שהיא אלקות שבנוגה.
Only that it is with the help of those below, through the mitzvos, which is the G‑dliness within nogah.
וזה עולה שלא על ידי נפש רוח נשמה דאדם, אלא, על ידי בחינת אצילות ממש, שבבריאה יצירה עשייה, מעלים עד נוקבא דאצילות העליון.
And this rises not through the nefesh, ruach and neshamah of man, but through the level of actual Atzilus that is within Beriah, Yetzirah and Asiyah; they raise it up to the Nukva of the higher Atzilus.
ולכן ירדה אצילות בבריאה יצירה עשייה, בימי החול.
That is why Atzilus descends into Beriah, Yetzirah and Asiyah on the weekdays.
וגם ליתן כח לנפש רוח נשמה דאדם, להעלות מקליפות)
And also to give power to the nefesh, ruach and neshamah of man to rise up from the kelipos.)
כמו שכתוב בעץ חיים שער א' פרק י', "ובשבת צ"ע בעליות העולמות
As written in Etz Chaim, Gate 1, chapter 10: "And on Shabbos (this needs examination), in the ascents of the worlds
(ואפשר דרצונו לומר, בבריאה יורדין יעקב ורחל בחול)
(perhaps he means: in Beriah; Yaakov and Rachel descend on weekdays)
ואפילו אור אין סוף ברוך הוא נמשך שם", כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ז פרק ג' עיין שם.
even the light of Ein Sof (the Infinite), blessed be He, is drawn there," as written in Etz Chaim, Gate 47, chapter 3; see there.
(ובגלגולים פ"ב, שבחינת נפש דאצילות שבעשייה, גדולה לאין קץ מנשמה דבריאה שבבריאה)
(And in Gilgulim, chapter 2: the level of the nefesh of Atzilus within Asiyah is infinitely greater than the neshamah of Beriah within Beriah.)
וכן מה שכתוב דציצית ביצירה ותפלין של יד בבריאה, היינו שהתקון נעשה לדחות החצונים מג' תחתונות דיצירה וג' תחתונות דבריאה על ידי המשכת האור דאצילות.
Likewise, what is said, that tzitzis is in Yetzirah and the hand-tefillin in Beriah, means that the rectification consists of pushing away the external forces from the three lower sefiros of Yetzirah and the three lower sefiros of Beriah, by drawing down the light of Atzilus.
וכמו שבקריאת שמע נעשה זיוג אב ואם דאצילות ונמשך בבריאה, ולכך היא בישיבה, מה שאין כן בתפלת י"ח.
Just as in the Shema a union of Abba and Ima of Atzilus is made and drawn down into Beriah, and therefore it is said sitting, unlike the Shemoneh Esreh.
ותדע מנטילת ידים, שמתקנים ג' תחתונות דעשייה אף שהידים הם חסד גבורה תפארת.
You can know this from washing the hands: it rectifies the three lower sefiros of Asiyah, even though the hands are Chesed, Gevurah and Tiferes.
וכן הציצית להתעטף הראש עד החזה.
So too the tzitzis, wrapping oneself from the head to the chest.
ותפלין של יד היא בחינת מוחין מקיפים, וכולם מתקנים ג' תחתונות לבד, דבריאה יצירה עשייה.
And the hand-tefillin are the level of surrounding mochin; and all of them rectify only the three lower sefiros of Beriah, Yetzirah and Asiyah.
ואף שהם מצות מעשיות?
And though they are practical mitzvos?
מכל מקום ממשיכים מבחינת עשייה שבאצילות שהיא חיצוניות. כמו שכתוב בעץ חיים שער מ', דרוש ב'.
Nevertheless they draw down from the level of Asiyah within Atzilus, which is the outer dimension, as written in Etz Chaim, Gate 40, Derush 2.
וציצית קטן, הוא בחינת עבור של חיצוניות. והטלית יניקה. ותפילין של יד, מוחין דגדלות.
The small tzitzis is the level of ibbur (gestation) of the outer dimension; the tallis, yenikah (nursing); and the hand-tefillin, mochin of gadlus (mature intellect).
ועוד תדע מכוונות השמות בברכות המצות שהן בתפארת דאצילות ולא דבריאה יצירה עשייה.
You can know further from the kavanos of the Divine Names in the blessings over the mitzvos, which are in the Tiferes of Atzilus and not of Beriah, Yetzirah and Asiyah.[i]
וכן במקרא, שהוא בעשייה, והכוונה הוא בג' שמות תפארת דזעיר אנפין דאצילות.
So too in Mikra (Scripture), which is in Asiyah, the kavanah is in the three Names of the Tiferes of Zeir Anpin of Atzilus.
ולתורה ולנביאים, בנצח הוד, דזעיר אנפין דאצילות.
And for the Torah and the Prophets, in the Netzach and Hod of Zeir Anpin of Atzilus.
ולכתובים, ליסוד דזעיר אנפין דאצילות.
And for the Writings, in the Yesod of Zeir Anpin of Atzilus.
ולמשנה, שהיא ביצירה.
And for Mishnah, which is in Yetzirah,
והכונה, היא בשמות דכלים אמצעים דו' קצוות דנוקבא דזעיר אנפין דאצילות
the kavanah is in the Names of the middle vessels of the six extremities of the Nukva of Zeir Anpin of Atzilus.
ולתלמוד, הכונה בשמות דכלים חיצונים דו' קצוות דנוקבא דזעיר אנפין דאצילות, אף שהתלמוד בבריאה.
And for Talmud, the kavanah is in the Names of the outer vessels of the six extremities of the Nukva of Zeir Anpin of Atzilus, even though Talmud is in Beriah.
והטעם מובן מה שכתוב בפרי עץ חיים, דאיך אפשר דתורה שבכתב בעשיייה למטה משל בעל פה?
The reason is understood from what is written in Pri Etz Chaim: how could the Written Torah be in Asiyah, lower than the Oral Torah?[j]
אלא כולם הם באצילות, רק שהמקרא יורדת עד העשייה ומתלבשת שם.
Rather, all of them are in Atzilus, only Mikra (Scripture) descends as far as Asiyah and is clothed there.
והמשנה עד היצירה לבדה.
And the Mishnah, only as far as Yetzirah.
והתלמוד עד הבריאה לבדה.
And the Talmud, only as far as Beriah.
והקבלה עד האצילות לבדה בלי לבוש.
And Kabbalah, in Atzilus alone, without a garment.
דהיינו למי שיודע להפשיטה מלבושיה, עד בחינת אצילות.
That is, for one who knows how to strip it of its garments, up to the level of Atzilus.
אי נמי, היא בחינת אצילות ממש שבעשייה.
Alternatively, it is the level of actual Atzilus within Asiyah.
אך מאחר כי הכוונה בשם מ"ה, שהוא שם כלי פנימי דתפארת דזעיר אנפין דאצילות, והם אינם מלובשים בעשייה כלל, מכלל שהן באצילות העליון ממש, רק שהמקרא מלובשת בעשייה, וקבלה אינה מלובשת כלל.
But since the kavanah is in the Name Mah (the Name Havayah spelled out to the numerical value 45), which is the Name of the inner vessel of the Tiferes of Zeir Anpin of Atzilus, and these are not clothed in Asiyah at all, it follows that they are in the actual higher Atzilus; only Mikra is clothed in Asiyah, and Kabbalah is not clothed at all.
וכן המשנה והתלמוד הם באצילות העליון, ומלובשים בבריאה ויצירה עליונה.
Likewise the Mishnah and the Talmud are in the higher Atzilus, and are clothed in the upper Beriah and Yetzirah.
כי האדם כלול מכל העולמות.
For man includes all the worlds.
ואף שהכוונה בעסק התורה היא בבריאה, והתורה עצמה ביצירה?
And though the kavanah in Torah study is in Beriah, and the Torah itself in Yetzirah?
וכן המצוה בלי כוונה בעשייה?
And likewise a mitzvah without kavanah is in Asiyah?
מכל מקום התלמוד עצמו הוא ביצירה, שהוא בחינת רוח שבבריאה.
Nevertheless, the Talmud itself is in Yetzirah, which is the level of ruach within Beriah.
והמשנה עצמה בלי כוונה ביצירה שביצירה.
And the Mishnah itself, without kavanah, is in Yetzirah of Yetzirah.
והכוונה נשמה לשתיהן.
And the kavanah is the neshamah of both.
כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"ט פרק ה'.
As written in Etz Chaim, Gate 49, chapter 5.
עיין שם היטב הדק, דמוכח התם גם כן כמו שכתבתי, שהתלמוד היא בבריאה עליונה.
Study it there very carefully: it is proven there too, as I have written, that the Talmud is in the upper Beriah.
אלא דהיינו דוקא כל מי שנשמתו בבריאה, אבל לנפש דעשייה, אפשר היא בריאה ממש שבעשייה.
Only, perhaps this applies specifically to one whose neshamah is in Beriah; but for a nefesh of Asiyah, it may be the actual Beriah within Asiyah.
וצריך עיון.
This needs examination.
אך זה אינו, שאין לחלק בין נפש לנשמה, אלא בכוונה.
But this is not so, for there is no distinction between nefesh and neshamah except in the kavanah.
שהנשמה, כוונתה עולה למעלה יותר.
The kavanah of the neshamah rises higher;
אבל לא בלימוד הפשוט עצמו, בפשט התלמוד לבד:
but not in the plain study itself, the plain meaning of the Talmud alone.
Flow of the maamar (where the Alter Rebbe is heading)
a. The opening premise, from Etz Chaim: the soul's garments (levushim) are not a new creation of Torah and mitzvos. They already exist and fell, mixed with evil, through Adam's sin; Torah and mitzvos only sift them out (misbarerim). Everything that follows builds on this.
b. The question: if only the garments need refining, why does Etz Chaim, Gate 39, say that nefesh, ruach and neshamah themselves are refined, and by prayer?
c. The answer: that refers to the souls' ascent from the kelipos as mayin nukvin, before they come down. Their descent into a body is like the exile of the Shechinah, only to refine their own garments, through Torah and practical mitzvos, not prayer alone, which is Rabbinic. That is why each person must do it himself, while raising NaRaN from the kelipos can be done by others.
d. A further distinction: prayer works in the inner dimension and mitzvos in the outer. So the union of Zeir Anpin and Nukva brought about by the mitzvos is in the outer dimension, which explains why prayer is called "the main thing and the root" of refinement.
e. Which souls are refined by prayer alone? The mayin nukvin of Nukva that were not included in Adam. Those that were included in him, almost all people, are drawn down through the mitzvah of "be fruitful and multiply."
f. Now he explains how the refinement works: only through mayin duchrin, the masculine flow of Zeir Anpin from Above. And the garments themselves are the inner tzelem of Ima, with the chashmal as their surrounding garment.
g. Why the reward of mitzvos is a garment: the garment comes from Ima, the World to Come, and only through it can the soul bear that light. Just as an angel needs a lower garment to come down, the soul needs a higher garment to go up; a soul with lacking garments must first be cleansed in Gehinnom.
h. This answers the opening question of the maamar on Chayei Sarah: why "one hour of teshuvah and good deeds in this world is better than all the life of the World to Come." The higher Gan Eden is only from Beriah, but the union is in Atzilus, and the mitzvos draw from the root of the 613 in the skull of Arich Anpin. All refinement takes place only in Atzilus, even for one who has only a nefesh of Asiyah.
i. Proof that the drawing down is from Atzilus: the kavanos of the Divine Names in the blessings over the mitzvos, and in the study of Mikra, Mishnah and Talmud, are all in Zeir Anpin and Nukva of Atzilus, even though these are said to be in Asiyah, Yetzirah and Beriah.
j. The conclusion: Scripture, Mishnah, Talmud and Kabbalah are all rooted in the higher Atzilus and are only "clothed" lower, Mikra in Asiyah, Mishnah in Yetzirah, Talmud in Beriah, Kabbalah not at all. So the study itself reaches Atzilus; the difference between a nefesh and a neshamah lies only in how high the kavanah rises, not in the plain study itself.
Notes
1. This maamar comes to explain, according to Kabbalah, the subject of the garments discussed in the preceding maamar from the words of the Zohar. See Igros Kodesh, letter 4925, to Rabbi Hutner.
2. Printed at the end of Torah Ohr, edition of 5779.
3. The words of the Zohar mentioned in the preceding maamar are from the Zohar, Parshas Vayechi, on the verse "And Avraham was old, advanced in days": "In those supernal days, etc. Woe to the man who diminishes his days above, for when they come to clothe him in those days, the day that he blemished is missing from that garment."
4. That is, the garments are not made new through Torah and mitzvos; rather, the garments are refined through Torah and mitzvos.
5. A summary of the Tzemach Tzedek's words on this passage: "What emerges from this: from the very creation of Adam's soul, when he had NaRaN of Atzilus, garments were given to his NaRaN from the chashmal, which is of the outer aspect of Binah. Therefore the root of the garment is higher than his NaRaN, which are of Zeir Anpin, as explained below. Through Adam's sin the chashmalim and those garments fell into kelipas nogah, and through Torah and mitzvos the garments are refined. And so too in every Jew, who was included in the soul of Adam."
6. Iggeres HaKodesh, epistle 29, the letter beginning "A woman of valor is the crown of her husband."
7. Based on Tehillim 27:4: "That I may dwell in the house of G‑d all the days of my life, to behold the pleasantness of G‑d and to visit His Sanctuary."
8. That is, bright supernal lights, as explained there in Iggeres HaKodesh.
9. Daniel 7:9: "And the Ancient of Days sat; His garment was white as snow, and the hair of His head was like pure wool."
10. Zohar I 224a.
11. Mikdash Melech: a commentary on the Zohar by Rabbi Shalom Buzaglo.
12. That is, the chashmal is a level that surrounds and guards from outside; it is the outer aspect of Binah, as explained below.
13. Mavo She'arim, by Rabbi Chaim Vital, Gate of the Kelipos, chapter 3.
14. That is, a kelipah that contains good and evil, and can therefore be refined and rise to holiness.
15. Bereishis 3:21: "And G‑d made for Adam and his wife garments of skin, and He clothed them." "In the Torah of Rabbi Meir they found written 'garments of light': these are the garments of Adam, which were like a lamp, wide below and narrow above" (Bereishis Rabbah, end of chapter 20, §29). Cited in Pirkei d'Rabbi Eliezer (chapter 20): "Rabbi Eliezer says: from the skin that the serpent shed, the Holy One, blessed be He, made garments of glory for Adam and his helpmate, as it says, 'And G‑d made for Adam and his wife garments of skin, and He clothed them.'"
16. "The skin of the serpent" (an expression of the Zohar).
17. That is, the obligation of prayer, in its fixed text and times, is Rabbinic, whereas Torah and the practical mitzvos are from the Torah.
18. That is, just as the Shechinah went down into exile to refine the sparks of holiness that fell.
19. On thought, speech and action as the garments of the soul, see Tanya, Likkutei Amarim, chapter 4.
20. That is, the rectification of the garments is placed upon each soul itself, and cannot be done by another.
21. In our edition, Gate 38. Etz Chaim, by Rabbi Chaim Vital, Gate 39, Derush 11, section 7.
22. Berachos 6b: "These are things that stand at the height of the world, yet people treat them lightly."
23. In our edition, Gate 39. Etz Chaim, Gate 40, Derush 3.
24. See there, the passage beginning "The secret of the nature of all the mitzvos, etc.": when a person fulfills a positive commandment, he brings about the union of Zeir Anpin and Nukva. Ta'amei HaMitzvos, by Rabbi Chaim Vital, end of the introduction.
25. As we said, in the Dubrovna edition it is Gate 38. Etz Chaim, Gate 39, Derushim 1 and 2.
26. That is, the Ten Martyrs, the Tannaim who were killed for the sanctification of G‑d's Name.
27. That is, the 288 sparks of holiness that fell in the breaking of the vessels.
28. Based on Bereishis 1:28: "And G‑d blessed them, and G‑d said to them, 'Be fruitful and multiply, and fill the earth.'"
29. Devarim 8:3: "For not by bread alone does man live, but by all that comes out of the mouth of G‑d does man live." And Likkutei Torah, Parshas Eikev, the maamar beginning "Ki Lo Al HaLechem Levado."
30. That is, mayin duchrin are the flow from Above, from the male, as opposed to mayin nukvin, which are the arousal from below.
31. Mishlei 31:15: "She rises while it is still night and gives food to her household and a portion to her maidens."
32. Likkutei Torah, Parshas Matos, the maamar beginning "Ve'ishah Ki Sidor Neder".
33. Based on the Zohar (I 186), on the verse (Vayikra 21:23): "But he shall not come to the curtain."
34. Iggeres HaKodesh, epistle 29, the letter beginning "A woman of valor is the crown of her husband."
35. Tehillim 117:1–2: "Praise G‑d, all nations; laud Him, all peoples. For His kindness has overwhelmed us, and the truth of G‑d endures forever. Halleluyah."
36. That is, Binah is sometimes called "Atik."
37. In the Shklov edition of Etz Chaim, Gate 25. Etz Chaim, Gate 26.
38. That is, the tzelem from Binah (Ima) that clothes the nefesh, ruach and neshamah.
39. That is, Ima, which is Binah, is called "the World to Come."
40. That is, the passage of the "Sabba d'Mishpatim" in the Zohar, Parshas Mishpatim.
41. Zohar HaRakia: a commentary on the Zohar by Rabbi Yaakov Tzemach.
42. Avos 4:17: "He used to say: Better is one hour of teshuvah and good deeds in this world than all the life of the World to Come."
43. "Thirteen." Chivrasa d'Gulgalta: the whiteness of the skull (an expression of the Idra).
44. Based on the Zohar: "All of them were refined through Chochmah."
45. Koheles 8:9: "A time when man ruled over man to his harm."