א טבת ר"ח, (ו' דחנוכה) ז דחנוכה
נוֹהֲגִים אֲשֶׁר הַיָּחִיד מְבָרֵךְ - בְּהַלֵּל - תְּחִלָּה וָסוֹף גַּם בְּיָמִים שֶׁאֵין גּוֹמְרִים בָּהֶם אֶת הַהַלֵּל.
הַנּוֹסַח שֶׁאוֹמְרִים הוּא: יְהַלְלוּךָ ה"א כָּל מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַשְׁמָטַת תֵּיבַת "עַל".
[שו"ע אדה"ז כה, מא]כָּל הַתְּפִילִּין מַנִּיחִים קוֹדֶם מוּסָף, אֲבָל הַשִּׁעוּרִים לוֹמְדִים אַחַר סִיּוּם כָּל הַתְּפִלָּה.