אך העולם הזה השפל עם החיות שבתוכו, קטן מהכיל ולסבול אור וחיות מבחינת צורת האותיות ופנימיותן, להאיר ולהשפיע בו בלי לבוש והסתר, כמו שמאירות ומשפיעות לנשמות ומלאכים.
רק ההארה וההשפעה באה ונשפע לעוה"ז מבחינת חומר וגוף האותיות וחיצוניותם.
שהוא בחינת ההבל המתחלק לז' הבלים שבקהלת, שעליהם העולם עומד, כמ"ש בזוה"ק.
והוא מוצא פי ה', המתלבש בעולם הזה וכל צבאיו להחיותם.
ובתוכו מלובשת בחינת צורת אותיות הדבור והמחשבה ממדותיו הקדושות ורצונו וחכמתו וכו' המיוחדות בא"ס ב"ה בתכלית.
(וז"ש האר"י ז"ל: שבחינת חיצוניות הכלים דמלכות דאצילות, המרומזות בה' של שם הוי' ב"ה, הם ירדו ונעשו נשמה לעולם העשיה)
וכן כתוב בתקונים, שהיו"ד הוא באצי' כו', וה' תתאה מקננת בעשיה: