כד תשרי, אסרו חג
רוּבָּא דְּרוּבָּא הִנֵּה בְּכָל הִתְוַעֲדוּת הֲרֵי רָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים תּוֹבְעִים מֵאֵת הַמְסוּבִּים שֶׁיֵּטִיבוּ הַנְהָגוֹתֵיהֶם וְדַרְכֵיהֶם שֶׁיִּקְבְּעוּ עִתִּים לִלְמוֹד דא"ח[1] וְשֶׁיִּשְׁמְרוּ הַקְּבִיעוּת, וַאֲשֶׁר הַלִּמּוּד יִהְיֶ' עַל מְנָת לִלְמוֹד וּלְקַיֵּם.
- וְהִנֵּה כְּלָלוּת עִנְיַן וְאוֹפֶן הַתּוֹכָחָה מְבוֹאָר הֵיטֵב בד"ה[2] וְאִם רוּחַ הַמּוֹשֵׁל (קוּנְטְרֵס לָמֶ"ד) אֲשֶׁר רָאוּי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מאנ"ש[3] לְלָמְדוֹ הֵיטֵב אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁי' - אָמְנָם הוֹכָחָה זוֹ בְּעֵת הַהִתְוַעֲדוּת הִיא רַק עַל דְּבָרִים וְעִנְיָניִם שֶׁאֵין בָּהֶם מִשּׁוּם הַלְּבָּנַת פָּנִים וְלֹא כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁהָיָ' מֵאָז וּמִקֶּדֶם, אֲשֶׁר אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ הוֹכִיחוּ בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.
Chof-Daled Tishrei, Isru Chag
A public farbrengen in general, and on Shabbos or Motzaei Shabbos in particular, is one of the foundations of the ways of Chassidim and of Chassidus, and an opening and entranceway to the fundamental mitzvah of ahavas Yisrael.
In the vast majority of farbrengens, the leading speakers demand of those present that they improve their conduct and their ways: that they set fixed times to study Chassidus, that they keep to those fixed times, and that the study be in order to learn and to fulfill.
The general subject and the proper manner of rebuke is explained well in the maamar beginning "V'im ruach hamoshel" (Kuntres 30), which every one of Anash ought to study well, applying it to himself. However, such rebuke at a farbrengen concerns only matters that involve no embarrassment whatsoever — as it has always been, from long ago, that one would rebuke his fellow with love and great affection.