ב"ה, כ"ד מ"ח[1], תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
מו"ה[2] סעדי' שי'[3]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מח"י מ"ח, בו כותב אשר דרך נסיעתו מסר פ"ש[4] לאנ"ש[5] שי' במקומות שעבר, שגם איזה מהענינים שנדברו. ויה"ר[6] שיפעלו הדברים פעולתם, כי אם בכל התורה נאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה[7] וק"ו[8] הלומד ע"מ[9] שלא לעשות וכו'[10] - עאכו"כ[11] בהנוגע לתורת החסידות ועניני', כידוע דרישת רבותינו נשיאינו הק'[12] שמכל עניני' יהי' בכן דוקא.
במ"ש אודות ענין הלימוד צרפתית או ערבית וכו' - יש לקוות שימשך הדבר (פארציהען), ובת דינא בטל דינא[13], ובכ"א[14] מובן שצריכים להתדבר ביניהם, כוונתי כל מוסדות אהלי"י[15] אשר במדינתו עתה, בכדי שלא לבד שלא תהי' סתירה מדברי אחד לחבירו, אלא יתוסף עוד סיוע. ומובן שבכגון דא נאמר, עולה עמו ואינה יורדת[16] ח"ו, ז.א.[17] שבאם אפילו באיזה מקום יהי' וויתור ע"פ ההכרח, יש להמשיך (פארציהען) הענין בשאר המקומות משבוע לשבוע ומחדש לחדש וכו', ובאופן דיפלומטי דוקא.
...בברכת הצלחה בעבודתו הק', שנקודתה הפנימית כמו נקודה הפנימית של כל דורנו זה - הוא הפצת המעינות חוצה[18], שהרי הוא דרא דעקבתא דמשיחא[19] שהוא גם הדור דהתחלת הגאולה, במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו.
ובברכה לבשו"ט[20],
מ. שניאורסאהן
בטח מסר (או ימסור) פ"ש בשמי במיוחד להרה"ג[21] וכו' וכו' עובדי' שי'[22], בצירוף ת"ח[23] ממני בעד עזרתו והסיוע שלו בעניני אהלי"י במרוקו בכלל ובספרו בפרט.
הערות המו"ל
מו"ה סעדי': ליברוב, צפרו.
הרה"ג וכו' וכו' עובדי': מוה"ר דוד עובדי'.
- 1 מ"ח – מרחשון.
- 2 הרה"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מו"ה – הרב החסיד, איש ירא אלקים, נכבד ונעלה, מלאכתו מלאכת שמים, מורנו הרב.
- 3 ליברוב, צפרו.
- 4 פ"ש – פריסת שלום.
- 5 לאנ"ש – לאנשי שלומנו.
- 6 ויה"ר – ויהי רצון.
- 7 [קידושין מ, ב]: "נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
- 8 ק"ו – קל וחומר.
- 9 ע"מ – על מנת.
- 10 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ב, וויקרא רבה פל"ה, ז, בגנות הלומד שלא על מנת לעשות.
- 11 עאכו"כ – על אחת כמה וכמה.
- 12 הק' – הקדושים.
- 13 [סנהדרין צה, א]: "אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי: בת דינא, בטל דינא". כלומר: גזירה שלנה ועבר עליה הלילה – בטלה.
- 14 ובכ"א – ובכל אופן.
- 15 אהלי"י – אהלי יוסף יצחק: רשת מוסדות החינוך של חב"ד (ובמרוקו – אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש).
- 16 [כתובות סא, א]: "עולה עמו ואינה יורדת עמו" (האשה עולה עם בעלה במעלתו, אם מעלתו גבוהה משלה, אך אינה יורדת עמו, אם מעלתה גבוהה משלו).
- 17 ז.א. – זאת אומרת.
- 18 [משלי ה, טז]: "יפוצו מעינותיך חוצה". ובאגרת הבעש"ט הידועה (כתר שם טוב, בתחלתו), שהשיבו מלך המשיח שיבוא "לכשיפוצו מעינותיך חוצה".
- 19 [סוטה מט, ב]: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא" וגו'. דרא דעקבתא דמשיחא – הדור שבסוף הגלות, לפני ביאת המשיח.
- 20 לבשו"ט – לבשורות טובות.
- 21 הרה"ג – הרב הגאון.
- 22 מוה"ר דוד עובדי'.
- 23 ת"ח – תשואות חן.
B"H, 24 Marcheshvan, 5718
Brooklyn.
The Rabbi and Chassid, a G‑d-fearing man, distinguished and esteemed, whose work is the work of Heaven, our teacher Rabbi Saadia, may he live
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter of 18 Marcheshvan, in which you write that in the course of your travels you conveyed regards to Anash, may they live, in the places you passed through, together with some of the matters that were discussed. May it be G‑d's will that these words have their effect. For if regarding the whole Torah it is said, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה "study is great, for it leads to action" (Kiddushin 40b), and all the more so what is said of one who studies with the intention of not doing, etc. (Jerusalem Talmud, Berachos 1:2; Vayikra Rabbah 35:7), how much more so does this apply to the teachings of Chassidus and its matters, as is known from the demand of our holy Rebbeim that from every one of its matters there must specifically be a "u'vechen", "and so", a conclusion for practice.
As to what you write regarding the study of French or Arabic, etc.: it is to be hoped that the matter will be drawn out (פארציהען), and בת דינא בטל דינא "once the decree has lain overnight, the decree is void" (Sanhedrin 95a). In any case, it is understood that they must consult among themselves, and I mean all the Oholei Yosef Yitzchak institutions now in your country, so that not only will there be no contradiction between what one says and what another says, but there will even be added support. And it is understood that in such a case one says עולה עמו ואינה יורדת "she rises with him and does not go down" (Kesubos 61a), G‑d forbid; that is to say, even if in some place there has to be a concession out of necessity, the matter should be drawn out (פארציהען) in the other places from week to week and from month to month, etc., and specifically in a diplomatic manner.
...With blessing for success in your holy work, whose inner point, like the inner point of our entire generation, is הפצת המעינות חוצה "spreading the wellsprings outward" (Mishlei 5:16; the letter of the Baal Shem Tov, Keser Shem Tov, at the beginning), for this is דרא דעקבתא דמשיחא "the generation of the footsteps of Mashiach" (Sotah 49b), which is also the generation of the beginning of the redemption, speedily in our days, through our righteous Mashiach.
And with blessing for good news,
M. Schneerson
You have surely conveyed (or will convey) regards in my name, especially, to the Rabbi and Gaon, etc., etc., Ovadia, may he live, together with many thanks from me for his help and assistance in the matters of Oholei Yosef Yitzchak in Morocco in general and in Sefrou in particular.
Publisher's notes
Our teacher Rabbi Saadia (מו"ה סעדי'): Liberow, Sefrou.
The Rabbi and Gaon, etc., etc., Ovadia (הרה"ג וכו' וכו' עובדי'): Rabbi David Ovadia.
Summary
This letter teaches that Chassidus, even more than the rest of Torah, must lead to action. Faced with a demand to teach French or Arabic, the Oholei Yosef Yitzchak schools should coordinate, draw the matter out, and never let a concession made in one place spread to the others, while the inner point of the work, as of the whole generation, remains spreading the wellsprings of Chassidus outward before the coming of Mashiach.