024 —024 - אשרי תבחר ותקרב ישכון - אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז

אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך, הנה פסוק זה אומרים לפני ברית מילה, כדאיתא בסידור סדר המילה.

Ashrei tivchar u'sekarev yishkon chatzerecha, nisbe'ah betuv beisecha, kedosh heichalecha ("Fortunate is the one whom You choose and bring near to dwell in Your courtyards; may we be sated with the goodness of Your house, Your holy Sanctuary").¹ This verse is said before a bris milah (circumcision), as found in the Siddur, in the order of the circumcision service.

והמקור לזה הוא מ"ש בזהר חסידי קדמאי כו' כד מקריבין בנייהו לקרבנא דא פתחי ואמרי אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך וכו'.

The source for this is what is said in the Zohar:² "The early chassidim… when they would bring their sons to this offering, would open and say, 'Ashrei tivchar u'sekarev yishkon chatzerecha,' etc."

[והגם שבזהר שם חסידי קדמאי כו', כתב זה אדמו"ר הזקן בסידורו, שהוא דבר השוה לכל נפש].

[And although the Zohar there speaks of "the early chassidim…", the Alter Rebbe wrote this in his Siddur,³ for it is a matter that applies equally to every soul.]

וביאור השייכות דפסוק זה לברית מילה הוא, דבפסוק זה נמנים ד' ענינים, חצריך לשון רבים שתי בחינות חצר, ביתך והיכלך.

The connection of this verse to bris milah is explained as follows. This verse lists four matters: chatzerecha ("Your courtyards"), in the plural, meaning two kinds of courtyard;⁴ beisecha ("Your house"); and heichalecha ("Your Sanctuary").

וסדר הענינים בהפסוק הוא מלמטה למעלה.

The order of these matters in the verse is from below upward.

כדאיתא בזהר שם, בקדמיתא חצריך לבתר ביתך ולבתר היכלך, דא פנימאה מן דא ודא לעילא מן דא.

As the Zohar says there: "First 'Your courtyards,' afterwards 'Your house,' and afterwards 'Your Sanctuary' — this one more inward than that, and this one higher than that."

ויש לומר, שד' ענינים אלה הם כנגד ד' עולמות אבי"ע (כדלקמן סעיף ו).

It may be said that these four matters correspond to the four worlds of ABYA — Atzilus, Beriah, Yetzirah and Asiyah (as will be explained below, section 6).

ולכן אומרים פסוק זה קודם הברית, כי ע"י המילה הוא המשכה שלמעלה מהשתלשלות, ובכדי שתהי' המשכה זו צ"ל תחלה השלימות דהשתלשלות (ד' עולמות) כדלקמן (סעיף ז).

This is why this verse is said before the bris: through milah there is a drawing down of what is above hishtalshelus (the chain-like order of descending worlds), and for this drawing down to take place there must first be the completeness of hishtalshelus (the four worlds), as will be explained below (section 7).

ב) והענין הוא, דהחילוק בין חצר ובית (כפשוטם) הוא, דבית הוא דירת אדם ובחצר נמצאים הבהמות והעופות, כדאיתא במשנה הי' מעמיד בהמה בחצר כו' ומגדל תרנגולים.

2) The explanation is this. The difference between a courtyard and a house (in their simple sense) is that the house is where a person lives, while in the courtyard are found the animals and the birds, as the Mishnah says:⁵ "If he would keep an animal in the courtyard…" and "raise chickens."⁶

ובחצר עצמו שני סוגים, חצר מקורה וחצר שאינו מקורה.

The courtyard itself is of two kinds: a roofed courtyard and an unroofed courtyard.

דהחילוק בין חצר מקורה וחצר שאינו מקורה הוא גם בהלכה, דחצר שאינו מקורה (כשהוא יותר מסאתיים) מדאורייתא הוא רשות היחיד אבל מדברי סופרים הוא ככרמלית לפי שדומה לרשות הרבים, וחצר מקורה הוא רשות היחיד גם מדברי סופרים.

The difference between a roofed and an unroofed courtyard is found in halachah too: an unroofed courtyard (when it is larger than two beis se'ah) is by Torah law a reshus hayachid (private domain), but by Rabbinic law it is like a karmelis (an intermediate domain), because it resembles a reshus harabim (public domain);⁷ whereas a roofed courtyard is a reshus hayachid even by Rabbinic law.⁸

והחילוק ביניהם בפשטות, דשמירת הבהמות היא גם בחצר שאינו מקורה [וצריך רק שהחצר יהי' מוקף מחיצות], ושמירת העופות (שיכולים לפרוח ע"ג המחיצות) הוא בחצר מקורה דוקא.

In simple terms, the difference between them is that animals can be kept even in an unroofed courtyard [it need only be surrounded by walls], while birds (which can fly over the walls) can be kept only in a roofed courtyard.

ויש לבאר זה ע"פ מה דאיתא בגמרא בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בשני סימנים כו' עוף שנברא מן הרקק הכשרו בסימן אחד.

This can be explained according to what the Gemara says:⁹ "An animal, which was created from the dry land, is made fit [by slaughter] through two signs… a bird, which was created from the marsh, is made fit through one sign."

ומבואר במק"א, דבהמה שנבראת מן העפר (יבשה) שלכן יש לה חיות בריא וחזק, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בתוקף הגסות.

It is explained elsewhere¹⁰ that the animal, created from the earth (dry land) — which is why it has a healthy and strong vitality¹¹ — alludes to the animal soul in the full strength of its coarseness.

ולכן הכשרה הוא בשני סימנים.

This is why it is made fit through two signs.

ועוף שנברא מן הרקק, מים ועפר, רומז על נפש הבהמית כמו שהיא בדקות.

The bird, created from the marsh — water and earth — alludes to the animal soul in its refined state.

ולכן הכשרו בסימן אחד.

This is why it is made fit through one sign.

ובפרטיות יותר, בהמה היא נפש הבהמית (עצמה), שהיא ממדריגות תחתונות דנוגה (גסות שלה), ועוף הוא נפש השכלית שהיא ממדריגות עליונות דנוגה (דקות שלה), שלכן היא ממוצע בין נפש הבהמית ונפש האלקית.

More specifically: the animal is the animal soul (itself), which derives from the lower levels of nogah¹² (kelipas nogah, the "translucent shell" in which good and evil are mixed — its coarse part), while the bird is the intellectual soul, which derives from the upper levels of nogah¹² (its refined part) — which is why it is intermediate¹³ between the animal soul and the G‑dly soul.¹²

וזהו שהעוף פורח באויר (מזמן לזמן), דיש לבאר זה בשני אופנים.

This is why the bird flies in the air (from time to time); and this can be explained in two ways.

שהפריחה באויר (דהעוף) היא מצד נפש השכלית עצמה.

The first: the flying in the air (of the bird) comes from the intellectual soul itself.

כי טבע השכל (גם השכל דנפש השכלית הגם שהוא שכל טבעי, שכל דנוגה, מ"מ, כיון שהוא שכל, טבעו) הוא להיות נמשך למה שלמעלה ממנו.

For the nature of the intellect (even the intellect of the intellectual soul — although it is a natural intellect, an intellect of nogah, nevertheless, since it is intellect, its nature) is to be drawn to what is above it.¹⁴

ועוד ענין בזה, שע"י ההתלבשות דנפש האלקית בנפש השכלית, יכולה היא להשיג עניני אלקות שלמעלה מעולם.

Another point in this: through the G‑dly soul enclothing itself in the intellectual soul, the intellectual soul can grasp G‑dly matters that are above the world.

אלא שגם אז היא רק מסכימה לההשגה דנפש האלקית אבל היא נשארת במהותה – שכל אנושי.

Yet even then it only assents to the comprehension of the G‑dly soul, while in its essence it remains human intellect.¹⁵

ויש לומר, דזה ששמירת בהמות הוא גם בחצר שאינו מקורה ושמירת העופות הוא דוקא בחצר מקורה (אף שעופות הם בדקות יותר), כי דקות דנוגה אינו ניכר כ"כ, ולכן צריך לשמירה יתירה.

It may be said that the reason animals can be kept even in an unroofed courtyard, while birds can be kept only in a roofed courtyard (although birds are more refined), is that the refined side of nogah is not so recognizable, and therefore it needs extra guarding.

ולהוסיף, דכמו שבגשמיות, הטעם על זה שהעופות אינם נשמרים בחצר שאינו מקורה הוא לפי שיכולים לפרוח (על גבי המחיצות), עד"ז הוא ברוחניות, דזה שנפש השכלית צריכה לשמירה יתירה הוא לפי שיש בה התכונה דפריחה באויר.

Further: just as physically, the reason birds are not secured in an unroofed courtyard is that they can fly (over the walls), so too spiritually, the reason the intellectual soul needs extra guarding is that it has the quality of flying in the air.

והיינו, דכיון שהשכל דנפש השכלית נמשך למה שלמעלה ממנו [ויתירה מזו, שהוא משיג (על ידי התלבשות נפש האלקית בנפש השכלית) עניני אלקות שלמעלה מעולם], לכן, בכדי למצוא הרע שבשכל הוא דוקא ע"י ההתבוננות שאלקות הוא מופלא משכל אנושי [היינו שגם הענינים דאלקות המושגים בשכל אנושי, אין השכל משיג אותם כמו שהם לאמיתתם, כי כיון שהם אלקות, הרי הם בלי גבול, וכמו שהשכל תופס אותם, בהכרח שהוא מגבילם], ועל ידי שנפש השכלית (עוף) מרגישה הפלאת אלקות שלמעלה מהשכל, מקורה בגג, עי"ז נתברר דקות הרע שבה, נשמרת.

That is: since the intellect of the intellectual soul is drawn to what is above it [and moreover, it grasps (through the G‑dly soul enclothing itself in the intellectual soul) G‑dly matters that are above the world], therefore, finding the evil within the intellect comes specifically through contemplating that G‑dliness is beyond human intellect [that is, even the G‑dly matters that human intellect does grasp, the intellect does not grasp as they truly are; for since they are G‑dliness, they are without limit, and in the way the intellect takes hold of them, it necessarily limits them¹⁶]. And when the intellectual soul (the bird) senses the transcendence of G‑dliness that is above intellect — "roofed over" — the subtle evil within it is thereby refined,¹⁷ and it is guarded.

ג) ועפ"ז יש לבאר זה שהדין שחצר שאינו מקורה הוא ככרמלית הוא מדברי סופרים, כי שמירת הבהמה (בעבודת האדם) היא בעיקר בנוגע למחשבה דיבור ומעשה, שמצד התאוות דנפש הבהמית אפשר שיכשל באיזה איסור ח"ו, ושמירת הבהמה היא ע"י שגודר את החצר (המקום שבו נמצאת הבהמה) במחיצות, היינו שלא לעשות מה שהוא רוצה ורק מה שצריך לעשות.

3) Accordingly, it can be explained why the law that an unroofed courtyard is like a karmelis is of Rabbinic origin. Guarding the animal (in man's service of G‑d) concerns mainly thought, speech and action, where because of the cravings of the animal soul one might, G‑d forbid, stumble into some transgression; and the animal is guarded by fencing in the courtyard (the place where the animal is) with walls — that is, not doing whatever he wants, but only what he needs to do.¹⁸

ושמירת העוף (בעבודת האדם) שהוא בנוגע לדקות דנוגה (כנ"ל) הוא בעיקר בנוגע לכחות הפנימיים, שכל ומדות.

Guarding the bird (in man's service), which concerns the refined side of nogah (as above), relates mainly to the inner faculties, intellect and emotions.

שמצד הישות והגאוה שבו (מזה שהוא בעל שכל, ראית איש חכם בעיניו), אין מספיק שגודר את החצר במחיצות, כי גם כשהוא מוגדר בהמחשבה דיבור ומעשה שלו, ועד שהוא בדרגת בינוני שלא עבר עבירה מימיו, מ"מ, מצד הגאוה והגסות שבו, השכל והמדות שבו הם בגסות, ולכן צריך שהחצר שלו יהי' מקורה בגג, שיורגש בו הפלאת האלקות כנ"ל.

Because of his sense of self and pride¹⁹ (from being a man of intellect — "Have you seen a man who is wise in his own eyes?"²⁰), it is not enough to fence in the courtyard with walls. For even when he is restrained in his thought, speech and action, to the point of being on the level of a beinoni, who has never committed a transgression in his life,²¹ nevertheless, because of his pride and coarseness, his intellect and emotions are coarse. Therefore his courtyard must be roofed, so that he senses the transcendence of G‑dliness, as above.

וכיון שהעיקר הוא המעשה, לכן, מדאורייתא גם חצר שאינו מקורה הוא רשות היחיד, יחידו של עולם, אלא שמדברי סופרים [שענינם הוא להגבי' ולהעלות את האדם, שיהי' כלי לאלקות גם מצד שכלו ומדותיו], בכדי שהאדם יהי' רשות היחיד ליחודו ית' הוא ע"י שמקורה בגג.

And since action is the main thing,²² by Torah law even an unroofed courtyard is a reshus hayachid — the domain of the Yachido shel olam (the One and Only of the world); but by Rabbinic law [whose purpose is to lift up and elevate a person so that he becomes a vessel for G‑dliness also in his intellect and emotions²³], for a person to be a reshus hayachid for His Oneness, he must be roofed.

ד) והנה כיון שהשכל דנפש השכלית מצד עצמו הוא בחינת יש, ויתירה מזה שהוא מקליפת נוגה, לכן, גם לאחרי שהשכל דנפש השכלית משיג ריחוק הערך שלו לגבי אלקות [שההשגה שלו בהענינים דאלקות היא בהגבלה ובהגשמה ואינו משיג את הענינים כמו שהם לאמיתתם], שעי"ז היא באה לידי ביטול, הביטול שלה אינו בערך כלל להביטול דנפש האלקית.

4) Now, since the intellect of the intellectual soul is in itself a yesh (a self-standing existence) — and moreover, it derives from kelipas nogah — therefore, even after the intellect of the intellectual soul grasps how incomparably distant it is from G‑dliness [that its grasp of G‑dly matters is limited and corporealized, and it does not grasp them as they truly are], and thereby comes to bittul (self-nullification), its bittul is utterly incomparable to the bittul of the G‑dly soul.

דבנפש האלקית, הביטול שלה היא בעצם מציאותה, ובנפש השכלית, הביטול שלה היא דבר נוסף על מציאותה, ובעצם היא בחינת יש.

For in the G‑dly soul, its bittul is its very existence, whereas in the intellectual soul, its bittul is something added to its existence, and in essence it is a yesh.

וזהו שגם חצר המקורה בגג הוא חצר שהוא מקום שבו נמצאים בעלי חיים (כנ"ל סעיף ב) ולא דירת אדם, כי אדם בגימטריא מ"ה הוא הביטול דנפש האלקית שנקראת אדם על שם אדמה לעליון, משא"כ הביטול דנפש הבהמית ודנפש השכלית שהוא ביטול היש, הוא בחינת חי שלמטה מאדם.

This is why even a courtyard roofed over is still a courtyard — a place where living creatures are found (as above, section 2) — and not a human dwelling. For adam ("man"), numerically equal to mah²⁴ ("what"), is the bittul of the G‑dly soul, which is called adam from the phrase adameh la'elyon ("I will liken myself to the Most High");²⁵ whereas the bittul of the animal soul and of the intellectual soul, which is bittul hayesh (the self-effacement of an existing self), is the level of chai (a living creature), which is below adam.

והנה גם בהביטול דנפש האלקית, שתי מדריגות בכללות.

Now, even in the bittul of the G‑dly soul there are, in general, two levels.

דהנה ידוע שבכדי שנפש האלקית תפעול בנפש הבהמית ובנפש השכלית הוא ע"י שהשכל והמדות דנפש האלקית באים במדידה והגבלה באופן שיהיו שייכים לנפש השכלית וגם לנפש הבהמית, ועד שמתלבשים בהשכל והמדות דנפש השכלית ונפש הבהמית.

For it is known²⁶ that the G‑dly soul affects the animal soul and the intellectual soul by having the intellect and emotions of the G‑dly soul come in measure and limitation, in a way that relates to the intellectual soul and to the animal soul, to the point that they enclothe themselves in the intellect and emotions of the intellectual soul and the animal soul.

ונמצא, שבהשכל ומדות דנה"א, שתי מדריגות.

It follows that in the intellect and emotions of the G‑dly soul there are two levels:

כמו שהם מצד עצמם וכמו שנתלבשו בנפש השכלית והבהמית.

as they are in themselves, and as they are enclothed in the intellectual and animal souls.

וע"פ המבואר במק"א דהכח שיש בנה"א לפעול בירור וזיכוך נה"ב הוא לפי שנה"א היא אלקות בעצם מהותה, יש לומר, שגם בהשכל ומדות דנה"א כמו שנתלבשו בנה"ב שני הענינים.

And according to what is explained elsewhere²⁷ — that the power of the G‑dly soul to refine and purify the animal soul comes from the G‑dly soul being G‑dliness in its very essence — it may be said that even in the intellect and emotions of the G‑dly soul as they are enclothed in the animal soul there are these two aspects.

דבגילוי (כמו שהן לגבי נפש השכלית והבהמית) הם במדידה והגבלה, והביטול שלהם הוא דוגמת ביטול היש (שלכן הם פועלים בנפש השכלית והבהמית), ובפנימיות הם אלקות, והביטול שלהם הוא ביטול במציאות.

Openly (as they are in relation to the intellectual and animal souls), they are in measure and limitation, and their bittul is like bittul hayesh²⁸ (which is why they affect the intellectual and animal souls); but inwardly they are G‑dliness,²⁹ and their bittul is bittul bimetzius (nullification of existence itself).

ה) ויש לומר, שד' ענינים הנ"ל – שתי הדרגות דחצר שהם הבירור דנפש הבהמית והשכלית, ושני הענינים בהכחות דנפש האלקית כמו שהם בגילוי וכמו שהם בעצם מהותם – הם דוגמת ד' העולמות אבי"ע.

5) It may be said that the four matters above — the two levels of courtyard, which are the refinement of the animal and intellectual souls, and the two aspects of the faculties of the G‑dly soul, as they are revealed and as they are in their essence — parallel the four worlds of ABYA.

והענין הוא, דעשי' ויצירה הם מציאות, ובריאה היא רק אפשרות המציאות, ואצילות היא אפיסת המציאות.

The explanation: Asiyah and Yetzirah are existence; Beriah is only the possibility of existence; and Atzilus is the negation of existence.³⁰

ומהחילוקים שבין עשי' ויצירה (מציאות) לבריאה (אפשרות המציאות) הוא, שהביטול שבעשי' ויצירה הוא ביטול היש, דכיון שעשי' ויצירה הם מציאות, הביטול שבהם הוא דבר נוסף על מציאותם.

Among the differences between Asiyah and Yetzirah (existence) and Beriah (the possibility of existence) is that the bittul in Asiyah and Yetzirah is bittul hayesh,³¹ for since Asiyah and Yetzirah are existence, their bittul is something added to their existence.

והביטול שבבריאה, שהיא רק אפשרות המציאות, הוא ביטול במציאות, היינו שכל מציאותו הוא ביטול.

Whereas the bittul in Beriah, which is only the possibility of existence, is bittul bimetzius,³¹ meaning that its whole existence is bittul.³²

וזהו שיצירה הוא מדור המלאכים שעבודתם בדחילו ורחימו טבעיים, ובריאה הוא מדור נשמות הצדיקים שעבודתם היתה בדו"ר שכליים (וגם המלאכים שעבודתם בדו"ר שכליים מקומם הוא בבריאה), כי דו"ר טבעיים הם הטבע (המציאות) של הנברא, ודו"ר שכליים הוא שהאהוי"ר הם לא מצד טבעו ומציאותו אלא לפי שהענין האלקי שהשיג מחייב שצריך לאהוב את ה' ולירא ממנו.

This is why³³ Yetzirah is the abode of the angels, whose service is with natural fear and love, while Beriah is the abode of the souls of the tzaddikim, whose service was with intellectual fear and love (and the angels whose service is with intellectual fear and love also have their place in Beriah).³⁴ For natural fear and love are the nature (the existence) of the created being, while intellectual fear and love means that the love and fear come not from his nature and existence, but because the G‑dly matter he has grasped requires that one love G‑d and fear Him.

אלא שאעפ"כ, כיון שבבריאה הו"ע ההשגה, והביטול שבבריאה הוא מפני שהשכל מחייב שלגבי אלקות אין מקום למציאות, הרי גם הביטול הוא מציאות, ואמיתית הענין דביטול במציאות הוא באצילות, שהביטול באצילות הוא לא מצד השגת השכל אלא מצד האלקות, שהוא לבדו הוא ואין זולתו.

Even so, since Beriah is the realm of comprehension, and the bittul in Beriah is because the intellect concludes that before G‑dliness there is no room for existence, the bittul itself is also an existence. The true bittul bimetzius is in Atzilus, where the bittul is not because of intellectual comprehension but because of G‑dliness itself — that He alone exists and there is nothing besides Him.

ולכן בעולם האצילות אין שייך המציאות דמלאכים (גם לא מלאכים שכליים), ועולם האצילות הוא מדור לצדיקים הגדולים שהיו בבחינת מרכבה שלמעלה מהשכל, ביטול במציאות.

Therefore in the world of Atzilus there is no place for the existence of angels³⁵ (not even intellectual angels), and the world of Atzilus is the abode of the great tzaddikim who were in the state of a merkavah (a "chariot" for G‑dliness), above intellect³⁶ — bittul bimetzius.

והגם שגם באצילות יש עשר ספירות (שכל ומדות), הרי הספירות דאצילות אינם מציאות (לעצמם) כלל, דאיהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד.

And although in Atzilus too there are ten sefiros (intellect and emotions), the sefiros of Atzilus are not existences (of their own) at all, for "He and His life-force are one; He and His causations are one."³⁷

וזהו שד' ענינים הנ"ל שבעבודת האדם הם דוגמת ד' העולמות אבי"ע, דהביטול בנפש הבהמית ובנפש השכלית, שהביטול הוא דבר נוסף על מציאותם, הוא ע"ד הביטול דעשי' ויצירה.

Thus the four matters above in man's service parallel the four worlds of ABYA. The bittul in the animal soul and the intellectual soul, where the bittul is something added to their existence, is like the bittul of Asiyah and Yetzirah.

[ולהוסיף, דזה שחצר צריך שמירה הוא לפי שעשי' ויצירה הם מציאות, ולכן הדברים שנשתלשלו מהם צריכים שמירה. וענין חצריך לשון רבים הוא, כי העבודה שמצד עולם העשי', עיקרה הוא מעשה בפועל, שלזה מספיק השמירה שע"י מחיצות – חצר שאינו מקורה, והעבודה שמצד יצירה עיקרה הוא מדות, שלזה צריך השמירה דגג – חצר מקורה].

[Further: the reason a courtyard needs guarding is that Asiyah and Yetzirah are existence, and therefore what devolves from them needs guarding. And chatzerecha is in the plural because the service that stems from the world of Asiyah is mainly actual deed, for which the guarding of walls — an unroofed courtyard — is enough; while the service that stems from Yetzirah is mainly emotions, for which the guarding of a roof — a roofed courtyard — is needed.]

והשכל והמדות דנפש האלקית שמתלבשים בנה"ב, שהביטול שבהם אינו דבר נוסף על מציאותם אבל הוא דוגמת ביטול היש – הוא ע"ד הביטול דבריאה, והביטול דנה"א עצמה (כולל גם הביטול דדרגת הנשמה המלובשת בנה"ב כמו שהיא בפנימיותה) שהוא ביטול במציאות – הוא ע"ד הביטול דאצילות.

The intellect and emotions of the G‑dly soul that enclothe themselves in the animal soul — whose bittul is not something added to their existence, but is like bittul hayesh — are like the bittul of Beriah; and the bittul of the G‑dly soul itself (including the bittul of the level of the soul enclothed in the animal soul as it is in its inwardness), which is bittul bimetzius, is like the bittul of Atzilus.

ו) וזהו בקדמיתא חצריך לבתר ביתך ולבתר היכלך, בקדמיתא חצריך (לשון רבים, חצר שאינו מקורה וחצר מקורה) הוא הבירור והזיכוך דנה"ב ונפש השכלית, שגם לאחרי הבירור והזיכוך שלהם הם בדרגת בעלי חיים.

6) This is "first 'Your courtyards,' afterwards 'Your house,' and afterwards 'Your Sanctuary.'" "First 'Your courtyards'" (in the plural — an unroofed courtyard and a roofed courtyard) is the refinement and purification of the animal soul and the intellectual soul, which even after their refinement and purification remain at the level of living creatures.

לבתר ביתך הוא גילוי נפש האלקית כמו שמתלבשת בנפש השכלית והבהמית, שהביטול שלה הוא דוגמת הביטול שבבריאה.

"Afterwards 'Your house'" is the revelation of the G‑dly soul as it is enclothed in the intellectual and animal souls, whose bittul is like the bittul in Beriah.

ונק' בית, כי כמו שבית הוא מקום מושב האדם כמ"ש כתפארת אדם לשבת בית, כך עולם הבריאה (עולם הכסא) הוא מקום מושב אדם העליון, שעיקר דירתו של אדם העליון בנבראים הוא כשהביטול שלהם לאלקות הוא באופן שזה (הביטול) הוא כל מציאותם.

It is called a "house" because, just as a house is a person's dwelling place, as it is written,³⁸ "like the splendor of a man, to dwell in a house," so the world of Beriah (the world of the Throne³⁹) is the dwelling place of the Supernal Man; for the main dwelling of the Supernal Man among created beings⁴⁰ is when their bittul to G‑dliness is such that it (the bittul) is their whole existence.

ולבתר היכלך הוא גילוי הנשמה שלמעלה מהתלבשות בנה"ב (כולל גם הפנימיות דדרגת הנשמה המלובשת בנה"ב), שהביטול שלה הוא ביטול במציאות כהביטול דאצילות.

"And afterwards 'Your Sanctuary'" is the revelation of the soul that is above enclothement in the animal soul (including the inwardness of the level of the soul enclothed in the animal soul), whose bittul is bittul bimetzius, like the bittul of Atzilus.⁴¹

ונק' היכלך, דענין היכלך הוא כמ"ש והוי' בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ, שלגבי הוי' בהיכל קדשו מתבטל (הס) כל ענין המציאות (כל הארץ), ועד שאין שייך גם אפשרות המציאות.

It is called "Your Sanctuary" because the idea of "Your Sanctuary" is as it is written,⁴² "And G‑d (Havayah) is in His holy Sanctuary; let all the earth be silent before Him": before "G‑d in His holy Sanctuary," all existence ("all the earth") is nullified ("silent"), to the point that even the possibility of existence has no place.

ז) וזהו שקודם ברית מילה אומרים הפסוק אשרי תבחר ותקרב גו', כי ד' העולמות אבי"ע הם בכלל סדר ההשתלשלות, ומילה היא למעלה מהשתלשלות.

7) This is why before a bris milah the verse Ashrei tivchar u'sekarev etc. is said: the four worlds of ABYA are within the order of hishtalshelus, and milah is above hishtalshelus.

וכמרז"ל עה"פ למנצח על השמינית על מילה שניתנה בשמיני, ומבואר בלקו"ת (ד"ה למנצח על השמינית) דזה שהשירה של דוד היתה על זה שמילה ניתנה בשמיני, הוא, כי שמיני הוא בחינת א"ק שלמעלה מאצילות.

As our Sages said⁴³ on the verse⁴⁴ "Lamenatze'ach al hashminis" ("For the conductor, on the eighth"): concerning milah, which was given on the eighth [day]. And it is explained in Likkutei Torah (the maamar beginning Lamenatze'ach al hashminis⁴⁵) that David's song being about milah's being given on the eighth is because "eighth" is the level of Adam Kadmon, which is above Atzilus.⁴⁶

ולכאורה יש להוסיף, דמילה היא למעלה לא רק מד' העולמות אלא גם מד' האותיות דשם הוי' (לשון מהווה) שמהם מתהווים ד' העולמות.

One could seemingly add that milah is above not only the four worlds but also the four letters of the name Havayah (meaning "brings into being"⁴⁷), from which the four worlds come into being.⁴⁸

וכמ"ש בתו"א ע"פ מי יעלה לנו השמימה, שהוא ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי', דזה שמילה הוא ראשי תיבות והוי' הוא סופי תיבות הוא לפי שמילה היא למעלה מהוי'.

As stated in Torah Ohr⁴⁹ on the verse⁵⁰ "Mi ya'aleh lanu hashamaymah" ("Who will go up for us to heaven"), whose initial letters spell milah and whose final letters spell Havayah:⁵¹ milah is in the initial letters and Havayah in the final letters because milah is above Havayah.

אבל בכדי שתהי' המשכת הגילוי שלמעלה מהשתלשלות ע"י המילה, צריך להיות תחלה השלימות דהשתלשלות, כמארז"ל כדי שיעבור עליו שבת אחת, דשבת הוא השלימות דהשתלשלות ועי"ז אפשר להגיע להגילוי שלמעלה מהשתלשלות (מילה בשמיני).

But for the revelation that is above hishtalshelus to be drawn down through milah, there must first be the completeness of hishtalshelus, as our Sages said,⁵² "so that one Shabbos passes over him"; for Shabbos is the completeness of hishtalshelus, and through it one can reach the revelation that is above hishtalshelus (milah on the eighth).

ויש לומר, דזהו מ"ש התהלך לפני והי' תמים, שבתחלה צריך להיות והי' אותיות הוי' ועי"ז באים אח"כ לבחינת תמים, הגילוי שע"י מילה.

It may be said that this is the meaning of the verse⁵³ "Walk before Me and be perfect (veheyei tamim)": first there must be veheyei, whose letters are those of Havayah, and through this one afterward reaches the level of tamim ("perfect"), the revelation brought by milah.

ולכן אומרים קודם הברית הפסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך [וגם בלילה שלפני הברית (שאז הוא התחלת ההכנה להברית) נוהגים ללמוד מאמר הזהר ע"פ זה], כי העבודה בד' הענינים שבפסוק זה שהם כנגד ד' העולמות וד' אותיות שם הוי' היא ההכנה והכלי להגילוי שלמעלה מהשתלשלות.

Therefore before the bris the verse Ashrei tivchar u'sekarev yishkon chatzerecha nisbe'ah betuv beisecha kedosh heichalecha is said [and on the night before the bris too (when the preparation for the bris begins) it is customary to study the Zohar's discourse on this verse⁵⁴], for the service in the four matters of this verse, which correspond to the four worlds and the four letters of the name Havayah, is the preparation and the vessel for the revelation that is above hishtalshelus.

*) יצא לאור בקונטרס ח"י ניסן – תנש"א, "לקראת יום הבהיר ח"י ניסן, יום הולדתו של כבוד קדושת הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל שניאורסאהן, אביו של – יבלח"ט – כ"ק אדמו"ר שליט"א (בשנת תרל"ח). ותחילת שנת הצדי"ק לכניסת כ"ק אדמו"ר שליט"א לבריתו של אאע"ה, לאורך ימים ושנים טובות . . ועש"ק ועחה"פ, שנת ה'תנש"א". מאמר זה אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (בחדרו הק') ב"וואַכנאַכט" אצל נכדו של הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ מוה"ר אפרים אליעזר [ז"ל] הכהן יאלעס. המו"ל.

*) Published in the Kuntres "18 Nissan – 5751": "In honor of the bright day of 18 Nissan, the birthday of the holy rabbi, gaon and chassid, etc., the Kabbalist Rabbi Levi Yitzchak Schneerson, of blessed memory, father of — may he be distinguished for long and good life — the Rebbe, shlita (in the year 5638); and the beginning of the year 'Tzaddik' (the ninetieth year) since the Rebbe, shlita, entered the covenant of our father Avraham — for length of days and good years… Erev Shabbos Kodesh and Erev Chag HaPesach, 5751." The Rebbe, shlita, said this maamar (in his holy room) at the vachnacht (the night before the bris) of the grandson of the rabbi, gaon and chassid Rabbi Ephraim Eliezer [of blessed memory] HaKohen Yolles. The Publisher.