המצווה הר"ג
הציווי שנצטווינו לטעון את המשא על הבהמה או על האדם אם הוא לבדו, אחר שהורדנוהו ממנו או שהורידו זולתנו. כי כמו שנצטווינו לפרק ממנו, כך נצטווינו לטעון עמו.
והוא אמרו יתעלה: "הקם תקים עמו" (דברים כב, ד).
ולשון המכילתא: "הקם תקים עמו - טעינה".
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ב' מ[בבא] מציעא.
ושם נתבאר, שמצווה מן התורה לפרוק ומצווה מן התורה לטעון.
The 203rd Mitzvah
1. The commandment by which we were commanded to load the burden onto the animal or onto the person, if he is alone, after we have taken it down from him or others have taken it down. For just as we were commanded to unload for him, so we were commanded to load with him.
2. This is His statement, may He be exalted: "הקם תקים עמו" ("You shall surely lift it up with him," Devarim 22:4).
3. In the words of the Mechilta: "הקם תקים עמו - טעינה" ("'You shall surely lift it up with him'—this refers to loading," Mechilta).
4. The laws of this mitzvah have already been explained in the second chapter of [Bava] Metzia.
5. And it is explained there that unloading is a mitzvah by Torah law, and loading is a mitzvah by Torah law.