ברכת המזון
קדם מים אחרונים יאמר פסוק זה: "זה חלק גו'".
ואחר מים אחרונים יאמר פסוק זה: "וידבר אלי גו'".
אם מברכין בזמון אומר המברך: "הב לן ונבריך".
(או בלשון אידיש: "רבותי מיר וועלין בענטשין").
ועונין המסבין: "יהי שם ה' מברך מעתה ועד עולם".
המברך אומר: "ברשות מרנן ורבנן ורבותי, נברך שאכלנו משלו".
ועונין המסבין: "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו".
ומי שלא אכל עמהם עונה: "ברוך ומברך שמו תמיד לעולם ועד".
ואם הם עשרה אומר המברך: "נברך אלהינו שאכלנו משלו".
ועונין המסבין: "ברוך אלהינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו".
ומי שלא אכל עונה: "ברוך אלהינו ומברך שמו תמיד לעולם ועד".
בסעדת נשואין אומר המברך: "נברך אלהינו שהשמחה במעונו שאכלנו משלו".
ועונין המסבין: "ברוך אלהינו שהשמחה במעונו שאכלנו משלו ובטובו חיינו".
בחנכה ופורים אומרים כאן [לפני "ועל הכל"]: "ועל הנסים". ואם שכח — אזי כשיגיע אצל הרחמן יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי וכו'".
"רענו" (בשבת: "רוענו").
שכח ולא אמר "רצה" בשבת, אפלו בסעדה שלישית, אם הוא קדם שקיעת החמה ונזכר קדם ברכת "הטוב והמטיב" — אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל, באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה', מקדש השבת".
ואם טעה ולא אמר "יעלה ויבא" ביום טוב — אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה, "ברוך אתה ה', מקדש ישראל והזמנים".
בראש השנה אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לזכרון את יום הזכרון הזה, ברוך אתה ה', מקדש ישראל ויום הזכרון".
בחלו של מועד אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה" (ואינו חותם).
וכן בראש חדש אומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון", ואינו חותם".
ואם חל יום טוב (או ראש השנה או ראש חדש) בשבת ולא הזכיר לא של שבת ולא של יום טוב (או ראש השנה או ראש חדש) — כוללן יחד ואומר: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל, באהבה לאות ולברית, וימים טובים (בחל המועד: "ומועדים") לששון ולשמחה, את יום חג (פלוני) הזה" (בראש השנה: "וימים טובים לזכרון, את יום הזכרון הזה". בראש חדש: "וראשי חדשים לזכרון"), וחותם: "ברוך אתה ה', מקדש השבת וישראל והזמנים (בראש השנה: "ויום הזכרון". בראש חדש "וראשי חדשים").
וכל זה כשנזכר קדם שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב", אבל אם נזכר אחר שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב", אפלו לא אמר אלא תבת "ברוך" בלבד — צריך לחזור לראש.
במה דברים אמורים? בשבת ויום טוב של שלש רגלים, אבל בחלו של מועד וראש חדש, אם לא נזכר עד שהתחיל "הטוב והמטיב" — אינו חוזר. וכן בסעדה שלישית של שבת ויום טוב. וכן בראש השנה ביום, אבל בליל ראש השנה — חוזר.
"מגדל" (בשבת ויום טוב וראש חדש: "מגדל").
נסח ברכה אחרונה מעין שלש
על תבשיל של ה' מיני דגן, ועל היין, ועל פרות מז' המינים, שהם: גפן, תאנה ורמון, זית ותמרה.
ואם אכל פרות מז' המינים ומיני מזונות ושתה יין — יכלול הכל בברכה אחת, ויאמר כך: "על המחיה ועל הכלכלה, ועל הגפן ועל פרי הגפן, ועל העץ ועל פרי העץ, ועל תנובת השדה, ועל ארץ חמדה כו'", וחותם: "ונודה לך על הארץ ועל המחיה, ועל פרי הגפן, ועל הפרות, "ברוך אתה ה', על הארץ ועל המחיה, ועל פרי הגפן והפרות".