ז כסלו
שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת הֵן:
חָכְמַת בִּיטּוּל הַחוֹמֶר, ע"י[1] הוֹרָאַת שִׁקּוּץ וְתִיעוּב כָּל הָעִנְיָנִים הַגּוּפָנִיִּים וְהַחוּמְרִיִּים - חָכְמַת הַמּוּסָר.
חָכְמַת הַכָּרַת מַעֲלַת הַצּוּרָה וְהָרוּחָנִי בְּמִדּוֹת וּבְמוּשְׂכָּלוֹת וְהוֹרָאַת אוֹפַנֵּי הַקֵּירוּב אֲלֵיהֶם - חָכְמַת הַחֲקִירָה.
חָכְמַת הַגְבָּרַת הַצּוּרָה עַל הַחוֹמֶר, הוֹרָאָה בְּמַעֲלַת חוֹמֶר מְזוּכָּךְ וּבְמַעֲלַת הַצּוּרָה כְּשֶׁנִּקְבְּעָה בְּהַחוּמְרִי, וְהִתְכַּלְּלוּתָם יַחַד מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמָּצֵא רֹאשׁ וָסוֹף, לִהְיוֹת כִּי נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן וְסוֹפָן בִּתְחִלָּתָן[2], אֵל אֶחָד בְּרָאָם, וּלְכַוָּונָה אַחַת לְגַלּוֹת אוֹר קְדוּשַּׁת חֶבְיוֹן עוּזּוֹ[3] יִתְבָּרֵךְ נִבְרְאוּ, וּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד דַּוְקָא מַשְׁלִימִים אוֹתָהּ הַשְּׁלֵימוּת, אֲשֶׁר עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ - חָכְמַת תּוֹרַת הַחֲסִידוּת.
- 1 ע"י – עַל יְדֵי.
- 2 "נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן וּתְחִלָּתָן בְּסוֹפָן" (סֵפֶר יְצִירָה פֶּרֶק א מִשְׁנָה ז).
- 3 "וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" [חבקוק ג, ד].
Zayin Kislev
There are three wisdoms:
The wisdom of nullifying the material, by teaching that all physical and material matters are loathsome and abhorrent — this is the wisdom of mussar.
The wisdom of recognizing the superiority of form and of the spiritual, in middos and in intellectual concepts, and teaching the ways of drawing close to them — this is the wisdom of philosophical inquiry (chakirah).
The wisdom of making form prevail over matter: teaching the superiority of refined matter, and the superiority of form when it is set within the material, and their merging together without beginning or end — for "their beginning is wedged in their end and their end in their beginning"[1]. One G‑d created them, and for one purpose were they created: to reveal the light of the holiness of His hidden strength[2], blessed be He; and it is specifically the two of them together that complete that perfection which arose in His blessed will — this is the wisdom of the teachings of Chassidus.