ב"ה, י"ט תשרי, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מי"ג תשרי, בו כותב אודות השאלה ששאלו אצלי בשם פב"פ והמענה אשר עניתי עלי', ומפרט ומבאר שהנהגת פב"פ מתאים להמענה עלולה להביא לתסבוכת בעניני הישיבה וח"ו להביא גם נזק בהנוגע להכתה בה הנ"ל מכהן בקדש.
והנה מובן ופשוט שהמענה על שאלות כגון דא, הוא ע"ד האמור בתוספתא סוף פרק ב' דדמאי, אם כזה שאלת, ז. א. שחוו"ד והמענה שלי היא באם הענינים המוזכרים בהמכתב מתאימים... וגם עתה בהביא בחשבון את כל האמור במכתבו של כת"ר, אין זה נוגע ושייך לחוו"ד האמורה ואת כת"ר הסליחה, והשי"ת יזכהו לחזק עניני חינוך בנ"י על טהרת הקדש ולפתחם ולהרחיבם, אשר אם בכל הזמנים ובכל המקומות הי' החינוך אחד העמודים עליו בית ישראל עומד עאכו"כ בדורנו ובארץ אשר עיני ה"א בה פלטרין של ממה"מ הקב"ה.
בהזדמנות זו אתענין לדעת ע"ד הלימוד - בע"ח - הלכות הצריכות בחיי היום יומים, אף שבדורות שלפנינו לא הי' הכרח להכניס זה בתור לימוד ישיבה כיון שהתלמידים ידעו עד"ז בביתהם ע"י חינוך אבותיהם בעוה"ר אין זה כלל המצב עתה, שכל עניני היהדות צריכה להספיק להתלמידים הישיבה אפילו הענינים הפשוטים ביותר, והרי סו"ס זהו העיקר וכמ"ש את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, ומעין זה גם בהנוגע ללימוד המביא לידי יראת ה' ואהבתו בתוככי התלמידים הוא לימוד החסידות וכיו"ב, ות"ח מראש על כתבו בפרטיות בהאמור.
בברכה.
מפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א על החתום, והנני חותם בשמו,
המזכיר