[ג' כסלו תשי"ח]
במ"ש אודות נשיאת כפים ובפרט ביום הכפורים[1], בהנוגע לפועל צריך לברר באה"ק[2] אצל הכהנים מאנ"ש[3], שהרי בכגון דא בודאי יש מסורה מאב לבן. ומעשה רב יותר מהלכה בספר[4].
הערות המו"ל
נדפסה בלקו"ש[5] חכ"ד ע' 582.
- 1 ביום הכפורים נחלקו המנהגים בנשיאת כפים בתפלת נעילה. מנהג חב"ד שאין נושאים כפים בנעילה, וכך נדפס [היום יום, י תשרי]: "ואין נ"כ"; וכתב רבנו ששמע זאת בפירוש מכ"ק מו"ח אדמו"ר, על מנת להדפיסו [אגרות קודש חי"ח, ו'תקעב]. אבל בארץ הקודש, שבה נושאים הכהנים כפיהם בכל יום, לא הכריע רבנו מרחוק, אלא הורה לברר את המנהג בפועל אצל הכהנים מאנ"ש שם. וכן השיב לשואל אחר מירושלים [אגרות קודש חי"ח, ו'תשסב]: "בהנוגע לנשיאת כפים בנעילה באה"ק ת"ו בתוככי אנ"ש – מובן שאת זה צריך לברר אצלם". ודיני נשיאת כפים – בשו"ע אדמוה"ז [או"ח סי' קכח] ובהערות שם.
- 2 באה"ק – בארץ הקודש.
- 3 אנ"ש – אנשי שלומנו (כינוי לחסידי חב"ד).
- 4 ע"פ לשון הגמרא [בבא בתרא קל, ב], במחלוקת אם הלכה שנאמרה בבית המדרש עדיפא, או מעשה שנעשה בפועל: "מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר מעשה רב". כלומר: מנהג שנהגו בו בפועל, ונמסר מאב לבן, מכריע יותר ממה שנמצא כתוב בספר.
- 5 לקו"ש – לקוטי שיחות.
[3 Kislev, 5718]
Regarding what you wrote about the Priestly Blessing (nesias kapayim), especially on Yom Kippur[1]: as for actual practice, you need to clarify it in the Holy Land with the Kohanim of Anash (our fellow Chassidim), for in a matter like this there is certainly a tradition handed down from father to son. And established practice carries more weight than halachah [found] in a book[2].
Publisher's notes
Printed in Likkutei Sichos, vol. 24, p. 582.
Notes
[1] The Priestly Blessing, especially on Yom Kippur (נשיאת כפים ובפרט ביום הכפורים): On Yom Kippur, customs differ as to whether the Kohanim bless the people at Neilah. The Chabad custom is that there is no Priestly Blessing at Neilah, as printed in Hayom Yom, 10 Tishrei; the Rebbe writes that he heard this explicitly from the Previous Rebbe, in order to print it (Igros Kodesh vol. 18, letter 6572). In the Holy Land, however, where the Kohanim bless the people every day, the Rebbe does not decide from afar, but instructs that the actual practice be clarified with the Kohanim of Anash there. He gave the same answer to another questioner in Jerusalem (Igros Kodesh vol. 18, letter 6762): "As to the Priestly Blessing at Neilah in the Holy Land among Anash — clearly this must be clarified with them." For the laws of the Priestly Blessing, see the Alter Rebbe's Shulchan Aruch, Orach Chaim 128 and the notes there.
[2] Established practice carries more weight (ומעשה רב): From the wording of the Gemara (Bava Basra 130b), in the dispute whether a halachah stated in the study hall or an actual deed carries more weight: מר סבר הלכה עדיפא ומר סבר מעשה רב, "one master holds that a halachah is preferable, and the other holds that a deed is greater." That is: a custom actually practiced and handed down from father to son weighs more than what is found written in a book.
Summary
This letter answers a question about the Priestly Blessing, especially on Yom Kippur: for actual practice in the Holy Land, the custom should be clarified with the Kohanim of Anash there, since in such a matter a tradition is surely handed down from father to son, and established practice outweighs what is written in a book.