ד תשרי
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. סְלִיחוֹת.
קִיצּוּר בֵּיאוּר אאמו"ר[1] בְּאוֹפֶן הָא': ת - תָּמִים תִּהְיֶ' עִם ה"א[2], עֲבוֹדַת הַתְּשׁוּבָה הַבָּאָה ע"י[3] הַתְּמִימוּת, כַּמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵיגוֹת בְּעִנְיַן הַתְּמִימוּת, וּבְיַחַס אֶל הַתְּשׁוּבָה הָעוֹלֶה עַל כּוּלָּנָה הִיא תְּמִימוּת הַלֵּב - הַנִּקְרֵאת ערנסטקייט - כָּאָמוּר בְּאַבְרָהָם וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ[4].
- 1 אאמו"ר – אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי.
- 2 ה"א – הוי' אֱלֹקֶיךָ. [שופטים, דברים יח, יג].
- 3 ע"י – עַל יְדֵי.
- 4 נְחֶמְיָה ט, ח.
4 Tishrei
"Avinu Malkeinu." Selichos.
A summary of my father's explanation of the first mode: Tav — "Tamim tihyeh im Havayah Elokecha." This is the avodah of teshuvah that comes by way of temimus, wholeness. There are many aspects and gradations in the matter of temimus, and in relation to teshuvah the highest of them all is temimus halev, wholeness of heart — what is called ernstkeit, earnestness — as is said of Avraham, "And You found his heart faithful before You."