במדבר פרק ז
א וַיְהִ֡י בְּיוֹם֩ כַּלּ֨וֹת מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹת֜וֹ וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתוֹ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃
ב וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹֽמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃
ג וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים וְשׁ֣וֹר לְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אוֹתָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃
ד וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
ה קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַֽעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְנָֽתַתָּ֤ה אוֹתָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹֽדָתֽוֹ׃
ו וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָֽעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אוֹתָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃
ז אֵ֣ת ׀ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲגָל֗וֹת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵֽרְשׁ֑וֹן כְּפִ֖י עֲבֹֽדָתָֽם׃
ח וְאֵ֣ת ׀ אַרְבַּ֣ע הָֽעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
ט וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃
י וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּי֖וֹם הִמָּשַׁ֣ח אֹת֑וֹ וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
יא וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיּ֗וֹם נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיּ֔וֹם יַקְרִ֨יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַֽחֲנֻכַּ֖ת הַמִּזְבֵּֽחַ׃ {ס}
יב וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיּ֥וֹם הָֽרִאשׁ֖וֹן אֶת־קָרְבָּנ֑וֹ נַחְשׁ֥וֹן בֶּן־עַמִּֽינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃
יג וְקָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
יד כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
טו פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃
טז שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
יז וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּֽינָדָֽב׃ {פ}
יְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיך יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבֹותַי, שֶּתָּאִיר הַיֹום בְּחַסְדְךָ הַגָדֹול עַל נִשְמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְשִׁין כְּצִפָּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יְשְרָאֵל, רִבֹּונֹו שֶׁל עֹולָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵל הַנָך צִיפָּרֵי קַדִישֵׁי לְאַתַר קַדִישָׁא דְאִיתְמָר עַלֵייהּ עַיִן לֹא רָאַתָה אֶלֹהִים זּולָתֶךָ.
יְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיך יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אַבֹותַי, שֶׁבְּאִם אַנִי עַבְדְךָ מִשֵבֶט יְהוּדָה, שֶׁקָרָאתִי בְּתֹורָתֶךָ פַּרְשָׁה שֶׁל הַנָשִֹיא הַיֹום, אַזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוּצִין קַדִישִׁין וְכָל הָאֹורֹות הַקְדֹושֹׁות הַכְּלוּלֹות בִּקְדֻשַת זֶה הַשֵׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְֹכִּיל בְּתֹורָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ, לַעֲשֹוֹת רְצֹונְךָ כָּל יְמֵי חַיַי, אַנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי, מֵעַתָּה וְעַד עֹולָם, אָמֵן:
Numbers, chapter 7
1 On the day that Moshe finished setting up the Mishkan, he anointed it and sanctified it and all its vessels, and the altar and all its vessels; he anointed them and sanctified them.
2 The princes of Israel, the heads of their fathers' houses, brought offerings; they were the princes of the tribes, who stood over those who were counted.
3 They brought their offering before the L‑rd: six covered wagons and twelve oxen — a wagon for every two princes, and an ox for each one — and they presented them before the Mishkan.
4 The L‑rd spoke to Moshe, saying:
5 "Take from them, and they shall be used for the service of the Tent of Meeting; give them to the Levi'im, to each according to his service."
6 So Moshe took the wagons and the oxen, and gave them to the Levi'im.
7 Two wagons and four oxen he gave to the sons of Gershon, according to their service;
8 and four wagons and eight oxen he gave to the sons of Merari, according to their service, under the direction of Isamar the son of Aharon the Kohen.
9 But to the sons of Kehas he did not give any, because theirs was the service of the holy things, which they carried on their shoulders.
10 The princes brought offerings for the dedication of the altar on the day it was anointed; the princes brought their offering before the altar.
11 The L‑rd said to Moshe: "One prince each day, one prince each day, shall they bring their offering for the dedication of the altar."
12 The one who brought his offering on the first day was Nachshon the son of Aminadav, of the tribe of Yehudah.
13 His offering was one silver bowl weighing one hundred and thirty shekels, and one silver basin of seventy shekels by the holy shekel, both of them filled with fine flour mixed with oil, for a meal offering;
14 one golden spoon of ten shekels, filled with incense;
15 one young bull, one ram, one yearling lamb, for a burnt offering;
16 one he-goat for a sin offering;
17 and for the peace offering: two oxen, five rams, five he-goats, five yearling lambs. This was the offering of Nachshon the son of Aminadav.
May it be Your will, L‑rd my G‑d and G‑d of my fathers, that today, in Your great kindness, You shine upon the holy souls who are renewed like birds, chirping, praising and praying on behalf of the holy people Israel. Master of the world, bring and admit these holy birds into the holy place of which it is said: "No eye has seen it, O G‑d, except You."
May it be Your will, L‑rd my G‑d and G‑d of my fathers, that if I, Your servant, am of the tribe of Yehudah, whose portion of the Nasi I have read today in Your Torah, then may all the holy sparks and all the holy lights contained in the holiness of this tribe shine upon me, to understand and comprehend Your Torah and Your fear, to do Your will all the days of my life — I, my children and my children's children, from now and forever. Amen.