מדות פרק ב
(א) הר הבית היה חמש מאות אמה
הר הבית היה חמש מאות אמה - מוקף חומה סביב:
על חמש מאות אמה רובו מן הדרום
רובו מן הדרום שני לו מן המזרח - כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב:
. שני לו מן המזרח. שלישי לו מן הצפון. מיעוטו מן המערב. מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו:
(ב) כל הנכנסין להר הבית. נכנסין דרך ימין. ומקיפין ויוצאין דרך שמאל. חוץ ממי שאירעו דבר שהוא מקיף לשמאל מה לך מקיף לשמאל שאני אבל
נכנסים דרך ימין ומקיפין דרך שמאל - כגון הנכנסים דרך שערי חולדה שהן מן הימין, מקיפין דרך שער הטדי:
שאני אבל - נשאלין אותו מה לך להקיף לשמאל, ואמר שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך וכו׳:
. השוכן בבית הזה ינחמך. שאני מנודה. השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך. דברי רבי מאיר. אמר לו רבי יוסי עשיתן כאילו עברו עליו את הדין
עשיתן כאילו עברו עליו את הדין - אם הן אומרים לו כן, נראה כאלו חבריו עוותו הדין ונידוהו שלא כהלכה:
. אלא השוכן בבית הזה יתן בלבך
יתן בלבך שתשמע לדברי חבירך - דהשתא משמע שהוא עשה שלא כדין וצריך תשובה. והלכה כר׳ יוסי:
. ותשמע לדברי חבריך ויקרבוך:
(ג) לפנים
לפנים - מחומת הר הבית:
ממנו סורג
סורג - מחיצה העשויה נקבים נקבים כמטה מסורגת בחבלים, והיא עשויה מדפי עץ ארוכים וקצרים שמרכיבין אותן זו על זו באלכסון:
גבוה עשרה טפחים. ושלש עשרה פרצות היו שם. שפרצום מלכי יון חזרו וגדרום וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות
וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות - כשמגיע כנגד כל פרצה ופרצה, משתחוה ומודה על אבדן מלכות יון:
. לפנים
לפנים - מאותו סורג היה מקום פנוי עשר אמות, והוא נקרא חיל:
ממנו החיל. עשר אמות. ושתים עשרה מעלות היו שם
ושתים עשרה מעלות היו שם - כדי לעלות משם לעזרת נשים:
. רום המעלה חצי אמה. ושלחה חצי אמה. כל המעלות שהיו שם. רום מעלה
רום מעלה - כל מעלה מהן גבוהה מחברתה חצי אמה. וכן המעלה הראשונה גבוהה מן הקרקע חצי אמה:
חצי אמה. ושלחה
ושלחה - משך רוחב המעלה, דהיינו מקום דריסת הרגל, חצי אמה:
חצי אמה. חוץ משל אולם
חוץ משל אולם - חוץ מן המעלות שבין האולם ולמזבח שלא היו כולם כן, כדתנן בפרק ג׳:
. כל הפתחים והשערים שהיו שם גובהן עשרים אמה. ורחבן עשר אמות. חוץ משל אולם. כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות. חוץ משל אולם. כל השערים שהיו שם היו להן שקופות
חוץ מפתח של אולם - דתנן לקמן באידך פרקין גבהו ארבעים אמה ורחבו עשרים:
היו להן שקופות - אבן מונחת על שתי המזוזות שהדלת שוקף עליו. ושקופות לשון משקוף:
. חוץ משער טדי. שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו. כל השערים שהיו שם. נשתנו להיות של זהב. חוץ משער ניקנור. מפני שנעשה בהן נס
מפני שנעשה בהן נס - כמו שמפורש ביומא פרק ג׳ [דף ל״ח ע״א]:
. ויש אומרים מפני שנחשתן מצהיב:
מצהיבות - כמו מזהיבות שמראיתן דומה לזהב לפיכך לא הוצרכו לעשותו של זהב:
(ד) כל הכתלים שהיו שם
כל הכתלים שהיו שם - בכל בניני הר הבית:
. היו גבוהים
היו גבוהים - הרבה, עד שהיו כל הפתחים שבהן גובהן עשרים אמה, לבד ממה שעל הפתחים:
. חוץ מכותל
חוץ מכותל מזרחי - הוא התחתון לרגלי הר הבית:
המזרחי. שהכהן השורף את הפרה עומד
שהכהן השורף את הפרה עומד בהר המשחה - הוא הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, ופני הכהן למערב ומתכוין ורואה מעל גובה ראש הכותל דרך השערים שלפנים ממנו את פתחו של היכל, כשהוא מזה בדם, כדכתיב (במדבר י״ט:ד׳) והזה אל נוכח פני אוהל מועד. ואם היה הכותל גבוה, אע״פ שהשערים מכוונות כולם זה כנגד זה, שער הר הבית כנגד שער עזרת נשים, ושער עזרת נשים כנגד שער העזרה הגדולה, ושער העזרה הגדולה כנגד פתח ההיכל, לא היה יכול לראות את פתח ההיכל דרך הפתחים, לפי שההר הולך ומגביה ועולה עד שקרקע פתח ההיכל גבוה (שתי) [כ״ב אמות] יותר מקרקע רגלי הר הבית, ונמצא שאסקופת ההיכל גבוהה ממשקוף פתח הר הבית [שתי] אמות שהרי לא היה פתח הר הבית גבוה אלא עשרים כדתנן לעיל, ונמצא שאין הכהן השוחט את הפרה יכול לראות חללו של פתח ההיכל דרך אותו פתח:
בראש הר המשחה ומתכוין ורואה בפתחו של היכל בשעת הזיית הדם:
(ה) עזרת הנשים היתה אורך
אורך - מן המזרח למערב:
מאה ושלשים וחמש. על רחב מאה ושלשים וחמש. וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה. של ארבעים ארבעים אמה. ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות. שנאמר (יחזקאל מו, כא) ויוציאני אל החצר החיצונה. ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר. והנה חצר במקצוע החצר. חצר במקצוע החצר. בארבעת מקצעות החצר חצרות קטורות ואין קטורות אלא שאינן מקורות
על רוחב - מן הצפון לדרום:
קטורות אלא שאינן מקורות - מלשון והנה עלה קיטור הארץ (בראשית י״ט:כ״ח), כלומר מעלות עשן, לפי שאין להן תקרה:
. ומה היו משמשות דרומית מזרחית. היא היתה לשכת הנזירים. ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן. ומגלחין את שערן ומשלחים תחת הדוד
ומשלחים תחת הדוד - לשרפן באש שתחת היורה שמבשלים בה השלמים, דכתיב (במדבר ו׳:י״ח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:
. מזרחית צפונית. היא היתה לשכת העצים. ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים. וכל עץ שנמצא בו תולעת פסול מעל גבי המזבח. צפונית מערבית. היא היתה לשכת מצורעים
מתליעין בעצים - מסירין העצים שנמצא בהן תולעת, לפי שהן פסולים למערכה:
לשכת מצורעים - ששם המצורעים טובלים בשמיני לטהרתן כשבא להכניס ידו בפנים למתן בהונות ואע״פ שטבל מבערב:
. מערבית דרומית. אמר ר
אמר ר׳ אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת - מכלל דרישא כולה ר׳ אליעזר בן יעקב קאמר לה, והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתניתין דמדות ר׳ אליעזר בן יעקב היא:
בי אליעזר בן יעקב שכחתי מה היתה משמשת. אבא שאול אומר שם היו נותנין יין ושמן. היא היתה נקראת לשכת בית שמניה. וחלקה היתה בראשונה
וחלקה היתה בראשונה - פירש רמב״ם, פרוצה, שלא היתה מוקפת מחיצה:
. והקיפוה כצוצרה שהנשים רואות מלמעלן והאנשים מלמטן. כדי שלא יהו מעורבין וחמש עשרה מעלות
כצוצטרה - כמו גזוזטרא הקיפו סביב לעזרת נשים, שיהיו הנשים עומדות למעלה על הגזוזטרא והאנשים למטה לראות בשמחת בית השואבה, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש:
חמש עשרה מעלות - גובה קרקע עזרת ישראל מעזרת נשים:
עולות מתוכה לעזרת ישראל. כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים. שעליהן הלוים אומרים בשיר. לא היו
לא היו תרוטות - ארוכות ובעלי זויות כדרך כל המעלות, אלא עגולות כחצי גורן עגולה:
טרוטות אלא מוקפות. כחצי גורן עגולה:
(ו) ולשכות היו תחת עזרת ישראל. ופתוחות לעזרת הנשים. ששם הלוים נותנים כנורות ונבלים ומצלתים וכל כלי שיר. עזרת ישראל. היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וכן עזרת כהנים היתה אורך מאה ושלשים וחמש. על רוחב אחת עשרה. וראשי פספסין
וראשי פספסין - ראשי קורות בולטים ויוצאים מן הכותל להבדיל בין עזרת ישראל לעזרת כהנים:
מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים. רבי אליעזר בן יעקב אומר. מעלה היתה
מעלה היתה שם - בעזרת ישראל:
וגבוהה אמה
וגבוהה אמה - ואורכה כאורך כל העזרה:
. והדוכן נתון עליה. ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה. כל העזרה
ודוכן - של לוים בנוי עליה ועשוי כמין אצטבא, וגובה הדוכן אמה וחצי:
ובו שלש מעלות של חצי חצי אמה - שעולין בהן לדוכן:
כל העזרה - מתחילת עזרת ישראל עד [אחררי] אחת עשרה אמה מקום פנוי שהיה אחורי בית הכפורת:
היתה אורך מאה ושמונים ושבע. על רחב מאה ושלשים וחמש. ושלש עשרה השתחויות היו שם. אבא יוסי בן חנן אומר. כנגד שלשה עשר שערים
על רוחב - מצפון לדרום:
שלשה עשר שערים - כדקא חשיב להו ואזיל. והאומר שבעה שערים היו לעזרה נותן טעם לשלשה עשר השתחויות, כנגד שלשה עשר פרצות שפרצו מלכי יון בסורג, כדאמרינן לעיל בפרקין. וכולה מתניתין מפורשת בפרק קמא:
. שערים דרומיים סמוכים למערב. שער העליון. שער הדלק. שער הבכורות. שער המים. ולמה נקרא שמו שער המים. שבו מכניסין צלוחית של מים של ניסוך בחג. רבי אליעזר בן יעקב אומר. ובו המים מפכים. ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית. ולעומתן בצפון סמוכים למערב. שער יכניה. שער הקרבן. שער הנשים. שער השיר. ולמה נקרא שמו שער יכניה. שבו יצא יכניה בגלותו. שבמזרח שער נקנור. ושני פשפשים היו לו. אחד מימינו ואחד משמאלו. ושנים במערב. לא היה להם שם: