Support Torah
Recordings

Rambam Safer Hamitzvot

197 - המצווה הקצ"ז - הציווי שנצטווינו להלוות לעני

Mitzvah 197 - To Lend to the Poor to Relieve Their Burden
המצווה הקצ"ז - להלוות לעני
Mitzvah 197: To Lend to the Poor
This mitzvah is the command to lend to a poor person to ease his situation, from "When you lend money to My people" (Shemos 22:24). The Rambam explains that it is greater than tzedakah, since it helps one who has not yet had to ask from others; the Mechilta shows it is an obligation.

המצווה הקצ"ז

הציווי שנצטווינו להלוות לעני, כדי להרחיב לו, ולהקל על ענייניו.

ומצווה זו יותר גדולה וחמורה ממצוות צדקה.

כי מי שנצרך ומגלה פניו לבקש מבני אדם, אין מצוקתו וצערו בדבר זה, כמו זה, שעדיין לא גילה פניו.

והוא זקוק לעזרה, כדי שלא יתגלה מצבו, ולא יהא נצרך.

הציווי במצווה זו הוא אמרו יתעלה: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" (שמות כב, כד).

ולשון המכילתא: "כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלושה, האחד: אם כסף תלווה את עמי".

אמרו: "אם כסף תלווה - חובה. אתה אומר חובה, או אינו אלא רשות?

תלמוד לומר: "העבט תעביטנו די מחסרו" (דברים טו, ח) - חובה ולא רשות".

וכבר נתבארו גם דיני מצווה זו, בכמה מקומות, בכתובות, וב[בבא] בתרא.

234 - המצווה הרל"ד - האזהרה שהזהרנו מלתבוע את הלווה אם נדע שאינו יכול לפרוע חובו

Negative Mitzvah 234 - Not to press a debtor for payment if we know he cannot pay
המצווה הרל"ד - שלא לנגוש את הלווה
Negative Mitzvah 234: Not to Press a Borrower Who Cannot Pay
This mitzvah is the prohibition against pressing a borrower for payment when we know he cannot pay, from "You shall not be to him like a creditor" (Shemos 22:24); one may not even pass before him. The prohibition also includes demanding interest.

המצווה הרל"ד

האזהרה שהזהרנו מלתבוע את הלווה אם נדע שאינו יכול לפרוע חובו.

והוא אמרו יתעלה: "לא תהיה לו כנשה" (שמות כב, כד).

ובגמרא בבא מציעא אמרו: "מנין לנושה בחברו מנה ויודע בו שאין לו, שאסור לעבור לפניו?

תלמוד לומר: 'לא תהיה לו כנשה'".

ובמכלתא: "לא תהיה לו כנשה - שלא תראה לו בכל זמן".

ודע שלאו זה כולל גם את התובע חוב הריבית, ולפיכך אמרו, שהמלווה בריבית עובר גם על אמרו יתעלה: "לא תהיה לו כנשה", כמו שאבאר לקמן.