הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ה
א הַיְּבָמָה שֶׁנָּתַן לָהּ הַיָּבָם גֶּט כְּרִיתוּת[1] - פְּסָלָהּ[2], וּפָסַל אֶת צָרוֹתֶיהָ, עָלָיו[3], וְעַל שְׁאָר הָאַחִין: שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁחָלַץ לָהּ. וְאֵין הַגֶּט מוֹעִיל בַּיְּבָמָה[4] אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶן, הוֹאִיל וְהַגֶּט מְגָרֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ. וְכָל גֶּט שֶׁפּוֹסֵל אִשְׁתּוֹ מִן הַכְּהֻנָּה[5], פּוֹסֵל אֶת יְבִמְתּוֹ; וְאֵינָהּ נִתֶּרֶת לְזָר, עַד שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ.
ב הַמַּאֲמָר - אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ קוֹנֶה בַּיְּבָמָה קִנְיָן גָּמוּר, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בּוֹ אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה - צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֶּט[6], וְאֵינָהּ נִתֶּרֶת לְזָר אֵלָא בַּחֲלִיצָה[7].
ג כֵּיצַד: הָעוֹשֶׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְלֹא רָצָה לִבְעֹל - צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ גֶּט, שֶׁהֲרֵי נִתְקַדְּשָׁה לוֹ[8]. וְצָרִיךְ לַחְלֹץ לָהּ, כְּדֵי לְהַתִּירָהּ לַאֲחֵרִים[9], שְׁאֵין הַיְּבָמָה נִתֶּרֶת לְזָר אֵלָא אַחַר בְּעִילַת הַיָּבָם[10], אוֹ אַחַר חֲלִיצָה. אֲבָל הַגֶּט פּוֹסְלָהּ לְיִבּוּם[11], וְאֵינוּ מַתִּירָהּ לְזָר; וְהַמַּאֲמָר אֵינוּ קוֹנֶה בָּהּ קִנְיָן גָּמוּר, כַּבְּעִילָה[12].
ד נָתַן מַאֲמָר לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְנָתַן גֶּט לְמַאֲמָרוֹ[13] - מַה שֶׁעָשָׂה, הֲרֵי בִּטְּלוֹ וְהֻתְּרָה[14]. וְיֵרָאֶה לִי, שֶׁלֹּא הֻתְּרָה אֵלָא לְאֶחָיו; אֲבָל זֶה שֶׁנָּתַן הַגֶּט, נֶאְסְרָה עָלָיו.
ה נָתַן גֶּט לְזִיקָתוֹ[15], וְלֹא לְמַאֲמָרוֹ[16] --פְּסָלָהּ עָלָיו וְעַל שְׁאָר הָאַחִין, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וּצְרִיכָה גֶּט לְמַאֲמָרוֹ[17], וַחֲלִיצָה לְהַתִּירָהּ לְזָר[18].
ו הַמַּאֲמָר שֶׁנִּתַּן לַיְּבָמָה תְּחִלָּה, וְלֹא קְדָמוֹ דָּבָר אַחֵר, וְלֹא נַעֲשָׂה אַחֲרָיו דָּבָר אַחֵר, אֵלָא אִם בָּעַל אוֹתָהּ זֶה שֶׁנָּתַן לָהּ הַמַּאֲמָר--הוּא הַנִּקְרָא מַאֲמָר כָּשֵׁר. וְאִם קְדָמוֹ גֶּט[19] אוֹ חֲלִיצָה[20], בֵּין מִיָּבָם זֶה בֵּין מִיָּבָם אַחֵר, בֵּין בָּהּ בֵּין בְּצָרָתָהּ, וְכֵן אִם קְדָמַתּוּ בְּעִילָה בְּצָרָתָהּ, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאָחִיו[21], אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה אַחֲרָיו גֶּט אוֹ חֲלִיצָה, בֵּין בָּהּ בֵּין בְּצָרָתָהּ, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאָחִיו, אוֹ שֶׁבָּעַל אוֹ נָתַן מַאֲמָר אַחֵר לְצָרָתָהּ, בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו, אוֹ שֶׁנָּתַן לָהּ אָחִיו מַאֲמָר אַחֵר אוֹ בְּעָלָהּ--הֲרֵי זֶה נִקְרָא מַאֲמָר פָּסוּל: בֵּין הַמַּאֲמָר שֶׁקְּדָמוּהוּ הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ, בֵּין הַמַּאֲמָר שֶׁנִּתְאַחֲרוּ אַחֲרָיו.
ז כֵּיצַד: נָתַן גֶּט אוֹ חָלַץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְנָתַן מַאֲמָר לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו, אוֹ שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ אוֹ נָתַן לָהּ מַאֲמָר, וְחָזַר וְנָתַן מַאֲמָר אַחֵר לְצָרָתָהּ, בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו, אוֹ שֶׁנָּתַן מַאֲמָר לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר אָחִיו וְנָתַן לָהּ מַאֲמָר אַחֵר אוֹ בְּעָלָהּ--הֲרֵי זֶה מַאֲמָר פָּסוּל, בֵּין הַמַּאֲמָר הָרִאשׁוֹן בֵּין הַמַּאֲמָר הָאַחֲרוֹן.
ח נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַמַּאֲמָר בֵּין שֶׁקְּדָמוֹ מַאֲמָר אַחֵר, אוֹ גֶּט, אוֹ חֲלִיצָה, אוֹ בְּעִילָה, בֵּין שֶׁקָּדַם הַמַּאֲמָר לְאֶחָד מֵאֵלּוּ--הֲרֵי זֶה מַאֲמָר פָּסוּל: חוּץ מִן הַנּוֹתֵן מַאֲמָר, וּבָעַל לְבַעֲלַת הַמַּאֲמָר--שֶׁזּוֹ הִיא כְּהִלְכָּתָהּ.
ט הַבְּעִילָה שֶׁבּוֹעֵל הַיָּבָם אֶת יְבִמְתּוֹ תְּחִלָּה, אוֹ אַחַר מַאֲמָרוֹ בָּהּ, וְלֹא קְדָמָהּ דָּבָר אַחֵר--נִקְרֵאת בְּעִילָה כְּשֵׁרָה. וְאִם קְדָמָהּ מַאֲמָר מֵאָחִיו, אוֹ גֶּט בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאָחִיו, בֵּין בָּהּ בֵּין בְּצָרָתָהּ, אוֹ אִם קְדָמָהּ מַאֲמָר בְּצָרָתָהּ, בֵּין מִמֶּנּוּ בֵּין מֵאָחִיו--הֲרֵי זוֹ נִקְרֵאת בְּעִילָה פְּסוּלָה.
י הַחֲלִיצָה שֶׁחוֹלֵץ הַיָּבָם לִיבִמְתּוֹ תְּחִלָּה[22], אִם לֹא קְדָמָהּ דָּבָר אַחֵר - נִקְרֵאת חֲלִיצָה מְעֻלָּה[23]. וְאִם קְדָמָהּ גֶּט[24] אוֹ מַאֲמָר[25], בֵּין מִיָּבָם זֶה בֵּין מֵאָחִיו, בֵּין בָּהּ בֵּין בְּצָרָתָהּ--הֲרֵי זוֹ נִקְרֵאת חֲלִיצָה פְּחוּתָה.
יא יְבָמוֹת רַבּוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד[26], כֵּיוָן שֶׁנִּבְעֲלָה אַחַת מֵהֶן בְּעִילָה כְּשֵׁרָה, אוֹ נֶחְלְצָה חֲלִיצָה מְעֻלָּה - הֻתְּרוּ הַכֹּל, וְנִסְתַּלְּקָה זִיקַת הַיִּבּוּם מֵעֲלֵיהֶן[27]. וְאִם נִבְעֲלָה אַחַת מֵהֶן בְּעִילָה פְּסוּלָה[28], אוֹ נִתַּן לָהּ מַאֲמָר פָּסוּל[29]- נֶאְסְרוּ כֻּלָּן לְיִבּוּם[30]; וּצְרִיכָה גֶּט זוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה, אוֹ שֶׁנִּתַּן לָהּ הַמַּאֲמָר[31], וּצְרִיכָה אַחַת מֵהֶן[32] חֲלִיצָה לְהַתִּירָן לְזָר, שְׁאֵין זִיקַת הַיִּבּוּם מִסְתַּלֶּקֶת בִּבְעִילָה פְּסוּלָה[33].
יב נֶחְלְצָה אַחַת מֵהֶן חֲלִיצָה פְּחוּתָה - הֻתְּרָה לְהִנָּשֵׂא לְזָר, זוֹ שֶׁנֶּחְלְצָה. אֲבָל צָרָתָהּ אֲסוּרָה עַד שֶׁתַּחְלֹץ גַּם הִיא, אוֹ עַד שֶׁיַּחְלְצוּ כָּל הָאַחִין לָרִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּחְלְצָה הַחֲלִיצָה הַפְּחוּתָה, שְׁאֵין חֲלִיצָה פְּחוּתָה מְסַלֶּקֶת זִיקַת הַיִּבּוּם מִבַּיִת זֶה עַד שֶׁתַּחְזֹר עַל כָּל הָאַחִין, אוֹ עַד שֶׁתַּחְלֹץ כָּל אַחַת מֵהֶן.
יג כָּל יְבָמָה שֶׁנִּבְעֲלָה לִיבָמָהּ, בֵּין בְּעִילָה כְּשֵׁרָה בֵּין בְּעִילָה פְּסוּלָה, וְאַפִלּוּ בְּעָלָהּ אַחַר שֶׁחָלַץ לָהּ, בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו, בֵּין לְשֵׁם אִישׁוּת בֵּין לְשֵׁם יַבְמוּת, וְאַפִלּוּ בָּעַל צָרָתָהּ אַחַר שֶׁבָּעַל בְּעִילָה כְּשֵׁרָה, בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו--הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה גֶּט, שֶׁהֲרֵי נַעֲשָׂת אֵשֶׁת אִישׁ בַּבְּעִילָה. וְכֵן כָּל יְבָמָה שֶׁנִּתַּן לָהּ מַאֲמָר, בֵּין מַאֲמָר כָּשֵׁר בֵּין מַאֲמָר פָּסוּל--הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה גֶּט מִפְּנֵי הַמַּאֲמָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאַחַר כָּךְ יָסוּר אִסּוּר הַמַּאֲמָר.
יד כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁהַגֶּט, אֵינוּ דּוֹחֶה הַיְּבָמָה דְּחִיָּה גְּמוּרָה, וְכֵן הַמַּאֲמָר, אֵינוּ קוֹנֶה בָּהּ קִנְיָן גָּמוּר; אֲבָל הַבְּעִילָה, קוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר, וְהַחֲלִיצָה, דּוֹחָה אוֹתָהּ דְּחִיָּה גְּמוּרָה. לְפִיכָּךְ גֶּט אַחַר גֶּט בַּיְּבָמָה, אוֹ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר--מוֹעִיל; אֲבָל בְּעִילָה אַחַר בְּעִילָה בָּהּ, וַחֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה--אֵין הָאַחֲרוֹנָה מוֹעֶלֶת כְּלוּם. וְכֵן גֶּט אוֹ חֲלִיצָה אַחַר הַבְּעִילָה, אֵינָם כְּלוּם.
טו כֵּיצַד: יָבָם שֶׁנָּתַן גֶּט לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְנָתַן גֶּט לְצָרָתָהּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר בִּקְרוֹבַת שְׁתֵּיהֶן. וְכֵן שְׁנֵי יְבָמִין שֶׁנָּתְנוּ שְׁנֵי גִּטִּין לִיבָמָה אַחַת, זֶה אַחַר זֶה--הֲרֵי זוֹ כִּגְרוּשָׁה לִשְׁנֵיהֶן, וּשְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ; וְאֶחָד מֵהֶן חוֹלֵץ. וְכֵן אִם נָתַן גֶּט לִיבִמְתּוֹ, וְנָתַן אָחִיו גֶּט לְצָרָתָהּ--כָּל אֶחָד אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת זוֹ שֶׁנָּתַן לָהּ הַגֶּט; וְכֵן אִם נָתְנוּ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. אֲבָל הַיָּבָם שֶׁחָלַץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְחָלַץ לְצָרָתָהּ בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו, וְכֵן שְׁנֵי יְבָמִין שֶׁחָלְצוּ זֶה אַחַר זֶה, לִיבָמָה אַחַת--אֵין חֲלִיצָה אַחֲרוֹנָה כְּלוּם, וְאֵין הַחוֹלֵץ אוֹתָהּ אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, שֶׁזֶּה כְּחוֹלֵץ לִשְׁאָר הַנָּשִׁים, שְׁאֵין לוֹ עֲלֵיהֶן זִיקָה.
טז וְכֵן הַבּוֹעֵל יְבִמְתּוֹ, וְחָזַר בֵּין הוּא בֵּין אָחִיו וְחָלַץ לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ--אֵין חֲלִיצָה זוֹ כְּלוּם; וְכֵן אִם חָזַר אָחִיו וְנָתַן גֶּט לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ, אֵינוּ כְּלוּם. חָזַר אָחִיו וְנָתַן לָהּ מַאֲמָר, אוֹ בָּעַל--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: מֵאַחַר שֶׁבָּעַל אָחִיו תְּחִלָּה, קָנָה קִנְיָן גָּמוּר; וְאֵין הַקִּדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אֲבָל אִם נָתַן מַאֲמָר לְצָרָתָהּ, אוֹ בָּעַל צָרָתָהּ--צְרִיכָה גֶּט, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יז שְׁנֵי יְבָמִין שֶׁיִּבְּמוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת[34] הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד[35], וְלֹא נוֹדַע מִי יִבַּם תְּחִלָּה--שְׁנֵיהֶן יוֹצִיאוּ בְּגֶט; וְיֻתְּרוּ לְזָרִים[36], וַאֲסוּרוֹת לַיְּבָמִין[37]. לְפִיכָּךְ רְאוּבֵן שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְלוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת בְּעַכּוֹ וְאַחַת בְּצוֹר, וְשִׁמְעוֹן אָחִיו בְּעַכּוֹ וְלֵוִי אָחִיו בְּצוֹר, וְשָׁמְעוּ שֶׁמֵּת רְאוּבֵן--הַדִּין נוֹתֵן שֶׁלֹּא יְיַבַּם אֶחָד מֵהֶן עַד שֶׁיֵּדַע מַה עָשָׂה אָחִיו, שֶׁמֶּא קָדַם וְיִבַּם. קָדַם אֶחָד מֵהֶן, וְיִבַּם - אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ[38], עַד שֶׁיִּוָּדַע שֶׁאָחִיו יִבַּם תְּחִלָּה[39]. רָצָה הָאֶחָד לַחְלֹץ, קֹדֶם שֶׁיִּוָּדַע מַה עָשָׂה אָחִיו[40] - אֵין מוֹנְעִין אוֹתוֹ.
יח יָבָם קָטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - בִּיאָתוֹ כַּמַּאֲמָר מִן הַגָּדוֹל, שְׁאֵינוּ קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר. וּמַאֲמָר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד - אִם נְתָנוֹ תְּחִלָּה, מוֹעִיל וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל בּוֹ עַל הַגָּדוֹל; אֲבָל אִם נְתָנוֹ בַּסּוֹף, אֵינוּ כְּלוּם. וְגִטּוֹ וַחֲלִיצָתוֹ אֵינָם כְּלוּם, בֵּין בַּתְּחִלָּה בֵּין בַּסּוֹף.
יט כֵּיצַד: בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, אוֹ שֶׁנָּתַן לָהּ מַאֲמָר תְּחִלָּה--פְּסָלָהּ עַל שְׁאָר הָאַחִין. אֲבָל אִם עָשָׂה הַגָּדוֹל מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְחָזַר בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד וְנָתַן לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ מַאֲמָר--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, וְלֹא פְסָלָהּ עַל אָחִיו הַגָּדוֹל; חָזַר בֶּן תֵּשַׁע וּבָא עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ, אַחַר מַאֲמָר אָחִיו הַגָּדוֹל--פְּסָלָהּ עַל הַגָּדוֹל: כִּשְׁנֵי גְּדוֹלִים שֶׁעָשׂוּ מַאֲמָר אַחַר מַאֲמָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְחָזַר אָחִיו הַגָּדוֹל וּבָא עָלֶיהָ, אוֹ חָלַץ, אוֹ נָתַן גֶּט אוֹ בָּעַל לָהּ אוֹ לְצָרָתָהּ--הֲרֵי זֶה פְּסָלָהּ עַל הַקָּטָן; וְכֵן אִם חָזַר הַקָּטָן וּבָא עַל צָרָתָהּ, אוֹ בָּא אָחִיו הָאַחֵר שְׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עָלֶיהָ אוֹ עַל צָרָתָהּ--נִפְסְלָה עָלָיו, כְּדִין מַאֲמָר וּמַאֲמָר.
כא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וְהִגְדִּיל וְלֹא בָא עָלֶיהָ מִשֶּׁהִגְדִּיל--צְרִיכָה גֶּט, וַחֲלִיצָה: גֶּט, מִפְּנֵי בִּיאָתוֹ שְׁהוּא כְּמַאֲמָר; וַחֲלִיצָה לְהַתִּירָהּ לְזָר, שֶׁהֲרֵי לֹא נִבְעֲלָה בְּעִילָה שֶׁקּוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר. וְאִם בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁהִגְדִּיל, הֲרֵי זוֹ צְרִיכָה גֶּט בִּלְבָד.
כב וְאֶחָד בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְאֶחָד בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה שֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְלֹא נֻלְּדוּ בּוֹ סִימָנֵי סָרִיס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר.
כג קְטַנָּה שֶׁרְאוּיָה לְמָאַן, וְהַחֵרֶשֶׁת--אַף עַל פִּי שֶׁקִּדּוּשֵׁי שְׁתֵּיהֶן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--שְׁנֵי מִינֵי קִדּוּשִׁין הֶן: קְטַנָּה--יֵשׁ לָהּ קִדּוּשִׁין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר; וְקִדּוּשֶׁיהָ, תְּלוּיִין עַד שֶׁתַּגְדִּיל. וְחֵרֶשֶׁת--תִּקְּנוּ לָהּ נִשּׂוּאִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִשָּׁאֵר פְּנוּיָה לְעוֹלָם. לְפִיכָּךְ אִם הָיוּ כָּל הַיְּבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד קְטַנּוֹת אוֹ חֵרְשׁוֹת--בִּיאָתָהּ שֶׁלְּאַחַת מֵהֶן, פּוֹטֶרֶת אֶת כֻּלָּן.
כד הָיְתָה אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת קְטַנָּה--אֵין בִּיאַת אַחַת מֵהֶן, פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ. וְכֵיצַד תַּקָּנָתָן: מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן, וְכוֹנֵס אֶת הַחֵרֶשֶׁת; וְאִם רָצָה לְגָרְשָׁהּ--כּוֹתֵב לָהּ גֶּט אַחַר שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, וְתֻתַּר לְזָר.
כה הָיְתָה אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת--בִּיאַת הַפִּקַּחַת אוֹ חֲלִיצָתָהּ, פּוֹטֶרֶת אֶת הַחֵרֶשֶׁת; וְאֵין בִּיאַת הַחֵרֶשֶׁת, פּוֹטֶרֶת אֶת הַפִּקַּחַת, שְׁאֵין קִדּוּשֶׁיהָ, אֵלָא מִדִּבְרֵיהֶן. וְכֵן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה--בִּיאַת הַגְּדוֹלָה אוֹ חֲלִיצָתָהּ, פּוֹטֶרֶת אֶת הַקְּטַנָּה; וְאֵין בִּיאַת הַקְּטַנָּה, פּוֹטֶרֶת אֶת הַגְּדוֹלָה.
כו הָיוּ שְׁתֵּיהֶן קְטַנּוֹת הָרְאוּיוֹת לְמָאַן, וּבָא הַיָּבָם עַל אַחַת מֵהֶן, וְחָזַר וּבָא הוּא אוֹ אָחִיו עַל הַשְּׁנִיָּה--לֹא פָסַל אֶת הָרִאשׁוֹנָה; אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הַשְּׁנִיָּה שֶׁתְּמָאֵן, וִיקַיַּם זֶה יְבִמְתּוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁנִּבְעֲלָה תְּחִלָּה.
כז וְכֵן הַדִּין בִּקְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, שֶׁבָּא הַיָּבָם תְּחִלָּה עַל הַקְּטַנָּה, וְחָזַר וּבָא הוּא אוֹ אָחִיו עַל הַחֵרֶשֶׁת--לֹא פָסַל אֶת הַקְּטַנָּה; וְהַחֵרֶשֶׁת, צְרִיכָה גֶּט: שֶׁבִּיאַת הַקְּטַנָּה מְעֻלָּה מִבִּיאַת הַחֵרֶשֶׁת, שֶׁהַקְּטַנָּה רְאוּיָה לְאַחַר זְמָן; לְפִיכָּךְ יְקַיַּם הַקְּטַנָּה, שֶׁנִּבְעֲלָה תְּחִלָּה.
כח בָּא הַיָּבָם תְּחִלָּה עַל הַחֵרֶשֶׁת, וְחָזַר וּבָא הוּא אוֹ אָחִיו עַל הַקְּטַנָּה--פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת; וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן, וְהַחֵרֶשֶׁת יוֹצְאָה בְּגֶט.
כט הָיוּ אַחַת פִּקַּחַת וְאַחַת חֵרֶשֶׁת, בָּא הַיָּבָם עַל הַפִּקַּחַת, וְחָזַר וּבָא הוּא אוֹ אָחִיו עַל הַחֵרֶשֶׁת--לֹא פָסַל אֶת הַפִּקַּחַת; וְהַחֵרֶשֶׁת, צְרִיכָה גֶּט. בָּא הַיָּבָם עַל הַחֵרֶשֶׁת, וְחָזַר הוּא אוֹ אָחִיו וּבָא עַל הַפִּקַּחַת--פָּסַל אֶת הַחֵרֶשֶׁת, וְהַחֵרֶשֶׁת יוֹצְאָה בְּגֶט; וְהַפִּקַּחַת, בְּגֶט וַחֲלִיצָה.
ל הָיוּ גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, בָּא עַל הַגְּדוֹלָה, וְחָזַר הוּא אוֹ אָחִיו וּבָא עַל הַקְּטַנָּה--לֹא פָסַל אֶת הַגְּדוֹלָה; וּמְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן. בָּא עַל הַקְּטַנָּה, וְחָזַר וּבָא הוּא אוֹ אָחִיו עַל הַגְּדוֹלָה--מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן; וִיקַיַּם הַגְּדוֹלָה, שֶׁבְּעִילָתָהּ קוֹנָה קִנְיָן גָּמוּר.
- 1 היינו גט שנותנין לאשתו הנשואה לו, וליבמה נותנין חליצה, וזה נתן לה גט במקום חליצה
- 2 ואינה יכול לייבם אותה, כמו אילו הי' נותן לה חליצה, כי אם נתיר לו להנשא ליבמתו, הרואה לא יתלה שלא עשה כלום בהגט שנתן לה אלא יאמר שמותר לכנוס לאחר גט וא"כ כ"ש שמותר לכנוס אחר חליצה, וזה אינו
- 3 כמו בחליצה של אחד האחים
- 4 לפסלה
- 5 כגון שאמר לה הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם - פסול לכהונה
- 6 אפילו לא יבעלנה, כיון שיש כאן קידושין מאמר מדרבנן צריכה גט לקידושין אלו
- 7 כי אין גט מתיר יבמה רק חליצה
- 8 מדבריהם ע"י המאמר
- 9 כי עדיין זקוקה לו כי אין הגט מתיר יבמה להנשא לשוק
- 10 ואז הי' מועיל הגט שנותן לה לאחר בעילה שהיא אשתו לכל דבר
- 11 כנ"ל הלכה א
- 12 ואין היא אשתו עדיין ולכן הגט אינו מועיל לה וצריכה גם חליצה
- 13 א"כ הרי מבטל הוא הקידושין דמאמר דרבנן ע"י גט דרבנן
- 14 היינו שכאילו לא קדשה כיון שהקדושין נתבטלו ע"י הגט
- 15 במקום חליצה
- 16 היינו שלא ביטל הקידושין ע"י הגט א"כ זה כאילו נתן גט במקום חליצה שלמדנו בהלכה א' שפסלה עליו ועל שאר האחין
- 17 כיון שהגט הי' רק להזיקה
- 18 שהרי לא קבלה חליצה עדיין רק גט, וגט אינו מועיל
- 19 שזה שעושה המאמר, נתן לה גט, שאז הרי פסלה, או שנתן לה חליצה קודם, ואז הרי אין מועיל מאמר כי הרי היא חלוצה כבר, וכן אם עשה זה לשאר הצרות לפני שנתן מאמר לזו, או שאחיו נתנו לאשה זו גט או חליצה
- 20 היינו לפני שעשה מאמר
- 21 שאז מי שבעל היא אשתו
- 22 ואז כשההתחלה היתה בחליצה היא מותרת לכל אדם וכן כל צרותיה ואין צריכה שום דבר, והוי חליצה מעולה, וזהו דוקא כשלא קדמה דבר אחר כבהמשך
- 23 חליצה הטובה, משא"כ אם קדמו דברים לפני החליצה כבפנים אז אף שמועיל אבל אינה חליצה מעולה אלא פחותה
- 24 שהוא או אחד מן האחים נתן גט לחלוצה זו או לצרותיה לפני שנותן לה חליצה הרי משום גט זה אסורה היא וצרותיה להייבם עוד בין לו ובין לאחיו כנ"ל בהלכה א', ונמצא שחליצה זו שנותן לה אינה חליצה מעולה, כי חליצה מעולה היינו שמבלי החליצה יכול לייבמה אבל זה שאינו יכול ליבמה נקרא חליצה פחותה
- 25 המאמר שעשה האח הזה אסרה וצרותיה לכל האחים, ואחרי המאמר לפי הסדר צריך האח שנתן המאמר להכניסה, אבל כיון שזה לא הכניסה ועכשיו אחד מן האחים נותן לה או לצרותיה חליצה, וכיון שלא יכלה להינשא לה לפני החליצה הרי זה חליצה פחותה. ודין חליצה פחותה מבואר בהלכה יב
- 26 שהאח שמת השאיר כמה נשים וכולם יבמות
- 27 ויכולות להינשא למי שרוצות
- 28 לדוגמא שקיבלה מאמר מאח אחר
- 29 כגון שנתן לה גט, תחילה כנ"ל הלכה ו
- 30 כל הצרות אסורות להתייבם, ואם נבעלה בעילה פסולה צריכה גט
- 31 כי אף שפסול הוא מ"מ היא מקודשת לו וצריכה גט
- 32 אשה אחת מהצרות צריכה לחליצה ועל ידי חליצתה כולן מותרות
- 33
- 34 שני נשים החייבים ביבום
- 35 ששניהם היו נשואות לאח אחד (לאפוקי אם יש עוד אח שמת בלי להשאיר בן או בת יש חיוב נפרד להקים שם לאח ההוא, וזה נקרא לא מבית אחד) וכשמת מבלי להשאיר בן או בת לתחייבו שניהם מצד אותו אחיו ליבום, וכיון שנתייבם אחת משניהם השני' אסורה להתייבם לו או לאח אחר כיון שנאמר יבמה יבא עליה ולא עליה ועל צרתה. וכאן כיון שאין ידוע מי יבם קודם הרי שניהם אסורים להשאר עם היבמות, ושינהם צריכות גט
- 36 כי אילו היא הראשונה הרי נתיבמה ולאחרי שקבלה גט מותרת, ואם היא השניה בקבלת יבום, הרי סו"ס כיו שנשא ע"י גט מותרת. אמנם יש כאן שקו"ט אם צריכה גם חליצה אחת מהן כי אפשר שהביאה שעשו היבמות לא היתה כדין ואז צריכה ג"כ חליצה. ויש סברא שצריך גם שתי חליצה עי' רמב"ם לעם הערה קא
- 37 כנ"ל כיון שאשתו אפשר שהיא השני' שיבמה ואסורה לו
- 38 כיון שיש כאן שני ספיקות אולי לא יבם כלל, ואפילו אם יבם אולי זה יבם ראשון ולכן אין מוציאין מידו
- 39 אין הכוונה שיבם תחילה אלא שתחילה עלינו לדעת שיבם וכשאנו יודעים שיבם אז מוציאין מידו כיון שיש כאן רק סופק אחד ואסור כנ"ל
- 40 אם חלצה או יבמה- הרי החליצה שהוא עושה באשה זו אינו מעלה ואינו מוריד ולכן יכול לחלוץ. אמנם לכאורה אם יתברר שהראשון יבמה או חלצה, אז ממילא שהחליצה שנתן השני להשני' לא יה' חליצה ויתירו לאשה זו השניה להינשא לכהן ויאמרו חלוצה מותרת לכהן
Laws of Yibbum and Chalitzah, Chapter 5
1. If the yevamah was given a bill of divorce (get kerisus) by the yavam, she becomes prohibited, and so do her co-wives, to him and to the other brothers. For she is now considered as one who has undergone chalitzah. A get is effective for a yevamah only by Rabbinic decree, since a get divorces a married woman. Any get that disqualifies his wife from marrying a kohen also disqualifies his yevamah; but she is not permitted to marry another man until chalitzah is performed for her.
2. Maamar—even though it does not acquire the yevamah with a complete acquisition, and she does not become a fully married woman through it—still requires a get from him, and she is not permitted to marry another man except through chalitzah.
3. How so? If one performed maamar with his yevamah and did not wish to consummate the marriage, he must write her a get, for she has become betrothed to him. He must also perform chalitzah for her in order to permit her to others, for a yevamah is not permitted to marry another man except after the yavam consummates the marriage or after chalitzah. However, the get disqualifies her from yibbum but does not permit her to marry another; and maamar does not acquire her with a complete acquisition, as does consummation.
4. If he performed maamar with his yevamah and then gave a get for his maamar, what he did is thereby nullified and she is permitted. It appears to me that she is permitted only to his brothers; but to the one who gave the get, she becomes forbidden.
5. If he gave a get for his connection (zikas yibbum) and not for his maamar, she becomes prohibited to him and to the other brothers, as explained; and she requires a get for his maamar, and chalitzah to permit her to others.
6. Maamar that is given to the yevamah at the outset, with nothing preceding it and nothing following it except that the one who gave the maamar consummated the marriage with her—this is called a valid maamar. But if a get or chalitzah preceded it, whether from this yavam or another, whether with her or with her co-wife; or if consummation with her co-wife preceded it, whether by him or by his brother; or if a get or chalitzah followed it, whether with her or with her co-wife, whether by him or by his brother; or if he or his brother consummated the marriage or gave another maamar to her co-wife; or if his brother gave her another maamar or consummated the marriage with her—this is called an invalid maamar, whether the maamar was preceded by these actions or followed by them.
7. How so? If he gave a get or performed chalitzah for his yevamah, and then gave a maamar to her or to her co-wife, whether he or his brother; or if he consummated the marriage with his yevamah or gave her a maamar, and then gave another maamar to her co-wife, whether he or his brother; or if he gave a maamar to his yevamah, and then his brother gave her another maamar or consummated the marriage with her—this is an invalid maamar, whether it is the first or the last maamar.
8. Thus you learn that a maamar, whether preceded by another maamar, or a get, or chalitzah, or consummation, or whether the maamar preceded any of these—this is an invalid maamar, except for one who gives a maamar and then consummates the marriage with the recipient of the maamar, for this is as prescribed by law.
9. The consummation that the yavam performs with his yevamah at the outset, or after his maamar with her, with nothing preceding it, is called a valid consummation. But if it was preceded by a maamar from his brother, or a get—whether from him or from his brother, whether with her or with her co-wife—or if it was preceded by a maamar with her co-wife, whether from him or from his brother—this is called an invalid consummation.
10. The chalitzah that the yavam performs with his yevamah at the outset, if nothing preceded it, is called a superior chalitzah. But if it was preceded by a get or maamar, whether from this yavam or from his brother, whether with her or with her co-wife—this is called a lesser chalitzah.
17. If two yevamim performed yibbum with two yevamos who came from one household, and it is not known which of them performed yibbum first, both must divorce with a get; they are then permitted to marry others, but are forbidden to the yevamim. Therefore, if Reuven was in Yerushalayim and had two wives, one in Akko and one in Tzor, and his brother Shimon was in Akko and his brother Levi was in Tzor, and they heard that Reuven died—the law dictates that neither of them should perform yibbum until it is known what his brother did, lest the other brother already performed yibbum first. If one of them went ahead and performed yibbum, he is not forced to separate from her until it is established that his brother performed yibbum first. If one of the brothers wishes to perform chalitzah before it is known what his brother did, he is not prevented from doing so.
Laws of Yibbum and Chalitzah, Chapter 5
18. A yavam who is a minor, nine years and one day old—his act of intercourse is like maamar from an adult, in that it does not effect a complete acquisition. And maamar performed by a boy of nine years and one day—if he performed it first, it is effective, and he thereby disqualifies her from the adult brother; but if he performed it last, it is of no effect. His get and his chalitzah are of no effect, whether performed first or last.
19. How so? A boy of nine years and one day who had intercourse with his yevamah, or who gave her maamar first—he disqualifies her from the other brothers. But if the adult brother performed maamar with the yevamah, and then the boy of nine years and one day gave her or her co-wife maamar—he has done nothing, and he does not disqualify her from his adult brother. If the boy of nine years and one day then had intercourse with her or her co-wife after his adult brother's maamar—he disqualifies her from the adult brother, just as when two adults performed maamar after maamar, as we have explained.
20. If a boy of nine years and one day had intercourse with his yevamah, and then his adult brother had intercourse with her, or performed chalitzah, or gave a get, or had intercourse with her or her co-wife—he thereby disqualifies her from the minor. Similarly, if the minor then had intercourse with her co-wife, or another brother who is nine years and one day had intercourse with her or her co-wife—she is disqualified from him, as with the law of maamar after maamar.
21. If a boy of nine years and one day had intercourse with his yevamah, and then reached adulthood and did not have intercourse with her after reaching adulthood—she requires a get and chalitzah: a get, because his intercourse is like maamar; and chalitzah, to permit her to marry a stranger, since she did not have intercourse that effects a complete acquisition. But if he had intercourse with her after reaching adulthood, she requires only a get.
22. The law is the same for a boy of nine years and one day, and for a man of twenty years who has not produced two pubic hairs and has not developed the signs of a saris, as we explained at the beginning of this work.
23. A minor girl who is eligible to perform mi'un, and a deaf-mute woman—even though the kiddushin of both are by rabbinic law, as we have explained—are two types of kiddushin: a minor girl has kiddushin so that people will not treat her as ownerless, and her kiddushin is pending until she matures; for a deaf-mute woman, marriage was instituted so that she would not remain unmarried forever. Therefore, if all the yevamos coming from one house are minors or deaf-mutes—the intercourse of one of them exempts all of them.
24. If one is a deaf-mute and one is a minor—the intercourse of one does not exempt her co-wife. What is their remedy? We instruct the minor to perform mi'un, and he marries the deaf-mute; and if he wishes to divorce her, he writes her a get after having intercourse with her, and she is permitted to marry a stranger.
25. If one is a competent woman and one is a deaf-mute—the intercourse or chalitzah of the competent woman exempts the deaf-mute; but the intercourse of the deaf-mute does not exempt the competent woman, since her kiddushin is only by rabbinic law. Similarly, if one is an adult and one is a minor—the intercourse or chalitzah of the adult exempts the minor; but the intercourse of the minor does not exempt the adult.
26. If both are minors eligible for mi'un, and the yavam had intercourse with one of them, and then he or his brother had intercourse with the second—the first is not disqualified; but we instruct the second to perform mi'un, and this yavam should maintain his yevamah, the minor who was first married through intercourse.
27. The same law applies to a minor and a deaf-mute: if the yavam first had intercourse with the minor, and then he or his brother had intercourse with the deaf-mute—the minor is not disqualified; but the deaf-mute requires a get, for the intercourse of the minor is preferable to that of the deaf-mute, since the minor will eventually become eligible. Therefore, he should maintain the minor, who was first married through intercourse.
28. If the yavam first had intercourse with the deaf-mute, and then he or his brother had intercourse with the minor—he has disqualified the deaf-mute; we instruct the minor to perform mi'un, and the deaf-mute leaves with a get.
29. If one of the yevamos was of sound mind and one was deaf-mute, and the yavam had relations with the one of sound mind, and then he or his brother had relations with the deaf-mute—he does not disqualify the one of sound mind; and the deaf-mute requires a get. If the yavam had relations with the deaf-mute, and then he or his brother had relations with the one of sound mind—he disqualifies the deaf-mute, and the deaf-mute leaves with a get; and the one of sound mind, with a get and chalitzah.
30. If one was an adult and one was a minor, if he had relations with the adult, and then he or his brother had relations with the minor—he does not disqualify the adult; and we instruct the minor to refuse. If he had relations with the minor, and then he or his brother had relations with the adult—we instruct the minor to refuse, and he should maintain the adult, for her intercourse effects a complete acquisition.