ב"ה, ח"י כסלו, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים עוסק בצ"צ
מו"ה יעקב יוסף שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מט"ו כסלו והקדמו, ומובן שאין כל מקום ויסוד לנפילת רוח וכו' מעכוב המענה על מכתביו מכאן - כי הסיבה היא רוב הטרדות, שלכן בא המענה לאלו שהענין תכוף ביותר כי מתנהגים בדרכים עקלקלות וכיו"ב, וכידוע פירוש רז"ל בתפלת שלמה המלך, שבהנוגע לבנ"י הותנו תנאים משא"כ וכו'[2], ועד"ז בדקות גם בנדון דידן.
ובמ"ש אודות הת"ת[3], הנה אף שבודאי יש מקום לכמה תקונים שפורטם - תקותי אני אשר כ"ע מודי[4] דאי אפשר להטיל ספק בנחיצות הענין עצמו דהת"ת, ולרוב הפשיטות אין להאריך בזה...[5]
המחכה לבשו"ט[6] מההתועדות דיום הבהיר י"ט כסלו[7], ובטח ינצלו גם ימי חנוכה - לעניני יהדות בכלל והפצת המעינות[8] ביחוד - והשי"ת[9] יצליחם.
בברכת חג הגאולה,
מ. שניאורסאהן
- 1 מו"ה יעקב יוסף שי': גורקאוו, לונדון. אגרות נוספות אליו - לעיל חט"ו [ה'תשלב], ובהנסמן בהערות שם. הוא ר' יעקב יוסף גורקאוו, מחסידי חב"ד בלונדון, שיצא עם משפחתו מברית המועצות ודרך צרפת הגיע ללונדון. הרה"ח אי"א נו"נ – הרב החסיד איש ירא אלקים נעלה ונכבד; עוסק בצ"צ – עוסק בצרכי ציבור; מו"ה – מורנו הרב. אגרות נוספות אליו, בסמוך לזמן זה: [ח"טו, ה'תשלב] (י"ג אלול תשי"ז, לאחר שנתקבל לש"ץ בבית הכנסת); [חי"ז, ו'קעב] (ט' ניסן תשי"ח); [חי"ז, ו'תכה] (כ"ח תמוז תשי"ח).
- 2 רז"ל – רבותינו זכרונם לברכה; בנ"י – בני ישראל. כוונתו לפירוש רש"י על תפלת שלמה בחנוכת בית המקדש [מלכים א ח, מג]: על ישראל אמר שלמה "ונתת לאיש ככל דרכיו" (שם, לט) – בתנאי, לפי דרכיו; ועל הנכרי אמר "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" – בלי תנאי. ומפרש רש"י: "לפי שישראל מכיר בהקב"ה, ויודע שהיכולת בידו, ואם אין תפלתו נשמעת, תולה את הדבר בעצמו ובחטאו, אבל עובד גילולים קורא תגר". והרבי לא פירש את הצד השני, אלא רמז ב"משא"כ וכו'". ועד"ז "בדקות" כאן: המענה התכוף ניתן תחלה למי שהענין אצלו דחוף מפני שמתנהג בדרכים עקלקלות; ואילו הקרוב, המבין את המצב, אין לו לראות בעיכוב המענה סיבה לנפילת רוח. ובהערת המו"ל: "וכידוע: ראה גם לקמן אגרת [ו'קלא]".
- 3 הת"ת – התלמוד תורה.
- 4 כ"ע מודי – כולי עלמא מודי, כלומר: הכל מודים.
- 5 הנקודות מסמנות קטע מן המכתב שלא נדפס.
- 6 בשו"ט – בשורות טובות.
- 7 יום גאולת אדמו"ר הזקן ממאסרו בפטרבורג, "ראש השנה לחסידות" [היום יום יט כסלו]. ועליו נאמר בסוף המכתב "בברכת חג הגאולה".
- 8 ע"פ לשון הכתוב [משלי ה, טז]: "יפוצו מעינתיך חוצה", ואגרת הבעש"ט (נדפסה בכתר שם טוב בתחלתו), שמשיח יבוא "לכשיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה". כלומר: הפצת תורת החסידות.
- 9 השי"ת – השם יתברך.
B"H, 18 Kislev, 5718
Brooklyn.
The distinguished Rabbi and Chassid, a G‑d-fearing man, distinguished and honored, whose work is the work of Heaven, engaged in communal affairs, Reb Yaakov Yosef, may he live long[1]
Shalom u'Vrachah!
In reply to your letter of 15 Kislev and the one before it: it is understood that there is no room or basis at all for low spirits, etc., because of the delay in replying to your letters from here. The reason is the great number of preoccupations, and therefore the reply goes first to those whose matter is most pressing, because they are conducting themselves in crooked ways and the like. As is known, our Sages explain King Shlomo's prayer: concerning the Jewish people, conditions were set, whereas, etc.[2]; and in a subtle way, the same applies in our case too.
As for what you write about the Talmud Torah[3]: although there is certainly room for several of the improvements you detailed, I hope that everyone agrees[4] that the necessity of the Talmud Torah itself cannot be doubted; and since it is so obvious, there is no need to elaborate...[5]
Awaiting good news[6] of the farbrengen of the auspicious day of Yud-Tes Kislev[7]; and surely you will also make use of the days of Chanukah, for matters of Yiddishkeit in general and spreading the wellsprings[8] in particular. May G‑d, blessed be He[9], grant you success.
With blessings for the Festival of Redemption,
M. Schneerson
Notes
1. Reb Yaakov Yosef (מו"ה יעקב יוסף): Publisher's note: "Gurkow, London. Further letters to him: above, vol. 15, letter 5732, and the references in the notes there." R. Yaakov Yosef Gurkow, a Chabad Chassid in London, who left the Soviet Union with his family and reached London by way of France. In the address: הרה"ח אי"א נו"נ = הרב החסיד איש ירא אלקים נעלה ונכבד; עוסק בצ"צ = עוסק בצרכי ציבור; מו"ה = מורנו הרב. Further letters to him from around this time: vol. 15, letter 5732 (13 Elul 5717, after he was taken on as chazzan in the shul); vol. 17, letter 6172 (9 Nissan 5718); vol. 17, letter 6425 (28 Tammuz 5718).
2. King Shlomo's prayer... conditions were set, whereas, etc. (תפלת שלמה המלך, שבהנוגע לבנ"י הותנו תנאים משא"כ וכו'): The reference is to Rashi on Shlomo's prayer at the dedication of the Beis HaMikdash (Melachim I 8:43). For a Jew, Shlomo asked, "give to each man according to all his ways" (ibid. 8:39), a conditional request; for the stranger he asked, "do according to all that the stranger calls to You for" (8:43), without condition. Rashi explains: "Because a Jew recognizes the Holy One, blessed be He, and knows that the ability is in His hand, and if his prayer is not answered he attributes it to himself and his sin; but the idolater complains." The Rebbe does not spell out the other side; he only hints at it with "whereas, etc." So too here, "in a subtle way": the urgent reply goes first to one whose matter is pressing because he is going in crooked ways, while one who is close and understands has no reason to see a delayed reply as a cause for low spirits. Publisher's note: "As is known: see also below, letter 6131."
3. The Talmud Torah (הת"ת): התלמוד תורה.
4. Everyone agrees (כ"ע מודי): כולי עלמא מודי.
5. ...: The dots mark a part of the letter that was not printed.
6. Good news (בשו"ט): בשורות טובות.
7. Yud-Tes Kislev (י"ט כסלו): The day of the Alter Rebbe's release from imprisonment in Petersburg, "the Rosh Hashanah of Chassidus" (Hayom Yom, 19 Kislev). It is the "Festival of Redemption" of the closing blessing.
8. Spreading the wellsprings (הפצת המעינות): After the pasuk, Mishlei 5:16: "Let your wellsprings spread outward", and the letter of the Baal Shem Tov (printed at the beginning of Kesser Shem Tov): Mashiach will come "when your teaching becomes known and revealed in the world, and your wellsprings spread outward." That is, spreading the teachings of Chassidus.
9. G‑d, blessed be He (השי"ת): השם יתברך.
Summary
The Rebbe tells the recipient not to lose heart over a delayed reply: answers go first where the need is most pressing, as Rashi explains that a Jew who is close to G‑d accepts that his prayer is answered "according to his ways". The necessity of the Talmud Torah is beyond doubt, whatever improvements it needs, and the days of Yud-Tes Kislev and Chanukah are to be used for Yiddishkeit and for spreading Chassidus.