המצווה הר"א
הציווי שנצטווינו להיות השכיר אוכל בשעת עבודתו מן הדבר שעובד בו אם אותו הדבר מחבר לקרקע.
והוא אמרו יתעלה: "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו'; כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך" (דברים כג, כה-כו).
וכבר נתבאר בגמרא [בבא] מציעא, שמשני פסוקים אלו למדנו שאדם אוכל במחובר בשעת גמר מלאכה, ושלא יספיק לנו אחד הפסוקים בלי האחר, על דרך שביארנו לעיל על אמרם 'עד שיאמרו שני כתובים, ואם לאו לא שמענו'.
הנה זו מצוות עשה שעניינה הושג משני פסוקים אלו, כלומר: שירשה לשכיר לאכול מן המחובר, ובפרוש אמרו: "ואלו אוכלין מן התורה".
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ז' מ[בבא] מציעא.
The 201st Mitzvah
1. The command by which we were commanded that a hired worker may eat, while he works, from the produce he is working with, if that produce is attached to the ground.
2. This is His statement, may He be exalted: "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו'; כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך" ("When you come into your fellow's vineyard, you may eat grapes, etc.; when you come into your fellow's standing grain, you may pluck ears with your hand," Devarim 23:25–26).
3. It has already been explained in the Gemara of Bava Metzia that from these two verses we learned that a person eats from attached produce at the time the work is completed, and that one of the verses would not suffice for us without the other, in the way we explained above on their saying, "until two verses state it; otherwise we would not have known it."
4. This, then, is a positive mitzvah whose content is learned from these two verses, that is, that He permitted the hired worker to eat from attached produce. They said explicitly: "These may eat by Torah law."
5. We have already explained the laws of this mitzvah in the seventh chapter of Bava Metzia.