המצווה הרנ"ח
האזהרה שהזהרנו מלמכור עבר עברי כדרך שנמכרים העבדים.
והוא: שיעמד במקום מכירת העבדים, ויכריזו עליו, ויעלו הקונים את דמיו זה על זה - אין עושין כן בשום פנים, אלא בהצנע ובדרך נאה.
והוא אמרו יתעלה באזהרה על כך: "לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה, מב).
ולשון ספרא: "לא ימכרו ממכרת עבד - שלא יעשה סמטא ויעמידו על אבן הלקח".
ובכלל לאו זה, בלי ספק, אזהרה לגונב נפש מישראל.
לפי שאם מוכרו הרי הוא מוכרו כאילו הוא עבד כנעני.
ונמצא עובר על אמרו: "לא ימכרו ממכרת עבד"; וכבר הזכרנו את זה לעיל, ובאר הכתוב שהוא נהרג.
ודיני מצווה זו עם שלפניה, מבוארים בגמרא קדושין בפרק א'.
The 258th Mitzvah
1. The prohibition by which we were warned against selling a Hebrew servant in the manner in which slaves are sold.
2. That is, that he should stand in the place where slaves are sold, and they announce him, and the buyers bid up his price against one another. We do not do this under any circumstances, but only discreetly and in a respectable manner.
3. This is His statement, exalted be He, warning about this: "לא ימכרו ממכרת עבד" ("they shall not be sold as slaves are sold," Vayikra 25:42).
4. In the language of the Sifra: "לא ימכרו ממכרת עבד - שלא יעשה סמטא ויעמידו על אבן הלקח" ("'They shall not be sold as slaves are sold': one should not make a public display and stand him on the stone of sale").
5. Included in this negative commandment, without doubt, is a warning against kidnapping a Jew.
6. For if he sells him, he sells him as if he were a Canaanite slave.
7. He is thus found to transgress His statement, "לא ימכרו ממכרת עבד" ("they shall not be sold as slaves are sold"). We have already mentioned this above, and the verse states explicitly that he is put to death.
8. The laws of this mitzvah and the one before it are explained in the Gemara of Kiddushin, in the first chapter.