ב"ה, א' אד"ש, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ז אד"ר, בו כותב מהנהגתו ואודות הענינים אשר לע"ע אינם בסדר.
והנה בכגון דא העצה היא כמבואר בכמה מספרים הק' שלא להתעמק ולבלות הזמן בהתבוננות במצב איך שהוא בלתי רצוי וכו', כ"א להתנהג מתאים להוראת נשיאנו הק' שטובה פעולה אחת מאלף אנחות, ופעולה בצד הקדושה היא לא בדרך קפיצה מן הקצה אל הקצה, שאין זה אלא הנהגה בהוראת שעה, כ"א בהליכה דרגא אחר דרגא, וע"ד שנאמר מעט מעט אגרשנו, וכמו שנאמר גם בלימוד התורה קובץ על יד ירבה, ופשיטא שצריכה להיות הנהגה זו בתוקף הכי גדול, ז. א. חרטה גמורה גמורה על העבר קשי העורף להתחזק באותן הענינים שהוטבו כבר מתמול, שזה גופא מוסיף מרץ בקיום הענינים והכנה טובה להוספה בזה למחר, ואף שלכאורה יוכל הטוען לומר שדרך ארוכה היא יותר מדי, אבל גם על זה נאמר ארוכה וקצרה, ושמירת שלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בחומש תהלים ותניא הידועים, ונתינה לצדקה בכל יום חול קודם תפלת הבקר איזה פרוטות יוסיפו בהסייעתא דשמיא בהאמור, ובכמה מקומות בספר התניא קדישא חלק א' ימצא מענה על איזה הספיקות שלו במכתבו זה, שעי"ז ישלול ג"כ ענין העצבות.
מובן וגם פשוט שלכל לראש צ"ל אצלו שמירת כל סדרי הישיבה, עד שיהי' דוגמא חי' גם לחבריו בזה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר