ו אדר ב
מְקֻבָּל אֵצֶל זִקְנֵי אנ"ש: סֵפֶר הַתַּנְיָא הוּא לִקוּטֵי עֵצוֹת מַה שֶׁעָנָה רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל לאנ"ש עַל יְחִידוּת בִּשְׁנוֹת תק"מ-תק"נ.
בְּקַּיִץ תקנ"ב הִתְחִיל לְסַדֵּר אֶת סֵפֶר הַתַּנְיָא בְּצוּרָתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא עַתָּה לְפָנֵינוּ.
תקנ"ג כְּבַר הָיוּ הַעְתָּקוֹת רַבּוֹת מִמֶּנּוּ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נִשְׁתַּבְּשׁוּ, וְגַם הִתְחִילוּ לְזַיְּפוֹ.
וּמֵהַאי טַעְמָא נִזְדָּרֵז רַבֵּינוּ לְמָסְרוֹ לִדְפוּס.
יֵשׁ נ"א: עֶשְׂרִים שָׁנָה כָּתַב רַבֵּינוּ אֶת סִפְרוֹ הַתַּנְיָא, וְדִיֵּק בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה.
בִּשְׁנַת תקנ"ה כְּבַר הָיָה צָרוּף וְזָקוּק, וְאָז נָתַן רְשׁוּת לְהַעְתִּיקוֹ, וּכְשֶׁרַבּוּ הַהַעְתָּקוֹת וְנִשְׁתַּבְּשׁוּ מְסָרוֹ לִדְפוּס.
הצ"צ סִפֵּר אֲשֶׁר, בר"ה הָרִאשׁוֹנָה לְחַיָּיו - שְׁנַת תק"נ - אָמַר רַבֵּינוּ הַגָּדוֹל דְּרוּשׁ מַשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ תְּהִי צַדִּיק וְכוּ', וְהוּא הוּא שְׁלֹשֶׁת פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר הַתַּנְיָא.