יח ניסן, שלשה לעומר
שְׁנַת תּר"ח אָמַר הַצֶּמַח צֶדֶק מַאֲמָר עַל פָּסוּק אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה גּוֹ', כֶּסֶף הוּא הַנְּשָׁמָה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא תָּמִיד בְּכוֹסֶף וּתְשׁוּקָה לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּכְדִכְתִיב רוּחַ הָאָדָם הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה, דְּאָדָם הֵם נש"י, אַתֶּם קְרוּיִם אָדָם, וְהַנְּשָׁמָה נְתוּנָה בְּהַלְוָאָה לְהָאָדָם, וּכְתִיב יָמִים יוּצָרוּ גּוֹ', דְּיֵשׁ מִסְפָּר קָבוּעַ כוּ', וְחָסֵר יוֹמָא חָדָא חָסֵר לְבוּשָׁא חָדָא.