047 —מאמרים מלוקט חלק א - ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ח

ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ וגו', וידוע הדיוק בזה, הרי כל הברכות הם משם הוי', דשם אלקים הוא מדת הדין והצמצום והברכות שענינם הוא המשכה והשפעה הם משם הוי', וכמו ברכת כהנים שבכל ג' הפסוקים נזכר שם הוי', ובברכה זו אומר ויתן לך האלקים.

V'yiten lecha HaElokim mital hashamayim umishmanei ha'aretz… ("May G‑d give you of the dew of the heavens and of the fat of the earth…").¹ The question on the wording here is well known:² all blessings come from the name Havayah. For the name Elokim is the attribute of judgment and tzimtzum (contraction), whereas blessings, which are a matter of drawing down and bestowal, come from the name Havayah. So it is in the Priestly Blessing, where the name Havayah is mentioned in all three verses,³ yet in this blessing it says, "May HaElokim give you."

ויש להוסיף, שדיוק זה (שגבי ברכה נזכר שם אלקים) הוא גם בברכה הראשונה שנתברך יצחק אחרי מות אברהם דכתיב בה ויברך אלקים את יצחק בנו.

It may be added that this same point (that the name Elokim is mentioned in connection with a blessing) also applies to the first blessing Yitzchak received after the passing of Avraham, of which it is written,⁴ "And Elokim blessed Yitzchak his son."

דבכל הברכות שברך הקב"ה את אברהם [וגם בהברכות שברך את יצחק שלאח"ז] נאמר שם הוי', ומזה משמע, דברכה הראשונה שברך את יצחק שנאמר בה ויברך אלקים והברכה שברך יצחק ויתן לך האלקים שייכות זל"ז.

For in all the blessings with which the Holy One, blessed be He, blessed Avraham⁵ [and also in the blessings with which He later blessed Yitzchak⁶] the name Havayah is stated. This implies that the first blessing with which He blessed Yitzchak, in which it says "And Elokim blessed," and the blessing that Yitzchak gave, "May HaElokim give you," are connected to one another.

ב) ויש לומר נקודת הביאור בזה ע"פ המבואר בסידור (עם דא"ח) שער התקיעות, שההשפעה הנמשכת מהגבורות היא גדולה יותר מההשפעה הנמשכת מהחסדים.

2) The core of the explanation can be stated on the basis of what is explained in the Siddur (with Chassidic discourses), Shaar HaTekios:⁷ the bestowal drawn from the gevuros (severities) is greater than the bestowal drawn from the chassadim (kindnesses).

כי חסדים הם בטבע הקרירות ולכן ההשפעה מהם היא בהגבלה, משא"כ הגבורות שהם בחמימות, ההשפעה מהם היא באופן של תגבורת, ועד לריבוי בלי גבול.

For chassadim are by nature cool, and therefore the bestowal from them is limited; whereas gevuros are hot, and the bestowal from them comes with intensity, to the point of abundance without limit.

ועפ"ז מבאר שם שדוקא יצחק ברך ברכות נעלות כאלו (מטל השמים ומשמני הארץ וגו'), שלא מצינו ברכות כאלה לא באברהם ולא ביעקב, כי יצחק הוא גבורה, ולכן הברכות דיצחק הם בריבוי גדול.

On this basis he explains there that specifically Yitzchak gave such lofty blessings ("of the dew of the heavens and of the fat of the earth…"), for we do not find such blessings with either Avraham or Yaakov. This is because Yitzchak is gevurah,⁸ and therefore Yitzchak's blessings come in great abundance.

ועפ"ז יש לומר פירוש הכתוב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו, דבחיי אברהם (בחינת חסד) האיר בחינת החסד דלמעלה, ולאחרי מות אברהם, שאז היתה ההנהגה (כולל ההנהגה דלמעלה) ע"פ מדתו של יצחק, גבורה, נמשכו הברכות מהגבורות דשם אלקים שהם ברכות נעלות יותר מהברכות הנמשכות מהחסדים.

On this basis one can explain the verse⁴ "And it was after the death of Avraham, and Elokim blessed Yitzchak his son." During the life of Avraham (the level of chesed⁸), the level of chesed above shone; and after the death of Avraham, when the conduct (including the conduct above) was according to the attribute of Yitzchak, gevurah, the blessings were drawn from the gevuros of the name Elokim,⁹ and these are loftier blessings than the blessings drawn from the chassadim.

וזהו גם שבברכת יצחק ליעקב כתיב ויתן לך האלקים, שההשפעה תהי' בריבוי ובתגבורת.

This is also why in Yitzchak's blessing to Yaakov it is written, "May HaElokim give you," so that the bestowal would come in abundance and with intensity.

ג) והנה הברכה שברך יצחק ויתן לך האלקים היא ברכה נעלית יותר מהברכה דויברך אלקים את יצחק בנו.

3) Now, the blessing that Yitzchak gave, "May HaElokim give you," is a loftier blessing than the blessing "And Elokim blessed Yitzchak his son."

שהרי הברכה שנתברך יצחק מאלקים היתה נמשכת לבניו גם אם לא הי' מברכם, וכפירוש רש"י עה"פ ויברך אלקים את יצחק בנו, שאברהם נתיירא לברך את יצחק מפני שצפה את עשו יוצא ממנו, אמר יבוא בעל הברכות ויברך את אשר ייטב בעיניו ובא הקב"ה וברכו.

For the blessing that Yitzchak received from Elokim would have been drawn to his sons even if he had not blessed them. This follows from Rashi's explanation on the verse¹⁰ "And Elokim blessed Yitzchak his son": Avraham was afraid to bless Yitzchak because he foresaw Esav descending from him. He said, "Let the Master of blessings come and bless whomever He sees fit," and the Holy One, blessed be He, came and blessed him.

דמזה מובן, דכמו שבאם הי' אברהם מברך את יצחק, היתה נמשכת הברכה גם לעשו גם אם לא הי' מברכו, כמו"כ הוא גם בנוגע להברכה שברך אלקים את יצחק, דברכה זו נמשכה מעצמה לשני בניו, גם לעשו.

From this it is understood that just as, had Avraham blessed Yitzchak, the blessing would have been drawn to Esav as well even if Yitzchak had not blessed him, so it is with the blessing with which Elokim blessed Yitzchak: this blessing was drawn on its own to both of his sons, Esav included.

והברכה שברך יצחק ויתן לך האלקים מטל השמים וגו' היא ברכה נעלית יותר.

And the blessing that Yitzchak gave, "May HaElokim give you of the dew of the heavens…," is a loftier blessing.

וזהו גם מה שיעקב השתדל ביותר ועשה כמה ענינים שלא כדרכו בכדי לקבל הברכות, אף שהברכה דויברך אלקים את יצחק היתה נמשכת אליו מעצמה, כי הברכה ויתן לך האלקים מטל השמים וגו' היא נעלית יותר מהברכה דויברך אלקים את יצחק.

This is also why Yaakov made such great efforts, and did several things contrary to his way,¹¹ in order to receive the blessings, even though the blessing "And Elokim blessed Yitzchak" would have been drawn to him on its own: because the blessing "May HaElokim give you of the dew of the heavens…" is loftier than the blessing "And Elokim blessed Yitzchak."

ד) ויובן זה בהקדים המבואר בתו"א פרשתנו ובכמה דרושים, דזה שרצה יצחק לברך את עשו אף שידע שאין שם שמים שגור בפיו, כי יצחק ראה שבעשו יש ניצוצות דקדושה גבוהים מאד, ולכן רצה לברכו, להמשיך עליו אור עליון, שעי"ז יתבררו הניצוצות שבו.

4) This will be understood by first stating what is explained in Torah Ohr on our parsha¹² and in several discourses:¹³ Yitzchak wanted to bless Esav, even though he knew that the name of Heaven was not fluent in his mouth,¹⁴ because Yitzchak saw that in Esav there are very lofty sparks of holiness. He therefore wanted to bless him, to draw down upon him a supernal light, through which the sparks in him would be refined.

אלא, שבאם הי' נמשך אור זה על עשו (שלא ע"י יעקב) הי' באחד משני פנים, או שהי' נבלע בו או שהיתה מתבטלת מציאותו.

However, had this light been drawn down upon Esav (not through Yaakov), it would have been in one of two ways: either it would have been swallowed within him, or his existence would have been nullified.

ובכדי שיהי' הבירור דעשו הוא ע"י יעקב דוקא. ולכן סיבב הקב"ה שיצחק יברך את יעקב והמשכת אורות העליונים (טל השמים ומשמני הארץ) תהי' ליעקב, שעי"ז יברר את הניצוצות שבעשו.

And so that the refinement of Esav would be specifically through Yaakov, the Holy One, blessed be He, brought it about that Yitzchak blessed Yaakov and that the drawing down of the supernal lights (the dew of the heavens and the fat of the earth) went to Yaakov, through which he would refine the sparks in Esav.

ה) ולהבין מהי הבחינה דאורות העליונים שעל ידם מתבררים הניצוצות, יובן זה מהמבואר בתו"א שם ובדרושים הנ"ל, שהקליפות הם במספר י"א.

5) To understand which level of the supernal lights it is through which the sparks are refined, this will be understood from what is explained in Torah Ohr there and in the above-mentioned discourses:¹⁵ the kelipos number eleven.

דבקדושה הוא מספר עשר, עשר ולא תשע עשר ולא אחד עשר, משא"כ בסט"א יש י"א כתרין דמסאבותא.

For in holiness the number is ten: "ten and not nine, ten and not eleven";¹⁶ whereas on the side of evil there are eleven crowns of impurity.¹⁷

וזהו גם שבקטורת היו י"א סממנים, בכדי לברר את הי"א כתרין דמסאבותא.

This is also why the ketores (incense) had eleven spices: in order to refine the eleven crowns of impurity.

וזה שהסט"א היא במספר י"א, הוא, כי מונים גם את החיות שמחי' אותם.

The side of evil numbers eleven because the life-force that animates them is also counted.

דבקדושה החיות של הע"ס [ועד"ז כל ענין שבקדושה, שכל ענין הוא במספר עשר] נמשך בפנימיותם ומתאחד עמהם, ולכן אינו נמנה בפני עצמו.

For in holiness, the life-force of the ten sefiros [and similarly every matter in holiness, since every matter comes in the number ten¹⁸] is drawn into their inwardness and becomes one with them, and therefore it is not counted by itself.

משא"כ בסט"א, החיות שמחי' אותם מובדל מהם [דאם הי' נמשך בתוכם בפנימיותם הי' מובלע בהם ולא הי' בחינת חיות], ולכן הוא נחשב בפני עצמו.

On the side of evil, however, the life-force that animates them is separate from them [for had it been drawn into their inwardness it would have been swallowed within them and would not be life-force], and therefore it is counted by itself.

והנה הסט"א היא לעומת זה דקדושה. ומזה מובן, דזה שבלעו"ז יש בחינה הי"א שמובדלת מהעשר, יש גם בקדושה לעו"ז, שישנה מדריגה שלמעלה מהע"ס ומובדלת מהם.

Now, the side of evil is the counterpart of holiness. From this it is understood that since on the opposite side there is an eleventh level separate from the ten, there is also a counterpart to this in holiness: a level above the ten sefiros and separate from them.

[אלא שבקדושה, בחינה זו אינה החיות של הע"ס [דהחיות של הע"ס מתלבש בתוכם ומתאחד עמהם כנ"ל. ובחינת המקיף שלמעלה מהע"ס הוא ענין לעצמו] ולכן אינה נמנית עמהם, אנת הוא חד ולא בחושבן, משא"כ בסט"א, שבחינת המקיף הוא החיות שלהם, צריך לכלול גם את המקיף במספרם (כי בלי המקיף אין להם חיות), ולכן הם במספר י"א].

[But in holiness this level is not the life-force of the ten sefiros [for the life-force of the ten sefiros is enclothed within them and becomes one with them, as mentioned above; and the level of the makif (encompassing light) above the ten sefiros is a matter unto itself¹⁹], and therefore it is not counted with them: "You are One, but not in number."²⁰ Whereas on the side of evil, where the level of the makif is their life-force, the makif must also be included in their number (for without the makif they have no life-force²¹), and therefore they number eleven.]

ועפ"ז מובן, שהבירור די"א כתרין דמסאבותא הוא ע"י המשכת המקיף שלמעלה מע"ס, שאינו נמנה עמהם (בחינת עתיק), דוגמת בחינה הי"א שבסט"א שהיא מובדלת מהם כנ"ל.

On this basis it is understood that the refinement of the eleven crowns of impurity comes through drawing down the makif above the ten sefiros, which is not counted with them (the level of Atik²²), corresponding to the eleventh level on the side of evil, which is separate from them, as mentioned above.

וזהו ויתן לך האלקים מטל השמים, דענין הראשון שבברכת יצחק הוא טל, טלא דעתיקא, כי בכדי לברר הניצוצות שבעשו הוא ע"י המשכת בחינת עתיק, כנ"ל.

This is the meaning of "May HaElokim give you of the dew of the heavens": the first matter in Yitzchak's blessing is dew, "the dew of Atika,"²³ because refining the sparks in Esav comes through drawing down the level of Atik, as mentioned above.

ו) והנה בכדי שתהי' המשכת עתיק למטה ועד שעי"ז יהי' בירור הניצוצות שבסט"א, הוא דוקא ע"י המשכת עצמות אוא"ס שלמעלה גם מעתיק.

6) Now, for Atik to be drawn down below, to the point that the sparks in the side of evil are refined through this, it must be specifically through drawing down the very Essence of the Ein Sof light, which is above even Atik.

דעתיק מצד עצמו, מכיון שענינו הוא שהוא נעתק ומובדל מהשתלשלות (עתיק מלשון נעתק), אא"פ שיומשך למטה, ובכדי שיומשך למטה הוא דוקא ע"י עצמות אוא"ס שאינו מוגדר בשום גדר.

For Atik in and of itself, since its very nature is to be removed and separate from Hishtalshelus (the word Atik means "removed"²⁴), cannot be drawn down below; for it to be drawn down below must be specifically through the Essence of the Ein Sof light, which is not defined by any limit.

ועפ"ז יובן העילוי והחידוש דברכת יצחק ויתן לך האלקים גו' על ויברך אלקים את יצחק, כי הברכה ויתן לך האלקים היא שתהי' ההמשכה למטה לברר את הניצוצות שבעשו, והמשכה זו היא מעצמות אוא"ס, כנ"ל.

On this basis one will understand the superiority and innovation of Yitzchak's blessing, "May HaElokim give you…," over "And Elokim blessed Yitzchak." For the blessing "May HaElokim give you" means that there should be a drawing down below to refine the sparks in Esav, and this drawing down is from the Essence of the Ein Sof light, as mentioned above.

וזהו ויתן לך האלקים (האלקים בה' הידיעה), בחינת העלם העצמי דא"ס, שמשם הוא כח הבירורים.

This is the meaning of "May HaElokim give you" (HaElokim with the definite article): the level of the essential concealment of Ein Sof, which is the source of the power for refinements.²⁵

וזהו מה דאיתא במדרש מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן זה תלמוד וכו', דלכאורה אינו מובן, הרי גם לולי ברכת יצחק היתה התורה ניתנת לישראל, שהרי כוונת הבריאה היתה בשביל שישראל יקבלו את התורה ותנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כו' אם ישראל מקבלים התורה כו', ומהו שברכו בתורה.

This is²⁶ the meaning of what is stated in the Midrash:²⁷ "'Of the dew of the heavens' is Scripture, 'and of the fat of the earth' is Mishnah, 'grain' is Talmud," and so on. For seemingly it is not understood: even without Yitzchak's blessing the Torah would have been given to Israel, since the intent of creation was that Israel should receive the Torah, and the Holy One, blessed be He, made a condition with the works of Creation… if Israel accepts the Torah…²⁸ So what is the meaning of his blessing him with Torah?

וידוע הביאור בזה, דברכת יצחק היתה על ענין היגיעה בתורה שעי"ז מגיעים למעלה מבחינת התורה כמו שהיא מצד עצמה.

The well-known explanation is that Yitzchak's blessing concerned toil (yegiah) in Torah, through which one reaches beyond the Torah as it is in itself.

דהתורה מצד עצמה היא חכמתו של הקב"ה, ולמעלה יותר – חכמה סתימאה, וע"י היגיעה בתורה, יגיעה בדרך אור חוזר, מגיעים להעלם העצמי (דתורה), עין לא ראתה אלקים זולתך.

For the Torah in itself is the wisdom of the Holy One, blessed be He, and higher still is Chochmah Stima'ah (concealed wisdom); and through toil in Torah, toil in the manner of or chozer (reflected light), one reaches the essential concealment (of Torah): "No eye²⁹ has seen, O G‑d (Elokim), except You."

ז) ויש להוסיף, דמכיון שבסט"א הוא במספר י"א, היינו שגם המקיף נכלל בהמספר, לפי שהוא החיות שמחי' אותם כנ"ל, לכן, ע"י בירור הי"א כתרין דמסאבותא, נעשה עד"ז גם בקדושה, שגם בחינת עתיק (שהיא לא בחושבן הספירות) נמשכת בהע"ס בפנימיותם.

7) It may be added that since the side of evil numbers eleven, meaning that the makif too is included in the number because it is the life-force that animates them, as mentioned above, therefore through the refinement of the eleven crowns of impurity, the same comes about in holiness: the level of Atik as well (which is "not in the number" of the sefiros) is drawn into the inwardness of the ten sefiros.³⁰

וענין זה הוא חידוש גדול יותר מההמשכה דעתיק לברר בירורים (שההמשכה למטה היא רק נתינת כח).

And this is a greater innovation than the drawing down of Atik to bring about refinements (where the drawing down below only grants power).

ומזה מובן, שבענין זה (המשך עתיק בהע"ס בפנימיותם, שנעשה ע"י עבודת הבירורים) מתגלה גם העצמות (שאינו מוגדר בשום גדר) עוד יותר.

From this it is understood that in this matter (the drawing down of Atik into the inwardness of the ten sefiros, which is brought about by the avodah of refinements), the Essence (which is not defined by any limit) is revealed even more.³¹

וזהו ויתן לך, יתן ויחזור ויתן, דנתינה הראשונה היא המשכת העלם העצמי (ויתן לך האלקים) בכדי לברר בירורים, וזה שיחזור ויתן, הוא המשכת וגילוי העצמי שנעשה ע"י עבודת הבירורים.

This is the meaning of "V'yiten lecha": "May He give, and give again."³² The first giving is the drawing down of the essential concealment ("May HaElokim give you") in order to bring about refinements; and "give again" is the drawing down and revelation of the Essence that comes about through the avodah of refinements.

וע"י ויתן לך האלקים, המשכת העלם העצמי בשני אופנים הנ"ל (יתן ויחזור ויתן), נמשך גם מטל השמים ומשמני הארץ וגו', מקרא משנה וכו', וגם מטל השמים כפשוטו, דטל לא מיעצר (ובפרט שמלכתחילה אין סלקא דעתך לעכב ח"ו), וכן משמני הארץ ורוב דגן ותירוש כפשוטם, ובתכלית ההרחבה, ועד לבנין בית המקדש השלישי, יעקב שקראו בית, ומשם אורה יוצאת לכל העולם כולו, שעושים את כל העולם דירה לו יתברך.

Through "May HaElokim give you," the drawing down of the essential concealment in the two above-mentioned ways ("May He give, and give again"), there is also drawn down "of the dew of the heavens and of the fat of the earth…": Scripture, Mishnah and so on. And also "of the dew of the heavens" in its plain sense, for "dew is never withheld"³³ (especially since from the outset no one would think of withholding it, G‑d forbid), and likewise "of the fat of the earth" and "abundant grain and wine" in their plain sense, in the fullest abundance, up to the building of the Third Beis HaMikdash, "Yaakov, who called it a house,"³⁴ from where light goes out to the entire world,³⁵ as the entire world is made into a dwelling for Him, may He be blessed.

*) יצא לאור בקונטרס ראש חודש כסלו – תש"נ, "לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו . . מוצש"ק מברכים כסלו שנת ה'תש"נ".

*) Published in Kuntres Rosh Chodesh Kislev 5750, "in honor of the auspicious day, Rosh Chodesh Kislev… Motzei Shabbos Kodesh Mevarchim Kislev, 5750."