ב"ה, ט"ז אדר שני, ה'תשי"ז
ברוקלין, נ. י.
לכבוד מר משה שי' המכונה ד"ר בהרב
שלום וברכה!
בעתו קבלתי מכתבו וכן החוברת ששלח, ונעם לי לקרוא שחזר הביתה לשלום.
וכיון שזה עתה חגונו ימי הפורים, שזכרם לא יסוף, שבימי הפורים האלה הי' ונהפוך הוא שישלטו היהודים המה בשונאיהם, יהי רצון שיקוים הדבר גם בימינו, שהרי לא חסרים המנים גם עתה.
בהמשך לענין פורים, ובקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני, לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכותי' למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, ז"א הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם, היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.
ועל פי תורת החסידות, אחד מיסודותי' הוא - ההכרה שכל יהודי בנפשו פנימה קשור הוא קשר של קיימא בתורה, תורת חיים, ובמצוותי', אף שבחיצוניותו עושה לפעמים דברים שאינם מתאימים לזה. שלכן שיטת החסידות היא לקרב את כל איש הישראלי מתוך אהבת ישראל להחזירו לתורה מסיני, ואין בזה משום כפי' על דעתו ורצונו הפנימי והאמתי, אלא הסרת ההעלם והקליפה המכסים על נקודת נפשו הפנימית, וזהו סוד ההצלחה בעבודה לקרב את בני ישראל לאביהם שבשמים, וזוהי שיטת אנשי חב"ד ההולכים בדרכי נועם ובשביל האהבה, אבל מבלי להעלים על האמת מה היא תורה מסיני ובהדגשה אשר ההבנה במח ורגש שבלב צריכים לרדת מעולם המחשבה והרגש לעולם המעשה בפועל ממש, תכלית האדם. וכבר הובטחנו לא ידח ממנו נדח, וסוף סוף כל אחד יחזור להמקור ממנו לוקח, אשר נמצא גם בכל אחד ואחת בנקודה הפנימית של נפשו.
בידעי עד כמה מתענין כ' בעניני הנפש, חושבני שאין הוא נרעש ונפחד מהקושיות שמקשים המאטעריאליסטים בנקודות בהן נגעתי לעיל.
וזוהי ההוראה דימי הפורים, אשר ההתחלה וההכנה ל"ונהפוך הוא אשר ישלטו המה בשונאיהם" היתה "כנוס את כל היהודים" לקשרם באמונה בהשי"ת והליכה בדרכיו.
אשמח להתבשר טובות גם בהאמור, ות"ח מראש.
בברכה.
דרך אגב, ידוע לי אשר כמה מחסידי חב"ד היו מהראשונים במבצע אודותיו כותב ואשר בשבת הראשונה בעזה ערכו "שלש-סעודות" בנוסח החב"די.
שכשעלה על ההר: בעת כיבושו ב"מבצע סיני". ראה לעיל אגרת ד'תתצ, ובהנסמן בהערות שם.