והבדילה הפרוכת

תורה אור – בראשית. מאמר והבדילה הפרוכת לכם

Torah Ohr – Bereishis. The maamar "V'hivdilah ha-paroches lachem" ("The curtain shall separate for you")

The Hebrew is given phrase by phrase, each followed by a translation and explanation. Sources and notes are at the end.

---

והבדילה הפרוכת לכם.

"The curtain shall separate for you."¹

הנה בעץ חיים מבואר, שיש פרסא.

In the Etz Chaim it is explained that there exists a parsa — a spiritual screen or partition.^{2 3[a]}

ובגמרא בכתובות איתא, י"ג פרוכת היו במקדש שני, ז' כנגד ז' שערים כו', ופרש"י דלצניעותא עבידי.

In the Talmud, tractate Kesubos,⁴ it is taught that there were thirteen curtains (parochos) in the Second Temple — seven corresponding to the seven gates, etc. — and Rashi explains they were made for modesty (tzni'us).^[b]

והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים, וכדאיתא במסכת תמיד, רק ביום היו פתוחים, שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים, והיו מוכרחים להיות פתוחים, אף על פי כן היה פרוכת לכל שער, לצניעות כו'.

The reason is that at night the gates were locked — as stated in tractate Tamid⁵ — and only during the day were they open for people to enter and exit. Yet even though the gates had to remain open, each gate had a curtain for modesty.

וענין זה הוא, כי הנה העזרה והלשכות הם מכוונים נגד מלכות דאצילות. כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שבעזרה, וגם הר הבית ת"ק אמה, כמו שכתוב בזהר שלח לך.

The spiritual significance of this is as follows: the Temple Courtyard and its chambers correspond to Malchus d'Atzilus (the sefirah of Malchus — Kingship — within the world of Atzilus). For in the spiritual realm of Malchus, there are all the aspects that correspond to the Courtyard, including the Temple Mount of five hundred cubits, as written in the Zohar, Shelach.⁶

והנה בלילה תרעין דגן עדן אסתימו. וכמו שננעלים השערים, שערי העזרה.

At night "the gates of Gan Eden are closed"⁷ — just as the gates of the Temple Courtyard are locked at night.^[c]

הגם דכתיב "ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה"? היינו בבחי' חיצוניות דוקא.

But does it not say, "She rises while it is still night, and gives food to her household"?⁸ That refers specifically to the outer dimension (chitzoniyas) of Malchus — its capacity to provide for the lower worlds even at night, in an external mode.

וכמו באדם בשעת שינה, שהוא הסתלקות וקבוץ החיות מן הדם הוא הנפש לתוך הלב, ונסתם הכל בתוכו, שאין מתפשט ממנו פנימית החיות, רק קיסטא דחיותא, וחיצוניות.

This is analogous to a person during sleep: the vital life-force is withdrawn from the blood and gathered into the heart, everything sealed within — so that the inner life-force does not radiate outward. Only the kista d'chayusa (the essential spark of life) and the outer dimension of vitality remain active.

שאז הוא דוקא גילוי והתפשטות חיצוניות החיות, כמו כח הזן וכח המעכל שבנפש, שהן בחי' חיצוניות לגבי כח השכל והמדות וראיה ושמיעה.

Indeed, during sleep the outer faculties of the soul — such as the power of nourishment and the power of digestion — specifically expand and radiate. These are the external aspects of the soul, compared to the inner faculties of intellect, emotion, sight, and hearing.

והתפשטותן עיקרן בשעת שינה, שבשעה שאינו ישן ומאיר השכל, אז כח המעכל והזן אינן בהתפשטות כל כך, מצד התכללותן בכח השכל כנר בפני אבוקה, ולכן מעכב התפשטותן.

Their main expansion is specifically during sleep. When one is awake and the intellect shines, the digestive and nutritive powers do not spread as fully, because they are absorbed within the intellect — like a candle before a torch — and the intellect thereby inhibits their expansion.

אבל בשעת שינה שמסתלק ממשלת כח השכל, אז הן מתפשטין, ואז הקיבה מעכל ושולח אל הכבד כו'.

But during sleep, when the dominion of the intellectual power withdraws, the outer faculties expand — the stomach digests and sends [nourishment] to the liver, etc.

וכח הזן והמעכל והדוחה וכהאי גוונא הם כחות חיצוניות ותחתוניות שבנפש.

The powers of nourishment, digestion, expulsion, and similar bodily functions are the outer and lower faculties of the soul.

וכך למעלה במלכות דאצילות שבלילה תרעין דגן עדן אסתימו, שההארה שנמשך מבחינת מלכות בגן עדן זיו השכינה, זהו עיקר הארת פנימיות המלכות.

Similarly, in the spiritual realm: Malchus d'Atzilus is like this. At night "the gates of Gan Eden are closed" — meaning that the illumination flowing from Malchus into Gan Eden, the radiance of the Shechinah, represents the essential inner light of Malchus.

(דהיינו שההמשכה מבחינת ג' ראשונות שבמלכות.

(That is, the flow that comes from the three upper [sefirot] within Malchus.

וכמו שכתוב במקום אחר בביאור הזהר פרשת אחרי)

As written elsewhere in the explanation of the Zohar, parshas Acharei.)

ובלילה מסתלק הארה זו, אלא שהשפעת חיצוניות נמשך אז, והיינו "ותתן טרף" בבריאה יצירה עשייה.

At night this inner light withdraws, and only the outer dimension continues to flow — that is the "she gives food" to the worlds of Beriah, Yetzirah, and Asiyah.

(והמשכה זו מבחינת ז' תחתונות שבמלכות)

(This flow comes from the seven lower [sefirot] within Malchus.)

וביום, נפתחים תרעי דגן עדן, לפי שיש התגברות החסדים, "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית.

During the day, the gates of Gan Eden are opened. This is because the chassadim (loving-kindnesses) prevail: "the kindness of G‑d is all the day,"⁹ and therefore the inner illumination flows then.

ואף על פי כן יש בחינת פרוכת, פרסא, ונמשך המשכה זו על ידי אמצעות הפרסא.

Yet even during the day, there is still a paroches — a parsa (screen) — and the inner illumination flows only by passing through the parsa.^[d]

והפרסא היא מבחינת חשמל, שהוא מחיצוניות הבינה, שמלביש ומקיף את י' ספירות דז"א וי' ספירות דנוקבא, כתנות עור, ומלבישם מצדיהם.

This parsa is formed from the dimension of chashmal¹⁰ — which derives from the outer aspect of Binah (Understanding). It enclothes and encompasses the ten sefiros of Z'eir Anpin¹¹ and the ten sefiros of Nukvah, like garments of skin, clothing them from their sides.

והוא בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים.

This is in order that the external forces (chitzoniim) should not be able to draw nourishment [from the holy.

ומתחת רגליהם הוא בחינת מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה כו'.

And beneath their feet is the aspect of a "shoe" — a separation between Atzilus and Beriah and Yetzirah, etc.

(ונעל הזה הוא בחינת המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה.

(This "shoe" is the masach (screen) and parsa that separates between Atzilus and Beriah.

כמו שכתוב בעץ חיים שער מ"אפרק א', ופרק ו'.

As written in Etz Chaim, Sha'ar 41, chapter 1 and chapter 6.

ובשער מ' פרק א')

And in Sha'ar 40, chapter 1.)

וכמו שפירש רש"י "לצניעות", דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה כי אם בדרך מסך.

This is the meaning of Rashi's explanation: "for modesty" — that is, the full light of Atzilus should not be fully revealed in Beriah, but only through the intermediary of a screen (masach).

שהמלכות דאצילות בוקע המסך, ונעשה עתיק לבריאה.

Malchus d'Atzilus pierces through the screen and becomes — in relation to Beriah — Atik (the "Ancient One," the transcendent, concealed level).¹²

וכן בכל עולם.

And so it is in each world.

שבבריאה נעשה גם כן חשמל מחיצוניות הבינה, ומקיף לז"א ונוקבא עד שנעשה מנעל כו'.

For in Beriah as well, there is a chashmal formed from the outer aspect of Binah, encompassing Z'eir Anpin and Nukvah [of Beriah], until it becomes a "shoe" [separating Beriah from Yetzirah], etc.¹³

ולהבין ענין חשמל זה, מה ענינו?

To understand the matter of this chashmal — what is its nature?^[e]

הנה "מבשרי אחזה", כי במדות אין שם התגלות כל השכל, שאם כן היו המדות בטלים בהשכל ולא היה מהם כלל התפשטות והמשכה.

"From my flesh I perceive [G‑dliness]"¹⁴ — that is, we understand spiritual realities through bodily analogy. In the midos (emotional attributes), the intellect is not fully revealed. For if it were, the midos would be entirely nullified in the intellect and there would be no independent expression or flow from them at all.

אלא שאף על פי כן מקיף עליהם הארה מועטת מחיצוניות הבינה בחינת התבוננות שלמעלה מן המדות בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים, שמהמדות יכול להיות אחיזה לסטרא אחרא.

Nevertheless, a small illumination from the outer aspect of Binah — the dimension of hisbonenus (contemplation) that transcends the midos — encompasses the midos, in order that the external forces should not be able to grasp them. For the midos are susceptible to the grasp of the sitra achra (the Other Side).

וכמארז"ל: "לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל כו'". וכן שבה"כ היה בהמדות. לפיכך צ"ל בחי' חשמל מקיף, שלא יהי' להם יניקה מהמדות, אלא בדרך שערות וצפרנים כפי הצורך בלבד.

As the Sages said: "Not like Avraham, from whom Yishmael descended, etc."¹⁵ And likewise, the sheviras ha-keilim (breaking of the vessels)¹⁶ occurred through the midos. Therefore, there must be¹⁷ the aspect of an encompassing chashmal, so that the external forces have no nourishment from the midos, but only [what passes through] like hair and nails — only what is absolutely necessary.

(כי חשמל זה הוא מהבינה, וחו"ב הן תרין ריעין כו'. ומחכמה אין יניקה לחיצונים. כנודע מענין הנגעים. וכמ"ש: "ימותו ולא בחכמה". לפי שחכמה כח מה בחי' בטול לאור א"ס כו')

(For this chashmal derives from Binah, and Chochma (Wisdom) and Binah¹⁸ are "two companions that are never separated," etc. From Chochma, the external forces have no nourishment — as is known from the matter of the skin afflictions (nega'im) — as it says "they die and not through wisdom,"¹⁹ because Chochma is koach mah, the aspect of bittul (self-nullification) to the infinite light, etc.)

ופי' ענין החשמל שמלביש לזו"נ, והרי הוא חיצוניות אצלן, ואעפ"כ שרשו גבוה מהן, שהרי הוא מהבינה.

To explain the nature of the chashmal that enclothes Z'eir Anpin and Nukvah: it is external relative to them, yet its root is higher than they are, for it derives from Binah.

הענין הוא כמו המשל שהוא לבוש להנמשל. דהנה צירופי אותיות המשל הם גשמיות נגד הנמשל, ולבוש לבד להנמשל.

The matter is like a parable relative to the idea it illustrates. The letter-combinations of the parable are physical and external compared to the abstract meaning they illustrate — they are merely a garment for the meaning.

אך מ"מ שרש המשל הוא גבוה מאד נעלה, שאין כל אדם יכול לומר משלים, אלא משלי שלמה.

Yet the root of the parable is exceedingly elevated — not every person can compose parables; only Shlomo's proverbs.²⁰ Only one whose intellect is exceedingly lofty can compress his wisdom into a fitting parable.

ובגמרא אמרו על רבי מאיר: "תלתא שמעתא ותלתא מתלי". ואמרו: "משמת רבי מאיר בטלו מושלי משלים כו'".

In the Talmud, it is said of Rabbi Meir that he would expound "three legal teachings and three parables."²¹ And they said: "When Rabbi Meir passed away, the composers of parables ceased."²²

והיינו כי דוקא מי ששכלו שכל גבוה יכול לצמצם שכלו במשל שיהיה מכוון נגד הנמשל ממש. משא"כ מי שאין לו שכל גבוה כל כך, די לו במה שיבין השכל כאשר הוא. אבל לא יוכל להסביר פנים במשל. ואם יאמר משל - לא יהי' המכוון כו'.

For it is specifically one whose intellect is exceedingly elevated who can compress his understanding into a parable that precisely mirrors the abstract idea. One whose intellect is not so lofty can only understand the intellectual concept as it stands — he cannot illustrate it with a fitting parable. If he does offer a parable, it will miss the point.

ועד"ז הוא בחי' החשמל, שהוא לבוש לזו"נ כהתלבשות השכל במשל. והיינו לפי שנמשך מהבינה שהיא למעלה מעלה מהמדות כו', רק אח"כ נעשה לבוש לזו"נ, והוא למטה מהן. כמו שהמשל הוא חיצוניות לגבי הנמשל ולבוש לבד.

Analogously, the chashmal is a garment for Z'eir Anpin and Nukvah — just as intellect enclothes itself in a parable. Even though it flows from Binah, which is exceedingly higher than the midos, it ultimately becomes a garment for Z'eir Anpin and Nukvah — lower than they are. Just as the parable is external relative to the meaning, and is merely a garment.

והרי א"כ מובן שיש בבחי' החשמל הזה ב' בחינות: א', מצד שרשו שהוא גבוה מאד נעלה למעלה מן המדות שהוא מבחי' הבינה. והב', מצד התפשטותו בבחי' חיצוניות בבחי' צירופי אותיות, שהאותיות הם מדרגה האחרונה שבכל הי"ס.

It is now clear that the chashmal has two aspects: First, from the perspective of its root — exceedingly elevated, above the midos, from the dimension of Binah. Second, from the perspective of its expansion in its external mode — in the form of letter-combinations (tzirufei osiyos) — letters being the last level among all ten sefiros.

(ומה שמלביש החשמל לזו"נ היינו כמו אותיות שמלבישי' להמדות כו')

(The way the chashmal enclothes Z'eir Anpin and Nukvah is like letters enclothing the midos, etc.)

וזהו פי' חשמל, "חש מל". פי', חש - לשון שתיקה. היינו מצד בחי' א' שבו, שהוא שרשו מהבינה: "כי סייג לחכמה שתיקה", כי: "הוי"ה בחכמה". ולכן החכמה היא בחי' ביטול. וזהו השתיקה. וע"ד שמשה רבע"ה הי' כבד פה כו'.

This is the meaning of chashmal: "chash-mal" — "chash" means silence. That refers to the first aspect — its root from Binah: "silence is a fence for wisdom,"²³ for "the L‑rd [Havayah] [is expressed] in wisdom."²⁴ Therefore, Chochma is the aspect of bittul (nullification) — that is the silence. Similarly, Moshe Rabbeinu was "heavy of mouth,"²⁵ reflecting the silence of the Chochma dimension.

ומל לשון דיבור והתגלות - זהו מצד בחי' הב' שבו כשנעשה לבוש לזו"נ, כמו האותיות שמלבישי' הנמשל. ועי"ז יוכל להיות השפעה זהו פי' מל:

"Mal" means speech and revelation — that is the second aspect, when the chashmal becomes a garment for Z'eir Anpin and Nukvah, like letters enclothing the meaning. Through this, influence can flow. That is the meaning of "mal."

והנה זהו בחשמל שבי"ס עצמן. וכן במלאכים שיש כמה אלפים רבבות מדרגות. כמ"ש: "היש מספר לגדודיו", ויש מהם שהם מבחי' החשמל ע"י כלים דאצילות.

This describes the chashmal within the ten sefiros themselves. So too among the angels, who have countless levels — "Is there a number to His legions?"²⁶ — and some of them are from the aspect of chashmal, through the vessels of Atzilus.

(ור"ל, שזה שנת"ל הוא ענין החשמל דבינה דאצילות המקיף לזו"נ דאצילות כנ"ל. וכמו כן יש ג"כ בזו"נ דבי"ע ג"כ בחי' חשמל. ומזה נמשך המסך שבין בריאה ליצירה ובין יצירה לעשיה. ושם יש ג"כ מלאכים שהם מבחי' חשמל וכידוע שמט"ט נק' נעל דשכינתא והרי נתבאר שהנעל זהו בחי' חשמל כו')

(The meaning is: what was explained above²⁷ refers to the chashmal of Binah d'Atzilus encompassing Z'eir Anpin and Nukvah d'Atzilus as stated. Similarly, there is also a chashmal aspect in Z'eir Anpin and Nukvah of Beriah, Yetzirah, and Asiyah.²⁸ From this derives the screen between Beriah and Yetzirah, and between Yetzirah and Asiyah. There are also angels of the chashmal aspect there — and as is known, Metatron²⁹ is called the "shoe of the Shechinah," and it was explained that the "shoe" is the aspect of chashmal.)

וע"ז ארז"ל: "בשעה שהדבור יוצא מפי הקב"ה - חשות".

It is regarding this that the Sages said: "When speech issues from the mouth of the Holy One, blessed be He — they are silent [chashos]."³⁰

פי' "הקב"ה" - הוא ז"א. כמו פי': "קוב"ה ושכינתיה". שכינתי' - היינו מה ששוכן ומתלבש בתחתונים. וקדוש - הוא מובדל. כך בחי' מלכות אין מלך בלא עם הוא בחי' השוכן ומתלבש בעם. משא"כ מדותיו ית': "לך ה' הגדולה כו'", אין להם ערך ויחס לעם וזהו בחי' קדוש.

"The Holy One blessed be He" (Hakadosh Baruch Hu) refers here to Z'eir Anpin. As the phrase goes: "the Holy One (Kudsha) and His Shechinah"³¹ — "Shechinah" means that which dwells and is enclothed within the lower realms. "Holy" (kadosh) means transcendent (muvdal). Similarly: Malchus — "there is no king without a people"³² — is the aspect of dwelling and being enclothed within the people. Whereas His attributes: "Yours, L‑rd, is the greatness..."³³ — these bear no proportion or relation to the people; that is the aspect of "holy."

והדבור שיוצא מפי הקב"ה הוא בחי' התגלות. היינו מל, מחשמל. והוא כשזו"נ בוקעי' המסך ויורדי' ומתגלי' בעולם שלמטה. ואזי הם המלאכים חשות שהם נכללים בביטול שנמשך מבחי' חכמה. כנ"ל בענין סייג לחכמה שתיקה.

The "speech that issues from the mouth" is the aspect of revelation — the "mal" of chashmal. It occurs when Z'eir Anpin and Nukvah pierce through the screen and descend and are revealed in the world below. At that moment, the angels are silent — they are absorbed in the bittul (nullification) that flows from Chochma, as explained above: "silence is a fence for wisdom."

משא"כ כשאין הדבור יוצא כו', שהוא בחי' הסתלקות - אז הם ממללות. שהם ברעש גדול ואומרי': "ברוך כבוד כו'". זהו ענין החשמל שמקיף ומלביש לזו"נ מצדיהן שהוא בכדי שלא יהי' יניקת החיצונים.

When, by contrast, the "speech does not issue," which is an aspect of withdrawal — then the angels speak (memalelos). With a great sound they declare: "Blessed is the glory..."³⁴ This is the nature of the chashmal that encompasses and enclothes Z'eir Anpin and Nukvah from their sides — in order that the external forces should not nourish from them.

אך מתחת רגליהם הוא בחי': "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב", הוא בחי' מלכות.

But beneath their feet is the aspect of "How beautiful are your steps in sandals, O daughter of the noble"³⁵ — this is the aspect of Malchus [which is the "shoe" beneath Z'eir Anpin].^[f]

נעל זה - אינו לבד בשביל שלא יהי' יניקת החיצונים אלא - הוא מפסיק שלא יהי' גילוי כל האור שבאצילות, דאיהו וגרמוהי חד, להיות כך בבריאה. אלא שיהי' בחי' בריאה יש. והיינו ע"י שהמסך מפסיק בין אצי' לבריאה.

This "shoe" serves not only to prevent nourishment of the external forces — it also creates a separation so that the full light of Atzilus, where "He and His vessels are one,"³⁶ should not be fully revealed in Beriah. Instead, Beriah exists as a distinct entity (yesh). This is accomplished through the screen separating Atzilus from Beriah.

והאור שנמשך מאצי' ע"י המסך להחיות בריאה הוא אור של תולדה. ולכן נק' הבריאה יש מאין.

The light that flows from Atzilus through the screen to animate Beriah is a "derivative light" (or shel toladah). Therefore, Beriah is called "something from nothing" (yesh me'ayin).

והגם: ד"ממך הכל" כתיב, וכולא קמיה כלא חשיבי - עכ"ז נק' יש מאין מפני שהתהוות היש הוא מבחי' האור שנמשך ע"י הפרסא שהוא בחי' אין, שהרי אין זה מהות ועצמות האור שלפני הפרסא אלא אור של תולדה שהוא בחי' אין לגבי עצם האור שלמעלה מהפרסא.

Although "all is from You"³⁷ and "all before Him counts as nothing,"³⁸ still it is called yesh me'ayin — because the existence of the yesh comes from the light drawn through the screen, which is in the dimension of ayin (nothingness). For this light is not the essential nature of the light before the screen — it is merely a derivative light, which is "nothing" relative to the essential light above the screen.³⁹

והנה בשבת מאיר אור האצילות למטה על ידי התלבשות הבריאה לבד ואינו אלא מסך אחד. משא"כ בימות החול יש הפרש בין א"י לח"ל. שבא"י ההנהגה ע"י יצירה ובח"ל ע"י עשייה.

On Shabbos, the light of Atzilus shines below only through the enclothing of Beriah — with only a single screen. During the weekdays, by contrast, there is a difference between the Land of Israel and the diaspora: in the Land of Israel the governance is through Yetzirah, and in the diaspora through Asiyah.^[g]

והנה כל זה עדיין בבחי' קדושה: "וצבא השמים לך משתחוים", שגם היש בטל.

All of this is still within the realm of holiness: "and the host of heaven bows down to You,"⁴⁰ meaning even the yesh (created being) is nullified.

(ולכן פרכת ופרסות הנ"ל הם בחי' פרכת המבדילות בין קדש לקדש. שהרי הפרסא המבדיל בין ע"ס דיצירה לע"ס דעשייה הרי גם ע"ס דעשייה הוא קודש)

(Therefore the curtains and partitions mentioned above are curtains that separate between holy and holy — for the parsa that separates between the ten sefiros⁴¹ of Yetzirah and the ten sefiros of Asiyah still has the ten sefiros of Asiyah on the other side — which is also holy.)

אך מעשייה ולמטה יש עוד מסך ופרסא הוא ק"נ. והוא בחי' ערלה החופפת על הברית.

But below Asiyah, there is yet another screen and parsa — that is klipas Nogah.⁴² This is the aspect of the orlah (foreskin) that covers the bris.^[h]

(כמ"ש בע"ח ש"מ פ"א. ונק' ק"נ כו'. והיא הערלה המכסה על היסוד)

(As written in Etz Chaim, Sha'ar 40, chapter 1. It is called klipas Nogah, etc. And it is the orlah covering over Yesod.)

והוא הבדלה בין קדש לחול.

This is the separation between holy and the mundane (chol).

(ואפשר שהפרסא הוא בין ע"ס דעשייה לק"נ. וא"כ אפשר הוא ג"כ בחי' חשמל המפסיק בין ע"ס דעשייה לנוגה. גם במ"א בפ' ואתחנן ע"פ שמע כו' נתב' ג"כ שההבדלה הוא ע"י בחי' חשמל. וגם במ"א נת' ענין בחי' עטופים שהוא ממוצע בין קדושה לק"נ כו')

(It is possible that the parsa is between the ten sefiros of Asiyah and klipas Nogah. If so, it may also be the aspect of chashmal separating between the ten sefiros of Asiyah and Nogah. Also elsewhere, in the maamar on the verse "Hear (Shema)," the separation is explained as being through the aspect of chashmal. And also elsewhere the concept of atufim (those wrapped) was explained as an intermediary between holiness and klipas Nogah, etc.)

וזהו ענין: "אשר ברא אלהים לעשות - לתקן". ו"תורמסין צריכין תקון כו'".

This is the meaning of "which G‑d created to do — to repair."⁴³ And similarly, "lupines require preparation,"⁴⁴ indicating that the world was created with room for repair and refinement.

כי האדם נברא: "בצלמנו כדמותנו", ויש לו מסך זה. וצריך לתקן, להיות החול - בחי' חולין שנעשו על טהרת הקדש. והיינו ע"י שנכללים בקדושת השבת. כי שבת הוא קודש שאז מאיר אור האצילות ע"י הבריאה בלי מסך שבין בריאה ליצירה ובין יצירה לעשייה. וכ"ש שק"נ אינו מפסיק אז שמאיר שלא על ידו כו'.

For man was created "in Our image and likeness,"⁴⁵ and he too has this screen. He must repair: the mundane (chol) must become "mundane matters performed in a state of purity" (chulin she-na'asu al taharas ha-kodesh). This is accomplished by being included in the holiness of Shabbos. Shabbos is holy — then the light of Atzilus shines through Beriah alone, without the screen between Beriah and Yetzirah or between Yetzirah and Asiyah. Surely klipas Nogah does not create a barrier then, since the light shines without passing through it.

ולכן האדם הוא מובדל ממלאכת החול שאינו עוסק בדברים גשמיים אלא שבת להוי"ה אלהיך בבחינת ביטול הגם שהוא ביטול דבריאה בחינת יש מי שבטל כו' משא"כ בימות החול שהתהוותו ע"י יצירה ועשייה שם יש קליפת נוגה החופפת.

Therefore, on Shabbos a person is separated from weekday labor — he does not engage in physical matters; rather, "Shabbos to the L‑rd your G‑d," in the aspect of bittul (self-nullification). Even so, it is the bittul of Beriah — the nullification of a being that exists yet nullifies itself. By contrast, during the weekdays when existence comes through Yetzirah and Asiyah, klipas Nogah hovers there.

אך ע"י שמברר בששת ימי החול בירורי נוגה יגיע כפיך כי תאכל שעוסק באמונה לשם שמים ומתפלל ולומד בכח זה עי"ז נעשי' החולין עטה"ק.

Yet through refining the sparks of Nogah during the six weekdays — "the toil of your hands you shall eat"⁴⁶ — when one engages [in worldly matters] faithfully for the sake of Heaven, prays and studies with this energy — through this, mundane matters become "sacred in purity"⁴⁷ (al taharas ha-kodesh).

וע"ז אומרים במו"ש: "ברוך המבדיל בין קודש לחול". כי להיות הבדלה ופרסא הוא ממקום גבוה ונעלה כנ"ל בענין חשמל כו' וברוך ונמשך משם להיות מאיר דרך הפרסא. כ"א לא היה הפרסא לא היה שום התהוות חדוש יש מאין ולא היה תקון חולין שנעשו עטה"ק

It is for this reason that at the conclusion of Shabbos we say: "Blessed is He who separates between holy and mundane." For the separation and parsa derives from a very high, elevated source — as explained above regarding chashmal, etc. — "Blessed" (baruch) means it flows from there to shine through the parsa. For if there were no parsa, there would be no creation of something new from nothing (yesh me'ayin), and there would be no repair of mundane matters becoming holy in purity.^[i]

(רק קדש לבד. וכוונת הבריאה דירה בתחתונים הוא, שיהי' יש ונפרד בחי' חול רק שיהי' אח"כ ביטול היש טהרת הקודש)

(Only holiness alone [would exist]. The intent of creation — a dwelling for G‑d in the lower realms⁴⁸ — is that there should be a distinct, separate entity in the dimension of the mundane, but that afterward this entity should be nullified in purity of holiness.)

והנה בהתגלות האור דרך הפרסא עדיין הוא קדושה עד סוף העשייה, ששם מקום הנוגה.

The light revealed through the parsa is still within holiness — all the way to the end of Asiyah, where Nogah begins.

וזהו מצות מילה: "מל י"ה", שהוא מל מחשמל דבינה, שהוא מבחי' י"ה. כי חו"ב הן תרין ריעין.

This is the meaning of the mitzvah of circumcision (milah): "mil of Y-ah" — the "mal" of the chashmal of Binah, which is from the dimension of Y-ah (Chochma and Binah). For Chochma and Binah are "two companions that are never separated."^[j]

דהיינו שכשמסירים הערלה שהיא ק"נ אז נשאר רק חשמל דבינה שהוא הלבוש שצ"ל כמבואר למעלה בכדי שיהי' התהוות בי"ע כו'. אבל הערלה שיא ק"נ צריך להסיר.

That is: when the orlah — which is klipas Nogah — is removed, only the chashmal of Binah remains. That is the garment which must exist, as explained above, in order for the worlds of Beriah, Yetzirah, and Asiyah to come into being, etc. But the orlah, which is klipas Nogah, must be removed.

ומתחילה הוצרך להיות כך כדי שיהי' יניקה לק"נ וממנה לקליפות הטמאות. שק"נ היא המפרדת בין הקדושה ובין כל קליפות טמאות ממש אבל אח"כ העבודה לברר ק"נ ולהפכה לקדושה כו':

Initially, it was necessary for this to exist so that klipas Nogah could draw nourishment, and from it the impure klippos as well. For klipas Nogah is what separates between holiness and the purely impure klippos. But then the avodah (service) is to refine Nogah and transform it into holiness.

והנה בהסיר הערלה אז נעשה: אב המון גויים, שיתוספו ניצוצות להתכלל באלקות מחמת שלא יהי' מסך הנוגה.

When the orlah is removed, one becomes "the father of a multitude of nations" (av hamon goyim) — more sparks are added to be included in G‑dliness, since the screen of Nogah no longer blocks them.

וע"ז נאמר: "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים". אני זקף גדול. כי אני אותיות אין שמלכות הוא הכתר וזקף גדול דהיינו כשהיא מתעלית למעלה כו'.

It is regarding this that it says: "I, behold, My covenant is with you, and you shall be the father of a multitude of nations."⁴⁹ "Ani" (I) [written with a zakef gadol cantillation mark] — "Ani" has the same letters as "Ayin" (nothing), for Malchus is the crown (Kesser), and the zakef gadol indicates when it rises upward.

ופי' שע"י המילה הרי בריתי ממש אתך, והיינו התגלות היסוד כי כל הפרסא הלא הוא בבחי' היסוד בכל עולם יסוד אבא כו' עד סוף העשייה שנעשה ערלה ממש.

The meaning is: through the milah, "My covenant is truly with you" — this is the revelation of Yesod (Foundation). For all the parsa is in the dimension of Yesod in each world — Yesod Abba, etc. — until the end of Asiyah, where it becomes the orlah literally.

ובכריתת הערלה נעשה התגלות בריתי ממש, אני זקף גדול כו', להיות אתך ממש שורה ומתגלה למטה כמו למעלה.

Through the cutting of the orlah, the revelation of "My covenant" literally occurs — "Ani with the zakef gadol," etc. — so that [the G‑dly presence] truly dwells and is revealed below just as it is above.

(ור"ל שע"י כריתת הערלה יורד ונמשך מבחי' אני בבחי' יסוד כמ"ש בע"ח שכ"ז שהערלה דבוקה לא נמשכו גלוי אורות עליונים ביסוד אלא הם סתומים למעלה כו' ובכריתת הערלה נמשך בח' אני אותיות אין בבחי' בריתי וכ"ז נמשך אתך ממש כו'):

(The meaning is: through the cutting of the orlah, the dimension of "Ani" descends and flows in the dimension of Yesod. As written in Etz Chaim: as long as the orlah clings [to Yesod], the revelation of the supernal lights in Yesod does not flow — they are blocked above. Through the cutting of the orlah, the dimension of "Ani" — letters of "Ayin" — flows in the dimension of "My covenant," and all of this flows "truly with you.")

---

Notes

1. Shemos 26:33: "And the curtain shall separate for you between the holy and the holy of holies."

2. Etz Chaim, Sha'ar 41, chapter 1. Sha'ar 41 is the forty-first section (sha'ar) of the Etz Chaim by the Arizal.

3. Etz Chaim, Sha'ar 7, chapter 2.

4. Kesubos 106a: "There were thirteen curtains in the Second Temple — seven corresponding to the seven gates." Rashi explains they were there "for modesty."

5. Tractate Tamid, chapter 1, Mishnah 1 — teaching that the Temple gates were locked at night.

6. Zohar, Shelach (Vol. 3, 161b).

7. Zohar (Vol. 1, 182a and elsewhere): "At night the gates of Gan Eden are closed" — the inner illumination of Malchus withdraws.

8. Mishlei 31:15: "She rises while it is still night and gives food to her household."

9. Tehillim 52:3: "The kindness of G‑d is all the day."

10. See Yechezkel 1:4: "...and within it like the appearance of chashmal." Chashmal is the radiant spiritual substance envisioned by Yechezkel, here explained as deriving from the outer dimension of Binah.

11. Zo'n — Z'eir Anpin and Nukvah, the two lower general sefiros of Atzilus (corresponding to the emotive attributes and the attribute of Kingship).

12. See Etz Chaim, Sha'ar 41, chapter 1, and Iggeres HaKodesh, "Ihu v'Chayohi." Atik Yomin (Ancient of Days) is the highest level of the world below, which is actually a ray of the world above it — here, Malchus d'Atzilus becomes Atik of Beriah.

13. Etz Chaim, Sha'ar 41, chapter 1 (and related passages): The screen between Beriah and Yetzirah is not from Binah d'Beriah but from Tiferes d'Beriah, though within Tiferes there is also chashmal (as the Ramaz wrote at the end of parshas Yisro in the name of the Ari). See also the commentary on the verse "For on this day He will atone."

14. Iyov 19:26: "From my flesh I perceive G‑d" — from observing the workings of the human body we understand spiritual realities.

15. Bereishis Rabbah 48:7: "Not like Avraham from whom Yishmael descended, and not like Yitzchak from whom Esav descended, but like Yaakov whose entire progeny was complete." The midos (even of the Patriarchs) could produce offshoots — indicating the external forces can grasp onto the midos.

16. Sheviras ha-keilim — the "breaking of the vessels," a Kabbalistic concept in which the primordial kings of Tohu (chaos) shattered, producing the fallen sparks that require rectification. This occurred due to excess in the midos.

17. Tzarich liheyos — must be, needs to be.

18. See Zohar (Vol. 3, 4a): "Chochma and Binah, two companions who are never separated." The external forces cannot draw from Chochma because it is entirely the aspect of bittul (self-nullification) to the Ein Sof.

19. Iyov 4:21: "...they die, and not through wisdom" — the external forces die (are nullified) when encountering the dimension of wisdom, because wisdom is pure bittul.

20. See Shir HaShirim Rabbah 1:1: Not just anyone can compose true parables — it requires a lofty intellect that can compress deep truth into a precisely crafted parable.

21. Sotah 49b: "Rabbi Meir would expound three legal teachings and three parables [or homiletic teachings]."

22. Sotah 49b: "When Rabbi Meir died, the composers of parables ceased."

23. Avos 3:13: "Silence is a fence for wisdom" — wisdom is protected by silence, i.e., the essence of Chochma is in the dimension of silence and bittul.

24. Based on Mishlei 3:19: "G‑d with wisdom founded the earth." The Name Havayah is associated with the dimension of Chochma.

25. Shemos 4:10: "I am heavy of mouth and heavy of tongue." Moshe Rabbeinu's "heaviness of mouth" reflects the dimension of silence that comes from Chochma — he was rooted in the highest level of wisdom, which by its nature cannot be spoken.

26. Iyov 25:3: "Is there a number to His legions?"

27. Nit"l — abbreviation for "as explained above" (nitba'er leila).

28. Bei"a — Beriah, Yetzirah, Asiyah, the three worlds below Atzilus.

29. Metatron, the greatest angel, appointed over the world of Beriah. He is called the "shoe of the Shechinah" (na'al d'Shechinta) — the "shoe" that serves as a separator between Atzilus and the lower worlds.

30. Chagigah 13b: "Chashmal — when speech issues from the mouth of the Holy One, they are silent (chashos); when speech does not issue, they speak (memalelos)." Chash = silence; mal = speech.

31. Zohar (Vol. 3, 7a and elsewhere): "Kudsha Brich Hu and His Shechinah" — the Holy One (transcendent G‑dliness, Z'eir Anpin) and the Shechinah (immanent G‑dliness, Malchus).

32. Zohar (Vol. 3, 267b): "There is no king without a people" — Malchus (Kingship) is only expressed in relation to the people it governs.

33. Divrei HaYamim I 29:11: "Yours, L‑rd, is the greatness and the might and the glory and the victory and the splendor..."

34. Yechezkel 3:12: "Blessed is the glory of G‑d from His place." See Chagigah 13b: "[When the speech does not issue] they speak — saying 'Blessed is the glory of G‑d from His place.'"

35. Shir HaShirim 7:2: "How beautiful are your steps in sandals, O daughter of the noble."

36. Tikunei Zohar, Tikun 57: "He and His vessels are one" — in Atzilus, the divine light and the vessels of the sefiros are perfectly unified, all G‑dliness.

37. Divrei HaYamim I 29:14: "For all is from You."

38. Based on Daniel 4:32: "And all who dwell on earth are counted as nothing before Him."

39. See Zohar Vol. 2, 78b, the mystery of chashmal, and the Zohar HaRakia there, the Ramaz, and Sefer Hadras Melech sections 30 and 55.

40. Nechemiah 9:6: "And the host of heaven bows down to You" — even the highest creations, the celestial beings, are nullified and subordinate to G‑d.

41. Asar sefiros — the ten sefiros, the ten divine attributes through which G‑d creates and governs the worlds.

42. Klipas Nogah — the "shining shell," the intermediate klipah (husk) that is neither purely holy nor purely impure. It enclothes the holy Yesod like an orlah (foreskin).

43. Bereishis 2:3: "which G‑d created to do." The Sages expound (Bereishis Rabbah 11:6): "to repair" — the world was created with the need for human repair and refinement.

44. Bereishis Rabbah 11:6: "Lupines require preparation" — just as lupines (bitter legumes) require lengthy cooking to be edible, the world was created in need of repair. The physical world requires the work of refinement to become holy.

45. Bereishis 1:26: "Let us make man in Our image, according to Our likeness."

46. Tehillim 128:2: "The toil of your hands you shall eat; you shall be happy and it shall be well with you."

47. Al taharas ha-kodesh — "in a state of sacred purity." Ata"k abbreviates this phrase: when mundane activity is pursued with faith and for the sake of Heaven, it elevates the sparks of Nogah and transforms them into holiness.

48. Midrash Tanchuma, Naso 16: "The Holy One blessed be He desired to have a dwelling in the lower realms" — the purpose of creation is that G‑dliness should be revealed specifically in the physical, lower world.

49. Bereishis 17:4: "I, behold, My covenant is with you, and you shall be the father of a multitude of nations."